ב־1966 נסע גדעון הוד, איש "קול ישראל", לטיול באיטליה. באחת מעצירות התדלוק הוא שם לב שהמתדלק בתחנה לא מרוכז. "סימנתי לו שימלא לי את הטנק, אבל הוא הסתכל עליי ולא זז. היה לו טרנזיסטור צמוד לאוזן". הוד הסקרן פתח את הרדיו במכונית והחל להריץ תחנות. מהר מאוד הבין למה האזין המתדלק — לכדורגל. "הייתה לאיטלקים תוכנית לא נורמלית", הוא מתלהב עד היום. "יושב שדר באולפן, קופצים ממגרש למגרש, ויש חגיגה שלמה של כדורגל".
כשחזר לישראל, התייצב הוד במשרדו של מנהל מחלקת הספורט. "הצעתי לו שנעשה משהו דומה, וכמובן שהוא לא הסכים. כדורגל משחקים בשבת, וברדיו לא עבדו בשבתות באותם ימים". יחלפו ארבע שנים עד שהוד יצליח לשכנע את הבוס שלו לשדר בשבת, והתוצאה לא תאכזב: "שירים ושערים", שדיווחה לאורך כל היום ממגרשי הכדורגל ברחבי הארץ, הפכה לתוכנית המואזנת ביותר בתולדות הרדיו הישראלי. "בחתונות של חרדים ניגשו אליי החבר'ה, ולחשו לי באוזן שכשהם היו נערים הם היו מקשיבים לנו מתחת לכרית", צוחק הוד.
שראש הממשלה יחליט
כדורגל משחקים בשבת, זו אקסיומה שנולדנו לתוכה. "שירים ושערים" המיתולוגית היא רק חלק מהסיבה לכך שישראלים מזהים את הכדורגל דווקא עם יום המנוחה. גם הנסיעה למגרש והצפייה במשחק, רצוי בליווי חופן גרעינים, הפכו לאירוע משפחתי ולחלק אינטגרלי מיום הפנאי הלאומי.
אלא שלאחרונה אפילו האקסיומה הזו עומדת בסימן שאלה. כדי שהכדורגל ישוחק בשבת מישהו צריך לעבוד ביום המנוחה, ולכמה כדורגלנים העניין הזה נמאס. לפני כשבוע חתמו 250 שחקני ומאמני כדורגל פעילים על עצומה הקוראת לביטול משחקי הכדורגל בשבת. במכתב ששלחו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הם כותבים כי "לאורך כל ימות השבוע אנו מתאמנים קשה, וכל מבוקשנו הוא לנוח עם בני משפחותינו ביום השבת... אל תפגע בזכות היסוד הבסיסית שלנו כעובדים הזכאים ליום מנוחה שבועי". עם החותמים נמנים הקפטנים של בית"ר ירושלים, מכבי נתניה, הפועל חיפה והפועל תל־אביב — איתי שכטר, ערן לוי, עדן בן־בסט ואביחי ידין.
העצומה היא חלק מניסיון להפעיל לחץ על רשויות המדינה לקראת דיון גורלי שיתקיים מחר בבג"ץ. מסתבר כי מאז קום המדינה פועלות ליגות הכדורגל בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה, הקובע את השבת כיום המנוחה לעובדים יהודים. המדינה אמנם רשאית להעניק היתרים מיוחדים למקצועות ומוסדות מסוימים לפעול בשבת, אבל היתר כזה לא ניתן מעולם לתחום הכדורגל.
כפי שקורה לעיתים קרובות בכל הקשור לנושאי דת ומדינה, במשך שנים נמשכה הפרת החוק כסדרה וברוח הסטטוס־קוו משנות החמישים, עד שעתירה שהוגשה לאחרונה לבג"ץ אילצה את המדינה להתמודד עם הסוגיה. מחר אמור היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בפני המשרוקית של שופטי בית המשפט העליון, ולהסביר מדוע לא הוצא היתר שכזה עד היום, והאם בכוונתו של ראש הממשלה — שבסמכותו לתת היתר כזה — לחתום עליו.
