תפסה אמריקה: שרי אריסון מוכרת 10% מהפועלים
מחצית ממניותיה של אריסון בבנק יימכרו לקבוצת משקיעים מצפון אמריקה תמורת 3.25 מיליארד שקל • המפקחת על הבנקים צפויה לתמוך בעסקה • הרווח לקופת המדינה: כ–800 מיליון שקל • העסקה והשלכותיה: שאלות ותשובות
20 שנה אחרי שאביה תד רכש מהמדינה את השליטה בבנק הפועלים: שרי אריסון הודיעה אתמול שהגיעה למזכר הבנות למכירת מחצית ממניותיה בבנק לקבוצת משקיעים מצפון אמריקה. הקבוצה כוללת חברת השקעות גדולה ושני גופים מוסדיים שמנהלים יחד מאות מיליארדי דולרים. לפניכם שאלות ותשובות על העסקה והשלכותיה.
כמה מניות תמכור אריסון?
אריסון תמכור כ־49% ממניות חברת אריסון החזקות, בעלת השליטה בבנק הפועלים, בכ־3.25 מיליארד שקל. אריסון החזקות מחזיקה בכ־20% ממניות הבנק בשווי של 6.46 מיליארד שקל, ולכן מוכרת למעשה 10% מהבנק. העסקה משקפת למניות שבידיה פרמיה של כ־3% בלבד על מחיר המניה לפני פתיחת המסחר בבורסה אתמול. התמורה שתקבל אריסון עשויה לקטון כדי לשקלל את החובות של קבוצת אריסון בתוך העסקה.
למה חיכו שנתיים?
אריסון החזקות, המנוהלת על ידי אפרת פלד, חיפשה להכניס משקיע אסטרטגי לגרעין השליטה בבנק כבר למעלה משנתיים. לדברי מקורבים לנושא, באריסון החזקות התקבלו פניות מגורמים רבים, אך בקבוצה החליטו לחכות לגורמים המתאימים ומשאלה נמצאו הוחלט להתקדם איתם לעסקה. הגופים האמריקאיים, ששמם לא נחשף, נחשבים לבעלי ניסיון ומומחיות בתחום הפיננסים ובקבוצת אריסון מקווים כי אלה יאפשרו לקדם את הבנק, בעיקר בשוק האמריקאי.
האם המפקחת תתמוך?
המהלך של אריסון צפוי לקבל רוח גבית מהמפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, שרואה בכניסתם של משקיעים אמריקאים מנוסים תעודת כבוד לבנק, למערכת הבנקאית ולמשק כולו. בר תידרש לאשר את המשקיעים החדשים, לאחר שיחתם ההסכם. את אריסון ייצגו בעסקה עוה"ד דוד חודק, עופר חנוך ואיל דיסקין ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.
כמה תרוויח המדינה?
בנק ישראל יבדוק ביסודיות את ההשלכות של המכירה. ההערכה היא שהבדיקה תארך חודשים אחדים ועד אז לא ניתן יהיה להשלים את העסקה. בנק הפועלים שווה כיום כ־32 מיליארד שקל והוא נמנה עם 200 הבנקים הגדולים בעולם. ההערכות הן שרשות המסים צפויה לגרוף כ־800 מיליון שקל מעסקת המכירה.
איך ירשה אריסון את השליטה?
כאמור, ב־1997 הוביל תד אריסון המנוח קבוצת משקיעים לרכישת השליטה בבנק מידי המדינה. מניות הבנק הולאמו על ידי המדינה בעקבות משבר מניות הבנקים ב־1983 ובתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה ושל יעקב נאמן כשר האוצר נמכרו לקבוצה שכללה, פרט לאריסון, גם את משפחת דנקנר וכן קבוצה של משקיעים אמריקאים בהם מייקל שטיינהרדט, לן אברהמסון ולו רניירי.
ב־1999, אחרי מותו של אביה, ירשה שרי אריסון את השליטה בבנק. תד אריסון דאג לחלק את האימפריה שבנה בין ילדיו כדי למנוע סכסוכים על הירושה ובמסגרת זאת קיבל מיקי את השליטה בחברת "קרניבל קרוז", ושרי קיבלה את השליטה ב"אריסון אחזקות" ששולטת בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי. לצידה של אריסון שלט בבנק גם שלמה נחמה, שהיה יד ימינו של אביה, ואף החזיק במניות של אריסון החזקות וכיהן כיו"ר הבנק.
