משגל נסוג

כשד' (45), גבר נאה ומשכיל, נפרד מאשתו זה 20 שנה, הוא קיווה שעתה תחול פריחה ביחסיו עם נשים. "אחרי שנים של מריבות, כעסים ומרירות שאפיינו את חיי הנישואים שלי, קיוויתי שהקשרים הבאים שלי יהיו שונים", הוא מספר. "לקח הרבה חודשים עד שעמדתי על הרגליים, הסתדרתי נפשית וכלכלית ושכרתי דירה משלי. אבל אז גיליתי שלא נעים לחזור מהעבודה לבית ריק, כשאין מי שיחבק אותך וישאל איך היה היום שלך. התחברתי לכמה אתרי היכרויות והתחלתי לצאת עם נשים, אבל התברר לי שעולם הדייטים שהייתי רגיל אליו כגבר צעיר השתנה מאוד. היו לי הרבה סטוצים, הרבה פעמים סיימתי את הבילוי במיטה, ועם אישה או שתיים גם יצאתי כמה חודשים, אבל שום קשר לא החזיק מעמד כי לא נוצרה אינטימיות אמיתית. בסופו של דבר תמיד נשארתי לבד".

אחרי תקופה לא קצרה החליט ד' לקחת הפסקה יזומה מעולם ההיכרויות. "המרדף אחרי מציאת בת זוג התיש אותי, והדייטים שהתנהלו כמו בסרט נע כבר לא היו לי נעימים. עוד בחורה ועוד בחורה, שוב ושוב לספר את הסיפור שלי. פשוט התעייפתי. החלטתי להתמסר לעבודה ולילדים ולוותר כרגע על האספקט הזוגי בחיי. גם המין לא ממש חסר לי. יש מספיק אתרי פורנו שאני גולש בהם, וגם בהיבט הזה אני לא מרגיש החמצה גדולה. עדיף כמובן לעשות את זה עם בת זוג, אבל גם לבד אפשר להסתדר לא רע. אם תבוא האישה הבאה שלי, אשמח מאוד, ואם לא, זה גם בסדר. החיים מספיק עמוסים ולחוצים גם ככה".

כששוחח על המצב עם חברים בני גילו, ד' גילה שהוא לא לבד. "רוב החברים שלי נשואים, אבל הופתעתי לגלות שחלק לא מבוטל מהם נמצאים במצב דומה לשלי", הוא אומר. "רובם מקיימים יחסי מין בתדירות נמוכה ממה שהיו רוצים או זקוקים לו בגלל עייפות, כעס או סתם שחיקה — ומתמסרים לסקס באינטרנט. שם אף אישה לא מסרבת לך, לא מכבה את האור, לא מתחשבנת איתך שלא הוצאת את הזבל. זה לא תחליף מלא לדבר האמיתי, אבל אפשר בהחלט לשרוד עם זה".

פשוט מאבדים עניין

ליבידו, החשק המיני, הוא אחד הדחפים הטבעיים והחזקים ביותר שלנו, ומיותר אולי לציין שהוא חיוני להבטחת המשך קיומה של האנושות. אולם נדמה שמשהו בתחום הזה מעט חורק בימינו: שורת מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מגלה כי אנחנו מקיימים היום הרבה פחות יחסי מין ממה שקיימו הדורות שקדמו לנו.

מחקר ענקי שהתפרסם בארה"ב במארס האחרון הראה כי אמריקאים עושים היום פחות סקס מאשר לפני 20 שנה. על פי המחקר, שבדק מדגם של 26,620 איש, בשנת 2010 הם קיימו יחסי מין בממוצע תשע פעמים פחות בשנה, בהשוואה לשנות ה־90 המאוחרות של המאה הקודמת. כמות יחסי המין השנתית בארה"ב פחתה, על פי המחקר, מ־62 פעמים בשנה ל־53. הירידה בתדירות היחסים הייתה עקבית ונראתה בכל קבוצות האוכלוסייה, בנשים ובגברים ובמוצאים השונים. הירידה המשמעותית ביותר דווחה בקרב זוגות נשואים, מ־67 פעמים בשנה ל־56 בלבד, לאנשים בשנות ה־50 לחייהם, ולזוגות שהם הורים לילדים בגילי בית ספר.

