לגמרי מפורסמים

ליום הולדתה ה־40, שנחגג לא מזמן, קיבלה מיכל בכר מתנה שכמעט עלתה לה בחייה. היא נהגה בנתיבי איילון כשלפתע ראתה מולה פוסטר ענקי שמזמין את הדור הצעיר לסרט "כמעט מפורסמת" בהשתתפות נועה קירל, עומר דרור, ניב סולטן ועמית פרקש, המבוסס על שני ספריה.

"להיות בני אדם וחברים טובים, זה הרבה יותר חשוב מלהפוך לסלבס". מיכל בכר | צילום: אביב לוסקי

"איזו התרגשות", היא מספרת בעיניים נוצצות. "ארבע שנים עבדתי כדי להגשים את הפרויקט הזה. ארבע שנים שכללו מאות פגישות, חוזים, הבטחות וביטולים. ארבע שנים של תנודות קיצוניות בין תקוות לאכזבות. אז ברור ששמחתי מאוד, אבל אחרי דקה הזכרתי לעצמי שאסור לי להתבלבל".

מה זאת אומרת?

"השלט באיילון לא מזמין את הצופים לראות אותי, אלא לראות את הסרט שכתבה חן קליימן־גל וביים מרקו כרמל. אני ממשיכה לצעוד בדרך שלי, לאט ובשקט, אבל אני עוד לא מפורסמת".

עכשיו תורך להתפרסם!

בכר המג'ונג'נת צוחקת. הספר השלישי בסדרת "כמעט מפורסמת" ראה אור בימים אלה ("ידיעות ספרים") ושמו "עכשיו תורי". הוא ממשיך את עלילת הסרט, בשעה שהיא כבר עובדת על הספר הרביעי והחמישי, כי יש לה עוד הרבה מה לספר על שיר (החרשנית) שזייפה סמסים בתוכנית הריאליטי שבה השתתף אחיה, תומר כרמי, שנאלץ לוותר על המקום הראשון לטובת רותם לוי, שעברה ללמוד בכיתתה, בתיכון שמנהלת אמה.

"כבר המון שנים לא צולם בארץ סרט נוער קצבי ותוסס, זו הפעם הראשונה שהעולם ההפכפך של תוכניות הריאליטי מגיע לספר ולמסך", היא מנתחת את ההצלחה, "ואני רוצה להמשיך ללוות את הדמויות. בספר הנוכחי, שיר מצליחה לקבל הכרה בזכות עצמה, בעקבות השירים שהיא כותבת, וזה משהו שמבוסס על החיים האמיתיים שלי. הייתי ילדה חנונית, עם גזרת סופגנייה, לא מלכת הכיתה ולא מישהי מקובלת, עד שבגיל 17 יצא לאור ספר השירים הראשון שלי, 'מחסומים ואשליות', ופתאום כולם אמרו, 'לא ידענו שאת כותבת' והתחילו להסתכל עליי אחרת".

לשכבה שלי קראו "7 בום"

 בכר, ילידת ירושלים, בוגרת תיכון רנה קסין ("לשכבה שלי קראו '7 בום' בגלל שלא מעט חבר'ה נהרגו בפיגועים ובמלחמות") עדיין שומרת את היומנים שכתבה בילדותה. "הראשון שבאוסף הוא יומן מכיתה ב', עם צילום של סטיב אוסטין על הכריכה", היא מחייכת. "הייתי תולעת ספרים, וגם דחפתי את עצמי לתוך הדפים. חלמתי להיות אילנה ב'אליפים' או תמר מ'דפי תמר' ואימצתי את דפוסי ההתנהגות שלהן". כרקדנית ב"הורה נעורים" היא הופיעה בארץ ובחו"ל וגם המחשבה על משחק עברה לה בראש, אבל ספר הביכורים שהוציאה הראה לה את הדרך.

"לפחות חצי מהספר הכיל שירי אהבה לנער מהשכבה שלי שקראו לו תומר", היא נזכרת. "בניגוד לחברותיי, שכל יומיים התאהבו בנסיך חדש, הייתי עקבית באהבה שלי אליו. לפגישת מחזור שנערכה לפני כמה שנים תומר, שכבר נשוי עם שלושה ילדים, הביא את הספר ההוא ושאל אותי למה אני לא כותבת. כאות תודה, לגיבור הראשי של 'כמעט מפורסמת' קראתי תומר".

