שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    רמי זרנגר
    24 שעות • 13.09.2017
    אוכל שתייה גבר אישה
    איציק כהן חלם שנים על התפקיד הזה: עדנה, עקרת הבית הנרגנת במחזמר "היירספריי". והוא ידע למה — הגרסה הישראלית בכיכובו הפכה ללהיט והמבקרים לא מפסיקים לפרגן לו. "ראיתי את ההצגה בלונדון, נפלתי מהכיסא וידעתי שאני חייב לשחק בזה". בראיון הוא מספר למה אין קשר בין גלאדיס לעדנה, למה הפסיק לאכול ולשתות באותו הזמן ומה הוא חושב על ההחלטה של בתו להפוך לשחקנית
    סמדר שיר | צילום: רמי זרנגר

    שני אירועים נחגגו במוצאי השבת האחרונה, כשהקאסט של "היירספריי" השתחווה בפני הקהל. זו הייתה ההצגה ה־25 של המחזמר שהפך תוך זמן קצר ללהיט בישראל. וכש־1,500 צופים עמדו על רגליהם ומחאו כפיים, הוכנסה לבמה עוגה גדולה ועגולה, שעליה ניצב דיוקנה המצויץ של עדנה טורנבלד. איציק כהן, המגלם את עדנה, חגג את יום הולדתו ה־49 במקום האהוב עליו ביותר — על הבמה.

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    קטע מתוך "היירספריי"

     

     

    "התרגשתי", הוא מודה, "אולי אפילו ברחה לי דמעה. הקאסט התחיל לשיר 'היום יום הולדת', הקהל הצטרף, והייתי פשוט מאושר".

     

    49 זה רגע לפני 50.

     

    "אז מה? אף פעם לא הסתרתי את הגיל שלי. גם 50 זה רק מספר שאין לו שום משמעות עבורי. יום אחד אני קם ומרגיש בן 18 ולמחרת מרגיש בן 81. הנשמה שלי עוד לא הזדקנה, ולדעתי זה נובע מהגיוון שיש במשחק. ב'פאודה' אני חוקר שב"כ, בסרט 'מכתוב' של חן סביון וגיא עמיר שיעלה בקרוב אני ראש משפחת פשע, וב'היירספריי' אני מרים את המגהץ כדי לענות לטלפון ושורף את האוזן".

     

    איציק כהן ובתו
    איציק כהן ובתו

     

    "עדנה תפורה עליי"

    מסיבת יום ההולדת על הבמה היוותה עבור כהן סוג של פיצוי על חוויה הרבה פחות נעימה שפקדה אותו לפני שבועיים. "סיימתי הצגה של 'היירספריי' בחצות, הלכתי הביתה, ובארבע לפנות בוקר באו לאסוף אותי לצילומים של 'פאודה'. ברור שלא הצלחתי להירדם, האדרנלין דפק לי בראש".

     

    עד כאן לא נשמע נורא.

     

    "נכון. נסענו לכפר קאסם, שם נערכו הצילומים של 'פאודה', עמדתי על הרגליים במשך 14 שעות רצופות, ובדרך חזרה התמוטטתי במונית. ביקשתי מהנהג שבמקום לקחת אותי למשכן לאמנויות הבמה יביא אותי לחדר מיון. אמרתי לרופאים שבתשע בערב יש לי הצגה של היירספריי, והם נכנסו מיד לפעולה. בדיקת דם, סי־טי ראש, ועוד ועוד".

     

    מתוך היירספריי
    מתוך היירספריי

     

    אאוץ'.

     

    "זוועה. בשמונה בערב התקשרתי למאור מיימון, מפיק ההצגה, והודעתי לו שאני במיון. רגע לפני שהוא התעלף אמרתי לו שלא ידאג. 'דה שואו מאסט גו און' זה לא פתגם, לפחות לא אצלי. אין דבר כזה להבריז. אחרי הבדיקה האחרונה ברחתי מהמיון, עשיתי את ההצגה וכשהיא הסתיימה חזרתי לאיכילוב רק כדי לקבל את התוצאות. טפו טפו טפו, הכל בסדר".

     

    הגעת להצגה בזמן?

