בסוף השבוע שבו הוחלט על הגשת כתב אישום נגד שרה נתניהו (בכפוף לשימוע), לפני כמה שבועות, סימסה לה חברתה החדשה, ניקול ראידמן, שתחזיק מעמד. "חיזקתי אותה. שהכי חשובה הבריאות ושהאמת תצא לאור", היא יורה. "הם עברו שם מה זה סופשבוע רגוע (נאנחת). תשמעי, אני מעריצה אותה. היא שורדת. כמו שאהיד מתאבד. את מסתכלת ורואה את הכאב: תחשבי שאין לה חיים. אין להם פרטיות. זה חיים לא בריאים. הבחורה לא יכולה ללכת לסופר־פארם! דברים אלמנטריים! זה מרגיז".
יותר מרגיז שהיא הזמינה בניגוד לנהלים אוכל ממסעדות יוקרה ב־350 אלף שקל, והסתירה את זה. זה כסף של הציבור.
"לא, זה פיפי! על מה מגישים כתב אישום?! פיפי! שהיא העלימה אוכל?!"
היא לא העלימה אוכל, אלא 350 אלף שקל.
"מאמי, אל תחשבי שאת מפחידה אותי עם הסכומים האלה. אגב, לא יודעת מי אכל את האוכל הזה. ממה שראיתי היא לא אוכלת כמעט כלום. אולי קוטג'. לא בטוחה שמישהו סופר לטראמפ כמה הוא אוכל".
זה נשמע כמו קומבינה של שנים.
"זה לא ענייני ולא עניינך ולא עניין של אף אחד".
זה כן עניין ציבורי, כי הכסף הוא שלנו.
"אנחנו נראה את האמת בסופו של דבר. אני בעד חקירות ושהאמת תצא לאור, מה שהיא לא תהיה. זה כמו שנגד בן זוגי (מיכאל צ'רנוי) היה משפט 16 שנה והוא יצא זכאי, ולא משנה שנהרסו לו 16 שנה מהחיים ושהוא נחשב למאפיונר וכל מיני המצאות שהמציאו עליו, 16 שנה אי־אפשר להחזיר אחורה, לא את הבריאות, לא את ההפסדים. וליברמן (אביגדור, חבר קרוב של הזוג - גב"ח) והמשפט שלו, שיצא גם זכאי. כשאת שואלת אם אין עשן בלי אש אני יכולה להסכים איתך בהרבה מקרים. ואני בעד צדק. וברגע שבנאדם הופך לנבחר ציבור אתה צריך להיות לא פלס אלא סופר־פלס, אבל לפעמים אתה עושה טעויות - או לא אתה, האנשים שסובבים אותך וההתנהלות הכושלת שלהם גורמת לך לטעות. אני אומרת לך שהיא חפה מפשע. ואני מסוגלת להבין מה היא עוברת. גם אני אכלתי הרבה דרעק מהתקשורת".
את אדם פרטי. הכסף הוא שלך ושל בן זוגך. היא אשת נבחר ציבור.
"זה לא משנה. כל הזמן תוקפים אותך. את נכנסת לאיזה פרנויה עם עצמך, שאם אנשים מסתכלים עלייך מבחוץ הם לגמרי יכולים לחשוב שמשהו לא בסדר אצלך. וזה בדיוק מה ששרה עוברת. שמרוב שלוחצים אותך כמו עכבר מעבדה ואתה רק רץ על גלגל סביב עצמך ומסביב תוקפים אותך כל הזמן, אתה מתחיל להיכנס לפרנויה ולהתגונן. אני זוכרת שכשהתקרבנו נפתחתי אליה ואמרתי לה, 'תשמעי, את הולכת כפוף. כולך מכווצת. למה?! כל הזמן מתגוננת'. אמרתי לה, 'תקשיבי לי טוב, אין לך במה להתבייש!'"
מה, לא היה כלום כי אין כלום?
"כלום. האמת תצא לאור".
* * *
ערב יום כיפור, ראידמן, 31, יכולה להסתכל בסיפוק על השנה מאחוריה: הבוטיק המפואר שלה ממשיך להיות אבן שואבת לכסף חדש. על הדרך, היא הקליטה אלבום פופ עם טקסטים פוליטיים - פרויקט עליו היא שוקדת כבר עשור ו"ייצא מתישהו, אין לי זמן אליו" והוציאה ליין תכשיטים אקסטרווגנטי בהשראת הצאר הרוסי. אבל אין ספק שהכוכב הכי זוהר על החגורה שלה השנה הוא הידידות האמיצה שפיתחה עם אשת ראש הממשלה ומשפחתה.
חשוב לה להדגיש שזו חברות טרייה מהניילונים, אבל גם היא לא יכולה להכחיש שהיא הסנגורית הטובה - או המסורה ביותר - שהייתה לנתניהו זה שנים. היא ההוגה והמבצעת של הסרטונים ברוח מושיק גלאמין שצולמו במעון ראש הממשלה בבלפור ואירוחה של נתניהו - "הגברת", כפי שראידמן תכנה אותה רוב הראיון - בתוכנית הרדיו שלה 'ראידמן סטייל' (רדיוס 100FM). שם נתניהו, שמסרבת בעקביות להתראיין, שיחררה את הווידוי המפורסם על המשרדים והשירותים שניקתה בצעירותה. "ואני בטוחה שאפשר היה לאכול מהרצפה אצלה, כי היא סופר־פדנטית", מתלהטת ראידמן. "ופדנטית ברמות! יש פירור? ישר מנגבת. מאוד רגישה לניקיון. מסודרת בבגדים שלה. מאוד יידישע מאמע".
