תיק 53710-08-17, מדינת ישראל נגד אסי אבוטבול בגין רצח עו"ד יורם חכם, התבשל כולו בחצר הטיולים של האגף השמור בכלא איילון. זו חצר מדכאת, 10 מטרים על 4.5 מטרים בלבד גודלה. רצפת בטון מחוספסת, קירות מטויחים בסיד לבן, משתנת עמידה, כיור, מתח ומקבילית. את השמיים מעל רואים בפיסות קטנות דרך רשת סורגים צפופה. במשך כחודשיים בשנה שעברה התהלך כאן אסי אבוטבול מדי יום עם אסיר שחשב אותו לחבר. אחד שאפשר לפתוח בפניו את הלב ולשפוך את הסודות הכי כמוסים מבלי לחשוש שיפיל אותך, עבריין גבר, לא שטינקר.
אבל מי שלימים יכונה במשטרה בשם הקוד "אתרוג", אסיר עולם שיושב על רצח, דובב את אבוטבול וגרם לו לספר איך יזם והוציא לפועל את רצח עורך דינו חכם. חוקרי היאחב"ל הקשיבו לכל מילה שנאמרה שם בחצר, אבוטבול דיבר ודיבר בלי הפסקה, ולא רק שהפליל את עצמו ברצח חכם, הוא גם סיפר לו על רצח נוסף שביצע, של העבריין ארתור רוזן, בו לא נחשד בכלל.
חכם היה בן 53 במותו. נולד באשקלון וגדל בשכונת רמת יוסף בבת־ים, שירת בגדוד 890 של הצנחנים, יצא לקצונה ולאחר שהשתחרר עבד כנהג מונית כדי לחסוך כסף ללימודי משפטים באוניברסיטה. התחיל כשוליה של עו"ד דוד יפתח שפתח לו צוהר לעולם המשפט הפלילי, דרכו הכיר את העבריין הרצל אביטן. חכם הבת־ימי ידע לרכוש את אמונם של העבריינים. כשעזב את עו"ד יפתח פתח משרד קטן, קיבל את יוסי הררי כלקוח עוד כשהיה עבריין זוטר מפרדס כץ ובאמצעותו התפרסם. אחרי הררי הגיעו חייליו של זאב רוזנשטיין, אנשי משפחת חרירי, אריה אלפרון ובשלהי 2007 הצטרף גם אסי אבוטבול לרשימת הלקוחות. חכם כבר היה אז סנגור פלילי בעל שם שייצג את העבריינים הכבדים ביותר.
כתב האישום שהוגש בסוף אוגוסט בבית המשפט המחוזי בלוד מגולל את סיפור העלילה שהביאה להירצחו של חכם בשפה עניינית, יבשה, חפה מכל דרמה. בערב ה־11 ליוני 2008 אסף חכם את חפציו ונעל את דלת משרדו במגדל "טויוטה" שברחוב יגאל אלון בתל־אביב. הוא ירד במעלית לחניון התת־קרקעי, נכנס לג'יפ הפאג'רו שלו, יצא אל הרחוב וכעבור כמה שניות, בשעה 18:54, הופעל מרחוק מטען חבלה במשקל של קילו שהוצמד לקורת ברזל של מרכב הרכב, מתחת למושב הנהג. חכם נהרג במקום. רצח הסנגור הפלילי הבכיר הסעיר את המדינה כולה ואת מערכת אכיפת החוק בפרט. מבחינת המשטרה הפיצוץ הקטלני נתפס כחציית קו אדום, וטופל באותה חומרה כמו רצח השופט עדי אזר ז"ל, שאירע ארבע שנים קודם לכן.
