מיכה שטרית פינת אבן גבירול

הזמר/יוצר מיכה שטרית הוא לא מאלה שקמים בבוקר, נכנסים לאולפן ומתחילים "לעבוד בלכתוב מוזיקה". הוא מאמין בספיגה ספונטנית של חוויות. "אני קם, מסתובב, פוגש אנשים, מטייל, משחק עם הילדים, צובר חוויות ושומע סיפורים", הוא מתאר יום "עבודה" שגרתי. "ואם אני מצליח לספוג משהו ומוצא דרך להעביר אותו, אני יושב וכותב את מה שאני חווה".

בימים אלה, עם פרוס החגים הוא כתב משהו חדש לכבוד פסטיבל הפיוט שייפתח היום בירושלים. כבר עשר שנים ש"בית אבי חי" בירושלים מקיים את הפסטיבל, שבא לחשוף את הפנים המגוונות של הפיוט והמוזיקה היהודית המסורתית. לקראת שנת העשור מתמקד הפסטיבל בצליל המקומי הייחודי שנוצר בישראל בדור האחרון, כשמופע הפתיחה החגיגי הערב יתמקד באנסמבל "אדומי השפתות" של ברי סחרוף ורע מוכיח שבו יקחו חלק שולי רנד, שי צברי, הרב חיים לוק וגם שטרית. פרט לפיוט החדש שכתב הוא יבצע את הגירסה שלו ל"שער פתח דודי" ו"ובכן היה לאין" של אבן גבירול.

"לעיסוק בפיוטים אין בהכרח קשר עם דתיות", אומר שטרית. "נכון שזה קשור לתהייה של אנשים על זהותם, על מה הם עושים פה בארץ, ועל חיפוש התשובות בשורשים. בטקסטים של הפיוטים אפשר לראות את הייאוש והחידלון, את האבל על חורבן הבית, על הגלות. אנחנו עכשיו במצב הפוך. היתה פה שיבה לארץ ותקומה, ועכשיו צצות ועולות בעיות אחרות לגמרי שאפשר להתפייט עליהן".

השנה מציין שטרית שני תאריכים עגולים: 25 ליציאת האלבום "שינויים בהרגלי הצריחה" של "החברים של נטשה" ו-20 שנה ל"מסמרים ונוצות" שפתח את קריירת הסולו שלו. וזאת סיבה טובה לדבר על "עתיד האלבומים לאן?" שטרית, כך מתברר, לא נבהל מהטכנולוגיות החדשות, שמציפות את האינסטגרם ואת יו־טיוב בכל מי שמתחשק לו לשיר.

העניין שלי תמיד היה בשירים עצמם, לא בפורמט", הוא אומר. "נכון שפעם כדי להקליט היית צריך לבוא לאולפן עם מסה של חומר, והיום בגלל טכנולוגיות ההקלטה וההפצה החדשות הכל הרבה יותר זמין וזול ואם יש לך שיר אתה יכול להביא אותו לציבור בקלות ובמיידיות, אבל זה גם ונופל על השיר עצמו".

וזה לא פוגע באיכות?

"זה כמו לחשוב על היום שבו יצאה מכונת הדפוס של גוטנברג", שטרית שולף טיעון מההיסטוריה. "עד אז מתי מעט הוציאו ספרים ובאה המכונה ופתאום הדפוס הוציא לאור כל מיני ספרים, גם גרועים, גם בינוניים וגם מצויינים וחשובים".

הוא עצמו מתכוון להמשיך לעשות בדיוק את מה שעשה כל הזמן, מאז ימי הויניל ועד ל-MP3. "אני עכשיו בתקופה מאוד מוארת בחיי", אומר שטרית, "אני עושה מה שאני אוהב, אני אוהב לשיר, אוהב לכתוב, אוהב את המשפחה ואוהב את החיים, ומחפש את היופי וכל מה שיכול לעזור לי להמשיך ולהיות חלק ממה שיפה ומופלא". הוא רק מצטער על כך ש"נורא קשה לכתוב בתוך כל הטוב הזה. יותר קל לכתוב כשקשה לך".