שאלות על יאיר נתניהו, בנם הבכור של בני הזוג, שאחראי בחודשים האחרונים לסדרת פוסטים מביכים בפייסבוק, האחרון - קריקטורה אנטישמית שהפכה למבוכה בינלאומית - נדחות בתוקף. "אני לא אתייחס לזה", היא חותכת. "יאיר רגיש, פיקח, מאוד לוגיסטי, מדבר לעניין, קורא מלא ספרים. אמרתי לו, 'אתה עוד תהיה ראש ממשלה', ופתאום שרה מגיעה מאחורה ומודיעה שבשום אופן לא".
ראידמן, אישה שנוח להסתכל עליה כעל קוריוז או טווס ראוותני, היא אשת עסקים ממולחת וחדה: או כפי שהיא מכנה את עצמה, וגם אנשים שהיא אוהבת במיוחד, "עורמה" (במלעיל). נתניהו הפכה לפרזנטורית האולטימטיבית של הבוטיק שלה, כשלבשה את השמלות בביקורו של טראמפ. כולן, אגב, סולד־אאוט. בנוסף, היא גמלה לראידמן כשהפציעה בהופעה נדירה במסיבת יום הולדתה וגם נשאה נאום חם ומפרגן על כלת השמחה. הזוג נתניהו, שחובב חברים עשירים - מארנון מילצ'ן ועד ארנו מימרן - הרוויח חיילת נאמנה שששה לקרבות רחוב עם התקשורת.
"לא ציפיתי שהיא תבוא ליום ההולדת שלי, בואי", היא מצטנעת. "הזמנתי את שניהם אבל הבנתי שאם הוא יגיע האורחים לא יוכלו להגיע כי יחסמו את הכבישים. אז אמרתי לה, 'אני מעדיפה שבעלך לא יבוא'. אמיתי! לא בא לי בדיקות פרוקטולוגיות בכניסה ליומולדת שלי. אמרה, 'אוקיי'. שעה לפני האירוע היא מצלצלת ומודיעה שהיא יוצאת. אמרתי, 'את באמת באה?!' תשמעי, היא באה. בירכה. חיבקה. הביאה מתנה".
מה?
"מתנה יפה, בגדר היכולות שלה. אבל הביאה מתנה. אני לא יכולה להביא לה שום דבר אבל היא יכולה להביא לי. כפרה, הרגע היה ראש השנה, אני שולחת לחברים סלסילות ולה אני לא יכולה לשלוח כלום. זו לא חברות נורמלית. שאלתי בעדינות אם אפשר, קיבלתי מבט של אוי לך ואבוי לך. זה מתסכל כי אני הכי אוהבת לפנק".
ראידמן היא מאחרונת המצטרפות לחוג המצומצם מאוד שמקיף את נתניהו וכולל - איך לומר - טיפוסים ססגוניים כמושיק גלאמין, הספר לשעבר ז'אן כהן והסטייליסטית סנדרה רינגלר. שני האחרונים גם אחראים למהפך האופנתי שעברה נתניהו בשנים האחרונות. ראידמן, אישה מחושבת ומתוחכמת, נהנית לשאת מונולוגים איך התחברו על רקע העלבון המשותף מהתקשורת, אבל מעבר לזה היא משיגה כמה מהדברים החביבים עליה פרט להוט קוטור וכדים של הרמס: כוח, פרסום, קרבה לצלחת. עכשיו, כשהיא מצהירה בראיון הזה על כוונתה להיכנס לפוליטיקה הישראלית, החברות הזו מקבלת פרשנות נוספת.
השתיים הכירו על רקע ביקורו של טראמפ בישראל. או יותר נכון, על רקע מצוקתה האופנתית של נתניהו לקראת בואו של נשיא ארה"ב, ולקראת העמידה לצד מלניה טראמפ, אירוע מבעית בפני עצמו לכל אישה. "ועם כל הכבוד, מלניה היא לא פירסט ליידי קלאסית - ולעמוד לידה צריך ביצים של שור. אין מה לעשות", מסכמת ראידמן.
איך בעצם נכנסת לתמונה?
"הדרמה מתחילה כשאני מקבלת פתאום באמצע הלילה טלפון, 'שלום, מדברים מהלשכה של שרה נתניהו'. כאילו, סירייסלי? מה פיספסתי? לילה טוב וביי. ואז מצלצל אליי אבי, מנהל החנות שלי. אמרתי לו, '12 בלילה, מה קרה?! שריפה? פריצה? אמר שדיבר איתו כרגע ז'אן כהן ויש משימה לאומית. טא דאם! ישר הרגשתי את כל הציונות יוצאת לי. ישר מרגישה בן־גוריון. נעמדת במיטה עם מסכת פנים. הוא אומר לי, 'יש ביקור של טראמפ ולגברת נתניהו אין מה ללבוש'. מתברר שהם נכנסו לאיזשהו מצב של חרדה.
"ואז ז'אן עולה על הקו ואומר, 'חייבים להציל את המצב - זה קטסטרוף ברמת שיתוק, הביאו דברים ואין זמן וזה לא נראה טוב וזה לא מספיק'. אמרתי, 'אוקיי'. הוא אומר לי, 'אפשר להגיע עכשיו?!' אמרתי, '1 בלילה סירייסלי? בואו מחר'. עכשיו אני חושבת כל הזמן שזה אילוז', כאילו לגברת הראשונה אין מה ללבוש? מתברר שכן. מתקשרים בבוקר, מביאים מאבטחים, סריקה. אני רגילה לדברים האלה. הייתי בקרמלין מאמי".