אסי אבוטבול ישב בכלא בזמן רצח חכם. בבית המשפט המחוזי בתל־אביב התנהל נגדו באותם ימים משפט בגין ניהול ארגון פשיעה, עבירות סחיטה ואלימות. 22 סעיפי אישום בסך הכל. כיום הוא בן 42, יליד נתניה, הבן של פליקס "בייזה" אבוטבול שהקים ארגון פשיעה שעסק בהימורים וגביית דמי חסות. אבוטבול האב נרצח ביריות מחוץ לקזינו שלו בפראג באוגוסט 2002 ואת עסקיו לקחו לידיהם שני בניו, פרנסואה ואסי. הם הקימו אימפריה שחלשה על מסעדות באזור נתניה ובתי הימורים בחו"ל וגבתה דמי חסות באלימות מבעלי עסקים באזור השרון. פרנסואה, האח הבכור, היה איש הביצוע שסגר עניינים באלימות ואסי היה האסטרטג. די היה להזכיר את שמם בפני בעל עסק כדי שיבין את הרמז שעליו לשלם דמי חסות. הם קשרו בריתות עם ארגוני פשיעה אחרים כדי לשמור על עצמם ועל הטריטוריה שלהם במלחמות העולם התחתון. המתחרים ניסו להוריד אותם, והם ניסו להוריד את המתחרים. במודיעין המשטרתי ארגון אבוטבול היה מצוי ביריבות דמים מול ארגון אברג'יל ומול העבריין ריקו שירזי, גם הוא מנתניה. למרות שהיה מוקף במאבטחים סיים פרנסואה את חייו כמו אביו. הוא נרצח ביולי 2011 במטח יריות כשישב ברכבו בתחנת דלק בכביש החוף. אסי, שישב בכלא בזמן רצח אחיו, נותר לבדו לסחוב את הארגון על גבו.
למרות שלקח פיקוד בגיל צעיר יחסית על ארגון גדול ועוצמתי, אסי אבוטבול כבר הכיר היטב את העולם העברייני, גדל לתוכו ונחשב חשדן גדול כלפי אנשים. אבל היה בו גם מרכיב של חוסר זהירות שמקורביו התקשו לתת לו הסבר. חומר הראיות בתיק ארגון הפשיעה כלל שעות רבות של שיחות טלפון שבהן הוא נשמע מדבר על עסקיו הפליליים בצורה פתוחה לחלוטין, למרות שהיה מודע לכך שכל מילה שלו מוקלטת. גם בפרשה הזו, לפי כתב האישום, הפה שלו היה זה שהפיל אותו, והוביל לפענוח התיק שסוקר בכותרות ענק לאורך השנים שחלפו.
"הגופה לא מספיקה"
חקירת רצח הסנגור החלה ביחידה המרכזית של תל־אביב ולאחר כחודש הועברה ליאחב"ל, המחזיקה בתיק ארגון אבוטבול במשטרה. "ליחידה כמו שלנו יש אורך נשימה לרוץ על תיק למרחקים ארוכים", אומר תנ"צ יגאל בן־שלום, מפקד היאחב"ל, "יש ביחידה עשרות תיקים, ביניהם בני עשרות שנים, שלא פוענחו ואנחנו עדיין מטפלים בהם גם היום. מרעננים צוותי חקירה, מבצעים פעילויות מודיעיניות יזומות, שמים את התיק על השולחן ועוברים עליו. אין מצב שתיקים שוכבים ומעלים אבק, כך שתיק הרצח של עו"ד חכם לרגע לא נשכח. מה גם שבהוויה הישראלית ישנם אירועים שהם בחזקת פגיעה באושיות החוק והשלטון. זה היה תיק כזה".
מיד אחרי הרצח החלו החוקרים למתוח קווים בין חכם לחשודים פוטנציאליים. אבוטבול היה אחד החשודים המרכזיים. בינו לבין חכם התנהלו ויכוחים על אסטרטגיית הייצוג במשפט ארגון הפשיעה. אבוטבול חשב שחכם רץ עם התיק מהר מדי, הוא עצמו רצה להאט את הקצב, למשוך זמן, לנסות להגיע לעסקה עם הפרקליטות. חכם ניסה להגיע לעסקה כזו, אבל לא הביא תוצאות. במארס 2008, שלושה חודשים לפני שנרצח, פוטר עו"ד חכם על ידי הלקוח שלו. הקשר בין הרקע לפיטורים לבין הרצח התברר רק כעבור שנים. בזמן אמת, חכם שלח אנשים שידברו עם אסי וירגיעו אותו. למחרת החזיר אותו אסי לתיק בלי שום הסבר, באותה אימפולסיביות שבה פיטר אותו יום קודם.