כשלוש שנים לאחר מכן עמדה אריסון במרכזה של סערה סביב כוונת הבנק לפטר 900 מעובדיו באחד ממהלכי ההתייעלות האגרסיביים ביותר שידע המשק הישראלי. בעקבות הביקורת העזה שנמתחה כלפיה, בין היתר מכיוון ההסתדרות, אף עזבה אריסון את הארץ ועברה למיאמי.
מתי הפכה אריסון לבעלת המניות הגדולה?
ב־2006 ביצעה אריסון מספר מהלכים כדי לבצר את שליטתה בקבוצת אריסון בכלל ובבנק הפועלים בפרט. ראשית, רכשה את מניותיו של שלמה נחמה ולמעשה סימנה את סוף דרכו בקבוצה. בהמשך קנתה את מניות השותפים האמריקאים בבנק, לא לפני שנעשה ניסיון להכניס לגרעין השליטה את נוחי דנקנר, ששלט אז באי־די־בי. בסוף אותה שנה קיבלה אריסון לידיה את מניותיה של מרילין אריסון, אלמנתו של תד, באריסון אחזקות והפכה לבעלת המניות הגדולה בחברה.
בינואר 2007 חל מפנה נוסף בגרעין השליטה בבנק הפועלים, כאשר אריסון רכשה את מניות חברת "תעשיות מלח" של משפחת דנקנר, שותפתה בגרעין השליטה בבנק. אריסון הפכה לבעלת השליטה הבלעדית בבנק, אך המשיכה בשותפות עם משפחת דנקנר, כאשר מינתה את דני ליו"ר דירקטוריון הבנק.
שנתיים מאוחר יותר נאלצה אריסון לעמוד במרכזו של עימות שפרץ בין הבנק לבין בנק ישראל סביב כהונתו של דני דנקנר כיו"ר, במהלך שהסתיים בהדחתו של האחרון ובהנהלה חדשה לבנק בראשותם של ציון קינן המנכ"ל ויאיר סרוסי כיו"ר. בשנים שאחרי המשבר הפיננסי הגדול של 2008 הצליח בנק הפועלים להשיב לעצמו את ההובלה בשוק הבנקאות הישראלי ולהפוך לבנק הגדול והרווחי בארץ.
עם זאת, לצד ההצלחות של הבנק הוא חווה גם לא מעט פרשיות מביכות כמו ההטרדה המינית לכאורה שבה הואשם המנכ"ל לשעבר קינן, וגם יחסי המרות שקיים המשנה למנכ"ל בעבר, שמעון גל, עם עובדת שכפופה לו. גם יו"ר הבנק סרוסי נאלץ לעזוב את הבנק על רקע הטיפול הלקוי של הבנק בפרשות אלה.
האם יימכרו גם יתר האחזקות?
המכירה הנוכחית של אריסון לא מבשרת על כוונה למכור את יתר האחזקות בשנים הקרובות. אריסון לא נכללה בהמלצות ועדת הריכוזיות, וכך היא יכולה להמשיך להחזיק בשליטה בבנק הפועלים ובשיכון ובינוי במקביל. בקבוצת אריסון צפויים לנצל את הכסף שיוזרם לקופת החברה כדי לבצע השקעות חדשות, ככל הנראה מחוץ לישראל.
באשר לבנק הפועלים, ייתכנו שינויים בהרכב הדירקטוריון שבו ישולבו נציגים של המשקיעים החדשים, אך מינויים כפוף לאישור של בנק ישראל. בנק הפועלים נמצא לקראת תקופה מאתגרת במיוחד למערכת הבנקאית כאשר הוא צריך לסיים את פרשת העלמות המס של לקוחותיו האמריקאים שבה הוא נחקר ובמסגרתה כבר הפריש עשרות מיליוני דולרים. בנוסף נדרש הבנק למכור את השליטה בחברת ישראכרט, כחלק מהחוק להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.
אז מה משך את המשקיעים?