"אני לא חושב שצריכים למנוע את הכיף הזה", אומר גדעון הוד במסר לשופטי בג"ץ, ויחד איתו עולה להתקפה זוהיר בהלול, היום ח"כ (המחנה הציוני) ובעבר אחד השדרים הידועים של "שירים ושערים". "הניסיון לכפות באופן דתי משהו על הרוב החילוני הוא דבר לא רצוי", הוא אומר. "מעבר לכך, פעם רוב המשחקים נערכו בשבת ושם הייתה מדורת השבט. היה בזה קסם בלתי רגיל. אולי אני מדבר באופן סנטימנטלי ואפילו אמוציונלי, אבל אני חושב שכבר לא נוכל לחזור לימים האלה. היום יש ביזור של המשחקים, ורוב המשחקים המרכזיים בליגת העל מתקיימים בשבת".
בהלול טועה וצודק. מצד אחד, הניסיון לבטל את הכדורגל בשבת הוא לאו דווקא כפייה דתית, אלא בקשה לגיטימית של עובדים לקבל את יום המנוחה המגיע להם על פי חוק. מצד שני, משחקי הכדורגל בשבת אכן הפכו בשנים האחרונות לעניין נוסטלגי: הרצון לשדר כמות גדולה יותר של משחקים בטלוויזיה והמעבר לקיום משחקים בשעות הערב, גרמו לכך שמשחקים רבים נערכים בימי ראשון ושני ובמוצאי שבת. למעשה, בשעון החורף רק 36 אחוזים ממשחקי ליגת העל נערכים בזמן השבת, ובשעון הקיץ מדובר על 21 אחוזים בלבד. אתמול, למשל, נפתחו רק שני משחקים בליגת העל לפני צאת השבת.
בית"ר ירושלים שיחקה בטדי ב־20:30, כשעה לאחר צאת השבת. בכלל, בהסכם שבשתיקה בית"ר כבר לא משחקת שנים בשבת במשחקי הבית שלה. הבעיה הגדולה קשורה למשחקי הילדים והנוער שנערכים כולם בשבת בגלל שאין יום מנוחה אחר שבו לא מתקיימים לימודים בבתי הספר. החרדים, אגב, מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך בפרשה הזו למרות שמדובר בחילול שבת המוני. הם מעדיפים להיאבק על סוגיות אחרות הנוגעות לשבת וחוששים לעורר את זעם הציבור החילוני בנושא שאינו בנפשם.
צועדים ברגל למגרש
אלא שאת השחקנים הנתונים האלה לא מרשימים. בשנים האחרונות החלו יותר ויותר כדורגלנים להתחזק מבחינה דתית, מה שאילץ אותם להתמודד עם הצורך לחלל שבת כדי להמשיך ולהתפרנס. מרביתם, כמו איתי שכטר וחן עזרא מבית"ר ירושלים, שוכרים חדר מלון בסמוך למגרש כדי לא לנסוע בשבת. אחרים, כמו רועי גורדנה מבני־יהודה, צועדים ברגל לאצטדיון. שיר צדק מהפועל באר־שבע רוכב למגרש באופניים.
"אין ספק שאני לא רוצה שיהיה כדורגל בשבת", אמר חן עזרא בעבר. "ברוך השם זכיתי להיות יהודי, אני אוהב את השבת ומשתדל לשמור עליה כמה שיותר. אני גם אוהב כדורגל ורוצה להמשיך להיות מקצוען. אני מאוד מקווה שההזדמנות שיש עכשיו תסתדר לטובה".
שחקנים אחרים מצאו פתרון דרמטי יותר, ופשוט בחרו לרדת ליגה. מכיוון שבליגה הלאומית המשחקים נערכים באופן מסורתי בימי שישי ושני, הם מעדיפים לשחק בליגה השנייה ולוותר על קריירה מתגמלת יותר בליגת העל.
