שני 12 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    דובר צהל
    חדשות • 18.09.2017
    שוות את המאמץ
    מיישרים קו עם היכולות הפיזיות של הלוחמות: קיר הטיפוס ובוחן המסלול יוצאים משלב הטירונות בגדודים המעורבים • המהלך הדרמטי ישווה את סרגל המאמצים בין הלוחמים ללוחמות, אבל גם צפוי לעורר ביקורת בצבא ומחוצה לו, בעיקר בקרב המתנגדים לשילוב לוחמות
    יוסי יהושוע

    הקלה דרמטית במסלול ההכשרה של הגדודים המעורבים לבנים ולבנות בצה"ל: מפקד מערך האיסוף הקרבי תא"ל מרדכי כהנא החליט להוריד את הרף בשלב הטירונות ולבטל את בוחן המסלול וכן את מעבר קיר הטיפוס שהיה מכשול עיקרי עבור הבנות, כך נודע ל"ידיעות אחרונות".

     

    מדובר במהלך שהחל בטירונות אוגוסט במסגרת מה שמכונה בצה"ל הפקת לקחים מהטירונות לאורך השנים האחרונות — יוזמה שעליה לקח אחריות תא"ל כהנא. הטירונות מתקיימת בבסיס החדש שהוקם עבור הגדודים המעורבים בסיירים.

     

    עד היום נמתחה ביקורת על כך שהבנות זכו להקלות במעבר הקיר — בין אם במעבר על קיר נמוך יותר או בסיוע במעבר באמצעות ספסל. בצה"ל, בניגוד לצבא האמריקאי שם הרף לבנים ולבנות זהה לחלוטין ואין הקלות, נקבע עבור החיילות סרגל מאמצים מיוחד בשל ההבדלים הפיזיולוגיים בין המינים, ועל כך ישנם חילוקי דעות וביקורות בעיקר מחוץ לצבא.

     

    תא"ל כהנא שימש בעברו מפקד יחידת "אגוז" במלחמת לבנון השנייה ונלחם בקרב במארון א־ראס, ובהמשך היה מפקד בית־הספר לחי"ר אז הוקפץ עם החטיבה לעזה. שם, תחת פיקודו, נפצע חברו הטוב מג"ד 12, שי סימן טוב, מי שהיה מ"פ תחתיו ב"אגוז" בקרבות בלבנון ב־2006.

     

    במהלך הדיונים אמר תא"ל כהנא למפקדים כי מבחינתו אין צורך בבוחן מסלול ובמעבר הקיר. "בשתי המלחמות, בלבנון ובעזה, לא ראיתי שהיה צורך במעבר קיר כזה", אמר להם מפקד מערך האיסוף שאליו משתייכים ארבעת הגדודים: קרקל, ברדלס, אריות הירדן ולביא הבקעה.

     

    תא"ל כהנא אמר להם עוד כי גם כשהיה מפקד בית־הספר למ"כים שיעור הלוחמים מחטיבות החי"ר המובחרות שלא עברו את הקיר היה יותר ממחצית בטרם החלו את הקורס — ולכן מבחינתו אין זה מדד נכון לבדוק את רמת הכשירות ולהכשיל לוחמים או לוחמות.

     

    זו אינה ההחלטה המקילה הראשונה של כהנא. בצה"ל כבר נתקלו בביקורת כלפי הורדת רף ההכשרה של הבנות הלוחמות, בדגש על השוואה בין הצבא האמריקאי, שבו הרף ללחימה בין בנים לבנות הוא אחיד, לבין הצבא הישראלי שמבצע התאמות בסרגל המאמצים במטרה להגביר את רמת ה"שרידות" שלהן ביחידות הלוחמות.

     

    קצין מערך האיסוף הקרבי, תא"ל כהנא, אישר לפני חצי שנה את צמצום מספר המחסניות באפוד לבנות מ־6 ל־4. "אם ללוחמת לא יספיקו 4 מחסניות בקרב, כשלצידן גם לוחמים ולוחמות, אז הקרב כבר הוכרע", אמר להן. "כשהייתי מפקד אגוז נלחמנו בלבנון השנייה יותר מ־30 יום ולא היה לוחם אחד שהמחסניות באפוד לא הספיקו לו", אמר אז.

     

    ההחלטה על המסלול דרמטית ביותר וצפויה לעורר סערה גדולה בתוך צה"ל וכמובן מחוצה לו, בעיקר מצד המתנגדים לשילוב בנות לוחמות.

     

    מעבר הקיר הפך לסמל לביקורת: ביוזמות מקומיות של מפקדים בהכשרת הטירונות הם הניחו ספסל שיעזור לחיילות לעבור את הקיר, או שנבנה קיר נמוך יותר מיוחד עבורן. גם הדרישות בבוחן בר אור מהבנים ומהבנות שונה — בנות נדרשות לריצת שני קילומטרים ובנים לשלושה קילומטרים, ומבחן זה עדיין קיים.

     

    החלטה נוספת שקיבל תא"ל כהנא היא ליצור כיתות מגדריות בתוך המחלקה בחלוקה לבנים ולבנות. הסיבה לכך: ייעול זמן ההכשרה בטירונות שקוצרה, בשל האימונים הפיזיים הנפרדים לבנים ולבנות, אולם המסגרת המחלקתית נשמרת בכלל הפעילויות.

     

    והביקוש לשרת בגדודים המעורבים? היא שוברת שיאים, בעיקר של בנים. אם בגיוס מארס היא עלתה פי שניים ל־200 חיילים — כעת מספר המבקשים להתגייס לגדודים עמד על יותר מ־500 ועקף את כל חטיבות החי"ר. הסיבה, מלבד השירות המשותף, היא בחירה בשירות חי"ר קל יחסית בהשוואה ליתר היחידות הקרביות, אך עם תחושת קרביות.

     

    הנתון האמור גורם לצה"ל כאב ראש גדול, כי הוא בא על חשבון גיוס ליחידות החוד.

     


    פרסום ראשון: 18.09.17 , 00:02