המדינה נגד בג"ץ

זה היה רק עניין של זמן עד שתבוא התגובה. בחודש האחרון ראו ראשי הקואליציה את שופטי בג"ץ מבטלים שוב ושוב חוקים והחלטות שהעבירו — וזעמם לא ידע גבול. אתמול הגיעה התשובה בדמות הצעת תיקון לחוק יסוד החקיקה שיזמו ראשי הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד.

אהרון ברק מתנגד: "גלולת רעל שתשמיד את חוקי היסוד" | טובה צימוקי

בשבועות האחרונים ביטל בג"ץ את חוק מיסוי דירה שלישית בנימוק שנפל פגם בהליך החקיקה, את חוק הגיוס ביטל בנימוק שאינו חוקתי, ואת ההחלטה לבטל תושבות לפלסטינים תושבי מזרח ירושלים ביטל בנימוק שהתקבלה בחוסר סמכות. בנוסף התערבו השופטים בחוק המסתננים ובחוק הכשרות. כל אלה הקפיצו חברי קואליציה, שחשו שבג"ץ מתערב יותר מדי ומפריע להם להוציא לפועל את מדיניותם ולהתמודד עם "אתגרים לאומיים", כהגדרתה של שקד.

אמש חשפו שקד ובנט את התשובה שלהם, שלטענתם תחזיר את האיזון הרצוי בין הרשויות. הצעת החוק שלהם, המכונה "חוקה לישראל", נועדה להסדיר את יחסי הכוחות בין הכנסת לבית־המשפט העליון — מהלך שעד היום אף ממשלה לא הצליחה לעשותו. השניים הגדירו את יישום התוכנית יעד מרכזי לממשלה במושב הכנסת הקרוב והודיעו כי יציגו אותה במלואה בישיבה הקרובה של ראשי המפלגות.

"מצב חדש זה שבו ביטול חוקים הפך לדבר שבשגרה ייאלץ אותנו, המחוקקים שנבחרו על ידי הציבור, לפעול להשיב את האיזון הראוי בין הרשויות — ואת זאת אנו עושים היום", הסביר בנט, ואילו השרה שקד הוסיפה: "חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה ואת הדיאלוג בין בית־המשפט העליון והכנסת".

ומה כוללת התוכנית? מצד אחד, לראשונה תכיר הכנסת בסמכותו של בית־המשפט העליון לפסול חוקים, סמכות שעד היום לא הוסדרה בשום חוק והייתה שנויה במחלוקת. מהצד השני, ייקבע כי ברוב של 65-61 ח"כים תוכל הכנסת לחוקק מחדש חוק שבג"ץ פסל. סעיף זה מכונה "פסקת ההתגברות" או "חוק עוקף בג"ץ".

עוד כוללת הצעת התיקון לחוק מצד אחד גם שריון של כל חוקי היסוד שכבר נחקקו, ומצד אחר קביעה שבג"ץ לא יוכל להתערב בחוקים שנגזרים מחוקי היסוד, כמו חוק יסודות התקציב שהוא נגזרת של חוק יסוד התקציב.

פסקת ההתגברות היא סלע המחלוקת העיקרי בתוכנית של בנט ושקד. ההערכה היא שנשיאת בית־המשפט העליון מרים נאור ומחליפתה אסתר חיות יתנגדו לנוסח המוצע שלה. נשיאי בית־המשפט העליון לדורותיהם הסכימו בעבר לתמוך בסעיף כזה רק אם מספר הח"כים הדרוש לצורך חיקוק מחדש של חוקים שפסל בג"ץ יעמוד על 70 לפחות. במערכת המשפט העריכו אמש כי הם "ייאבקו נגד הצעת החוק שתגביל את סמכותם. בית־המשפט העליון הוא מעוז הדמוקרטיה, ושופטיו ימשיכו לפסוק באופן עצמאי על פי החוק והנורמות".

הצעת החוק של בנט ושקד עשויה להיתקל גם בהתנגדות מצד יו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, אשר בהתאם להסכם הקואליציוני יכול להטיל וטו על כל חקיקה הפוגעת בעצמאות בית־המשפט העליון.

התיקון לחוק יסוד החקיקה אמור להיות גולת הכותרת של עבודתה של שקד במשרד המשפטים. היא עוסקת בנושא מאז נכנסה לתפקיד ואף נפגשה לשם כך כבר כמה פעמים עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהעניק חסות לדיאלוג בינה לבין נשיא בית־המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, הנחשב ל"אבי המהפכה החוקתית" בישראל. גם בדיאלוג בין השניים הייתה פסקת ההתגברות נושא שלא הצליחו להגיע בו לעמק השווה, וברק אף כינה אותה "רעל שישמיד את זכויות האדם בישראל ויהרוס את הדמוקרטיה". 

בנאום שנשאה שקד לפני שבועיים היא הכריזה מלחמה על המהפכה החוקתית, שלטענתה "הפכה את הציונות לשטח המת של המשפט". "אתגרים לאומיים הם נקודה משפטית עיוורת, שעל פי התפיסה המקובלת היום לא אמורים לבוא בחשבון, ובוודאי שלא להכריע כשמולם עומדות שאלות הנוגעות לפרט", אמרה. "שאלת הדמוגרפיה ושמירת הרוב היהודי הן דוגמאות קלאסיות. הפסיקה הישראלית כלל אינה רואה אותן כערכים האמורים להישקל".

שקד הכריזה באותו נאום כי "הציונות לא תמשיך לכוף את ראשה בפני מערכת זכויות פרט, המפורשת באופן אוניברסלי ובדרך המנתקת אותה מדברי ימי הכנסת ומהיסטוריית החקיקה שכולנו מכירים".

התוכנית שהציגו בנט ושקד אתמול תכלול, מלבד הצעת התיקון לחוק יסוד החקיקה, גם הצעה לחוק יסוד חדש — חוק יסוד הלאום, אשר יהווה את פרק העקרונות בחוקה ויקבע בים השאר כי ישראל היא מדינת העם היהודי.

ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), לשעבר שרת המשפטים, אמרה אמש בתגובה לתוכנית בנט־שקד כי "לא חוקה הם מבקשים, אלא הרס הדמוקרטיה ובית־המשפט העליון. צריך להתייצב מול הדי־9 של הבית היהודי".

אסתר חיות, הנשיאה הבאה של בית־המשפט העליון, אמרה אמש בהתבטאות נדירה כי החלטת בג"ץ על ביטול חוק מיסוי דירה שלישית וביטול פיסקה בעיתית במתווה הגז לא החלישו את הכנסת, אלא שמרו על כבודה. "החלטות אלה ואחרות נעשו מתוך רצון לשמור על מעמדה של הכנסת", אמרה.