בתוכנית שלך דיברתן על שמלת התחרה השחורה שהיא לבשה להשבעה במונחים של טראומה.
"מאוד טראומטי. אסון. בלילה שז'אן צילצל התחלתי לחפש בגוגל איך היא מתלבשת וראיתי כל מיני אסונות. חטפתי שיתוק. ושאלתי אותה, 'מה עבר לך בראש כששמת את השמלה הזו עם התחרה והכיווצים?!' היא הודתה שזה היה דיזאסטר, אבל שהיה לה מתחת בד שקוף ושזה לא שראו את העור שלה. אמרתי לה, 'בואי נתרום אותה כפרה'. אני לא אקנה אבל 'ארץ נהדרת' כן. בטוחה. השמלה הזו זה שיתוק. ממש שיתוק. בקיצור, שבע בערב סגרתי את החנות, מגיעה הגברת נתניהו".
ואיך קראת לה? הגברת? שרה?
"שאלתי את ז'אן. אמר, 'את לא מכירה אותה, תקראי לה גברת'. אז אמרתי 'שלום לך גבירתי, תרצי לשתות משהו?' עכשיו יש את הסטיגמה: כמו שאת פוגשת אותי ורואה 'מעושרות' ואת ניזונה מהריאליטי וממשהו ערוך וחושבת שאני נובורישית שמתעסקת בכסף - אז התדמית שהייתה לך עליי זה ריץ' ביץ' ריקנית. גם על שרה מתקבלת תדמית שהיא דמות לא ממש... סטנדרטית".
זה אנדרסטייטמנט...
"וגם קצת מייצרת פרובוקציה ושנויה במחלוקת. לא הייתי מעולם במועדון המעריצים של שרה נתניהו. באתי עם הרבה דעות קדומות. אין מה לעשות. היא נכנסת ואני בפחד. היו עליה סיפורים, תשמעי! אז את קצת בהיסטריה מבנאדם שהוא כנראה לא בדיוק... נורמטיבי. ואז נכנסת אישה, קודם כל מאוד קטנה בממדים שלה - פטיט, אבל עם פרונט מכובד, עסיסי - מה שבמקרה שלה עשה הטבע, במקרה שלי רק הרמה והגדלה יעשה - אישה קטנה. מידה 38. בטלוויזיה היא נראית הרבה יותר. משקפיים. לא מאופרת בכלל. שמה את התיק בביישנות.
"עכשיו, היא כנראה לא הבינה לאן היא מגיעה, שרה. אז היא הוציאה בגדים שהיא הביאה איתה - ובמקרה הטוב היה שם זארה. טווח המחירים של הפריטים שהיא הוציאה מהרכב היה בין 50 ל־150 שקל. נראה בני־ברק. ואני שבאה מהאולימפוס: משאנל, והרמס, וקוטור ומותגי על־חלל כאן בחנות, ויש לי פה קולב בשבילה! לא הבנתי למה היא באה אליי לחנות!
"מכירה את הבאגס־באני שיוצאות לו העיניים מהחורים? ככה אני הייתי. אני רואה שם בין הדברים שהיא הביאה חולצה שחורה עם תיפור מהגרועים, מכנס מ־1971. נעליים מהשואה. אמרתי, 'רגע גברת נתניהו, בואי שנייה נעזוב את הדברים שלך ונסתכל יחד על הקולב שהכנתי לך מראש עם דברים שאני חושבת שיכולים להתאים לביקור של טראמפ'".
מה היה החזון שלך?
"צבעים חלקים. סולידי. חליפות. שמלות. אבל אני לא אשכח את הבעת הפנים שלה כשהיא הסתכלה על המחיר של השמלה - החליפה צבעים! וראיתי מבט מאוד קודר. מלהגיד שהכל נורא יפה היא עברה לשוק של החיים ובסוף ל'אולי בכל זאת נחזור לקולב שלי?!' אמרתי לה, 'בואי נעשה הסכם - זה נהוג - זה עסק וזה יח"צ טוב בשבילי שאת תתלבשי במותגים מהחנות ותעמדי ככה ליד מלניה'".
באמת דווח שהיא לא שילמה על הבגדים שלקחה מהבוטיק שלך.
"שילמה ועוד איך למרות שזה לא מקובל. ניסיתי להסביר לה שזו השאלה, את לובשת לשעה שעתיים ומחזירה - את לא צריכה לרכוש. אני נותנת לדוגמניות. שחקניות. הפקות אופנה. וזה כבוד גדול שתלבשי את הפריטים שלי. גם אחרי זה עשיתי חלון ראווה מיוחד עם כל הפריטים שהיא לבשה, ופתאום היא צועקת, 'לא, מה פתאוםםםםם!' הרגשתי כאילו פגעתי בה. הרגתי אותה. העלבתי אותה. אמרתי, 'מה עשיתי לך? מה קרה? אל תהיי בטראומה'. היא אמרה, 'לא־לא אני חייבת לשלם. חייבת'. פתאום מוציאים לי שם צ'קים של שרה ובנימין נתניהו ועוד צ'קים ומחשבים. ו'לא', ו'אסור לי'. אמרתי לה, 'יודעת מה? בסדר. תשלמי'. (נאנחת) את יודעת, מרוב שבנאדם נמצא בסיטואציה שכל הזמן מחפשים אותו, הוא כבר חושב עשרה צעדים קדימה כדי למנוע את ההתעסקות אחר כך. עזבי שיש דברים שמקובלים בתעשייה וזה בסדר - אבל מרוב שאת בפרנויה בנאדם אומר לעצמו, 'עדיף שאני אשלם'. זה קצת מוגזם אבל עם הזמן כשאתה מכיר את הבנאדם אתה מבין. בכל אופן, ההתרשמות הראשונית שלי הייתה מאישה שהיא..."