אחד מהם הוא מ', שהחל לפני כמה שנים הליך של חזרה בתשובה ובשלב מסוים הבין שהאמונה הדתית שלו מתנגשת בקריירה המקצוענית שניסה לפתח. מ' ביקש שלא להתראיין בשמו כדי שלא להסתבך עם בעלי הקבוצה שבה הוא משחק. "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ירדתי מליגת העל לליגה הלאומית (השנייה בחשיבותה בישראל)", הוא אומר. "הפסדתי הרבה כסף, אבל בגלל שיש לי אמונה חזקה בבורא עולם אני לוקח את זה לכיוון הרוחני. אני יודע שמה שאני עושה עכשיו מביא לי הרבה יותר ברכה מאשר אם הייתי ממשיך לשחק בשבתות".
למרות זאת, כשהוא משתתף במשחקי חוץ שנערכים ביום שישי אחר הצהריים ומסתיימים זמן קצר לפני כניסת השבת, גם מ' נאלץ לשכור לעיתים חדר מלון למשפחתו. "בחורף זה הכי קשה, כי השבת נכנסת מוקדם", הוא אומר. "כבר מיום ראשון אני מחפש בית מלון קרוב, ונוסע לשם עם כל המשפחה".
מ' הוא אחד החותמים על עצומת השחקנים, שנולדה בתוך קבוצת הווטסאפ של שחקני כדורגל שומרי שבת. "חזרנו בתשובה, אבל אנחנו לא אשמים. התחלנו לדבר על זה, וזה נהיה גל. חבר הביא חבר, וכל האנשים ששומרים שבת בליגת העל החליטו להירתם לעניין".
אבל ככל שהתרחבה העצומה, גילו הכדורגלנים שחלק מהחותמים דווקא אינם שומרי מצוות, אלא פשוט מעדיפים שלא לעבוד בשבת. "אנשים רוצים להישאר עם המשפחה", אומר מ'. "הם עוזבים את האישה והילדים, ולא נוח להם עם זה. יש אנשים שיש להם תנאים לא טובים בעבודה, ואז הם יוצאים להפגין וישר מתכנסים בכנסת כדי לעזור להם. משום מה, בכדורגל זה לא קורה".
יכול להיות שהשחקנים יכריזו על שביתה?
"אני לא חושב שנגיע למצב כזה. אנחנו מנסים למצוא פתרונות בהידברות".
אחד השחקנים המפורסמים שהתמודד עם הבעיה הוא כוכב בית"ר ירושלים, מספר 8 האלמותי, אורי מלמיליאן. כבר לפני 25 שנה נפגשו מלמיליאן, שלום תקווה, רוני לוי ושחקנים נוספים עם הרב ישראל מאיר לאו ועם הרב עובדיה יוסף — אז הרבנים הראשיים לישראל — כדי שיסייעו להם לבטל את משחקי הכדורגל בשבת, אבל ההתאחדות לכדורגל לא הסכימה להזיז את שעות המשחקים משבת בצהריים.
מלמיליאן נאלץ להמשיך ולשחק בשבת, אבל זו לא הייתה ההתלבטות היחידה שלו בכל הנוגע לקריירה ודת. ב־1980 הייתה לו הזדמנות פז להצטרף למועדון הפאר פריז סן־ז'רמן. "הגעתי לשם, נכנסתי למסעדה לפני משחק, כל האוכל לא כשר, לא נגעתי בכלום", סיפר מלמיליאן בראיון עיתונאי, שבו הסביר מדוע ויתר על ההצעה האטרקטיבית.