אבל חכם נותר לא שקט לגבי הלקוח שלו. כמה ימים לפני שנרצח הגיע עורך הדין המוכר למשרדי היאחב"ל שהיו אז בפתח־תקווה וביקש פגישה דחופה עם אחד מראשי המפלגים, למטה בחצר היחידה. "אני מרגיש שעוקבים אחריי", טען חכם, "אני לא רגוע". אפרים ברכה, שהיה אז קצין בכיר ביחידה והכיר את עורך הדין שייצג לא מעט עבריינים שנחקרו אצלו, עבר שם במקרה והשתתף אף הוא בפגישה המאולתרת. חכם לא נקב בשמות של אנשים שהוא חושד בהם ולא היה מוכן למסור מידע מעבר למעט שאמר. ברכה ביקש ממנו שיגיש תלונה מסודרת כדי שיהיה אפשר לחקור במה מדובר, אבל חכם סירב.
ראש מפלג פשיעה מאורגנת ביחידה, סנ"צ גילי בן־שושן, אומר שלאחר הרצח הובא אבוטבול מהכלא למשרדים בפתח־תקווה ונגבתה ממנו עדות. הוא לא נחקר אז כחשוד מהסיבה הפשוטה שחוץ מדיבור ברנז'אי בעולם הפשע, הנחשב כמודיעין גולמי, לא היה למשטרה ביד שום דבר נגדו. "הזמנו אלינו מאות אנשים לעדות וחקירה במהלך השנים", אומר בן־שושן, "הפכנו כל אבן. אין סיפור שעלה במסגרת החקירה שלא נבדק. ניתחנו את הזירה פורנזית וטכנולוגית, ביצענו אלפי פעולות ואני לא מגזים, אבל כלום. בשלב ההוא התיק לא התרומם".
בראשית 2010 חדלה המשטרה מלבצע פעילות גלויה בתיק. החקירה עברה למישור המודיעיני. חמש שנים אחר כך, במאי 2015 התפוצצה פרשה 512. עשרות עבריינים וראשי ארגוני פשיעה כמו יצחק אברג'יל, ריקו שירזי, אבי רוחן ואסי אבוטבול נשלפו מתאיהם בבתי הכלא והובאו לחקירה ביאחב"ל בחשדות של רצח וניסיונות רצח. אבוטבול נחשד ברצח העבריין משה הדס, ועל הדרך נחקר גם על רצח חכם.
לגבי רצח חכם לא היה למשטרה כלום. בהתחלה קיוו שהמהומה שנוצרה כתוצאה מגיוסם של שבעה עדי מדינה, כולם בכירים בארגוני הפשיעה שהיו במעגל הראשון של קבלת ההחלטות ומקורבים לראשי הארגונים, תגרום לאחד הנחקרים לפתוח על רצח חכם, כדי למלט עצמו מעונש כבד בתיקים האחרים. זה לא קרה.
בחקירת רצח משה הדס, עבריין נתנייתי שהיווה איום על ארגון אבוטבול, היה למשטרה עד מדינה שהפליל את אסי אבוטבול. הדס השתחרר במארס 2000 ממאסר ממושך וניסה לבסס את עצמו בנתניה בתחום גביית דמי חסות. עד המדינה המכונה "בואינג" היה באותה תקופה מקורב לאבוטבול ושמע ממנו בזמן אמת על החיסול של הדס. גופתו של הדס, אגב, לא נמצאה עד היום.
ביולי 2017 הוגש נגד אסי אבוטבול כתב אישום בגין רצח הדס. אבוטבול היה כבר אחרי המשפט בתיק ארגון הפשיעה שבו הורשע ונידון ל־13 שנות מאסר. הוא עירער על חומרת העונש לעליון אבל שם הוסיפו לו עוד 5 שנות מאסר.
תנ"צ גדי סיסו, ראש אגף החקירות הבא, פיקד אז על היאחב"ל. באותם ימים הגיע אל סיסו מכתב באמצעות עורכת דין שייצגה אסיר עולם שישב בכלא. האסיר, שכונה בהמשך "האתרוג", הציע מידע על מקום המצאה של גופתו של הדס, תמורת הקלות בעונשו.
