מהם החיים שאת רוצה?

איך לגלות מהם החיים שאני רוצה באמת?

39 שנים עברו עד ששאלתי את עצמי: מהם החיים שאני רוצה?

אני מזמינה גם אותך לשאול את אותה השאלה:

מהם החיים שאת רוצה?

מיכל צפיר | צילום: דביר כחלון

רוצה יותר כסף? פחות חובות? יותר זמן פנוי? פחות דאגות? יותר עזרה? זוגיות?

זוגיות יותר מוצלחת? להיכנס לכושר? להיות רזה יותר? עייפה פחות? בית גדול יותר?

לצאת ליותר חופשות?

כמאמנת לאורח חיים בריא ליוויתי פעמים רבות מדי אנשים שמשקל הגוף שלהם מאוזן, הם חיים בזוגיות, יש להם עזרה בבית והרבה כסף בבנק – ועדיין הם מרגישים חוסר שמחה, ריקנות ואכזבה מחייהם.

עטיפת הספר | צילום: יח"צ

אם להודות באמת, אני בטוחה שעוד עזרה, כסף וזמן פנוי לא הזיקו לאף אחד, וכנראה גם לא יזיקו לך. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה ששאלתי אותך:

מהם החיים שאת רוצה?

עבורי, כל מילה במשפט הזה היא משמעותית. ההתמקדות בכל מילה מדייקת את התשובה.

מהם החיים שאת רוצה?

לא מהו השכר שאת רוצה להרוויח; לא כמה את רוצה לשקול; לא איזה בית גדול או מעוצב את רוצה;

לא מה אומרים עלייך אלא מהם החיים שאת רוצה.

החיים. לא הסיפורים שאת מספרת; לא המסכות שאת עוטה; לא ההצגות שאת מציגה.

מהם החיים שאת רוצה?

את!

לא מה שאחרים רוצים עבורך; לא מה שאת חושבת שמצפים ממך; לא מה ש"מקובל" במשפחה או בחברה; לא מה שמישהו (אפילו את) החליט לפני הרבה שנים, אלא מהם החיים שאת רוצה. את.

רוצה עכשיו. וגם מחר ומחרתיים. ובאופן כללי. מהם החיים שאת רוצה באמת?

לא על מנת לשרוד, לא כי את חייבת.

מהם החיים שאת רוצה, כי זה מה שאת רוצה. כי זה מה שגורם לך להרגיש טוב באמת.

הייתי צריכה הרבה אומץ כדי לשאול את עצמי את השאלה הזו בכוונה אמיתית,

והרבה יותר אומץ נדרש לי כדי לענות עליה.

גם אני חונכתי והתרגלתי לחשוב שלעשות מה שאני רוצה זה אגואיסטי, נרקיסיסטי וחסר התחשבות באחרים.

כשבעצם, מי אמר שלחיות את החיים שאני רוצה מונע ממישהו אחר לחיות את החיים שהוא רוצה? מי אמר שלחיות את החיים שאני רוצה זה על חשבון מישהו אחר?

ואולי זה בעצם ההפך: כשאני חיה את החיים שאני רוצה - כל מי שסביבי מרוויח?

היום אני יודעת שלחיות את החיים שאני רוצה זה בסיסי. זה קיומי. זה הכרחי. זו חובתי.

אז מה זה אומר? שרוב החיים לא חייתי כמו שרציתי? זה אומר שלא שאלתי את עצמי את השאלה מה אני רוצה באמת. זה אומר שזרמתי עם הזרם. והזרם? היה שילוב של התנהלות מקובלת, והרצון הבסיסי שכולם יהיו מרוצים ושיחשבו עליי דברים טובים.

• • •

מגיל צעיר עבדתי לפרנסתי, וגם כאמא לשלוש בנות המשכתי לעבוד: הופעתי על הבמות, עשיתי ג'אגלינג מטורף. ומה רציתי באותן שנים? רציתי רק שהכל יהיה בסדר. ממש בסדר. שהבית יהיה מסודר. שהילדות יהיו בסדר. שיואב יהיה בסדר.