רדופה?
"אישה שכל הזמן מתגוננת. אחרי שעה כשהתחלנו למדוד והיינו עד השעות הקטנות של הלילה, מגברת נתניהו היא הפכה לשרה. ואחרי שבוע־שבועיים, אחרי שז'אנט (ז'אן כהן) הסבירה לה כנראה מה יוצא לי מהפה היא פתאום אומרת לי, 'זה קוטור? זה סטייל? הוודג' (פנים בהומואית - גב"ח) סבבה?'"
חוץ מוודג' היא למדה עוד מילים בהומואית?
"'קוטור'. 'סטייל'. 'ז'ונגלר'. בהתחלה היא לא הבינה מה אני רוצה, ואז סנדרה הסבירה לה".
איך נשבר ביניכן הקרח?
"בסביבות ארבע בבוקר, כשהיה ריב על איזו נעל על עקב גבוה או קטן, ואז נפתח לי הדיבור של ההומואית הקוקסינלית ואז אמרתי, 'עם כל הכבוד, ויש לי כבוד, תהיי יפה ותסבלי. לא מעניין אותי אם נוח לך־לא נוח לך!' יצאה לי הדמות. ומשם לא ויתרתי. אמרתי לה, 'פאלשית (רמאית) אני לא. אני לא אגיד לך שזה יפה כדי לרצות אותך, גם אם זה מכוער'. ותוך כדי ז'אנט תופסת מחסה, כי עלה לי! והודעתי שהנעליים שלה היו צריכות להיות בפח זבל לפני עשר שנים! זה היה השיא של עייפות, הצטברות לחץ והכל. כשסיימתי הסתכלתי עליה ואמרתי, אוקיי, או שמפה היא עולה לאוטו ולא לובשת כלום, ונפגעת ממני כי פתחתי עליה, או שהיא מקשיבה".
נו.
"ואז יוצא קול קטן שאומר, 'טוב, אני אסבול. אני אשים בנעל ספידה. אני אשים פלסטר. לא חשוב'".
פולנייה.
"נורא מביך, אבל הרגשתי שאני לא יכולה להיות פאלשית - כי מרוב שכולם נזהרים לא לפגוע, היא בסוף הייתה לובשת מכנסיים של פולגת מהסבנטיז. אני חושבת שדווקא שם נשבר הדיסטנס כי התחלנו פשוט לדבר. על הכל. על ילדים. על משפחה. הרגשתי שחומת ברלין נפלה".
דיברתן על דברים אישיים?
"אמרתי לה שעם הילדים שלי אני מטורפת. אני לא משחררת. אובססיבית. אז היא אמרה לי, 'גם אני הייתי כזאת, והייתי קרעכצן ורודפת אחריהם ותשימו קרם הגנה, ותאכלו, אבל ילדים גדלים וצריכים להיות גם עצמאים', ותשמעי, היא פסיכולוגית ילדים אז יש לה הרבה מה להגיד בנושא".
היית שולחת את הילדים שלך אליה?
"כן. בקטע הזה אני סומכת עליה לגמרי".
הבנתי שגם לראש הממשלה עזרת.
"עם העניבה. כן. השכרתי לו. תשמעי (במבוכה), הוא מקסים. מה זה. חמוד... עזבי, בעלי עכשיו קורא. (מכחכחת) אני חושבת שראש הממשלה הוא לא רק גבר נאה, הוא גם מאוד אינטליגנטי ברמות מאוד גבוהות. אפשר לא להסכים איתו פוליטית אבל כאישיות - אין דברים כאלה! איך אומרים? קבר ביג טיים את כולם. אין. נהייתי מעריצה שלו. מתוודה. ונהייתי מעריצה ממקום הכי סקפטי".
נתת לו איזה טיפ? אולי למתן את החלפת צבעי השיער?
"לא מעזה. התאמתי לו עניבה בצבע אדום זהה לשמלה של שרה. שאלתי, 'יש לכם עניבה אדומה?' שרה אמרה שהיא לא יודעת. באתי הביתה התחלתי לחטט בארון של מיכאל, הוא אמר לי, 'מה את חושבת שאת עושה?' אמרתי לו, 'מחפשת עניבה לראש הממשלה'. אמר לי, 'סירייסלי?!'"
טוב, אל תעשי מהם עלובי החיים.
"17 אלף שקל לחודש שהוא מרוויח?! (נטו - לפי תלוש משכורת שנתניהו פירסם ב־2016 - גב"ח). בחייאת. בנאדם לא יכול לקנות עניבה בסכומים כאלה! בואי. בחרתי לו משהו בחנות ורציתי להשאיר להם את העניבה, אפילו את זה היא לא הסכימה. בסדר".