המהלך של אריסון משקף את הסיכונים שבהשקעה בבנקים, שעלולה להיות פחות רווחית בשנים הקרובות. המשקיעים החדשים נכנסים להשקעה בכל זאת שכן הם רואים לנגד עיניהם את מדיניות הדיבידנד של הבנק, שגדלה בשנים האחרונות מ־15% מהרווח הנקי ל־40% מהרווח ברבעון האחרון. לצד זאת ממשיך בנק הפועלים, בהנהגתו של המנכ"ל אריק פינטו, בתוכנית ההתייעלות שלו ובמהלכים להעצמת השירותים הדיגיטליים. בשוק ציינו כי העובדה שאריסון נשארת בגרעין השליטה מהווה מסר חשוב בפני עצמו. "היא לא מסתלקת מהבנק אלא רק מגוונת את התיק שלה בהשקעות אחרות", אמר גורם בענף. מניית הפועלים עלתה אתמול ב־1.95%.
העסקה הנוספת של אריסון
אריסון יכולה לנשום לרווחה גם בזירה אחרת שבה היא פעילה, כשבסוף השבוע חתמה "שיכון ובינוי" שבשליטתה על הסכם בעלי מניות עם חברת "דיון" של משפחת דיין ועם קרן ההשקעות "אפולו", לשליטה משותפת בחברת הנדל"ן "איי.די.או" שפועלת בתחום השכרת הדירות בגרמניה.
חברת שיכון ובינוי היא בעלת השליטה באיי.די.או, שמניותיה נסחרות בבורסה בתל־אביב. בשבועות האחרונים רכשו משפחת דיין וקרן אפולו מניות של החברה והגיעו לשיעור החזקה דומה לזה של שיכון ובינוי, דבר שאיים לפתוח מאבק שליטה בין הרוכשים החדשים של שיכון ובינוי.
בימים האחרונים ניהלו הצדדים שיחות שבסיומן החליטו על הליכה לדרך משותפת במטרה לייצר ערך לכלל בעלי המניות בחברה. במסגרת ההסכם הוחלט למנות שני משקיפים מטעמם של בעלי המניות החדשים לדירקטוריון החברה־הבת של איי.די.או, שנסחרת בבורסה בפרנקפורט.
במסגרת ההסכם נקבע עוד כי לשיכון ובינוי תהיה הזכות לקבוע את זהותם של עד 7 חברים בדירקטוריון ADO, כאשר לדיון ולאפולו תינתן האפשרות למנות שלושה דירקטורים מטעמן. הצדדים להסכם השליטה יחויבו להחזיק בלפחות 60% ממניות ADO, כאשר אם אחת מהן תרצה למכור את מניותיה תינתן לשותפים האחרים זכות סירוב ראשונה על המניות. כן הוסכם על מתן אופציה למשפחת דיין ולאפולו למכור את מניותיהן בחברה לשיכון ובינוי.
למה המשקיעים לא באים
למעלה משנתיים מחפשת שרי אריסון להכניס משקיע לגרעין השליטה בבנק הפועלים. ניתן היה להניח שהמשימה תהיה קלה כשמדובר בבנק הגדול במדינה, שהרווחיות שלו שוברת שיאים ומנהליו גורפים שכר במיליוני שקלים. אלא שבראייה כלכלית קרה, בטח עבור מי שבא מחוץ לישראל, השקעה בבנקים כאן היא לא שוס גדול.
בנק הפועלים מרוויח יפה, אך בהשוואה עולמית והיסטורית הוא לא יוצא דופן. מניית הפועלים נחשבת ל"מניית ערך", כלומר כזו שמניבה דיבידנדים יפים, אבל לא מעבר לכך.
לכך יש להוסיף את הסביבה הבעייתית בישראל. שוק הבנקאות אמנם נשלט על ידי שני בנקים, אך מדובר בשוק קטן עם פוטנציאל התרחבות מוגבל ביותר, בטח עבור הפועלים. ועל כל אלה יושבת גם רגולציה מתהדקת עם חקיקה מוגברת מצד הכנסת שמחייבת את הבנק להיכנס לכוננות ספיגה (מכירת ישראכרט, הקלות לכניסת מתחרים חדשים וכו').
אי–אפשר שלא לקשור את העסקה הזו לניסיונות הנואשים למצוא הסדר טוב יותר לבנק אגוד ממיזוגו למזרחי־טפחות. העסקה של אריסון מוכיחה כמה קשה לאתר משקיעים לבנקים הישראלים. קחו את הנתון הזה ותלבישו אותו על בנק זניח, לא יעיל ושזקוק להשקעות עתק כמו אגוד. אטרקטיבי הוא לא. בהיעדר מחזרים, גם מזרחי־טפחות נראה מועמד לשידוך.
לפנייה לכתב/ת 