אז דאגתי שהכל יהיה בסדר. סידרתי ואירגנתי. הייתי עסוקה מאוד, וגם הייתי די מרוצה כשהדברים היו במקום הנכון. או נכון יותר - במקום שהכרתי.

וכשרציתי קצת זמן לעצמי הייתי משכיבה את הבנות לישון מוקדם ו... מבלה מול המסך. אני וחבילת ופלים. בתקופות מסוימות פסגת שאיפותיי הייתה לישון לילה רצוף. רציתי שקט, רציתי מנוחה.

וכמובן, במשך שנים חשבתי שהחיים שאני רוצה הם: להיות רזה. האמנתי שכשאהיה רזה אהיה מאושרת ואחיה חיים מלאי סיפוק.

אבל החיים התגלגלו אחרת, וגם אני. כי גם בתקופות שרזיתי גיליתי שעדיין משהו חסר. הרגשתי מותשת. גם אחרי לילה של שינה רצופה, כל הזמן דאגתי למישהו או למשהו, והיה שם איזה רִיק מהול בעצב. אז חשבתי שזה קשור לאוכל, והתנחמתי בעוגה.

אחרי הרבה ניסוי ותהייה, וטעייה, ובהייה, ובעיקר אכילה, הבנתי בסופו של דבר שאני אוכלת מהסיבות הלא נכונות: האוכל ממלא אותי, אבל לא את החלל בתוכי. ושום עוגה לא באמת משפרת לי את ההרגשה בטווח הארוך.

ואז בחרתי:

לתת יותר משקל לרגשות שעולים בי ופחות משקל לקילוגרמים שעוטפים אותי.

פיתחתי מודעות לזמנים שבהם אני אוכלת אכילה רגשית, לעומת זמנים שבהם אני אוכלת מרעב. בהדרגה הפסקתי לאכול אכילה רגשית, והתחלתי לאכול כשאני קשובה למנגנון הרעב והשובע של הגוף שלי. במילים אחרות, ההתפתחות אל החיים שאני רוצה נבעה מההבנה ש: אני רוצה לנהל את חיי, במקום שהאוכל ינהל אותי.

אך עדיין לא הייתה לי תשובה לשאלה:

מהם החיים שאני רוצה?

ומה איתך?

האם את כבר יכולה לענות על השאלה:

מהם החיים שאת רוצה?

אם את מתקשה לענות, תרגישי נוח. את לגמרי בחברה טובה. כמו שכתבתי קודם, לקח לי שנים רבות לדייק את התשובה לשאלה הזאת. ומתברר שעוד רבות וטובות מתקשות להשיב עליה.

יש לכך כמה סיבות, אבל בעיקר כי בתוך כל אחת מאיתנו חיות המון נשים, ולכל אחת מהן יש דעה על החיים שאנחנו רוצות. וברגע שאנחנו משמיעות לחישה של רעיון חדש, פורץ דרך כזה או אחר - הן משמיעות את קולן מיד.

למשל, בעודי שחקנית וזמרת מצליחה בעולם הילדים, התחיל לבצבץ בתוכי הרעיון לפתח כיוון חדש לעשייה בתחום אורח החיים הבריא. אלה היו רק חלק מהקולות שנשמעו אצלי בראש:

השופטת

נראה לך הגיוני בגילך לשנות קריירה? את רצינית? לעמוד על במה ולדבר על אורח חיים בריא? על משמעות החיים? מי ירצה להקשיב לך? את חושבת שיש לך משהו חדש להגיד לעולם?

המתלבטת

באמת את רוצה עכשיו להיות עצמאית? מה את צריכה את הכאב ראש הזה? אולי כדאי לך לחפש שותפים? ואם שותפים, אז כמה אחוזים? 50־50 או 40־60? או שבעצם עדיף לעשות את זה לבד? אבל מתי להתחיל? עכשיו או אחרי החגים? המתלבטת מתלבטת בכל בעיה קטנה וגדולה, האם לחפוף את השיער היום או מחר, ועד החלטות גורליות.

הלא יודעת

אבל אני לא יודעת איך להתחיל. אני לא יודעת מה בדיוק נכון. מה נכון לי. מה נכון לשוק. אני בכלל לא יודעת לנהל עסק. אני לא יודעת לקרוא טבלת אקסל. אני לא יודעת לראיין אנשים. לנהל תזרים. בקיצור, אני לא יודעת איך עושים את זה!