בית בקיסריה. בית בירושלים. כסף מהרצאות. פורבס טען ב־2015 שההון המוערך של נתניהו הוא 42 מיליון שקל. לא ממש גבר שאין לו כסף לעניבה.
"(בהלם) באמת? תישבעי. (חושבת רגע) פשששש לא רע. אני יכולה להגיד לך רק מה אני רואה בעיניים. ותבדקי טוב את המספר הזה. לא נשמע לי הגיוני".
* * *
ראידמן נכנסה לחיינו בביג בנג, הריאליטי 'מעושרות', כאשת עסקים ובת זוגו האמביציוזית והנובורישית של המיליארדר מיכאל צ'רנוי, שמבוגר ממנה ביותר מ־30 שנה. הוא עשה את הונו בשנות ה־90 בברית־המועצות המתפוררת, בשוק האלומיניום. ב־2002 הוא הואשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובהלבנת הון בפרשת המניות של בזק וב־2015 זוכה לחלוטין מכל האישומים.
השניים לא התחתנו מעולם, אך ראידמן מכנה אותו 'בעלי'. יש להם שני ילדים: מישל שחגגה לאחרונה שבע שנות קוטור במשתה מלא בחדי קרן, וריצ'רד (ריצ'י) ישראל בן שלוש. כל צעד שלהם מתועד בחשבון האינסטגרם של האמא הגאה - שהוא בעצם הריאליטי הכי מוצלח שתמצאו עכשיו ברשת. תמיד לבושה קום איל פו, תמיד עם פה ג'ורה ודיבור של אוחצ'ה, נדוניה שהביאה מקליקת הגייז שמקיפה אותה. כבר אז היה ברור שכשאלוהים חילק את הבושה, ראידמן בדיוק הלכה לכספומט.
אתם עדיין בחשבונות נפרדים?
"כן. אני בקונטרול על עצמי והוא על עצמו. ברור שהייתי שמחה להשתלט על הקונטרול שלו (צוחקת). היתרון זה שאני לא חייבת חשבון לאף אחד. אם הייתי אומרת לו שנעל עולה 4,000 שקל הוא לא היה מבין למה. אין לו מודעות כמה דברים עולים. ועכשיו אין לי מקום בבית לנעליים. מצוקה קשה של מקום. אני מחפשת מחסן".
בכל מקרה אומרים שאת חיה על הכסף שלו.
"האמת - נכון. זה התחיל מ'מאמי לא צריכה אותך, תודה, יש לי ביצים משל עצמי'. עכשיו אחרי שני ילדים, חוסר שינה, עצבים, הורמונליות - לפעמים יש רצון עז שיעזרו לך. אבל מרוב שבניתי לעצמי תדמית ש'שלי זה שלי, שלך זה שלך', אני חייבת להמשיך עם זה. אולי אם הוא יקרא הוא יבין שאולי מתנה קטנה ביום הולדת לא מזיקה. שחוץ מלהתחתן אני אשמח לאחד חשבונות. שני התאגידים".
את עוד רוצה להתחתן?
"ברור. עכשיו יש לו בעיית ברכיים, הוא לא מסוגל לרדת על הברכיים, אז הזמנתי לו תור לאורתופד".
בחורה אינטליגנטית עם תסביך אב, להגדרתה, שמשחקת במודעות מלאה את תפקיד הטרופי ווייף, אבל אוחזת בתוכנית מגירה משלה. מקורבת שנים לשר הביטחון אביגדור ליברמן, חברו הטוב של בן זוגה. אבל יש מי שאומר שליברמן - ליבי, לפי ראידמן - הפטרון לשעבר, לא אהב את הקשרים החדשים שלה.
"אם הוא אהב את זה?" היא נבוכה. "הוא לא עשה לי רגשי. מיכאל קיבל טלפון אחרי הביקור של טראמפ וליבי אמר, 'הבנתי שניקול הלבישה את שרה, ושרה נראתה וואו'. הרגשתי מאוד גאה. כאילו, איווט פירגן. הוא גם גבר עם קומפלימנטים, ג'נטלמן אמיתי, יכול לבוא ולנשק לך את היד, מה שאני לא יכולה להגיד על בעלי. הוא צריך סדנה אצל ליבי. יש לו סטייל, הוא מבין מאוד ביין וטניס והוא מצחיק פיפי. הוא גם הסנדק השני של ריצ'י, המקום החם שיש לי אליו בלב לעולם לא ייתפס".
"אגב ליבי ומיכאל או רואים יחד כדורגל או שהם בטלפון. במונדיאל למשל אני יכולה לצאת מהבית. איווט אוהד ברצלונה. מיכאל ריאל מדריד. אם יש משחק בין שתיהן אני נוסעת לשטחים ולא חוזרת. זה שיתוק. מלחמת אגואים. אם נכנס גול איווט מתקשר למיכאל ואומר לו, 'נווווו. תראה את מסי, מה אמרתי לך'. ויש להם התערבויות, שמי שמנצח עושה על האש, או אתה חייב לי שולחן. או שלחלופין מיכאל עושה לו את העורמה, ש'נו, יופי, ריאל גמרה אותם'. יאללה חירפנתם! כמה אפשר!"
גם עם ראש הממשלה פיתחת יחסי קרבה?