סיסו זימן אליו להתייעצות את עורכי הדין ניסים מירום מפרקליטות תל־אביב, שליווה את פרשה 512 מתחילתה ואת עורכת הדין איילה אורן מפרקליטות מרכז, שליוותה את תיק רצח משה הדס. הם הבינו שמדובר באסיר השפוט למאסר עולם, שאף ברח מהכלא באחת מחופשותיו והוחזר אליו לאחר שהוסגר מהמדינה אליה נמלט. על מאסר העולם שלו נוספו עוד כמה שנים בכלא בגלל הבריחה. בתוך הכלא הוא מסומן כאסיר אלים שהיה מעורב בלא מעט תקריות. התברר גם כי במשך תקופה במהלך 2010 הוא ישב בכלא יחד עם אסי אבוטבול.
על מקום הימצאה של גופתו של הדס המשטרה והפרקליטות לא היו מוכנים להיכנס למו"מ. "לאסיר ששפוט למאסר עולם על רצח לא משלמים בקציבת העונש אם הוא מביא מידע על מקום הימצאה של גופה בתיק רצח שבדיוק הוגש עליו כתב אישום", אומר מקור שהיה מעורב בניהול המו"מ עם עד המדינה. "אנחנו לא סוחרי גופות. קציבת עונש זה מחיר גבוה מדי כשמדובר ברוצח מסוכן. כדי לקצוב עונש של אסיר כזה הוא צריך להביא מידע פורץ דרך בתיק משמעותי, למשל תיק יורם חכם. אז שאלנו אותו אם אסי דיבר איתו על רצח חכם. הוא ענה שדיבר איתו, אבל שהוא לא ירד לפרטים. זה היה דיבור אגב שידור של תוכנית תחקירים בטלוויזיה שעסקה ברצח חכם. הבנו שהקשר בין האסיר הזה לבין אסי הוא קרוב. שאסי בוטח בו. אבל מדובר בעבריין מסוכן, בברחן. האינטרס הציבורי הוא שימשיך לשבת בכלא. ומנגד עומד תיק ערכי, תקדימי, רצח של עורך דין אגב מילוי תפקידו והאסיר הזה הוא כמעט הסיכוי היחידי לפענח אותו. דילמה אמיתית. זה היה באוגוסט 2015. אחרי התלבטויות החלטנו להיכנס איתו למשא ומתן שלווה בצורה צמודה על ידי פרקליט המדינה, שי ניצן, ופרקליטי המחוזות דאז, מומי למברגר מתל־אביב ורונית עמיאל ממרכז".
חגורת הצלה מהבדידות
זו דרמה שהיו שותפים לה באותה נקודת זמן מספר קטן מאוד של שותפי סוד. ה"אתרוג" דרש להשתחרר מיידית תמורת הראיות שיביא. בפרקליטות דרשו שהראיות האלה ייבדקו ורק אם יביאו לפריצת דרך משמעותית בחקירה יהיה על מה לדבר. את המשא ומתן מטעמו של "האתרוג", שפרטיו אסורים לפרסום, ניהלו מספר עורכי דין. המגעים בעניין נמשכו כמה חודשים. בתקופה הזו הוא ואבוטבול כבר לא ישבו ביחד באותו בית כלא ולא היה ברור איך אפשר יהיה להפגיש ביניהם שוב, ומה יהיה טיב הקשר בפגישתם החדשה. בסוף סוכם שה"אתרוג" יפעל לאסוף ראיות ברצח עו"ד חכם, ואם יביא מידע שיקדם את החקירה באופן משמעותי הוא יזכה בהטבות. לפי ההסכם, אם המידע יוביל לכתב אישום ברצח חכם הוא יזכה בחנינה על תנאי, בסוף עדותו בבית המשפט. הוא כבר יושב למעלה מ־30 שנה בכלא, ולפי ההסכם בתום עדותו הוא אמור להשתחרר ולעזוב את הארץ תוך התחייבות לא לחזור לישראל מינימום 10 שנים, לא יום אחד פחות. אם ישוב לארץ בפרק הזמן הזה ללא תיאום עם הרשויות וללא הסכמתן הוא ייעצר מיד ויוחזר לכלא. כדי להתחיל את חייו במדינה החדשה הוא אמור לקבל 200 אלף שקל.
