מחוברים לחיים

אמיר פרישר גוטמן יוצא מבריכה, מחבק את בנו, מנשק את בן זוגו, עושה סקי, צוחק, בוכה, מתאמן, שר, רוקד, מבשל, מקריא סיפור לילד. אלה החומרים שאנחנו הולכים לראות בעונה הקרובה של 'מחוברים' שתעלה ב־HOT ב־19 בחודש. חומרים חיים של אדם שבינתיים מת. זו חשיפה מסוג חדש, כוכב סדרת דוקו־ריאליטי שהלך לעולמו תוך כדי צילומים בטרגדיה איומה. לצד רינת גבאי, ארקדי דוכין ואיתי לוי, גולת הכותרת התקשורתית של העונה השמינית תהיה מן הסתם "חייו ומותו של אמיר פרישר גוטמן".

במשך חודשים ארוכים תיעדו אמיר ובן זוגו ינאי את החזרה הפיזית והנפשית לחיים אחרי טיפולי הכימותרפיה הקשים שאמיר עבר בטעות, לצד ההורות לבנם רוי. במקביל עבד אמיר על מחזמר על המחלה שלו, כתב שירים על רצונו העז לחיות ועל התחושות הקשות של האדם החולה. עם מוזיקה מרגשת ועריכה רגישה היינו מקבלים את השמפניה של הטלוויזיה: גיבור שמתחיל במשבר ענק, נלחם, מתגבר ואז חוגג את החיים החדשים במסיבה. המסך היה שופע כאב וצער אבל הצופה היה יודע שבסוף הדרך מחכה קתרזיס משפחתי מהמם.

אלא שכולנו יודעים איך הסתיימה המסיבה הזו, שצולמה בידי חבריו הקרובים, כולל צילומים נדירים של רגעי חייו האחרונים. והידיעה הזאת מעלה שאלה לגבי תחושות הצופים. ב'מחוברים' יודעים שמבחינה טלוויזיונית יש להם ביצת זהב, ושהיא יכולה להישבר. המונים נחשפו לאמיר ולסיפור המחלה שלו בסרט דוקומנטרי ובראיונות, המוות שלו היה לאירוע לאומי שהיכה בתדהמה ונכנס ללב. במושגים טלוויזיוניים זו פצצת רגש ורייטינג אופציונלית.

מצד שני, בדיוק מעל התדהמה והכאב האלה מרחף סימן שאלה גדול בכל הנוגע לצפייה. האם דווקא בגלל החשיפה הזו לכאב נעדיף להימנע ממנה? הרי בסוף מדובר בתוכנית יומית, משהו לצפות בו אחרי העבודה. סביר להניח שהמפגש התכוף עם הטרגדיה יתקשה לעבור לחלקנו בגרון. הרי כל פריים שהיה אמור ליפול בעריכה מטעמי קלישאות - אמיר מרים את בנו ומבטיח לו עתיד משותף ואוהב - הופך למסחטת דמעות עם משמעויות כפולות וקשות.

כבר קרה שכוכב קולנוע מת במהלך הצילומים - הית' לדג'ר ב'באטמן' או פול ווקר ב'מהיר ועצבני', אבל אמיר פרישר גוטמן לא שיחק נהג שודים ולא בתפקיד הג'וקר, הוא שיחק בתפקיד עצמו - אבא רגיש ובן זוג אוהב שכמעט נלקח מאיתנו ואז חזר לחיים. לפעמים זה פשוט יותר מדי עצוב.