רשות ניירות ערך: התחזקו החשדות נגד שלמה פילבר
השופטת ציינה: "אני מרגישה שידו בכל ויד כל בו. הוצגו בפניי חומרים חדשים שמחזקים את החשד" • מנכ"ל משרד התקשורת ימשיך להיות מורחק ממשרדו עד 22 באוקטובר
התעצמו והתרחבו החשדות נגד שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, בפרשת תיק בזק. כך טען אתמול עו"ד ערן שחם־שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות של רשות ני"ע. השופטת רונית פוזננסקי־כץ החליטה לאחר דיון ממושך כי פילבר ימשיך להיות מורחק ממשרד התקשורת עד 22 באוקטובר אף שרשות ני"ע ביקשה את הרחקתו עד 1 בנובמבר.
בדיון התנגדו באי־הכוח של פילבר להרחקתו ממשרד התקשורת וטענו כי "הרדיפה נגד פילבר היא מיוחדת. היחס הרע לפילבר הוא מיוחד". מנגד טען עו"ד שחם־שביט כי "אנחנו חושבים שיש טעם לפגם בהתנהלות של פילבר. מעמדו ותפקידו אישרו למעשה את הפעילות החשודה המיוחסת לו. אנחנו מבקשים להרחיקו עד 1 בנובמבר. המטרה שלנו היא לקדם את החקירה ולהעביר את התיק לעיון הפרקליטות בתקופה הקרובה.
יש לציין כי החשדות התעצמו והתרחבו. מדובר על פעילות מכוונת ומתמשכת: הסתרת עובדות מגורמים מקצועיים במשרד התקשורת וגם במקומות נוספים והעברת מסמכים מסווגים לבזק לצורך שיוכלו להעיר (גורמים בבזק, ל"ד) לפני דיונים במשרדי הממשלה".
עוד הוסיף נציג הרשות כי "יש התפתחויות בגרסאות ויש סתירות בין הגרסאות. הייתה גם התנהלות בעייתית בתחילת החקירה. הוא מחק תכתובות שונות בטלפון הסלולרי שלו. הוא לא יכול לחזור לעבוד. הכל בשליטתו שם".
בדיון תושאל עו"ד שחם־שביט על ידי בא־כוחו של פילבר, עו"ד דרור ארד־איילון, שציין כי פילבר לא נחקר כבר זמן רב. על כך השיב שחם־שביט: "זה לא אומר דבר". עוד עלה בדיון כי 20 אנשים העידו בפרשה ב־50 הימים האחרונים וכי התבצעו בעניינו של פילבר עשרות פעולות חקירה. כשבא־כוח פילבר שאל את נציג הרשות אם נכון כי לא נמצאה כל טובת הנאה שהוצעה לפילבר, נציג הרשות לא השיב באולם אלא כתב את תשובתו לשופטת.
השופטת ציינה בעניינו של פילבר: "אני מרגישה שידו בכל ויד כל בו. הוצגו בפניי חומרים חדשים שמחזקים החשד". מנגד טענו באי־כוחו של פילבר, עוה"ד דרור ארד־איילון ויובל נחמני, כי יש להתחשב בכך שפילבר לא מקבל משכורת כבר שלושה חודשים עקב הפסקת עבודתו ומדובר בפגיעה בפרנסתו ללא הצדקה. "נגד פילבר יש משיכת רגליים מכוונת. כל האנשים בפרשת בזק המורחבת עובדים ומקבלים שכר", טענו.
השופטת ניסתה למצוא את שביל הביניים וקבעה בעניין פילבר כי "מדובר במשיב שהוא מנכ"ל משרד התקשורת וכי החשדות בעניינו התעוררו במסגרת חקירה רחבת היקף שמנהלת רשות ני"ע ושהחלה במשרדי בזק ומאז התרחבה. אבהיר כבר עתה כי בעניינם של מעורבים אחרים שבהם דנתי, ושגם הם ממלאים תפקידים רמי־דרג בבזק או בחברות אחרות, נמצאה דרך שנקרא לה דרך המלך לחזרתם לעבודה באופן שיאזן בין שיקולי החקירה מול זכויותיהם של הבאים בפניי. עניינו של פילבר שונה במספר מדדים. ראשית, מהחומרים שהוצגו בפניי עולה תמונה לפיה פילבר היה מעורב במספר רב של פעילויות שונות מהן עולה חשד לפלילים.