ההסכם נחתם בסוף מארס 2016, על דעת שרת המשפטים, איילת שקד, האמורה להמליץ על החנינה לאסיר, ובידיעת לשכת נשיא המדינה, רובי ריבלין, האמור לחון אותו.
עכשיו נשאר רק "להפגיש" בין השניים. נצ"מ בועז בלט, ראש זרוע חקירות ביאחב"ל, אומר שזו הייתה חתיכת אופרציה. "רק המהלך הזה לקח שישה חודשים כדי שייעשה בצורה טבעית ולא מעוררת חשד. היינו צריכים גם לתאם את המהלך מול שב"ס. זו לא הייתה הפעלה במתקן משטרתי, מה שהפך את האירוע למורכב. מבחינתנו זה לעבוד בבית של מישהו אחר. אז אתה צריך לאתר אנשים בתוך הארגון מולו אתה עורך את המבצע שרק איתם אתה עובד. כל היתר לא יודעים כלום. במבצע הזה היו לנו בשב"ס שותפים מעטים שהיו מחויבים לשמירת סודיות".
בספטמבר 2016 "האתרוג" מגיע לאגף השמור בכלא איילון אחרי שנתפר לו סיפור כיסוי לפיו הוא חייב לעבור לשם. הוא מוצא באגף את אסי אבוטבול שיושב לבדו בתא מספר 13, תא שני מימין במסדרון בכניסה לאגף.
עשר שנים יושב כבר אבוטבול בכלא ומאז שנכנס הוא מוגדר על ידי שירות בתי הסוהר כאסיר ברמת סיכון גבוהה. זה לא מפתיע. שנתיים לאחר רצח אביו בפראג ניסו להתנקש בחייו של אסי מחוץ לאותו קזינו בהשלכת רימון רסס לעבר הג'יפ שלו. הוא לא נשרט, אבל 18 עוברי אורח תמימים נפצעו. שנתיים אחר כך נורה לעבר ביתו ברמת פולג בנתניה טיל לאו, לא פחות. הטיל החטיא למזלו. במקביל הוא עצמו מהווה איום כלפי אסירים המשתייכים לארגוני פשיעה יריבים. על מידת מסוכנותו מעיד כתב האישום שהוגש נגדו על רצח משה הדס, המייחס לו גם ניסיון רצח ופציעה באמצעות נשק קר של שני עבריינים אחרים עימם הסתכסך.
במשך השנים שהוא בכלא נודד אבוטבול בין אגפי הפרדה לאגפים שמורים. באגף הפרדה הוא יושב לבד בתא קטן ללא חלון ועם תאורה קבועה במשך כל היממה, מלבד שעת טיול אחת בחצר האגף. כל זמן שאתה בהפרדה, אתה לא מורשה לבוא במגע עם אף אסיר אחר.
גם האגף השמור רחוק מלהיות אתר נופש. הוא אמנם מוגדר רמה אחת פחות מבחינת אמצעי הביטחון ויש בו גם תאים שבהם יושבים 4 אסירים, אבל גם שם קיימת הפרדה בין האסירים. משך הטיול בחצר האגף הוא שעתיים ביום, אבל מי שקובע מי יישב עם מי ומתי ייצא לחצר ועם מי אם בכלל, הוא קצין המודיעין של הכלא, ובמקרה של ראשי ארגוני פשיעה, קצין המודיעין של שב"ס.
במהלך השנים אבוטבול עתר מספר פעמים נגד שירות בתי הסוהר על החזקתו בהפרדה, מבודד משאר האסירים, אולם עתירותיו אף פעם לא התקבלו. מההפרדה הוא עובר לאגף השמור וכך חוזר חלילה כל חצי שנה, מחליף תא, אגף ובית סוהר. נדיר שהוא מורשה לצאת לחצר הטיולים יחד עם אסירים אחרים. בדרך כלל מדובר באסירים שאינם משתייכים לאף ארגון פשיעה ושאינם נמצאים בסכסוך עם ארגון מסוים. כזה היה "האתרוג" כשישב לראשונה עם אבוטבול באגף השמור בכלא רימונים ב־2010.