בין אם הנימוק לא לשחק בשבת דתי, משפחתי או סוציאלי, את חלק מהאוהדים הוא לא מעניין. "אלו טענות מגוחכות", אומר אוהד הכדורגל הוותיק אמיר כהן. "כדורגל הוא בילוי, וצריך להתאים אותו לזמן הפנאי. הכדורגל לא נועד בשביל ששחקנים יוכלו להתפרנס, הוא שייך קודם כל לאוהדים, ויותר מכל הוא חוויית פנאי. נכון, מישהו צריך לעבוד בזה כדי שלנו יהיה את המתח ואת הריגוש של לראות כדורגל, אבל זה כמו שמישהו צריך לעבוד בפארק כדי שאני אוכל לטייל בו בשבת".
יותר מזה, בסקר שערכה מנהלת הליגה ב־2015, ציינו 61 אחוז מציבור אוהדי הכדורגל כי נכון להמשיך ולקיים משחקים בשבת. לפי הסקר, 65 אחוז סיפרו כי אם המשחקים של כלל הליגות ייערכו באמצע השבוע הם לא יאפשרו לשמור על הכדורגל כבילוי משפחתי. במקביל, יזם ארגון השחקנים משאל בקרב שחקני ליגת העל, ו־70 אחוזים מהם אמרו שהם מעדיפים שלא לשחק בשבת. בכדורסל, מהפך כזה, כן הצליח. כבר עשרות שנים שאין משחקי כדורסל מקצועניים בשבת.
אריה דרעי התנגד
הכדורגל החל להתפתח בארץ ישראל עוד בתקופת השלטון העות'מאני, אבל רק בימי המנדט הבריטי הוקמו בארץ מועדוני כדורגל וליגה מסודרת. הבריטים הכירו בחשיבות ימי המנוחה היהודיים, ודווקא משום כך התקבע הנוהג של קיום משחקי כדורגל בשבת. מרבית השחקנים באותה תקופה היו חובבנים, וזה היה היום היחיד שבו יכלו להשתתף במשחקים.
קיום המשחקים בשבת עורר אמנם תרעומת בקרב חלקים מהציבור הדתי, אבל בסופו של דבר הייתה ידם על התחתונה. כאשר לאחר קום המדינה הוקמה ההתאחדות לכדורגל, היה ברור כי כדורגל משחקים בשבת. לאורך השנים, במקרים בודדים התקבעו הסדרים שבשתיקה, וכך למשל בית"ר ירושלים, שחלק גדול מאוהדיה שומר מסורת, משחקת היום את רוב משחקיה לאחר צאת השבת או בשאר ימי השבוע.
חשוב להדגיש שגם בליגות החשובות באירופה מקובל לשחק את רובם המוחלט של המשחקים בשבת וראשון, שהם ימי השבתון. גם כדי לאפשר לקהל ליהנות מחוויית הכדורגל, וגם בשל מגבלות של התאחדות הכדורגל האירופית, אופ״א, על קיום משחקים בימי שלישי, רביעי וחמישי, שבהם נערכים משחקי ליגת האלופות והליגה האירופית.
הסערה הנוכחית סביב הכדורגל בשבת, שאחד משיאיה יהיה מחר בבג"ץ, החלה ב־2015. כמה ימים לפני פתיחת משחקי הליגה הלאומית, הוחלט על העתקת חלק ממשחקיה לשבת. כמה מהשחקנים, רובם שומרי שבת, התנגדו לכך ובעזרת ההסתדרות פנו לבית הדין לעבודה, כדי שיבלום את המהלך בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. בהתאחדות ניסו להוציא את האוויר מגלגלי העתירה ופנו למי שיכול לחתום על היתר לעבודה בשבת, שר הכלכלה. אלא שהשר היה אז אריה דרעי, שסירב כמובן לחתום. לבסוף הגיעו השחקנים להסכם עם ההתאחדות שישמר את הסטטוס־קוו וימנע קיום משחקים בשבת בליגה הלאומית, אבל הסכם זה לא כלל את ליגת העל.