ממצאי המחקר הזה עולים בקנה אחד עם מחקר קודם, שפורסם באנגליה ב־2013 וטען כי בריטים בגילי 16 עד 44 מקיימים יחסי מין פחות מחמש פעמים בחודש. מחקר בריטי קודם, שפורסם ב־2000, גילה כי גברים עושים סקס 6.2 פעמים בחודש, ונשים 6.3 פעמים. כלומר, מדובר בירידה דרמטית של 20 אחוז. הירידה בתדירות יחסי המין הוסברה בחלקה בשינויים דמוגרפיים, כגון ירידה בשיעור התושבים הנשואים או החיים יחד – אולם הירידה בתדירות נרשמה גם בקרב זוגות שחיים יחד.

סיבה שכיחה, על פי המחקר הבריטי, לירידה בתדירות יחסי המין, הן בקרב נשים (34.2 אחוז) והן בקרב גברים (14.9 אחוז), הייתה אובדן עניין במין. כמחצית מהנשים ו־40 אחוז מהגברים דיווחו כי יש להם לאחרונה בעיות ביחסי המין, אולם רק אחד מעשרה נבדקים דיווח כי הדבר מטריד או מדאיג אותו.

המחקר הבריטי גילה עוד כי על אף הירידה בתדירות, מבוגרים ממשיכים לקיים יחסי מין גם בגילים מאוחרים: שלושה מכל חמישה גברים ו־42 אחוז מהנשים בגילאי 74־65 דיווחו כי היה להם לפחות שותף אחד למיטה בשנה שקדמה למחקר.

מחקר אוסטרלי שנערך אף הוא על ידי גוף ממשלתי ופורסם ב־2014 הצביע על מגמה דומה: תושבים שנמצאים במערכות יחסים הטרוסקסואליות קיימו יחסי מין, על פי המחקר, 1.4 פעמים בממוצע בשבוע, לעומת 1.8 פעמים בעשור הקודם. 14 אחוז מהמשיבים אמרו כי לא קיימו יחסים בחודש לפני שענו על הסקר, כ־30 אחוז קיימו יחסי מין פחות מפעם בשבוע, ו־21 אחוז קיימו יחסי מין פעמיים־שלוש בשבוע. רק 1.7 אחוזים אמרו שהם מקיימים יחסי מין מדי יום. רוב המשתתפים בסקר, שכלל יותר מ־20 אלף משיבים בני 16 עד 69, אמרו כי היו מעוניינים לקיים יחסים פעמיים עד ארבע פעמים בשבוע.

ירידה דומה התגלתה גם בקרב צעירים אמריקאים. נתונים דרמטיים שפירסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ב־2015 גילו כי צעירים בארה"ב מקיימים פחות יחסי מין מהוריהם כשהיו בני אותו גיל. הנתונים האמריקאיים מראים ירידה דרמטית בפעילות המינית בקרב בני נוער החל מ־1988, אז היו שיעורי בני הנוער שקיימו יחסי מין גבוהים ב־22 אחוז בקרב בנים וב־14 אחוז בקרב בנות משיעוריהם כיום.

"הירידה בשיעור בני הנוער שמקיימים יחסים נובעת, ככל הנראה, משילוב של סיבות ובראשן החשיפה למידע, למשל על מחלות מין, דבר שגורם להם כנראה להתנהג בצורה יותר בוגרת", אומר פרופ' רפי חרותי, מנהל חטיבת השיקום במרכז הרפואי השיקומי רעות, ועד לאחרונה יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול מיני. "מתן החיסון נגד פפילומה, מחלה המועברת ביחסי מין, שניתן בחלק מהמדינות בארה"ב בגיל 11, מלווה בייעוץ מיני, שמדבר הרבה על הסקס הראשון ומסביר שמדובר בחוויה שצריכה להגיע ממקום של רגש ולא רק לצורך פורקן".