כשנפגשו שוב בכלא איילון באגף השמור היה אבוטבול מוקף באסירים הנמנים עם ארגון יצחק אברג'יל, שעל פי המודיעין, נמצא בסכסוך עם אבוטבול. הוא ישב בתא לבד, מנותק משאר האסירים שכמה מהם חלקו תא משותף. הורשה לצאת לטיול היומי לבדו, כשיתר האסירים נעולים בתאיהם. גם לפעילויות המשותפות במועדון האגף המתקיימות בצהריים, כמו הקבוצה הנפגשת לסדנת שליטה בכעסים, לא הורשה לצאת מתאו. נוכחים בהן רק אסירים שאינם מהווים איום אחד לשני, ואילו עבור אבוטבול לא היה אפילו אסיר אחד באגף שלא היווה איום עבורו ולהפך. הוא מצוי בהפרדה מלאה, בזמן ובמרחב.
"האתרוג" היה בגדר חגורת הצלה עבורו. מישהו שאפשר לדבר איתו. לשהות איתו יחד באותה החצר ולו רק לזמן קצר. ההפעלה של "האתרוג" החלה ב־5 לספטמבר ונמשכה כחודשיים ברוטו, כ־30 ימים נטו, שעתיים בכל יום, בזמן הטיול המשותף בחצר הטיולים הקטנה של האגף. ההפעלה החלה בהפתעה גדולה מצד שניהם, לראות זה את זה, "כשהאתרוג" נכנס לחצר הטיולים כשאבוטבול שהה בה לבדו. הוא האסיר היחיד באגף שהורשה להימצא עם אבוטבול באותו זמן בחצר. השניים התחבקו בחום והתחילו לדבר, להדביק פערים.
הטיולים בחצר מתחילים בשמונה בבוקר ומסתיימים בשש בערב. הם מחולקים למקטעים של שעתיים. כל פתיחת תא מחייבת נוכחות של שלושה סוהרים. האסיר מוצא החוצה ומלווה לחצר. קודם דואגים שמי שנמצא בה יחזור לתאו. גם הוא מלווה על ידי שלושה סוהרים. תא לא נפתח לפני שתא אחר נסגר. היום מתחיל בחמש וחצי בספירת בוקר. האסיר חייב לעמוד לצד מיטתו. אחרי הספירה אפשר לחזור לישון כי מי שיושב בשמור לא יוצא לעבוד. מי שרוצה מכין לעצמו ארוחת בוקר, את המצרכים מקבלים ערב קודם לכן. בשמונה מתחילה שגרת הטיולים. אבוטבול אהב לצאת ראשון, בשמונה. בגלל שישב לבד והיה מבודד מכל השאר, נתנו לו לבחור מתי ייצא. גם "האתרוג" "בחר" לצאת בשעה בשמונה בבוקר, כדי להיות בחצר יחד עם חברו.
"האתרוג" מצא את אבוטבול בלחץ. נותרו לו עוד שמונה שנות מאסר על תיק ארגון הפשיעה ולפני כשנתיים נוסף לו כתב אישום על רצח, ניסיון לרצח ותקיפה, בתיק שיכול להושיב אותו למאסר עולם. מתוך המועקה, הוא גילגל עם "האתרוג" כל מיני רעיונות איך יוכל להגיע לעסקה שתקל עליו, כזו שאולי תפחית את השנים שישהה בכלא. בין היתר, הוא שקל להפיל את רצח חכם על אחיו פרנסואה. הוא שקל לרתום את המשפחה של חכם למהלך מול המשטרה, דרך גורם שנמצא מחוץ לכלא שיתווך בינו לבין המשפחה. חשב אולי אפילו להפעיל מתוך הכלא כתבי פלילים ולהאכיל אותם בסיפורים. גורם משפטי שליווה את החקירה אומר שבכל יום נרשמה התקדמות. "אסי כל הזמן ניסה ליצור לעצמו סיפור חלופי ו'האתרוג' חייב היה לשמוע את הסיפור האמיתי כדי לסייע לו לבנות סיפור פיקטיבי".