"לחומרים אלה הצטרפו היום חומרים נוספים, שביססו במידה ניכרת את החשד הסביר הקיים. כשהחשד הוא לעבירות מהסוג שהונח בפניי, וכשמדובר במשיב שממלא תפקיד בכיר אליו נבחר על ידי הממשלה, הרי שלא ניתן להקל בכך ראש".
עם זאת, השופטת הנחתה את רשות ני"ע "להאיץ ולהשלים את חקירתה בעניינו של פילבר, ובכלל זאת להטיח בו את מכלול הראיות שהוצגו בפניי וטרם הוטחו בפניו". בשלב זה הוחלט כי פילבר יורחק ממשרד התקשורת עד 22 באוקטובר וכי לא ייצור קשר עם עובדי המשרד. צו עיכוב היציאה מהארץ נגדו יעמוד בתוקפו וגם הערבות הבנקאית בסך 400 אלף שקל שהפקיד.
בעניינה של מזכירת בזק, עו"ד לינור יוכלמן, הוסכם בין רשות ני"ע לבא־כוחה, עו"ד בעז בן־צור, כי במסגרת חזרתה לעבודה באופן מוגבל בבזק יותר לה לצורך עבודתה לעמוד בקשר עם גורמים שלא קשורים בחקירה. הגורמים שעימם תוכל יוכלמן להיות בקשר הם יהלי רוטנברג, סמנכ"ל הכספים של בזק, היועץ המשפטי של פלאפון, ועו"ד עודד כהנא, היועמ"ש של בזק בינלאומי. כמו כן, חלק מהמגבלות שהוטלו על יוכלמן יימשכו עד 1 בנובמבר בהסכמת הצדדים.
חקירת רשות ני"ע מתמקדת בעסקה שביצע שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק, ב־2015, ובה רכשה בזק כ־%50 ממניות יס שבהן החזיק באופן פרטי. על פי החשד, העסקה אושרה תוך כדי שאלוביץ' נמצא בניגוד עניינים בין האינטרס שלו למכור את המניות בתמורה גבוהה לבין האינטרס של בזק. נבדק גם חשד ולפיו בוצעו מניפולציות בדוחות יס במטרה להגדיל את התשלומים שתעביר בזק ליורוקום בתמורה למניות יס.
בעניין פילבר, בנספח שרשות ני"ע הגישה לאחרונה לבית המשפט היא טענה כי באחת הפרשות נצברו ראיות המצביעות עליו כמי שפעל במסגרת תפקידו בדרכי מרמה לקידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת. "עולה חשד ממשי כי פעל בצורה שיטתית ומתמשכת ותוך הסתרת העובדה מהגורמים המקצועיים והמשפטיים של משרדו כדי להעביר לידי בזק מסמכים מסווגים וניירות עמדה פנימיים ומסמכים מדיונים בין־משרדיים, לרבות כאלה שטרם נידונו בפורומים המוסמכים הן במשרד התקשורת.
עוד עולה כי החשודים ובהם שאול אלוביץ' (בעל השליטה בבזק, ל"ד) נהגו להעביר לפילבר את עמדתם על גבי המסמכים תוך שאלה כוללים תיקונים התואמים את צורכיהם האסטרטגיים והעסקיים, תיקונים שהתקבלו ושימשו בסיס לדיונים בהמשך, ובמקרים רבים אף קיבלו ביטוי משמעותי בתוצרים הסופיים תוך שאלה משרתים את טובתה של בזק והאינטרסים הכלכליים שלה ושל החשודים". פילבר מכחיש את הטענות נגדו.

