שבת 17 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    לארי דיוויד
    7 לילות • 26.09.2017
    הסימפוניה התשיעית
    רוב האנשים לא יוצרים משהו מקורי אפילו פעם אחת. לארי דיוויד המציא מחדש את הקומדיה הטלוויזיונית פעמיים. רגע לפני ש'תרגיע' חוזרת לעונה מס' 9, הוא הסכים שננסה להוציא ממנו קצת מיזנתרופיה בריאה. גם אם זה אומר לשאול על הפינאלה המושמצת של 'סיינפלד'
    יואב סיון, לוס־אנג'לס

    לארי דיוויד לא רוצה להיות כאן. הוא כנראה רוצה להיות במקום האהוב עליו בעולם כולו ובהפרש עצום - מגרש גולף - אבל בטוח שלא כאן, על הבמה בהילטון בוורלי הילס מול עיתונאים שבאו להעריץ אותו מקרוב. סביר להניח שגם הקאסט של 'תרגיע' (ג'ף גרלין המשחק את ג'ף המנהל וחבר של לארי, סוזי אסמן שמשחקת את אישתו הוולגרית סוזי והמפיק ג'ף שפר) שנמצא לצידו לא רוצה, אבל אותם רבים וטובים (חלקם ממש טובים) יחייכו ויאמרו איזה עונג אמיתי וכבוד גדול להיות עימנו היום. מדיוויד, שבקיץ מלאו לו 70 ("חוויה מפוקפקת, תודה שהזכרת לי"), לא תשמעו דברי נימוסין על עונג וכבוד ותודה־על־השאלה־המצוינת. הוא לא מנסה להיות ידידותי, כנראה להפך. יש תלונות על הֿתנועה בעיר ועל האורחים ("בשביל זה נסעתי עד כאן?"), סרקזם ("זאת שאלה מעניינת" לשאלה אם "סופסוף לארי יהפוך לדמות אהובה". התשובה, אגב: "לא"), והתייחסות כללית לשאלות לא כאל בקשה למידע כלשהו אלא כהרמה להנחתה (למה 'תרגיע' חוזרת עכשיו? "למה לא?").

     

    הפרוטוקול של עוינות ידידותית הוא מבדר ומתסכל כאחת. בפראפרזה על המשפט שמוכר את 'סיינפלד', שיצר עם ג'רי סיינפלד ב־1989, 'זו תוכנית על כלום' - זה פאנל על כלום. אבל מדובר בכלום מפי לארי דיוויד אז זה כנראה קטנוני להתלונן. אף שבעולמו של דיוויד, לקטנוניות אין רצפה ואין גג. מה גם שהפרוטוקול הזה עובד מצוין, אם לשפוט לפי הצחוק ההיסטרי מצד קהל העיתונאים, שלא נרגע גם כשדיוויד תורם אמירות בנאליות לגמרי, או לפי הניסיונות המתגברים שלהם להציק לדיוויד בניסיון לחלץ ממנו הברקה, כמו ילדים שמנסים לגרות את הקוף בגן החיות כדי שיזרוק בכעס את הבננה לכוונם ("תגיד את האמת, לארי, אנשים נמנעים ממך כמו ממגפה כשהם רואים אותך?" דיוויד: "למרבה הצער, לא"). אם תרצו, ידידותיות עוינת.

     

     

    * * *

     

    נולדה בסופרמרקט. סיינפלד
    נולדה בסופרמרקט. סיינפלד

     

    לארי דיוויד הפך את הקומדיה המצולמת על ראשה פעמיים. ב־1989 עם סיינפלד, שנולדה כשסיינפלד והוא צחקו על מוצרים בזמן שוטטות במכולת והטירוף של דיוויד נוזל ישירות לתוך דמותו של ג'ורג' קוסטנזה. בפעם השנייה עם 'תרגיע' (Curb Your Enthusiasm), רמיזה לכך שאין מה להתלהב, זה לא יהיה סיינפלד 2. רק מצלמה אחת שעוקבת אחרי גרסה מוקצנת של דיוויד עצמו בעודו מנסה לצלוח עוד יום כגבר נרגן ונטול כישורים חברתיים.