כך הגיעו בשיחותיהם למניע לרצח, שעל עיקר פרטיו הוצא צו איסור פרסום. המעט שניתן לכתוב הוא זה: במארס 2008 אבוטבול קרא ידיעה ב"ידיעות אחרונות" שעסקה בקשר אישי בין עורך דינו חכם לאחד מלקוחותיו. אותו לקוח של חכם הופיע גם ברשימת עדי התביעה במשפט ארגון הפשיעה נגד אבוטבול. חודשיים קודם לידיעה בעיתון הוא היה אמור להגיע להעיד במשפט, אבל חכם ויתר על האפשרות לחקור אותו חקירה נגדית. בזמן אמת אבוטבול לא שאל את חכם למה ויתר על העד הזה, ורק כשקרא את הידיעה נפל לו האסימון. בקודים שלו, חכם עשה מעשה שלא ייעשה. הוא זעם, טען שחכם מכר אותו, שפעל בניגוד עניינים בלי ליידעו, התקשר אליו רותח מהכלא ופיטר אותו מטלפון ציבורי. למחרת החזירו אליו, אבל כנראה כבר החליט על החיסול. הידיעה בעיתון שהסעירה את אבוטבול חתמה למעשה את גורלו של חכם.
רפ"ק ארז אליהו, ראש צוות החקירה, אומר שבשיחות בחצר סיפק אבוטבול פרטים על רצח חכם, שרק מי שהיה מעורב באופן ישיר ברצח, מכיר. "הוא יודע מה היה סדר יומו של חכם ביממה שקדמה להפעלת המטען. עם מי נסע ברכב, איפה היה, באיזו שעה. זה מראה שהוא היה בתמונה בזמן אמת. את ההוראות הוא הוציא מהכלא בפתקים ששלח לאנשיו בחוץ באמצעות עורכי דין. הלכנו לעורכי הדין והם אישרו שהוציאו ממנו פתקים מהכלא. הוא ידע גם את סוג המטען. הוא גם אומר מתי המטען הוטמן בג'יפ של חכם, אומר שזה לא היה בארוחה אצל האמא שלו בנתניה, אלא בבוקר אותו יום בחניון של המשרד. אנחנו במשך שנים התמקדנו סביב הארוחה הזו".
סעודה אחרונה בפנטהאוז
ערב לפני הירצחו הגיע עו"ד חכם לארוחה בנתניה אצל אסתר אבוטבול, אמו של אסי. קודם לכן היה בפגישה אצל רחל שיבר, פרקליטת מחוז מרכז דאז, יחד עם עו"ד אמנון זכרוני שייצג אף הוא את אבוטבול. לאסתר הוא לא הגיע עם בשורות טובות. שיבר התנגדה נחרצות לכל הסדר במשפט בטענה כי הראיות בתיק חזקות. האם הייתה שבורה. אסי זעם בתאו בכלא. במשך שנים חשדו במשטרה כי בזמן שחכם אכל את הקוסקוס אצל האמא בפנטהאוז הצופה לים, מישהו טיפל לו למטה ברכב. תרמה לחשד הזה העובדה כי בארוחה נכח גם יד ימינו של אסי, העבריין איציק גפן.
גפן, תושב כפר יונה, שימש כגובה החובות של משפחת אבוטבול ובאותה תקופה היה מקורב מאוד לאסי. מנגד, לא היה לו כל קשר עם חכם, מה שהעלה תמיהה מה עשה שם בארוחת הערב. מתשאול האנשים שנכחו בארוחה עלה כי בשלב כלשהו ירד גפן למטה והתעכב שם בזמן שהאחרים נותרו בדירת הגג. במשטרה חשדו שהוא זה שהצמיד את המטען לג'יפ אבל לא מצאו ראיות. גפן כמובן הכחיש. שלוש שנים וחצי אחר כך, בדצמבר 2011, גפן נרצח ביריות בתחנת דלק בחולון.
