לפני כמה שבועות קיבלה אסתר רדא (32) מייל ובו הזמנה לחמם את הזמר סטינג בפסטיבל מוזיקה בפראג. "שיפשפתי את העיניים, בדקתי שאני קוראת את השם נכון", היא מספרת, "אולי יש אות נוספת וזה בכלל זמר אחר שאני לא מכירה. כשהבנתי שזה באמת סטינג, נכנסתי לשוק! מה אתם שואלים בכלל. תגידו לבוא וזהו. הוא אמן שאני מאוד מעריכה".
איך היה המפגש?
"חשבתי שהוואן שלו יהיה בקצה אחד, שלנו בקצה השני — ולא ניפגש. ככה זה בפסטיבלים עם אמנים מסדר גודל כזה. בפועל הוא עמד בצד, על הבמה, והסתכל עלינו במהלך כל ההופעה. לא ירד לרגע אחד. לא מלחיץ בכלל... היה מאוד מרגש. איך שסיימתי, ניגשתי אליו והתחבקנו. הוא אדם פשוט וצנוע. הסתובב שם בטי־שירט הפוכה ודיבר עם מי שפנה אליו".
על מה דיברתם?
"הוא אמר שמאוד נהנה מההופעה, וכבסיסט, גם החמיא לבסיסטית שלי. שאלתי אותו מתי הוא מגיע לישראל, והוא ענה לי: 'הייתי ברמאללה, בכותל — ואני מכיר את כל התמונה'".
בחודש שעבר השיקה רדא, אחת הזמרות והיוצרות הייחודיות בארץ, אלבום חדש ונהדר בשם Different Eyes"", ואת הגרוב המדליק שלה תוכלו לפגוש בקרוב בפסטיבל למוזיקה מקודשת בירושלים (15 בספטמבר) ובאינדינגב (20 באוקטובר).
הכל אודות אמא
"ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת שלוש וגדלתי עם אמא שלי ואחי, שמבוגר ממני בחמש שנים, בקריית־ארבע. אבא שלי לא היה מעורב בחיים שלי. ראיתי אותו לפעמים באירועים משפחתיים. שום שיחות נפש. גם לא קראתי לו אבא.
"אמא החזיקה את הבית והייתה המודל שלי: אישה חזקה שהגיעה למדינה זרה בלי שפה והצליחה לגדל לבד משפחה. לא היה יום שהיא לא עבדה — במפעל, בקטיף, בתכשיטנות, כעוזרת גננת, כמטפלת בבית אבות. היא גם לא הקימה משפחה מחדש. כששאלתי אותה למה, היא ענתה: אני לא רוצה שתרגישו מישהו זר בבית שלנו. רק אחרי הצבא פתאום קלטתי שהיא יותר מ־20 שנה לבד!"
אחים שלי
"כשהייתי בת 15 דפקה ילדה בגיל שלי על הדלת של הבית שלנו ואמרה: 'אני אחותך'. באותן שנים כבר הייתי מוכנה להפתעות. שום דבר שקשור למשפחה כבר לא נראה לי מוזר. ידעתי גם שיש לי עוד אחות חורגת שגדולה ממני בשנתיים, כי סיפרו לי ככה במשפחה. אבל לא ידעתי מי היא. בתוך שנתיים גיליתי עוד שתי אחיות חורגות שלא פגשתי מימיי ולא שמעתי על קיומן. בינתיים אבא הקים משפחה ונולדו לי עוד שלושה אחים חורגים".
בלי אשמה
"במשך שנים השלכתי את ההתנהלות של אבא שלי על עצמי, כאילו הכל קרה בגללי. לקח לי שנים להיפטר מתחושת האשמה הזו. עד אז ניהלתי מערכות יחסים לא בריאות עם גברים, כאלו שבהן את יודעת מראש שזה לא יסתיים טוב והולכת על זה בכל זאת.
"לאחר הרבה שנים החלטתי לבדל את עצמי ממנו. הבנתי גם שהוא לא בן אדם רע, הוא פשוט מי שהוא בעקבות הביוגרפיה שלו. ההבנה והקבלה שלו, בלי כעס ושנאה ורגשות שליליים — הפכו אותי לשלווה ומנגנון ההרס העצמי נעלם".