משמעות ההסכם הייתה הפרה בפועל של חוק שעות עבודה ומנוחה, מה שהיה עלול לסבך את העניינים במידה וגם שחקני ליגת העל יחליטו להגיש עתירה לבג"ץ. לפיכך הקימה שרת הספורט, מירי רגב, את "הוועדה הבין־משרדית לבחינת קיום משחקים בשבת", שהחלה לפעול בספטמבר 2015. הוועדה הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה תוך 60 ימים, תקופה שבמהלכה התחייב היועמ"ש שלא לאכוף את דיני העבודה בתחום הכדורגל.
אלא שהוועדה התעכבה, וביום ה־61 להקמתה הגישה "התנועה למדינה יהודית ודמוקרטית" עתירה לבג"ץ, בדרישה כי היועמ"ש יאכוף מיד את דיני העבודה ויבטל את קיום משחקי הכדורגל בשבת. "רצינו להפסיק את התופעה שמכריחה שחקנים לשחק בשבת", אומר עו"ד אורי ישראל פז, המייצג את התנועה בעתירה. "למדינה אסור לכפות על אדם לעבוד ביום המנוחה השבועי שלו, וזה לא קשור לעניין דתי".
בג"ץ נענה לעתירה והוציא כרטיס צהוב ליועמ"ש, בדמות צו על תנאי המאלץ אותו להסביר מדוע אינו אוכף את החוק, או לחלופין לספק היתר עבודה בשבת, שעליו יכול לחתום ראש הממשלה. גם היועמ"ש התמהמה, ובשבעת החודשים האחרונים לא הגיש את תשובת המדינה לבג"ץ. בדיון מחר הוא אמור להסביר, סוף־סוף, מהי עמדת המדינה בנוגע לקיום משחקי כדורגל בשבת.
מבית הכנסת למגרש
רבים מהשחקנים שחתמו על העצומה נגד כדורגל בשבת העדיפו שלא להתראיין בשמם מחשש להסתבך עם בעלי הקבוצות, שתומכים בהמשך הסטטוס־קוו. מי שכן היה מוכן לספר על המאבק הפנימי שבין שמירת השבת לשימור הקריירה הוא יגאל מנחם, שחקנה לשעבר של מכבי נתניה. ב־1990 התפרסם מנחם לאחר שהבקיע צמד שערים במשחק העונה מול מכבי חיפה, שהתקיים בשבת. לאחר שהיתרון של נתניה הובטח, עזב מנחם את המגרש כדי לא להמשיך ולחלל שבת. המשחק הסתיים בניצחון סנסציוני, 0:5, והתמונה הכי זכורה ממנו היא של מנחם רץ אל כיוון היציאה מהאצטדיון כדי להספיק להגיע לבית הכנסת. זמן קצר לאחר מכן, בגיל 27, החליט מנחם לפרוש מכדורגל כדי שיוכל לשמור שבת כהלכתה.
"מגיל אפס גדלתי במשפחה מסורתית, ומכיתה ה' גדלתי בתוך קבוצות כדורגל", מספר מנחם. "הגיע השלב שבו אתה מבין שיש שני דברים מאוד מרכזיים בחיים שלך, שמתנגשים. הייתה שבת אחת שבה אחרי תפילת שחרית בבית הכנסת בכיתי כי הייתי חייב ללכת למגרש. אלה היו שעות של התחבטויות שהייתי מתאר אותן כגיהינום. בסוף החלטתי לא להגיע למשחק".
במקרים אחרים עשה מנחם הכל כדי לא לחלל שבת. "פעם היה לנו משחק בפתח־תקווה ולא היה לי איפה לישון. ישנתי בבני־ברק ובמשך שעה וחצי צעדתי בשמש קופחת למגרש. השקעתי יותר זמן בניסיון להזיז משחקים לימי חול מאשר בלהתאמן. אלה חיים שהם לא חיים, אבל זה כלום לעומת המצפון ששוחק אותך וחותך אותך לגזרים. אני לא חושב שבמדינת ישראל, שחרטה על דגלה להיות יהודית ודמוקרטית, אתה יכול לגרום לקונפליקטים כאלה אצל אנשים שזו אמונתם. אתה מרגיש שהמדינה לא מאפשרת לך לעסוק במקצוע שאתה כל כך אוהב, ואתה לא מבין גם למה".