     

    מהגיבור - מיזנתרופ ומחולל מבוכות בלתי נלאה - דרך הלוק הדוקומנטרי המחוספס ועד הדרישה מהקאסט לאלתר מול המצלמה, 'תרגיע' שינתה את הטלוויזיה והפכה את דיוויד מהגאון הנסתר מ'סיינפלד' לגיבור־על הזה שמסרב לציית לתכתיבים החברתיים שרומסים אותנו בעדינות מייאשת מדי יום.

     

    הטשטוש המכוון בין לארי לדיוויד הוא הברקה ולא פשוט לאמוד את המרחק בין הדמות לאיש עצמו. גרושתו, לורי, טענה בעבר שבמציאות הוא הרבה יותר עדין ומתוק והוסיפה שהנוירוזות שלו מאוד משונות: "הוא לא היה מודאג כשהבנות נהגו פעם ראשונה, או ישנו בחוץ. הוא מודאג מזה שירעילו אותו ודברים מטורפים כאלה".

     

    הוא עצמו טען שהיה רוצה להיות משולח רסן כמו דמותו בסדרה, אבל זה ייגמר ברצח. ג׳ף שפר, אחד המפיקים, שדיוויד טיפח ככותב ב'סיינפלד' כשהיה בוגר טרי מאוד של הרווארד, הגדיר זאת: "ההבדל בין לארי של הטלוויזיה ללארי האמיתי הוא שלארי האמיתי יוצא מהמשרד ואומר, 'זה מה שקרה לי, וזה מה שהייתי צריך להגיד'. ואנחנו אומרים, 'טוב, אז ניתן ללארי של הטלוויזיה להגיד את זה'". הוא פונה לדיוויד: "אז למעשה אתה קלארק קנט ולארי של הטלוויזיה הוא סופרמן נוירוטי".

     

    פורט נוקס של המבוכה. הקאסט של 'תרגיע': שריל היינס (גרושתו בסדרה), לארי דיוויד, ג'ף גרלין, סוזן אסמן וריצ'רד לואיס
    פורט נוקס של המבוכה. הקאסט של 'תרגיע': שריל היינס (גרושתו בסדרה), לארי דיוויד, ג'ף גרלין, סוזן אסמן וריצ'רד לואיס

     

    ההזדמנות לחטט בלארי האמיתי מפתה מאוד ואחד העיתונאים שולף אינסייד אינפורמיישן. מתברר שדיוויד השתתף בתוכנית שבה סלבריטאים חוקרים את אילן היוחסין המשפחתי וגילה שהוא והמתמודד הדמוקרטי ברני סנדרס, שאת דמותו גילם בהצלחה אדירה בעונת הבחירות של סאטרדיי נייט לייב, קשורים גם בקשר דם, ולא רק ביכולתם להפוך התלוננות סדרתית לקריירה. בקיצור: הם בני דודים רחוקים.

     

    השאלה גורמת לדיוויד להזדקף בכיסאו: "עד כמה זה הפתיע אותך?" הוא בשוק שהממצא הודלף, התוכנית טרם שודרה בכלל, אבל מפשיר וחושף גם ייחוסים פחות סימפטיים: אחד מאבותיו הוא מקומץ היהודים שחי באלבמה שלפני מלחמת האזרחים וגם החזיק בעבדים שחורים.

     

    חברי הקאסט נראו מופתעים. גרלין: "אתה באמת קרוב של ברני סנדרס?"

     

    דיוויד: "הוא חלק מהמשפחה".

     

    גרלין: "שקרן" .

     

    דיוויד: "נשבע באלוהים. ואני מאוד שמח. חשבתי שצריך להיות קשר אמיתי".

     

    אסמן: "לברני סנדרס".

     

    דיוויד: "כן, לברני סנדרס, לא לבעלי העבדים".

     

    בלתי אפשרי לחלץ מהצוות קווי עלילה מהעונה התשיעית (שתעלה ב־yes, HOT וסלקום tv ב־2 באוקטובר), לרבות התייחסות אפשרית לטראמפ ומפעלותיו. כל מה שהם מספרים זה שהצילומים החלו למחרת הבחירות בנובמבר האחרון ושדיוויד הגיע לסט חיוור, אפילו יותר מהרגיל. מה שכן אפשר לקבוע בבירור זה שרשימת הכוכבים האורחים של העונה החדשה מלהיבה מתמיד: בריאן קרנסטון (וולטר ווייט ב'שובר שובות' אבל לנצח גם ד"ר ווטלי ב'סיינפלד'), ג'ימי קימל, אליזבת' בנקס, לורן גרהאם ועוד. בתחילת החודש, אגב, נפטר שלי ברמן שגילם את נט, אביו של לארי עם משקפי הקרן הגדולים, בגיל 92 לאחר סיבוכים של מחלת האלצהיימר.

