ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 23.09.2017
    לב המדינה
    250 אלף בדיקות, 5,000 השתלות ו־4,000 ניתוחי לב פתוח מבוצעים מדי שנה • לרגל יום בריאות הלב העולמי: מידע שנאסף במשך שש שנים מספק הצצה מרתקת על הגורם השני לתמותה בישראל, לאחר מחלת הסרטן
    רותם אליזרע

    כ־25 אלף מקרים של אירועי לב מתרחשים מדי שנה בישראל ומהווים את את גורם התמותה השני – אחרי מחלת הסרטן. לרגל יום בריאות הלב העולמי שחל בסוף השבוע הקרוב, מספקים האיגוד הקרדיולוגי הישראלי והעמותה הישראלית למחקרים מידע על ליבו של הישראלי הממוצע.

     

    250 אלף בדיקות אקו לב, 45 אלף צנתורים, 5,000 השתלות של קוצבי לב ו־4,000 ניתוחי לב פתוח – זה רק חלק ממה שמבצעים 850 קרדיולוגים ברחבי הארץ. כל הנתונים הללו נאספו במחקר רחב היקף שהתבצע משנת 2000 ועד 2016 ב־23 בתי חולים ברחבי הארץ ממחלקות קרדיולוגיות, פנימיות וכן ממחלקות טיפול נמרץ.

     

     

    על אף הנתונים הגבוהים של הלוקים במחלות לב, ישראל הינה אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שהצליחו להוריד את התמותה מהן מהמקום הראשון למקום השני, זאת בזכות הטיפול הקרדיולוגי המתקדם הניתן לחולים. הנתונים מוכיחים כי התמותה ב־15 השנים האחרונות ירדה באופן ניכר ביותר מ־50%. כך לדוגמה בשנת 2000 נרשמה תמותה של 20% חולים כחודש לאחר אירוע הלב ואילו בשנת 2016 נרשמה תמותה פחותה של 7.5% חולים בלבד.

     

    מבחינה מגדרית, לאורך השנים הוכח כי ישנה ירידה קלה בקרב הנשים הלוקות בליבן, ולעומת זאת בקרב הגברים קיימת עלייה מתונה ואלו ממשיכים להוות את הרוב הגדול של חולי הלב. הנתונים המפתיעים מוכיחים את הפער הניכר: 79% גברים לעומת 21% נשים בלבד סובלים מאירועי לב. הגיל הממוצע לאירוע לב בקרב גברים הוא 64 ובקרב נשים 74. אחת הסיבות לכך שאירועי לב מתרחשים בגיל מאוחר יותר אצל נשים הינה בשל שינויים הורמונליים החלים אצלן בגיל המעבר.

     

    התסמינים השכיחים לאירועי לב אצל גברים הם תעוקת חזה (לחץ במרכז החזה), הקרנת הכאב לידיים, לצוואר, בחילות והקאות. אצל נשים התסמינים כלליים יותר ופחות מובהקים בהשוואה לאלו של הגברים ומדובר בעיקר בחולשה כללית, הזעה, בחילות ותחושת עייפות.

     

    הנתונים המטרידים הם כי קרוב למחצית מאירועי הלב הם אירועים חוזרים. לכן, אדם שכבר עבר אירוע לב נותר בסיכון לאורך שנים. רוב אירועי הלב שחוזרים בשנית מדורגים בחומרה גבוהה יותר מהאירוע הראשון ועלולים להסתיים במוות. על פי הנתונים, 60% מקרב החולים שעברו אירוע לב קשה ימותו בתוך עשר שנים. הסיבות לכך הן היענות לא מספקת לטיפול תרופתי, אי־הפסקת עישון וחולים שלא מתמידים או לא מבצעים שינוי באורחות החיים. בנוסף עולה כי כ־50% מאירועי הלב החוזרים אינם מתרחשים כלל בעורק החסום בו בוצעה ההשתלה בפעם הראשונה, אלא בעורקי לב אחרים.

     

    גילוי מוקדם של תסמינים ופינוי מהיר לבית־החולים הינם שלבים משמעותיים בשרידות של אירוע לב. למרבה הצער, כמחצית מהלוקים במחלת לב לא מספיקים להגיע לבית־החולים וההתקף מתרחש בבית. בנוסף, מרבית מהמקרים שפוקדים את בית־החולים (יותר מ-85%) הם של אנשים המגיעים בכוחות עצמם לחדר המיון, זאת על אף שקיימת המלצה חד־משמעית להגיע בדחיפות באמצעות אמבולנס בשל הציוד והיכולת של מד"א לטפל בחולה בשטח.

     

    "אנו גאים על כך שרפואת הלב בישראל ניצבת בחזית הקידמה הרפואית והטכנולוגית בעולם, בכל הקשור למניעת מחלות לב ולטיפול בהן", אמר פרופ' רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי הישראלי וראש מערך הלב במרכז הרפואי בילינסון, "עם זאת, ולמרות הירידה בתמותה בשנים האחרונות, התחלואה עדיין משמעותית ביותר, והיא מהווה את אחד 'הרוצחים' הגדולים".

     

    "עודנו מתמודדים עם מספר אתגרים לא פשוטים", הוסיף פרופ' אילן גולדנברג, מנהל המחלקה הקרדיולוגית במרכז הלב במרכז הרפואי שיבא, "בראש ובראשונה מדובר במניעה של אירוע לב בקרב הציבור באמצעות שינוי אורח החיים ואימוץ סגנון חיים בריא כמו הפסקת עישון, תזונה נכונה ופעילות גופנית וכן טיפול במחלות רקע המהוות גורם סיכון לאירועי לב כמו יתר שומנים בדם וסוכרת".

     


    פרסום ראשון: 23.09.17 , 23:15