מה הפתרון? הוועדה שהקימה רגב הגישה בינתיים את מסקנותיה, והיא קובעת כי ביטול מוחלט של משחקי כדורגל בשבת בלתי אפשרי, "לא רק בגלל שינוי הסטטוס־קוו, אלא גם בגלל המחויבויות של הכדורגל לגופים הבינלאומיים ולזכייני השידור ומהווים חלק מרכזי במימון ענף הכדורגל המקצועני". המלצות הוועדה הן לאפשר לכל שחקן שאינו רוצה לשחק בשבת, לעשות זאת מבלי לפגוע בשכרו או במעמדו.
היבט אחר שבו דנה הוועדה קשור לכדורגל העממי, וליתר דיוק לקיומם של משחקי ליגות הילדים והנוער בשבת. "הכדורגל העממי מתקיים ברובו באופן טבעי ביום שבת כי זה יום המנוחה", אומר רותם קמר, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל וחבר הוועדה. "זה היום שבו ילדים יכולים לשחק ושבו הורים יכולים להסיע אותם למגרש. גם שופטים בליגות הנמוכות הם לא מקצוענים ויש להם עבודה נוספת, אז הם שופטים בסוף השבוע. אם היה יום מנוחה אחר, היה הרבה יותר קל להתנהל אחרת".
עד שיום מנוחה כזה יצוץ, מבקשים בהתאחדות להגדיל את מספר המגרשים שבהם ניתן לשחק כדורגל, ובמיוחד את אלה שבהם יש תאורה. לדבריהם, רק הגדלת ההיצע תאפשר פריסת המשחקים הרבים בליגות השונות על פני ימים מעטים יותר. זו גם הייתה אחת מהחלטות הוועדה שהקימה רגב.
ומה לגבי ליגת העל? "אנחנו כהתאחדות לא מעוניינים להיכנס לוויכוח בנושא דת", אומר קמר. "המטרה שלנו היא להפעיל ולקדם את הכדורגל. אנחנו לוקחים את המצב הנתון על כל המורכבות שלו ומנסים לפעול באופן הטוב ביותר בכדי לפתור אותו".
תנו גם לדתיים לשחק
גם שחיינים וקלעים דתיים הגישו עתירה לבג"ץ כדי שיאסור על קיום תחרויות ספורט בשבת
בימים אלה עוסק בג"צ בעתירה נוספת הנוגעת לקיומן של תחרויות ספורט בשבת. לפני כשלושה חודשים עתר "נבחרת השבת", ארגון הנאבק למען שוויון הזדמנויות בספורט לשומרי מסורת, לבג"צ כנגד שרת הספורט, מירי רגב. הארגון דרש כי המדינה תתחשב בשומרי שבת בעת קביעת תחרויות ספורט, ותאפשר להם להשתתף בהן. בנובמבר הקרוב יערך דיון נוסף, בו אמורה המדינה להגיש את עמדתה לעתירה.
הארגון הוקם בידי איתן זליגר, שבתו המתחרה בשחייה אמנותית נאלצה לוותר על השתתפות באליפות ישראל, מפני שהתחרות לשכבת הגיל שלה נערכה בימי שישי ושבת. עותר נוסף הוא הקלע אבישי ברט, שביוני 2015 העפיל לגמר אליפות ישראל רק כדי לגלות שהיא תיערך בשבת.
בעבר פנו זליגר וברט לשרת הספורט רגב שהבטיחה לסייע להם בנושא, אבל ללא הועיל. גם דיונים שנערכו בכנסת לא קידמו חקיקה שתמנע קיום תחרויות ספורט בשבת.