     

    "הגעתי לאולם כמה דקות לפני השעה תשע, אבל הייתי צריך להתאפר. זה לוקח יותר משתי דקות כיוון שאני משחק אישה. עידן אלתרמן, שמגלם את בעלי, יצא לבמה ועשה סטנד־אפ מטורף כדי למשוך את הזמן".

     

    איך היית בהצגה הזו?

     

    "אני לא זוכר. כנראה הייתי על אוטומט. עידן אמר לי 'זכרתי שעדנה שמנה, אבל לא זכרתי שהיא כזאת זקנה'".

     

    יומיים אחרי ביקורו במיון כהן לקח נשימה עמוקה. "אמרתי לעצמי: איזה יופי, הצילומים של 'פאודה' הסתיימו, 'היירספריי' יוצאת לפגרה, ויהיו לי שבועיים לנוח בבית לפני שאני טס ללונדון. אבל בדרך הביתה צילצל אליי משה קפטן, המנהל האמנותי של הבימה, וביקש שאקפוץ, מעכשיו לעכשיו, להחליף את יעקב כהן שחטף שפעת בהצגה 'הצמה של אבא' בתיאטרון הצפון. יכולתי לסרב?"

     

    כן! ועוד איך!

     

    "לא. שיחקתי בהצגה הזו 450 פעם בגלגול הקודם שלה, בקאמרי, בתפקיד הראשי. איש בן 70 שגוסס מסרטן הריאות ומתמודד עם הסוף שמתקרב. באותו הערב קיבלתי את הטקסט, עשר שנים אחרי ששיחקתי אותו. ברגע שהוצאתי מפי את המילים נפרצו סכרי הדמעות. הרגשתי כמו תקליט ישן, שיש בו שריטות וחריקות, ואי אפשר להתעלם מקיומן, אבל עשיתי את ההצגה ללא אוזנייה".

     

    מדי פעם אתה מוצא איזה רגע לישון?

     

    "אני נכנס למיטה בכל הזדמנות שאני יכול. השינה הכי טובה שלי היא בצהריים, לפעמים זה משתיים עד שלוש וחצי ולפעמים יש לי 'חור' ב־11 בבוקר ובמקרה כזה לא מדובר בשנ"צ אלא בשנ"ב, שנת בוקר".

     

    על איזה תפקיד אתה חולם?

     

    "התפקיד האחד והיחיד שאותו סימנתי ועליו אמרתי 'הוא חייב להיות שלי' זה הדמות של עדנה ב'היירספריי'. ראיתי את ההצגה בלונדון ונפלתי מהכיסא. לפני עשר שנים דובר על העלאת המיוזיקל בישראל, משה קפטן היה אמור לביים, צילצלתי אליו ואמרתי לו 'אם אני לא עושה את עדנה לא כדאי לך להסתובב ברחוב בלי שומר ראש'. עכשיו, כשהמפיק מאור מיימון הרים את הכפפה, פנו אליי ועל המקום אמרתי 'כן'. זה לא אופייני לי בכלל".

     

    למה?

     

    "בדרך כלל אני אומר 'לא'. למה להתחייב? ואם ממשיכים ללחוץ התשובה שלי היא 'אני צריך לחשוב'. אבל עדנה תפורה עליי, כאילו כתבו אותה בשבילי".

     

    "הניתוח שינה את חיי"

    לפני עשרים שנה הקים כהן עם חבריו ללימודי התיאטרון באוניברסיטת תל־אביב את להקת הדראג "בנות פסיה" שבה גילם את גלאדיס העיראקית, דמות שהפכה לקאלט. "אין מקום להשוואה", הוא מדגיש, "זה היה מופע של מערכונים וקאברים, ועכשיו זו הפעם הראשונה שאני עושה בהצגה דמות של אישה, סיפור שלם, וזו דמות שעוברת מהפך. מעקרת בית נרגנת וכבויה היא מגשימה את חלום הזוהר שלה".

     

    גם בהצגה המקורית עדנה משוחקת על ידי גבר?