     

    "דיברנו על זה בחדר העריכה - השגנו את כל מי שרצינו", מספר שפר. "למעשה כתבנו כמה פרקים שהיו תלויים כמעט לחלוטין באנשי מפתח - לפני שהשגנו אותם. היינו אולי טיפשים ומלאים בהיבריס אבל זה הסתדר בסוף".

     

    דיוויד: "כתבתי את הפרקים של עונת 'המפיקים' (העונה של 'תרגיע' שבה דיוויד מופיע במחזמר המצליח בברודוויי) לפני שביקשתי ממל ברוקס (המפיק) את אישורו. ואם הוא לא היה מסכים, אני מניח שזה היה 'כנר על הגג'".

     

    האם ההמתנה הארוכה מהעונה הקודמת נבעה מהחשש שלא יהיו לו מספיק רעיונות לעשר התוכניות של העונה? "זה לא נכנס למשוואה", הוא מתייחס בביטול, "כל עונה התחלתי בהרגשה שלא אצליח לכתוב עשרה פרקים".

     

    אסמן: "אחרי כל עונה, לארי היה אומר, 'זהו, אני לא הולך לעשות עוד אחת'. אז אנחנו רגילים".

     

    שפר: "הפרק האחרון של העונה החמישית נקרא 'הסוף'. כל עונה היא העונה האחרונה".

     

    דיוויד: "ב'סיינפלד' הייתי כותב פרק סיום בכל עונה מפני שלא חשבתי שנחזור. זה בטבע שלי".

     

    את 'סיינפלד' הוא עזב בשיא ההצלחה, לאחר העונה השביעית וראה אותה ממשיכה שתי עונות נוספות לפני שחזר לכתוב את פרק הסיום. בעבר הודה שהלחץ להתעלות כל שנה על הקודמת הרג אותו.

     

    "אני אוהב לוותר, להפסיק", הוא מחייך, "זה מביא הרבה סיפוק. הלכתם פעם לבוס ואמרתם, 'זהו, מספיק, נמאס לי, לך לעזאזל?' זה כיף".

     

    שפר: "אני מתפטר".

     

    דיוויד: "כן, ממש".

     

     

    * * *

     

    לארי דיוויד נולד וגדל בברוקלין לאב שעבד בתעשיית הבדים ואם שהועסקה בעירייה. הדודים גרו ממול והבית היה פתוח. היעדר המחיצות והחטטנות המעיקה שבאה עם זה זכורים לו כפן בילדותו ששמח לברוח ממנו. למרות זאת אמר בעבר ל'ניו יורקר', "הייתה לי ילדות מאושרת וזה אכזרי כי קשה להתרגל לבגרות אומללה".הוא היה ילד יהודי ספורטיבי יחסית למה שנוח לדמיין והתבלט בכדורסל אבל התמקד בטיפוח יכולות אחרות: דאגות וחרדות. "פחדתי מהכל", סיפר בעבר, "מהחושך, מלהיות לבד, מהמוות, משודדים, מכישלון". יותר מהכל הוא רצה בחורות וקינא למוות בכל מי שהיה מספיק קול כדי להתחיל איתן. בחורים קולים הפכו לאובססיה ומקור לרגשי נחיתות.

     

    הוא למד היסטוריה באוניברסיטת מרילנד, לא התבלט אבל הצליח לאבד את בתוליו בגיל 20. בראיון לרולינג סטון סיפר שנמנע מנשיקות במשך שנים כי היה בטוח שיעשה את זה גרוע. "בסרטים לא רואים מה קורה בתוך הפה". הנוירוטיות שכרוכה ב'מה יחשבו עליו' הרימה את ראשה. הוא אמר 'לא' לסמים כשהבין שגראס גורם לו לפאניקה וקוק לא עושה כלום וכל השיתופיות נחיריים הזו דוחה אותו. הוא עבד בעבודות מזדמנות כמו נהג מונית (מתאר עצבים רופפים וקטטות מילוליות על בסיס יומי) ואיש מכירות של חזיות (כמו שג'ורג' כמעט היה, ב'סיינפלד') והלך לטיפול פסיכולוגי שנטש כשהבין שזה לא יעזור לו להכניס בחורות למיטה. מה שכן יעזור זה להצחיק אותן, הוא הבין. שיעור משחק אקראי הצית רצון לשפוך את כל מה שמסתובב לו בראש - מול זרים.