חסרת האמונה

אני לא באמת מאמינה שאני אצליח. אני לא מאמינה שיאמינו בי. אין לי הידע המקצועי. אחרים זה משהו אחר, אבל אני? הם מצליחים כי יש להם תארים, קשרים, הכרה. אבל אני? אין מצב.

הביישנית

לא נעים לי, מה יחשבו עליי? שירדתי מהפסים? שאני עפה על עצמי? להודות שאני רוצה יותר זה קצת מביך, לא?

המפחדת

אני מפחדת לטעות. אני מפחדת להיכשל. אני מפחדת להפסיד את מה שיש עכשיו. אני מפחדת להעז. אני מפחדת להצליח.

אמא שלך

כל מילה מיותרת.

החברה הטובה

היא תגיד לך בדיוק־בדיוק מה שהיא חושבת ומרגישה... בעיקר לגבי עצמה.

לכי תגיעי להסכמה לגבי החיים שאת רוצה, כשכל כך הרבה קולות מדברים בבת אחת וכל קול אומר משהו אחר. ובתוך כל הרעש הזה את צריכה לפתח שמיעה אבסולוטית ולשמוע קול אחד בלבד:

הקול שלך!

האם את זוכרת איך הוא נשמע?

גם היום הקולות האלה חיים בתוכי, אני שומעת אותם מצוין בראש. אבל אני מקשיבה גם ללחישות שבלב. אני מנהלת עם הקולות האלה משא ומתן. לרוב הלחישה ואני מנצחות.

התחלתי לחיות את החיים שאני רוצה בכל פעם קצת יותר, כשהפסקתי לברוח מהקולות ובחרתי לענות להם ולנהל אותם. בעבר הקולות האלה עצרו אותי מלהגיע למקומות חדשים. היום הם דווקא אלה שעוזרים לי לדייק את עצמי. כשיש לי רעיון חדש שאין לי מושג איך לגשת אליו - אני לומדת, שואלת, מנסה, נכשלת, משלמת שכר לימוד, מנסה דרך אחת ומנסה דרך אחרת, משנה ועושה, משנה ועושה, שוב ושוב. ברגע שאני מחליטה, בוחרת מה לעשות ולוקחת אחריות - אני משקיטה את הקולות.

האמת היא שהקולות האלה הם גרסאות שונות של קול אחד: קולו של הפחד. הפחד להיכשל. הפחד להיות פחות אהובה. היום אני מעדיפה לעשות. מקסימום זה מצליח.

התשובה לשאלה מהם החיים שאת רוצה עוברת דרך השאלה הפשוטה:

מה שלומך?

סמני + במקום המתאים:

כמובן שאין ציון על הטבלה, וכל תפקידה הוא לשקף לך שהתשובה לשאלה "מה שלומך?" נוגעת לתחומים רבים בחייך. ייתכן שבתחום אחד את מרגישה נפלא ובתחום אחר פחות, ועדיין אלה הם חייך וכך את מרגישה.

האם במהלך היום את מרגישה שמחה יותר, או מוטרדת יותר?

האם במהלך השבוע את מרגישה סיפוק גדול יותר, או מועקה כבדה יותר?

תסכימי איתי שבחיים שלך, בחיים שאת רוצה - את רוצה להרגיש טוב!

אם כך, השאלה היא: איך את יכולה להרגיש טוב יותר? כלומר, איך את יכולה להרגיש במהלך היום, במהלך השבוע - יותר רגשות שמחה ופחות רגשות מעיקים?

אני מצאתי תשובה פשוטה שעובדת בשבילי: כל שיפור שאני עושה במצב הקיים גורם לי להרגיש טוב יותר. אם אני כותבת עכשיו ספר, כל פרק שאני מסיימת לכתוב משפר את הרגשתי. כל שלב שהתקדמתי ביצירה ומקרב אותי אל הוצאת הספר לאור גורם לי להרגיש טוב יותר.

זה חוק טבע. הצורך הטבעי שלנו הוא לגדול, לצמוח, להתפתח. כל תקיעות או החמרה של מצב קיים גורמות לנו להרגיש טוב פחות.