     

    "בכל הגלגולים. בסרט של ג'ון ווטרס, שהיווה את הבסיס למחזמר, עדנה הייתה דיוויין, מלכת דראג מפורסמת בשנות ה־80. ווטרס אמר אז 'אני רוצה לקחת דראג קווין, הדמות הכי נוצצת, לתפקיד האימא האפורה, כדי שהמהפך שמתחולל בסוף יהיה הכי קיצוני שאפשר'. מאז כל מי שמעלה את המיוזיקל הזה חייב ללהק גבר לדמות האימא. זה חלק מהסטנדרטים של ההפקה, כמו שאסור להוריד טקסטים או סצנות".

     

    כהן לא מרבה להתראיין. "מבחינתי, זה כמו מע"מ", הוא מנמק. "אני משלם, כי אין ברירה, אבל משתדל שלא יגבו ממני יותר מ־17 אחוז". לפני ארבע שנים הוא חרג ממנהגו כשהכריז, תחת כל עץ רענן, שנולד מחדש. זה קרה אחרי שעבר ניתוח שרוול והשיל 60 ק"ג ממשקלו.

     

    "גם היום, ארבע שנים אחרי, אני מרגיש שנולדתי מחדש", הוא מספר. "כשהייתי בשיא משקלי אהבתי לזוז והייתי גמיש וזה הרגיש לי טבעי. זה לא הפריע לי לעשות את 'רוקדים עם כוכבים', ובסרט 'סיפור גדול' הצטלמתי בתחתונים. אבל הניתוח היה מטמורפוזה מאוד קיצונית. הוא שינה לי את החיים. בשבילי זה עדיין לא מובן מאליו לשים עליי בגד ולצאת מהבית מבלי לחשוב איך זה ייראה. אני מרגיש הרבה יותר נוח עם עצמי".

     

    מהשורה העשירית, שבה ישבתי, התעורר בי החשד שהשמנת.

     

    "אני עושה את עדנה עם חליפת השמנה שמרחיבה אותי בבטן ובירכיים, ויש לי ציצים כמובן. מי היה מאמין שאזדקק לחליפת השמנה. בשנה הראשונה אחרי הניתוח הקילוגרמים נשרו ממני בקלות בגלל שלא היה לי תיאבון. כשמסירים 80% מהקיבה הורמון הרעב יוצא לחופש, כל מי שעושה שרוול יודע שהוא מקבל שנה אחת של חסד שבה יש לו הזדמנות לשנות את ההרגלים. אני אוכל הכל ולא עושה שום דיאטה, אבל אני לא שותה ואוכל ביחד. או שאני שותה, או שאני אוכל. זה הרגל שהצלחתי לאמץ. ולמרות זאת, מאז הניתוח העליתי 6 ק"ג".

     

    קריירה מפוספסת ובקשה מאלוהים

    ענייני המשקל נוכחים גם בחייה של בתו, דניאל בת ה־15, תלמידת תיכון תלמה ילין שגילמה ברגישות מפתיעה לשחקנית מתחילה את רומי, בתו של רן שריג בסדרה "מסובך". דניאל היא בתו מנישואיו למיכל, ולשניים ילד משותף נוסף, רפאל בן ה־5, שנולד לאחר הגירושים. "התגרשנו לפני הרבה שנים", אומר כהן, "אבל רצינו להביא לדניאל אחות או אח. מיכל גרה קומה אחת מתחתיי, והילדים עולים ויורדים. בעיקרון הם חצי שבוע אצלה וחצי שבוע אצלי, אבל אנחנו לא שומרים על ימים קבועים. הקשר בינינו חברי, כל אחד מתחשב באילוצי העבודה של השני, והמטרה היא שהילדים יהיו כמה שיותר איתנו וכמה שפחות עם מטפלות".

     

    ידעת שדניאל כל כך מוכשרת?

     

    "ראיתי אותה בהצגות בבית הספר לאמנויות, אבל לא תיארתי לעצמי שהיא תשחק תפקיד דרמטי כל כך מורכב ומרגש ב'מסובך'. בכיתי כשראיתי אותה על המסך. זה היה האודישן הראשון שדניאל עשתה בחייה והיא לקחה אותו בגדול".

     

    יש לך חלק בליהוק שלה?