     

    הוא החל להופיע במועדוני סטנד־אפ קטנים והתפרסם כקומיקאי רע מזג שאהוב בעיקר על קומיקאים אחרים ונוטה לפוצץ את המופע אם הקהל מרגיז אותו, לפעמים לפני שבכלל ירה את הבדיחה הראשונה. משם התגלגל לתפקידי כתיבה, למשל בעונה אחת של 'סטרדיי נייט לייב', שם עזב בזעם ואז חזר כאילו דבר לא קרה בתקווה שאיש לא ישים לב (ושוב נתן את הסיפור הזה לדמותו של ג'ורג').

     

    הוא גר בדיור מסובסד לאמנים במנהטן תמורת שכר דירה מגוחך, חלק רכב וחליפה עם השכן שלו קני קריימר עד שג'רי סיינפלד ביקש ממנו לכתוב איתו סדרה והשכן הפך לדמות בה (בכיכובו של מייקל ריצ'רדס שהכיר מימי הכתיבה שלו), לצד ג'ורג' (ג'ייסון אלכסנדר), ג'רי עצמו ואיליין (ג'וליה לואיס דרייפוס). 'סיינפלד' הפכה אותו למולטי־מיליונר, גם אחרי שנפרד מחצי מהונו כשהתגרש מאשתו לורי ב־2007 לאחר 14 שנות נישואים והוא מוערך היום בחצי מיליארד דולר בלבד. הוא שונא שמדברים איתו על זה.

     

    גרושתו טוענת שהוא גרוש מצטיין, הרבה יותר משהיה בעל (שהיה טרוד במה שנעשה בראשו ובמסלול הגולף יותר מאשר בכל דבר אחר, מתברר). הוא לא מתכוון להתחתן שוב וכמו לואי סי־קיי הוא רואה בסטטוס הגרוש עם הילדים את הטוב ביותר האפשרי. כך גם אפשר ליהנות מכוח המשיכה של התהילה. באותו ראיון לרולינג סטון הוא מסביר למה לא אכפת לו, בניגוד לסלבס אחרים, שנשים נמשכות אליו בגלל הפרסום והמעמד. "שטחי? זה מעולה! לצפות שירצו אותי בזכות מי שאני? הייתי אני במשך הרבה זמן, אף אחד לא רצה את זה. מי תפנה לזקן קירח? מי היה רוצה בי לולא הטלוויזיה, אתה עושה צחוק? ומי לא שטחי, דרך אגב?"

     

    שובה של 'תרגיע' לעונה תשיעית היא אירוע של ממש. משהו שכבר הפסקת לחלום עליו ופתאום קורה. כמו קפיץ שנמתח עוד ועוד, הפוטנציאל הקומי הצטבר ככל שהזמן עבר. דיוויד לא הפסיק לרשום הערות ורעיונות בקשר לבלתי נסבלות של החיים. שפר: "מדהים כמה מצבים מביכים ולא נוחים הוא חווה במהלך שש השנים שחלפו מאז העונה האחרונה. ואתם הולכים לראות את הכל. זה כמו לשבת בפורט נוקס של המבוכה. זה נהדר".

     

    החזרה אחרי כל כך הרבה זמן עברה חלק?

     

    דיוויד: "היו לי בעיות בטייק הראשון וחשבתי: 'איבדתי את זה. איך אני הולך לעשות את זה?' אבל זה תמיד מה שאני חושב כשאני משחק".

     

    מישהו מעלה את פרק הסיום המושמץ של 'סיינפלד' ושואל בטון מיתמם, 'האם ביום מן הימים, כשיגיע העת לפרק הסיום, לארי ייאלץ להתעמת עם כל הדמויות שבהן אי פעם פגע?'

     

    דיוויד: (מעמיד פני זועם והקהל נקרע) "התייחסות לפינאלה של 'סיינפלד'? מה אתה עושה, מה אתה עושה? בשביל זה נסעתי עד כאן? תתבייש".

     

    7nights@yedioth.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 26.09.17 , 09:30