ילדה סוכר
"בגיל 24 חליתי בסוכרת, זו הייתה תקופה מאוד לחוצה. השתחררתי מהצבא, אחרי שירות בלהקה צבאית, ובמקום להמשיך לעשות מוזיקה, נזרקתי לעולם המשחק למרות שלא באמת הייתי מוכנה לזה נפשית. שיחקתי במחזמר 'הלהקה' בהבימה, עם כל הברנז'ה והסלבס, אבל הייתי אפרוח מפוחד. אחר כך שיחקתי שתי עונות בסדרת הילדים 'דאוס', אבל לא באמת הרגשתי שאני טובה בזה.
"יש משהו סיזיפי בסדרה יומית. מצלמים סצנה ועוד אחת ועוד אחת, ואחרי כל טייק התייסרתי. אמרתי לעצמי: אסתר, את משקרת, תכף יתפסו אותך. ככה עברו עליי שנתיים של הלקאה עצמאית.
"בסוף זה התפרץ. באותם ימים הרגשתי כל הזמן צמא, וכדי להרוות אותו שתיתי מיצים. הגעתי לבית חולים עם רמות סוכר מטורפות. אמרו לי: עוד מיץ אחד ולא היית קמה. זה היה שבר. סוכרת? מה זה קשור אליי? אין לנו היסטוריה משפחתית של המחלה, לא היו סימנים מקדימים. קיבלתי טיפול תרופתי, הזרקות אינסולין, חזרתי לאמא לתקופה וניסיתי להבין מה קרה. הבנתי שזה כתוצאה מהלחצים, סוכרת פסיכוסמטית".
הרי את
"לאחר שהצלחתי לחזור לעצמי ולאזן את רמות הסוכר, אמרתי לעצמי: בואי נתחתן. בואי תעשי לך טוב, תצילי את עצמך. הייתי אז פרודה מהחבר שלי, גילי יאלו, הסולן של הרכב הרגאיי זבולון דאב סיסטם, שהכרתי בגיל 21 דרך חברים משותפים. אז חזרנו אחד לשנייה והתחתנו והקשר החזיק כמה שנים — עד שזה דעך והחלטנו להתגרש.
"זו הייתה החלטה קשה עבור שנינו. כשעבר קצת זמן הרגשנו עם זה טוב, אולי שנינו היינו כלואים בנישואים. ואז שוב זה משתנה, כמו גלים. אני עדיין זוכרת לפעמים את המילים של הרב: 'הינך מותרת לכל אדם'".
איזה פלא!
"בלהקה שלנו ניגן נגן סקסופון בשם גל דהן. תמיד היה בינינו קליק, היינו חברים טובים. כשהלב שלי התפנה, פתאום נוצר ניצוץ והפכנו לבני זוג. לפני שנתיים וחצי נולד פלא. היום אנחנו משפחה בדרכים, מגיל ארבעה חודשים הוא בטיסות. זה פנאן. כל הבית שלי איתי. אולי בלי הליווי של שניהם הייתי נשברת מהנדודים ומהגעגועים. תכלס זה לא כזה מסובך, בגילים קטנים הם אוהבים לישון ולאכול. בזמן ההופעה והחזרות מנהלת הטור מטפלת בו.
"פלא הוא ילד מדהים ומאוד מוזיקלי. יש לו את כל הכלים בבית ומבחינתו, מוזיקה זה כל העולם. לפעמים הוא שואל אותי איפה אחי, ואני אומרת: 'בעבודה'. הוא אומר: 'מה, הוא הלך לנגן?' הוא בא מושלם לעולם והמטרה שלי לא לקלקל אותו. שיחקור, שיהיה, שירגיש".
ואללה–ואללה
"במהלך מסע ההופעות האחרון שלי הופענו באוסטרליה, בדרום אמריקה, באפריקה, באירופה ובארה"ב. אני מכירה את אמריקה יותר מהאמריקאים. שמעת על מקום שנקרא ואללה־ואללה?