המכורים למסכים

אז למה זה קורה לנו? האם ייתכן שהזמינות של הפורנוגרפיה באינטרנט הפכה את הבילוי האינטימי מול המחשב לתחליף ליחסים אמיתיים והפחיתה את התשוקה בחדר המיטות? מחקר שנערך באיטליה ב־2011 בקרב 28 אלף צרכני פורנו מצא כי רבים מהם צורכים כמויות גדולות של סקס וירטואלי. מחקר אחר מצא קשר בין שימוש מרובה באינטרנט לבין שיעור נישואים נמוך, דבר שעשוי להצביע על ציפיות לא ריאליות של צרכני אתרי המין לגבי יחסי מין אמיתיים.

"אין ספק שחשיפה מרובה לפורנו, ואני לא רוצה להשתמש במילה התמכרות, מקהה את התגובות הטבעיות", אומרת ד"ר מיכל לוריא, מנהלת המרכז לבריאות מינית בהדסה הר הצופים ויו"ר החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני. "אנחנו פוגשים הרבה גברים שלא מצליחים יותר ליהנות מסקס, כי יש להם בפנטזיה דמויות מאוד ספציפיות שמדליקות אותם וגירוי ספציפי שלא עובד במציאות. רואים את זה בכל המגזרים ובכל השכבות. הציפיות לא מותאמות, לא ריאליות. אנשים צופים בפורנו ומצפים לקבל את אותה התנהגות ואותם ביצועים במיטה. אם זה לא מגיע בצורה מסוימת שהורגלו אליה אין גירוי ואין עונג".

"פורנו טוב בתור תבלין, אבל לא בתור אוכל", אומר ד"ר צחי בן־ציון, פסיכיאטר מחוז דרום של שירותי בריאות כללית ומנהל המרפאה לבריאות מינית בסורוקה. "קצת פלפל במרק זה נפלא, אבל קצת מרק בפלפל זה איום ונורא".

מחקרים שנערכו בעבר גילו כי הכנסת טלוויזיה לחדר השינה פוגעת בתדירות יחסי המין. החיבור המתמשך לסמארטפונים וללפטופים רגע לפני עלול להיות בעל אפקט דומה.

"המין והשיח הווירטואלי נגישים מאוד והרבה פעמים גברים, שמתחילים בקלות עם בנות בצ'טים, סובלים מחרדה לנהוג כך בעולם האמיתי", מסביר פרופ' חרותי. "הדור הצעיר היום מדבר בשפה שונה מזו שמוכרת לנו. אם הם במרחק אלף קילומטרים אחד מהשני אבל הוא עירום והיא עירומה, הם חווים את זה כיחסי מין ולא כאקט מנותק ומנוכר. מבחינתם זו תקשורת מינית לכל דבר. הרבה פעמים כשאני שואל פציינט, 'כבר קיימת יחסי מין?' הוא עונה לי, 'וירטואליים'. התשובה הזו מעידה על הלך הרוח".

גם אורח החיים המודרני המחייב שעות עבודה ארוכות, חיי המשפחה התובעניים, שמחייבים תמרון בינם לבין הקריירה, וירידה בחיי החברה שלנו כתוצאה מכל אלה מפחיתים, על פי המומחים, את החשק שלנו. חוסר ביטחון כלכלי, העלייה העולמית בשיעורי הדיכאון וצריכת התרופות נו פוגעים אף הם בתשוקה.