"טוב, זה לא אותו דבר. אני חברה חדשה של אשתו. אביגדור זו חברות של עשור. היה רגע אחד שהוא מאוד ריגש אותי: אחרי יום ארוך של צילומים וראש הממשלה מגיע הביתה באחת וחצי בלילה - נכנס עייף, גמור, רעב ל־5,000 פנסים בבית. אם זה היה בעלי הפנס כבר היה לי על הראש ואני כבר הייתי שוחה בבריכה. חוטפת פיצוץ. שואל, 'מה נשמע? איפה אשתי? מה קורה פה? הכל בסדר?' הלך לחדר העבודה שלו. ואז אני מקבלת שיחת טלפון שמספרים לי שחברה קיבלה מחלה קשה. קפאתי. והוא שואל אותי, 'מה קרה לך?' הבנאדם עם כל הצרות שלו, מנהל את המדינה, מגיע באחת רואה בית משוגעים בבית ושם לב שאני לא בסדר. אמר לי, 'בואי רגע. מה קרה'.
"זה רגעים... (עיניה מתמלאות דמעות) הרי אני גדלתי בלי אבא. לא היה לי בחיים את החיבוק הזה של אבא ש'יהיה בסדר מאמי'. הכל בסדר. גם עם מיכאל התחתנתי כי חיפשתי את הדבר הזה. חיפשתי דמות אבהית. ואני אומרת לעצמי, 'מה זה באמת מעניין אותו מה שקרה לי? באמת אכפת לו?' והוא מחבק ואומר, 'יהיה בסדר. אל תדאגי. את צריכה משהו? להביא לך כוס מים?' את לא מצפה! ולבנאדם אכפת מהצרה שלך. ממך. ומי אני בשבילו? יצאה ממנו כזו אמפתיה. ואת רואה שזה לא פאלש".
יפה.
"אחרי זה הייתי מקבלת מדי פעם טלפון. ממנה או מיאיר או ממנו ש'איך את. ומה שלומך'. ואני לא רגילה לחברות אמת. אני רגילה שאנשים מנצלים אותי. רגילה. 90 אחוז מחברים שכיום עשיתי להם פאטוץ' (סוף) ניצלו אותי בדרך זו או אחרת. ועכשיו אני לא בפוליטיקה - הוא קנה את ליבי באלף אחוז, לכל חיי. בואי נגיד שפוטין לא היה עושה את זה".
השיא של מפגן הידידות בין נתניהו וראידמן הגיע בשני הסרטים שצילמה האחרונה בבית ראש הממשלה, שודרו בכל מהדורת חדשות וגרמו לרשתות החברתיות להתחרפן. במקרה הם גם יצאו בתזמון מושלם, בזמן שראש הממשלה ורעייתו מסובכים במספר פרשות שמדיפות ריח רע של שחיתות. השמפניה הוורודה. הסיגרים. הצוללות. וכאמור, פרשת המעונות, שבגללה הוגש נגד שרה נתניהו כתב האישום המדובר.
"כשטראמפ עזב חזרתי לאסוף את הבגדים", היא מסבירה מאיפה החלה היוזמה הקולנועית. "שרה אומרת רוצה קפה? נכנסנו למטבח. ואני אומרת לה, את רצינית? זה המטבח? לא ידעתי אז שיש מטבח גם בקומה השנייה. אמרתי, 'אני רוצה לצלם'. אמרה, 'מה פתאום! אוי ואבוי!'"
"תשמעי, מאז שמושיק צילם שם המצב הידרדר. והכל טחב, עובש, ריח. מה, ככה נראית המדינה שלנו כלפי העולם? למה בית ראש הממשלה נראה כמו קומונה בתקופת הפרסטרויקה ברוסיה, שלא לומר מחנה פליטים שועפט?"
לא נראה לי שביקרת לאחרונה שבשועפט. בזמנו אמרת גם שלמחבלים יש תנאים טובים יותר. נסכים שהגזמת קצת?
"לא הגזמתי. ארגונים לזכויות אדם לא היו מאפשרים לאסירים ביטחוניים בכלא לחיות במצב של ריקבון!"
די נו, את מגזימה.
"ההזנחה התפעולית של המקום מסכנת חיי אדם. אני ממליצה למשרד הבריאות לעלות לשם. עזבי, אני לא מדברת על כיסאות זהב עם לוגו לפוטין ויהלומאז'. אבל בבייסיק. הקירות. הריקבון. הסירחון! אמרתי לה, 'תבואו לישון אצלי'. והיא מתחילה שוב עם העיניים והגירודים. וגם אני. כנראה יש שם איזו פטרייה. את יורדת למטה והריסים המודבקות שלך נופלות כי את מתחילה לגרד את העיניים, מהעובש! התחלתי להתגרד שם. נהיה לי אלרגיה. פריחה".
דווח שאושרו להם 1.2 מיליון שקל למטבח.
"הם לא קיבלו את הכסף. מרוב העצבים מהרגע שנכנסתי לסיפור הזה אני מתעדכנת. קיוויתי שכל הבלגן שעשיתי לפחות עזר. ולא. גם שאלתי אותה, 'קיבלת?' אמרה, 'לא'. 'למה?' 'לא יודעת'. אני חושבת על זה וזה שיתוק כפרה. לא צריך מוגזם. לא קרמלין. אבל באמצע, במידל. מטבח פשוט מיצרן ישראלי".
מטבח פשוט זה לא 1.2 מיליון שקל!
"יש להם מטבח גדול. אני בניתי מטבח וזה ריאלי 1.2".
את הראשונה שצילמה בעצם בקומה השנייה, הפרטית.