לכן המטרה בשלב הראשון היא להבין מהי נקודת המוצא שלך, כדי שנוכל לצאת לדרך ולצמצם את הפער בין החיים שאת חיה היום לחיים שאליהם את שואפת.

לדמיין בענק.

אני מזמינה אותך להשמיע מוזיקה אהובה ברקע ולהפליג רחוק בדמיון. יש לך את כל הזמן שבעולם. את כל הכסף. את כל הקשרים. והבטחה ודאית שתצליחי בכל מה שאת בוחרת לעשות.

אז עכשיו, כשאין עוד תירוצים, כתבי:

איך נראים החיים שלך? מה את עושה? איפה את עושה? עם מי?

מדוע את רוצה את כל זה?

איך זה יגרום לך להרגיש?

המשותף לכל ה"תסריטים" שאנחנו חולמים עליהם זו החוויה. ההרגשה שנשיג בזכות הבחירה שנעשה. שוב אנחנו חוזרים לרגשות.

מתברר שלא משנה מה אנחנו רוצים לעשות, אנחנו תמיד רוצים את זה מאותה סיבה. יש לנו איזו תחושת ודאות שאם נעשה את זה, זה יגרום לנו להרגשה טובה!

• • •

להרגיש טוב יותר זה אומר להרגיש:

אוהבת - אוהבת לקום בבוקר, אוהבת את האנשים שמקיפים אותך, אוהבת את מה שאת עושה, עושה את מה שאת אוהבת, אוהבת את הבית, את בן הזוג או בת הזוג. פשוט אוהבת. אהובה - אהובה על משפחתך, על חברייך, על העמיתים לעבודה, על הקהילה שמקיפה אותך.

משמעותית - בעשייה שלך, במשפחה שלך, במקום העבודה שלך. מרגישה שרואים אותך, שמעריכים אותך, שמתחשבים בך. שאת לא מובנת מאליה. שאת תורמת, שאת משפיעה, שאת משנה, שאת מובילה. שקולך נשמע. שאת מורגשת.

שמחה - פשוט שמחה. כאן ועכשיו. לא רק כשתרדי במשקל, לא כשייגמר החורף, לא כשהילדים יגדלו, לא כשתעברי סוף־סוף דירה. שמחה עכשיו. כי ככה את רוצה.

ממצה את יכולותייך - בכל תחום בחייך. ניגשת לאתגרים בהתרגשות ויודעת להתמודד איתם. גם עם האתגרים שאת בוחרת, וגם עם האתגרים שהחיים מזמנים לך. ביכולתך להביא לידי ביטוי את מכלול יכולותייך.

מנהלת את חייך - הנסיבות משתנות, קורים דברים שאינם תלויים בך, אך זה לא משתק אותך ולא מערער אותך. יש לך יכולת לנהל את החיים שלך, את יוזמת, את אקטיבית. את לא רק מגיבה לנסיבות ומכבה שריפות. את מתכננת. את צופה את העתיד. את מתכוננת לקראתו. הספונטניות גם שם, גם אותה את מנהלת באופן שמקדם אותך.

ממוקדת - ממוקדת בעשייה שלך, במטרה שלך, בדרך שלך. לא מתפזרת, ובעיקר לא מבזבזת זמן על שטויות.

בריאה בגוף ובנפש - כדי לעשות שימוש בכל הרצון, הידע והכוונות לחיות את החיים שאת רוצה - את חייבת להיות בריאה. קודם כל הבריאות, נכון?

מלאת תשוקה לחיים - מתלהבת, יצירתית, חיונית ומלאת אנרגיה.

מה דעתך לחיות חיים כאלה?

כל יום?

אני מחזירה אותך לקרוא את מה שכתבת לגבי החיים שאת רוצה, ומציעה לך לשאול את עצמך אם לדעתך התסריט שדמיינת לגבי יצירת החיים שאת רוצה יאפשר לך להרגיש את ההרגשות האלה: אהבה, משמעות, מיצוי היכולות, שליטה על חייך, מיקוד, בריאות גופנית ונפשית ותשוקה. •