אחרי הצבא ("יחידת ההסברה של הצנחנים, הייתה לי כומתה אדומה!") היא נרשמה ללימודי משפטים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, "מפני שבסביבה הקרובה שלי כולם טענו שספרות זה לא פרנסה. מהחוג למשפטים פרשתי אחרי שבועיים, ומפסיכולוגיה אחרי סמסטר אחד. הם פשוט לא התאימו לי. המשפחה הגיבה בהלם. איך אני, הילדה המחוננת, נוטשת את האוניברסיטה. לקחתי שנת חופש מהחיים, עבדתי כדיילת ב'אל על', ובגיל 23 עברתי לתל־אביב והתחלתי ללמוד את מה שאני אוהבת – ספרות ותקשורת. קיבלתי מלגת הצטיינות, למזלי ניחנתי בזיכרון טוב, וראיתי את עצמי ממשיכה באקדמיה, כמרצה.

"אבל בסוף התואר גונבה לאוזניי השמועה שפרופ' מנחם פרי מחפש דוברת להוצאת הספרים שלו, 'הספריה החדשה'. המשימה הראשונה שהוא הטיל עליי הייתה להפיק ערב לזכרו של יוסל בירשטיין ובחודש שעמד לרשותי עבדתי בכל שעות היממה. כשגיליתי שאורנה בנאי גרה לא רחוק ממני דפקתי על דלת הדירה שלה וביקשתי ממנה לבוא לאירוע ולקרוא קטע. כך קיבלתי את המשרה הנחשקת, ואחרי חמש שנים כדוברת גילו אותי כאחת שיש לה מה להגיד, מעבר ליח"צ, והתחלתי לעבוד גם כלקטורית וכעורכת".

בעשר שנות עבודתה בהוצאת הקיבוץ המאוחד היא לא כתבה פרוזה ("הרגשתי שאני לא מסוגלת לכתוב ביושבי מול דוד גרוסמן, חיים גורי, אגי משעול וארי דה לוקה") והסתפקה בשירים למגירה. אחד מהם, "חלק ממך", מוכר בביצועה של שירי מימון. כשהחליטה שעכשיו תורה לכתוב היא התפטרה מכל עבודותיה והשלימה את הספר הראשון בסדרת "כמעט מפורסמת" תוך חודש.

מיכל בכר ועומר דרור

למה את כותבת רק לנוער?

"מפני שזה מה שאני אוהבת. אולי עדיין לא התבגרתי. כולם שואלים אותי 'מתי תכתבי ספר למבוגרים?' כאילו שכתיבה לנוער דורשת פחות מאמץ, וזו הנחה מופרכת, כמובן. אני יושבת בחדר העבודה שלי, חופרת בחיים שלי, משחזרת את הרגעים הכי עצובים ומשפילים שחוויתי כנערה, ומעלה אותם על הכתב. בשבילי זה תחליף לטיפול פסיכולוגי".

ליהקתי בדמיון את השחקנים

תוך כדי כתיבה היא ליהקה בדמיונה את השחקנים. "עומר דרור, שמגלם את תומר, ישב לי בראש מהדף הראשון. אינטואיציה. לתפקיד מיה, בת זוגו של עומר, המלהקת הזמינה את עמית פרקש וברגע שראיתי אותה הרגשתי שזה בינגו".

למה ויתרת על כתיבת התסריט?

"הבנתי שאני עדיין לא שם, וש'יונייטד קינג' לא ישקיעו מיליונים במישהי שמעולם לא כתבה תסריט, ובצדק. במקביל להפקה הלכתי ללמוד תסריטאות אצל עידית שחורי ונראה לי שאני כבר יודעת לדבר בשפה אחרת. אחרי שאסיים את 'כמעט מפורסמת' 4 ואת הספר הנוסף בז'אנר הפנטזיה שמתבשל אצלי הרבה זמן אנסה לכתוב תסריט. כשיש לי חלום אני אזיע עליו".

ילדים משלך?

"אני עדיין רווקה. אמא שלי טוענת שאילו השקעתי באתרי היכרויות ובחיים הפרטיים שלי רבע מהזמן שהשקעתי בהגשמת חלום הסרט, כבר מזמן הייתי מסודרת".