     

    "לא סידרתי לה קריירה, היא סידרה לעצמה, אבל כן. המלהקת גלית אשכול כתבה בפייסבוק שהיא מחפשת 'נערה אסרטיבית בגיל ההתבגרות עם עניינים של משקל', אז שלחתי לה הודעה, והיא הזמינה את דניאל לאודישן. חיכיתי בחוץ, במתח, עד שהבמאי רם נהרי צילצל אליי ואמר 'אני בוכה, היא מדהימה־מדהימה'. אחרי שדניאל נבחרה הצעתי לה עזרה בלימוד הטקסט, אבל היא סירבה. היא רצתה לעשות הכל בדרך שלה, עצמאית לחלוטין".

     

    רצית שהיא תלך בדרכך?

     

    "אני מאוד שמח בשבילה שהיא מאושרת במה שהיא בוחרת. אין לי אנטי לזה שהיא תהיה שחקנית כל עוד זה משמח אותה".

     

    בראיון טלוויזיה דניאל אמרה "אני לא חושבת שיש ילד שמרוצה מאיך שהוא נראה".

     

    "דניאל לא שמנה, זה לא הטייפ־קאסט שלה. היא מאוד דרמטית. אני לא פוחד שיקַבּעו אותה בתור 'השמנה' בגלל שמעולם לא היה לי פחד כזה לגבי עצמי. אני הדוגמה לאנטי טייפ־קאסטינג — מישהו שהתחיל בתור דראג קווין ועבר לתפקידים בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה. אילו הייתי מפחד הייתי נשאר ב'בנות פסיה'".

     

    ורפאל?

     

    "כשהיה בן שנה וחצי הבאתי אותו ל'קזבלן' וסידרתי לו מקום מאחורי הקלעים. הוא אמר 'לא' והצביע על הבמה. עכשיו, כל ערב הוא דורש לבוא איתי ל'היירספריי' והדבר היחיד שמעניין אותו זה מתי הוא יעלה איתי לבמה".

     

    איזה מין אבא אתה?

     

    "כשדניאל הייתה בת שלוש היא אמרה לי 'אתה אבא־אימא', ורפאל, בערך באותו הגיל, אמר לי בדיוק אותו הדבר. בעיניהם אני 'אבא־אימא' מפני שאני עושה הכל: מבשל, אופה, מכבס, מסדר, לוקח אותם לגינה. בראש השנה אהיה בלונדון והילדים יהיו אצל מיכל, אבל ביום כיפור היא תהיה בענייני עבודה בניו־יורק והם יהיו אצלי".

     

    אם לא היית שחקן, היית?

     

    "ספר. לפני שנכנסתי לחוג לתיאטרון למדתי ספרות. אני מספר את הילדים ואת עצמי וגם סיפרתי את החבר'ה של 'היירספריי' לפני ההצגות הראשונות. רק מיכל מעדיפה להסתפר בניו־יורק".

     

    מה איחלת לעצמך ביום הולדתך?

     

    "שימשיך ככה. בשבועות האחרונים אני עסוק אך ורק בהודיה. 'היירספריי' זה וואו, ואני אומר את זה בתור מישהו שכבר חווה לא מעט שלאגרים בחייו, הילדים הם שמחה גדולה והכל נפלא, תודה", הוא מרים ראשו לעבר העננים.

     

    אתה מאמין?

     

    "בוודאי. אני מאמין שיש רשות מכוונת גדולה מאיתנו, תקראי לזה 'היקום' או 'בורא עולם' או לא משנה מה. צייר שיושב מול הבד יודע כמה ימים ולילות עליו להשקיע בציור אחד. אז איך אפשר לחשוב שכל הדבר הענקי והמופלא הזה נוצר רק מאבולוציה? ברור שיש יד מכוונת ושיש דברים שאנחנו לא רואים ולא מבינים. לכן אני רוצה לבקש ממנו משהו לכבוד השנה החדשה".

     

    מה?

     

    "שבשנה הבאה עלינו לטובה יהיו לי פחות ביקורים במיון וכמה שיותר שנ"צ ושנ"ב". •

     

    איציק כהן יחליף את יעקב כהן בהצגה "הצמה של אבא" הערב ב־20:30 בתיאטרון הצפון, קריית חיים

     


    פרסום ראשון: 13.09.17 , 20:49