"חלק מהעניין הוא פשוט שיעמום", אומר ד"ר בן־ציון. "יש לנו התמכרות למסעיר ולחדש, ובעלי או אשתי לא עונים על ההגדרה הזו. יש בעיה אמיתית להתרגל לשגרה. בקליניקה שלי אני רואה הרבה מאוד אנשים כאלה, שסקס כבר לא עושה להם את זה. הבעיה השנייה היא שיש כל כך הרבה גירויים מסביב, שלמעשה כבר לא צריך בן זוג כדי ליהנות ממין טוב. יש פורנו, יש ויברטורים, יש סקס וירטואלי. קשר ארוך טווח הפך לדבר מיותר. למה ללכת לאמא שלה, אם אפשר לראות בשקט 'משחקי הכס'?"

העומס היומיומי המוטל עלינו, מאשר בן־ציון, הוא גורם מפתח בחוסר החשק שלנו. "החיים מאוד אינטנסיביים. פעם אישה הייתה כל היום בבית, וכשבעלה בא בערב מהעבודה היא חלצה לו את הנעליים. היום, באותה שעה, היא כבר סיימה יום עבודה ארוך משלה, עשתה קניות, קילחה והשכיבה את הילדים, ענתה למיילים, נכנסה לחשבון הבנק, ואז מצופה ממנה שתיכנס למיטה ויעופו זיקוקים. ברוב המקרים, גם בעלה עובד קשה מדי ומתוגמל פחות מדי על מאמציו. אין לו זמן וכוח להידלק".

שיעור בציור

אחת הדוגמאות הקיצוניות לשינויים האחרונים המתרחשים בחדר המיטות שלנו היא יפן. מחקר חדש, שפורסם השנה על ידי ממשלת יפן, מגלה כי 42 אחוז מהגברים היפנים ו־44.2 אחוז מהנשים – בגילי 18 עד 34 – מעולם לא קיימו יחסי מין. המחקר גילה כי כמעט שליש מהצעירים היפנים נכנסים לשנות ה־30 לחייהם בלי כל ניסיון מיני, וכי אחת משבע נשים יפניות מעל גיל 50 לא התחתנה.

המשבר הדמוגרפי ביפן לא חדש: האוכלוסייה ביפן החלה להתכווץ ב־2011, לאחר כמה שנים שבהן הזהירו מומחים כי שיעור הילודה במדינה נמוך מדי. מחקר שפורסם ב־2015 גילה כי 40 אחוז מהצעירים היפנים בשנות ה־20 וה־30 לחייהם סבורים כי הם אינם זקוקים לשותף רומנטי, ומחקר קודם, מ־2010, גילה כי אחד מארבעה צעירים יפנים בני 30 שלא נישא לא קיים יחסי מין מעולם. אוכלוסיית יפן מזדקנת הכי מהר בעולם: כמעט 35 מיליון איש במדינה, שבה חיים 127 מיליון בני אדם, הם בני 65 ומעלה. במקביל, שיעור הילודה בה נמוך ביותר: בשנת 2016 צנח לראשונה מספר הלידות השנתי במדינה מתחת למיליון. מדובר בפצצת זמן דמוגרפית: אם המגמות הנוכחיות יימשכו עד שנת 2060, תתכווץ האוכלוסייה היפנית ביותר מ־30 אחוז ותגיע לקצת יותר מ־80 מיליון בלבד, ושניים מכל חמישה אזרחים יהיו בני יותר מ־65. משמעות הדבר היא שלא יהיו מספיק צעירים על מנת לשמור על כלכלה בריאה.

ממשלת יפן מבקשת לשפר את המצב בתחום הילודה כבר כמה שנים. יוזמות שונות שנועדו לעודד ולטפח את הקשרים בין שני המינים הביאו להקמת קבוצות תמיכה המיועדות לגברים בלבד, במטרה להפחית את החרדה שלהם מפני יצירת קשר עם נשים. שיעורי אמנות שבהם גברים בגיל העמידה מציירים נשים עירומות נועדו לשבור את הקרח של אותם גברים מול הגוף הנשי. אולם על פי המחקר החדש כל אלה לא הועילו.