"בסוף עשיתי הפסקה יזומה והודעתי לבוּקרים שלי שאני לא מופיעה. חברתי למוזיקאי גאון ואניגמטי בשם שוז. נסגרנו בבית מהבוקר עד הערב, כתבנו ואז עברנו לאולפן והקלטנו את האלבום 'דיפרנט אייז'".
השגרירה
"בחו"ל יש הרבה מודעות למאבקים החברתיים בישראל. כל הזמן שואלים אותי על הפגנות האתיופים ואפילו על פרשת הזריקות שקיבלו נשים אתיופיות למניעת היריון, שלא זכתה כאן להרבה תהודה. כאן כמעט לא הציפו את הנושא, ושם היו מודעים. אני, בתגובה, תמיד אומרת את דעתי.
"אם ארצה או לא — רואים אותי כמייצגת של ישראל. נתקלתי בהרבה הפגנות נגד ישראל במופעים שלי. קראו להחרים אותי, חילקו ליד אחד האולמות ברושורים שהייתי בצבא ואני חברה של אהוד ברק. לפעמים זה מפחיד, בצרפת אפילו הצמידו לנו מאבטחים. בטקסס הגיע זוג בזמן הבאלאנס והתחיל לשאול שאלות על ישראל וזרמתי איתם. לאחר חצי שעה הבחור, שהוא גולה ממשפחה פלסטינית, אמר לי: האמת, באנו לכאן כדי לשכנע להחרים את ההופעה שלך, ועכשיו אחרי השיחה איתך, אני שוקל להיכנס. האמריקאית עשתה לו פרצוף. בצרפת באה קבוצה עם דגל עצום של פלסטין וצעקה. לי זה רק הגביר את המוטיבציה. הם נשארו כל ההופעה ובסוף רקדו עם המוזיקה והדגל".
למי קראתם עלה תאנה?
"לפני כמה חודשים קיבלתי הצעה להנחות בתוכנית 'מועדון תרבות' של כאן 11 לצד שפרה קורנפלד, לוסי איוב ודפנה לוסטיג. זה עדיין לא הבית שלי כמו לשיר על הבמה, אבל מאוד מאתגר. בטוקבקים היה מישהו שקרא לי עלה תאנה. אני לא עלה תאנה של אף אחד. אותי המערכת מנצלת? אולי אני מנצלת את המערכת".
האפרו ואני
"לכל האתיופיות יש איזה אישו עם השיער שלהן, במיוחד כשאת חיה בחברה שסוגדת לשיער חלק. לא תראה מישהי מקורזלת בטלוויזיה, אולי רק אורלי וילנאי. כול היתר מוחלקות.
"היו שנים שגם אני נאבקתי בשיער ועשיתי החלקות, עד שראיתי את הסרט של כריס רוק על כמה שנשים שחורות מתעללות בשיער שלהן, הבנתי את הטירוף הלא הגיוני הזה ושיחררתי. היום אני מחבקת ואוהבת אותו, למרות שהוא פרויקט יומי. בכל פעם אני ממציאה את עצמי מחדש. פעם אפרו, פעם צמות, פעם צבע. אני מטפלת בו לבד, ואני גם הספרית של הנגנים בהרכב שלי".
אריקה באדו ואני
"אני נורא אוהבת אופנה ואסתטיקה. יש לי גם סטייליסט מהמם וביחד אנחנו חוקרים את העולם הזה.
"יש ימים שאלבש שמלה, יש ימים שחליפה, יש ימים שג'ינס וטי־שירט. אני לא כבולה לז'אנר. לא אוהבת גבולות והגדרות. אייקון האופנה שלי היא אריקה באדו. היא שלמות. אני מסתכלת ואומרת "למה אין לי את הכובע הזה שלה?"
אחותי הקטנה
״בשנים האחרונות אבא שלי נע על קו ישראל־אתיופיה. יש לו שם מישהי.
"לפני כמה חודשים התקשרה אליי אחת האחיות החורגות שלי ואמרה: ראית את הווטסאפ של אבא? פתחתי וראיתי תמונה של ילדה קטנה ומתוקה. שאלתי 'מי זו?' והיא אמרה: 'אחותנו החדשה!' יותר קטנה מפלא".
