שחרורו של סמל הרוע

מדינה שלמה עצרה את נשימתה ב־8 ביוני 1980. מדינה שלמה בכתה כמה שבועות לאחר מכן. אורון ירדן, ילד בן שמונה, נחטף ונרצח. עכשיו, 37 שנים לאחר הרצח המזוויע, צפוי הרוצח צבי גור (70) להשתחרר מהכלא בערב ראש השנה. האם השכולה פנינה ירדן הגיבה בייאוש: "אין לי יותר כוחות".

גור, צייר במקצועו, מרצה את מאסרו בכלא מעשיהו ברמלה בתא עם אסירים נוספים. כאשר יצעד ברחוב לאחר שחרורו איש לא ידמיין כי מדובר ברוצח מפלצתי. מבחינה חיצונית הוא נראה כאחד האדם.

צבי גור, במהלך מאסרו | צילום: שאול גולן

האירוע התרחש ב־8 ביוני 1980. אורון ירדן (8), הצעיר מבין שלושה אחים, רכב על אופניו במרכז המסחרי ליד ביתו בסביון. גור, לבוש במדי צה"ל, פיתה את הילד להיכנס למכונית הפולקסווגן שלו וחטף אותו. באותו יום קיבלו הוריו המזועזעים פנינה ועמוס שיחת טלפון אנונימית מאלמוני שבישר להם כי חטף את בנם. הוא דרש תמורת שחרורו שני מיליון לירות (הפרשה התרחשה לפני עידן השקל). ההורים החרדים דיווחו על החטיפה למשטרה. בשלב מסוים כלא גור את הילד בתא המטען הלוהט של המכונית — והוא נחנק שם למוות.

ביומיים שלאחר החטיפה ניהל גור מו"מ על דמי הכופר. כשהגיע לאסוף את הכסף הילד למעשה כבר לא היה בחיים. גור לקח את השקית עם השטרות שהונחה בחבית באזור השרון ונעלם. לאחר מכן קבר את גופת הילד בשדה קוצים ליד נתניה. מכשיר האיתור שהטמינה המשטרה בשקית לא פעל, ונפתח אחריו מצוד. כשלושה שבועות לאחר מכן התגלו חלק מהשטרות שהיו בשקית בחשבון בנק ברחובות על שם צבי גור. הוא נעצר, הוביל את השוטרים למקום שבו קבר את הילד, והודה בחטיפתו וברציחתו. הוא נידון למאסר עולם על הרצח ול־36 שנים נוספות על החטיפה. במהלך מאסרו נקצב עונשו ל־45 שנה.

שנים ספורות לאחר שהחל לרצות את מאסרו התירו לו שלטונות הכלא לצייר על חומות הכלא מבחוץ. הוא ניצל את המחווה ונמלט. המשטרה כולה נעמדה על הרגליים, ולאחר מצוד ענקי שנמשך חמישה ימים הוא נתפס. מאוחר יותר, בעודו בכלא, התחתן גור ומאז נולדו לו שני ילדים וגם נכדים. ומנגד: אביו של הילד שנרצח נפטר לפני כמה שנים.

לאחר שנים נוספות בכלא ביקש גור לנכות שליש ממאסרו — ונדחה. הוא לא התייאש וביקש שחרור מוקדם. הוא נדחה פעם, ביקש שוב, ובאחרונה נעתרה ועדת השחרורים לבקשתו, זאת חרף התנגדותה של הפרקליטות שטענה כי שחרורו יגרום לפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. הפרקליטות ביקשה לעכב את השחרור כדי לשקול אם לערער. זכות הערעור ניתנה לה עד יום רביעי הבא. אם תחליט שלא לערער, ישתחרר הרוצח המפלצתי בערב ראש השנה ויחזור הביתה. אם הפרקליטות תערער וערעורה יתקבל, ישתחרר גור מהכלא רק בעוד שמונה שנים.

פנינה ירדן (82), האם השכולה, הגיבה אתמול בייאוש על ההחלטה לשחרר את רוצח בנה. היא סיפרה כי לפני זמן מה נשאלה על ידי הרשויות אם ברצונה להביע בפני ועדת השחרורים התנגדות לשחרורו והשיבה: "אין לי כבר כוחות לזה". אתמול סיפרה: "אני כבר לא בריאה, הילדים שלי בחו"ל. לאף אחד מאיתנו אין כבר כוח להתעסק עם זה. אנחנו כבר עייפים מצבי גור, לא רוצים לשמוע את שמו. מבחינתנו הוא כבר מת מזמן. אם אין כאן גזר דין מוות לרוצחי ילדים קטנים זו בעיה של המדינה, לא של משפחת ירדן".

ד"ר מאיר כרמון, מי שעמד בזמנו בראש צוות החקירה כקצין בדרגת פקד, אמר אתמול ל"ידיעות אחרונות": "אחרי 37 שנים הגיע זמנו להשתחרר, למרות המעשה המזוויע. ממילא הוא יוצא כל יום מהכלא לעבודה, לא נורא שיחזור כעת הביתה לילדיו ולנכדיו".

כרמון, שפרש באחרונה מעבודתו כמרצה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון, כתב ספר על הפרשה בשם "8 ביוני". אתמול אמר: "פישלנו. שמנו משדר שלא עבד בתיק עם הכסף".