ויפן לא לבד. ממשלות רבות בעולם שוברות בשנים האחרונות את הראש בשאלה איך לעודד את שיעורי הילודה המידלדלים בקרב אזרחיהן. חלקן אף פתחו במסעות הסברה לעידוד קיום יחסי מין. אחת מהן היא דנמרק, שבה שיעור הילודה נמצא בשפל של 27 שנים ועומד על 1.7 ילדים לאישה. קמפיין שיזמה חברת תיירות ב־2014 הציע חופשה חינם למי שייכנס להיריון באחד מ"טיולי הביוץ", ומבטיח שמי שיוכיח שנכנס להיריון במהלך חופשה שאליה יצא עם החברה יקבל אספקה של מוצרים לתינוק וגם חופשה המתאימה לילדים. גם תושבי העיירה ת'יי, שהבינו שבתי ספר שלהם עומדים להיסגר, החליטו לקחת את העניינים לידיים (ולחדר המיטות) והתחייבו בפני המועצה המקומית לקיים יותר יחסי מין כדי להגדיל את הילודה. המועצה מצידה התחייבה להשאיר את בתי הספר פתוחים לארבע שנים נוספות, כדי לראות שהאזרחים אכן נאמנים למילתם ומעמידים דור חדש. כדי להשיב את חיי המין של תושבי הממלכה הסוררים למסלולם הטבעי, הוחלט כי שיעורי חינוך מיני בבתי הספר ישימו דגש על התרבות, במקום על אמצעי מניעה.

רוסיה, שהתמודדה עם בעיה דומה, הכריזה ב־2007 על 12 בספטמבר כיום הההתעברות הרשמי והעניקה לאזרחיה יום חופש כדי לעשות ילדים. כדי להעצים את האפקט, הציעה הממשלה גם פרס אטרקטיבי למתעברות: נשים שיילדו בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן, הודיעה הממשלה, יזכו במקרר. ברומניה הטילה הממשלה מס של 20 אחוז על זוגות נשואים ללא ילדים, ואילו בסינגפור, שבה שיעור הילודה הוא מהנמוכים בעולם והגיע בשנה שעברה ל־1.2 ילדים לאישה, הגבילה הממשלה את היצע הדירות הקטנות, המיועדות ליחידים, על מנת לעודד אנשים להתגורר יחד.

"בדידות היא המחלה, בה"א הידיעה, של המאה ה־21, ולמרות זאת אנשים בוחרים לחיות לבד", אומר ד"ר בן־ציון. "זה טרנד עולמי. היום בירות שלמות באירופה מלאות אנשים צעירים שגרים עם כלב או חתול, בלי זוגיות. גם בתל־אביב יותר ממחצית התושבים לא גרים עם שותף לחיים. רק לאחרונה יצאו שני מחקרים גדולים בחו"ל, שהראו שאחת מהעילות החדשות לגירושים היא רצונו של אחד מבני הזוג בילדים. זה דבר שפעם לא ראינו. הרצון לפרו ורבו היה הכוח של המשפחה. אנשים לא התרגשו כשאחד מהם רצה ילדים. היום פציינטיות אומרות לי, 'אני לא מכונת ילודה'. היום לפני ילדים צריך תואר, כסף, מעמד בחברה. אפילו בחברה הבדואית יש ירידה בנישואים. פעם היו לוקחים בקלות שתיים או שלוש נשים במקביל. היום יש בה רווקים מבחירה".

רשימת המדינות המעודדות סקס פרודוקטיבי כוללת גם את דרום־קוריאה, בעלת שיעור הפריון העומד על 1.17 ילדים לאישה, שם מציינים אחת לחודש את יום המשפחה ועוזבים את מקומות העבודה בשבע בערב, וגם מציעים תגמול כספי למשפחות שיש בהן יותר מילד אחד, ואפילו את איטליה וספרד, שמינתה נציבה ממשלתית בנושא.