"ביקשתי. אמרו ששם יש להם מטבח מפואר - כפרה אני חושבת שבמוזמביק נראה יותר קוטור מאצלנו. בואי נגיד שעבר לי התיאבון שם. טחב וריקבון והריח! ריח של מים עומדים. את השטיח החליפו לדעתי בתקופת רבין, ועליו מטפטפים המזגנים. עכשיו בואי נודה על האמת: אני מפונקת. אני באה ממעמד סוציו אקונומי גבוה".
לא באת משכונה לגמרי מעמד בינוני ברמת גן?
"נכון. הדירה הראשונה שלנו בשכירות ברמת גן הייתה עם אימא, סבא וסבתא בקומה רביעית בלי מעלית, בלי מגזן, בקיץ חום שיתוק בחורף קור שיתוק - וזה לא משתווה ברמת הסניטריה! בקיצור, אני נכנסת לחדר השינה שם ושואלת אותה למה יש לכם קופסאות פלסטיק פה? קאיה ישנה איתכם? היא אומרת, 'לא, בגלל הנזילה'. בואי נגיד שראש הממשלה לפני שהוא נכנס לחדר השינה שלו צריך לקחת מטרייה. אמרתי, 'אני חייבת לצלם'. והיא אומרת, 'אל תצלמי. אני מתביישת שאני ככה חיה. זה הרי לא בית שלי. אני לא יכולה לעשות פה מה שאני רוצה'. אמרתי - 'בגלל זה לא הייתה כאן תקשורת והיו אגדות שיש כאן קוטור. כי את מתביישת!' אין תיאור אחר חוץ מגועל".
וברור לך שעשית לביבי ולשרה שירות עם הסרטים האלו. לא נראה לך שהטיימינג של הסרטים בזמן החקירות על שחיתות ושמפניות וסיגרים שירת אותם?
"לא לביבי ושרה. לי ולך. למדינת ישראל. הם כזוג סובלים שם בשקט בטחב ובגירודי עיניים. האמת? זה משרת אותי. כי למעשה כל הדבר הזה הוא הכנה ל־2046 אז אני עוברת לבית ראש הממשלה ומיכאל אמר לי שבתנאים כאלה הוא הגברת הראשונה לא יהיה, נקודה. לא מוכן לחיות בתנאים האלה".
רוני מאנה היה פעם בתפקיד שלך והיום הוא טוען שהתפכח. היו חברים עד שהם התהפכו עליו. הרגע הזה יכול להגיע גם אלייך, מסכימה?
"במהלך השנים היו הרבה אנשים שניצלו אותי. אבל אף פעם לא שמעת אותי מלכלכת על מישהו. יחסים אמיתיים נמדדים לאורך זמן. חברות יכולה להיגמר - אבל איך אתה נראה כשאתה מטנף על חבר? אתה סבתא יאכנע זקנה פולנייה ממורמרת משועממת בחיים שלך שיושבת וטוחנת את העניינים של פעם?! זה פאתט. למה להתראיין 5,000 פעם גם אם זה המצאות וגם אם נכון. למה להוציא את הכביסה המלוכלכת? תתפרסם כשאתה עושה עסקים גדולים, לא בלבכות על שרה וביבי".
* * *
את הכניסה שלה לפוליטיקה המקומית היא מתכננת בזהירות, אבל באופן עקבי. בתוכנית: ריצה לעיריית תל־אביב בבחירות הקרובות ברשימה עצמאית שהיא מקימה, "עם חברים ואנשים שאני מכבדת ומעריכה שהם באותה אידיאולוגיה כמו שלי, ביניהם רופאים, פרופסורים, עורכי דין. לא יכולה לומר שמות כרגע.
"סבתא שלי ז"ל אמרה, 'את תהיי הגולדה מאיר הבאה'", היא מודיעה בחגיגיות, טובלת עוד סשימי סלמון ברוטב סויה. "כי הייתה לי תמיד אמביציה, תמיד הייתה לי השאיפה לעשות משהו למען הקהילה, לנהל, לעשות שינוי, להוכיח את עצמי. זה בא מהילדות, לא מאתמול. אבל אם פעם רציתי לדרוס את כולם כי החיים דרסו אותי, עכשיו אני רוצה לבנות".
לאן את מכוונת?
"הייתי שמחה ללכת לכנסת אבל אין לי מספיק ניסיון. אני בנאדם עם שאיפות ניצחון. לא אתחיל משהו שאני חושבת שיש סיכוי שאכשל בו. אז אני מעדיפה להתחיל בקטן, כי זה משחק מלוכלך כמו שאביגדור אמר לי. אני רוצה ללכת למשהו עירוני, ללמוד להבין אם אני מסוגלת. ועדיין אני הולכת על זה עד הסוף - לא ראש העיר תל־אביב, סגן ראש העיר גם מספיק לי להתחלה. בקטנה.
"אני רוצה ללכת ללמוד ולהבין אם יש תועלת ממני, כי סתם לחמם כיסא לא מעניין אותי. אז חשבתי מה אני יכולה לעשות כדי גם להמשיך להרוויח כסף ולא שיממנו אותי או יספרו כמה גלידות אכלתי - זה חס וחלילה. אנחנו מגיעים עם הון עצמי טראמפ כזה ועושים עבודה נטו למען הציבור עם המשאבים שלי הפרטיים - לא רוצה כלום. זה מלחיץ, מלחיץ להתרסק, ללכת אל הלא נודע. מקסימום זה יהיה אחד מהטירופים שלי".
ומה מיכאל אמר על זה?