את ההפעלה של המדובב ליוו עורכי הדין מירום ואורן והצטרפו אליהם הפרקליטים ליהי מלצמן ורועי רייס. אליהו והחוקרים שלו האזינו לשיחות בכל יום. בסוף כל "טיול" הלכו ובדקו כל פרט שעלה בשיחה בחצר. הצליבו את הפרטים שסיפר אבוטבול על שגרת יומו של חכם לפני הרצח עם מה שהיה במציאות ומצאו שהוא מדייק. מצאו שסוג המטען שהוא מציין הוא אכן זה שהתפוצץ ברכב. אבוטבול מדבר שם בצורה חופשית, פתוחה, בוטח בשותפו לטיול היומי בחצר המדכאת, שאין בה צמח ואין בה סנטימטר של אדמה חשופה.
"באחד הימים אסי אומר שהוא מצטער על רצח שביצע", אומר רפ"ק אליהו, "מכה על חטא, אומר שהרצח הזה היה באמת מיותר. הוא לא נוקב בשם אבל נותן מספר פרטים כמו איפה בוצע הרצח, איך בוצע, בעזרת מה, אומר שהדליק עליו נרות נשמה. אנחנו לא ידענו במי מדובר. התחלנו לחפש את התיק לפי הפרטים שאבוטבול מסר ואחרי כמה חודשים הגענו לשם של ארתור רוזן. התיק שלו התחיל בנובמבר 99' בתחנת נתניה בהודעה של משפחתו על כך שהוא נעדר. למחרת הגשת התלונה על היעדרות, התיק הפך לתיק חקירה של תאונת דרכים בתחנת חדרה. מצאו אותו שוכב מת בצד הכביש במחלף אור־עקיבא בכביש החוף וחשבו שנדרס. בניתוח שאחרי המוות באבו־כביר מצאו שהוא נורה בחזה ומת מהירי. מתיק של תאונת דרכים הוא הפך לתיק רצח והועבר ליחידה המרכזית במחוז חוף".
רוזן היה אז עבריין קטן בן 22 מאזור השרון. לפי השיחות בין "האתרוג" לאבוטבול, ניסה אבוטבול לשכנע את רוזן לבצע עבורו רצח של עבריין יריב. רוזן סירב בגלל שהשניים לא הגיעו להסכמה על גובה הסכום שיקבל עבור העבודה, ובכך חרץ את גורלו למות. אבוטבול מספר ל"אתרוג" שהלך אחר כך לשבעה בבית המשפחה ואמו של רוזן קראה לו אליה ואמרה לו, "אתה האחרון שהיית איתו, תגיד לי מי עשה את זה", והוא השיב שהיה בכלל בחו"ל בזמן הרצח. המשטרה בדקה ומצאה שאבוטבול לא נסע באותו הזמן לשום חוץ לארץ. הוא היה בישראל.
קללה של אמא
סוף דבר. לכתב האישום נגד אסי אבוטבול על רצח יורם חכם נוסף גם הרצח של ארתור רוזן. שתי הרציחות הללו מתווספות לרצח של משה הדס, תיק שעדיין מתנהל נגד אבוטבול. באוקטובר 2016 הסתיימה הפעלתו של "האתרוג" ושלטונות שב"ס הפרידו בין השניים. בסוף חודש מאי השנה אבוטבול נעצר בזמן שטייל לבדו בחצר האגף השמור בכלא איילון. הגיעו אליו החוקרים מהיאחב"ל בליווי לוחמי יחידת "מצדה" של שב"ס שבאו רעולי פנים והוא הביט בהם באדישות, נראה לא מופתע, כנראה כבר עוד קודם הבין ש"האתרוג" עשה לו תרגיל. אחר כך טען בחקירותיו שכל מה שאמר בטיולים המוקלטים בחצר הכלא היו דברי הבל ושטויות, והכחיש כל קשר למעשי הרצח שיוחסו לו. אנחנו נותרנו עם רושם השיחה שבה התוודה אבוטבול על רצח רוזן. "זו שיחה שאם תשמעו אותה תבינו שהיא באה ממקום של צער", מסכם גורם שליווה את החקירה מתחילתה ושמע אותה, "שיחה על משמעות החיים. אסי מתאר את האמא המבוגרת של רוזן, אישה קווקזית עם שיער לבן ואומר שהוא מרגיש שהטילה בו קללה. הוא ממש מייחס לה כוחות מאגיים. 'תראה מה קרה לי מאז שהיא קיללה אותי', הוא אומר ל'אתרוג' וזה לא עונה לו, הוא פשוט שותק".