בשוודיה הציע פקיד עירייה בכיר בעיר אוברטורניאה בצפון המדינה לתת ל־550 עובדי העירייה הפסקה שבועית בת שעה אחת בתשלום מלא כדי ללכת הביתה ולעשות סקס, לצורך תיבול חיי הנישואים שלהם ושיפור המורל. חבר המועצה שיזם את ההצעה, אריק מוסקוס בן ה־42, הסביר את היוזמה המפתיעה בכך שחיי היומיום מלחיצים ולרוב הילדים נמצאים בבית. "זו תהיה הזדמנות לזוגות לבלות זמן משלהם, אחד עם השני", אמר.

בישראל הממשלה עוד לא התפנתה לעסוק בנושא החשוב הזה, אבל המרפאות לטיפול מיני כבר מלאות. בהדסה הר הצופים, למשל, תצטרכו להמתין חצי שנה בתור כדי לדבר עם מומחה על הבעיות האינטימיות שלכם. "יש בהחלט עלייה בהפרעות התשוקה, ויחד איתה עלייה בפנייה למרפאות העוסקות בטיפול מיני", אומרת ד"ר לוריא. "אין לנו נתונים מהארץ בנושא, אבל בעולם ידוע ש־30 אחוז מהגברים ו־40 אחוז מהנשים סובלים מהפרעות כאלה. ישראל לא שונה בתחום הזה משאר המדינות".

וזה אפילו בריא

אפשר להתווכח בשאלה כמה באמת כיף לעשות סקס בסוף יום עבודה מפרך, אבל קשה, כך מתברר, להטיל ספק ביתרונות הבריאותיים שבעניין. שורת מחקרים מהשנים האחרונות מצביעה על כך שלפעילות מינית יש יתרונות בריאותיים מובהקים, מהפחתת מתח ושיפור איכות השינה ועד לחיזוק מערכת החיסון. מחקרים גילו כי ככל שתדירות יחסי המין עולה, כך משתפרת איכות הזרע. מחקרים אחרים גילו כי קיום יחסי מין פעם או פעמיים בשבוע משפר את רמת הנוגדנים בדם ומחזק את יכולתו של הגוף להילחם בזיהומים ובמחלות זיהומיות. מחקר שנערך באוסטרליה גילה כי אנשים שמגיעים לאורגזמה שלוש פעמים בשבוע ויותר נמצאים בסיכון מופחת ב־50 אחוז למות לעומת אלה שגמרו רק פעם אחת בחודש.

מחקר אמריקאי מצא כי נשים בגיל המעבר שקיימו יחסי מין כל שבוע היו בעלות רמות אסטרוגן, ההורמון הנשי, גבוהות פי שניים מנשים שנמנעו מסקס בכלל. מחקר סקוטי מצא כי נשים וגברים שהרבו לקיים יחסי מין היו בעלי רמות לחץ דם נמוכות יותר מאנשים אחרים. מחקרים אחרים הראו כי חיי מין פעילים מפחיתים את הסיכון לדיכאון ומשפרים את מצב הרוח.

מחקר מאוניברסיטת פאביה באיטליה, שפורסם ב־2013, הראה כי אצל אנשים שמקיימים יחסי מין באופן סדיר, בעיקר כאלה שנמצאים במערכות יחסים טריות, נראתה עלייה בתאי עצב במוח. מחקר נוסף מצא קשר בין טלומרים (קצות הכרומוזומים) ארוכים, תכונה המקושרת לתוחלת חיים ארוכה ולהזדקנות איטית יותר — לבין סקס. אורך הטלומרים, כך טענו החוקרים, לא היה קשור לגורמים אחרים במערכת היחסים, כמו מידת הסיפוק שחשו המשתתפים בקשר.

מחקר שפורסם לפני שלושה חודשים בטייוואן מגלה כי קיום יחסי מין כמה פעמים בשבוע מפחית את רמת ההומוציסטאין, חומצה אמינית מזיקה בדם, שקשורה להתפתחות מחלות לב, ומשפר את זרימת הדם. החוקרים מצאו כי רמות נמוכות יחסית של החומצה הזו נמצאו בגברים שהצהירו כי הם מקיימים יחסי מין לפחות פעמיים בשבוע, ואילו רמות גבוהות שלה נמצאו בגברים שאמרו כי הם מקיימים יחסי מין פחות מפעם בחודש. בנשים, למרבה הצער, לא נצפתה השפעה דומה.

החוקרים סיכמו: "חיי מין באיכות טובה וקיום יחסי מין בתדירות גבוהה קשורים לבריאות אצל אנשים בגיל העמידה ואצל מבוגרים. תדירות גבוהה של יחסי מין עשויה להיות בעלת אפקט מגן על הבריאות הכללית ועל איכות החיים, בעיקר אצל גברים, כך שרופאים צריכים לתמוך בפעילות מינית של המטופלים שלהם".

"בסופו של דבר, זוגיות טובה, שיש בה ממד אינטימי, קונה אושר", אומר ד"ר בן־ציון. "אנשים שחיים ללא אהבה וללא סקס הם אנשים יותר עצובים. יש אצלם יותר דיכאון, יותר חרדות, יותר בעיות של מערכת החיסון. יש הרבה מאוד עבודות שמראות שבנשיקה יש מורפיום. לכן אנשים מכורים לנשיקות. לאקט של החלפת המיצים יש אפקטים חיוביים מאוד".

לבילוי משותף בין הסדינים יש גם יתרונות נפשיים וזוגיים לא מבוטלים. "רוב האנשים רואים באקט המיני גורם לאושר", אומרת ד"ר לוריא. "אפילו חולים במחלות סופניות נאחזים בתפקוד המיני. לא רק האקט הגופני חשוב, אלא בעיקר החיבור הנפשי. יחסי מין הם סימן לחיות, לבריאות, לאהבה ולקרבה".

אבל איך מחזירים לחיים תשוקה שגוועה?

"באופן כללי, כמו בהדלקת אש, חייבים קודם כל שיהיה ניצוץ", אומר בן־ציון. "על הניצוץ הזה צריך לשפוך חומרי בעירה וללבות אותו. חומרי הבעירה הם מחמאות, זמן בילוי משותף, וגם לזרום אחד עם צורכי השני, תשומת לב והשקעה. ללכת איתו לקנות מקדחה, ללכת איתה לקנות חזיות. לנסוע איתה לבקר את אמא שלה, לפנק את אחותו. סקס טוב דורש השקעה ומחשבה, אבל אנשים מעדיפים להשקיע בכושר ובברוקולי מאשר לתכנן חופשה רומנטית, שהייתה משפרת את בריאותם פי כמה".

"כדי שהמין יהיה טוב צריך להשקיע במרכיביו", מסכימה ד"ר לוריא. "אין ספק שזה שואב תשומת לב. יש ציפייה שמין יהיה דבר טבעי וזורם, אבל בטירוף העכשווי של היומיום קשה לצפות לסערה שתתרחש באופן ספונטני. הבעיה שלאנשים אין היום זמן או כוח, ולפעמים אפילו מוטיבציה, להיות במקום הזה. צריך זמן ומחשבה לתכנן את הדברים מראש. להחליט: אלה השעות שלנו. לא להיכנס למיטה עייפים ועצבניים, אלא לקחת פסק זמן מהכל ולהתרכז רק בזה. החשק לא מגיע משום מקום. אמנם יש בו מרכיב הורמונלי ביולוגי, אבל לא מעט שייך לתחום החברתי, התרבותי והרגשי. כל אחד צריך לחפש מה מדליק אותו. הנוסחאות בתחום הזה מאוד ותיקות. אבל חייבים גם לרצות".