"או. הוא מאוד נגד שאני אלך לעבודה ציבורית. הוא זוכר את הביקורות כשהתפרסמתי ב'מעושרות' ואיך צרחתי ובכיתי כשכתבו שאני אישה מטורפת. הוא חושב שאני רגישה מדי בשביל זה. שיעשו עליי עליהום, רוסייה, עשירה, בעלה, לכי הביתה. צריך להיות מאוד חזק נפשית בשביל זה.
"מי שעזר לי זה ליבי - ישבתי ביום הולדת של איווט וזה היה אחרי הסערה של הקהילה הגאה ואמרתי לו שאני שוקלת מאוד עבודה ציבורית. אז הוא אמר, 'את בחורה עם ראש על הכתפיים ואני חושב שאת אינטליגנטית מעבר לכל הפאשן שמשן שלך - תנסי'. ואז אמרתי, 'אבל מה אני אעשה עם מיכאל?!' ואז איווט אמר למיכאל, 'תן לבחורה, תן לה צ'אנס'. צעקות - 'מה פתאום! אני לא מוכן שהיא תלך לפוליטיקה! זה שוחד! זה מלוכלך והיא לא תראה את הילדים!' ייאמר לזכותו של איווט, שבלעדיו מיכאל לא היה מפרגן לי את זה".
אנשים היום בישראל מתקשים לקנות דירה בזמן שאת גרה באחוזה שבנית בהרצליה פיתוח. כל אאוטפיט שלך הוא במחיר של שכר מינימום בערך - איך את אמורה לייצג את האדם הפשוט?
"כשאתה בא ממקום שבע אין לך אינטרסים של כסף - אתה בא כדי לתת ולא בא בשביל שוחד או להתחשבן. כמו ברלוסקוני למשל וגם טראמפ. מעריצה אותו ברמות. הוא גרסה של ניקול ראידמן בתחילת מעושרות. והוא טוב למדינת ישראל".
כל דיבורי הפוסי שלו לא הורידו לך קצת?
"תעשי לי טובה. אם אני אקליט את בעלך או את בעלי מדברים בשיחות חולין, אני לא בטוחה שהטקסט שם יהיה שונה. וזה לא בעיה שלי. זו בעיה של מלניה, שהיא תפתור אותה".
מה היה הרגע שהבנת שפוליטיקה זה מה שאת רוצה?
"כל הסיפור הנוכחי עם הקהילה הגאה, שאמרו שאין להם את הזכות להביא ילדים. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה, כי אם זה יקרה אני שוכבת בעצמי על פסי רכבת ושידרסו אותי מצידי. לאף אחד אין זכות לפסול זכות של אדם להיות הורה. זה הרתיח לי את הראס. אני רואה הרבה מאוד סטרייטים שהם לא ממש הורי השנה. אז להם אסור? זה שאתה סטרייט לא נותן לך רישיון להורות. זה לא אנושי. ועל זה אני הולכת להילחם. מבחינתי זו זכות בסיסית".
מה עוד?
"אני חושבת שמדינה דמוקרטית לא יכולה להיות מושפעת כל כך מדת - נישואים אזרחיים זו זכות בחירה לכל אחד, הפרדת דת ממדינה, תחבורה ציבורית בשבת".
דווקא הממשלה הנוכחית שאת תומכת בה לא מצליחה לקדם את כל הדברים האלו. להפך.
"כי כשמצד אחד יש לך דתיים בכנסת ומהצד השני הרשימה המאוחדת, קשה עם השחמט הזה, ועדיין מה שצריך לשלוט פה זה ביטחון. ברגע שמפלגה ימנית תקבל מספיק קולות כדי לא להכניס מפלגות אחרות לקואליציה היא תתמוך בזכויות של גייז. אז תתנו להם את הקולות שלכם.
"אני יודעת שלהיות ימני היום זה לא סטייל. זה לא טרנד. אני לא חושבת שיש מפלגה שמשקפת את תפיסת העולם שלי: בכל מה שקשור לביטחון אני עשר דרגות יותר ימנית מליברמן ובכל מה שקשור לזכויות אדם אני בשמאל. אני לא מאמינה בשלום. מאמינה בהתגוננות וכוח. ככה לא יגעו בך. הודעתי בצוק איתן שאם לא הייתי בהיריון הייתי יושבת על הגדר עם קלצ'ניקוב. לא שירתתי בצבא לצערי מסיבות משפחתיות אבל אני יודעת שאם יבוא יום וצריך להגן על המדינה שלי אני לא רואה ממטר - אם יבוא מולי ילד עם מטען חבלה אני יורה בו בלי לחשוב פעמיים. ההומניות בקטע הזה לא קיימת אצלי".
מה את מתכוונת לעשות בעירייה?
"משהו שמרתיח אותי זה אזור התחנה המרכזית בעיר. זה כמו הארלם. מפחיד. וכל זה על קרקע סופר־יקרה בתל־אביב כשזוגות צעירים לא מצליחים לקנות כאן דירה ונוסעים שעות. זה אזור שאפשר לעשות כמו סוהו בניו־יורק במחירי שכירות סבירים ולתת לסטודנטים ולזוגות צעירים - למה צריך לתת את זה לסודנים?"
הם לא בעלי הנכס. וזה לא שלפני הסודנים היה שם מהמם.
"זה לא היה הריביירה. אבל זה התחיל כמו חיידק. כמו וירוס. ומתפתח. וזה יגיע גם לכיכר המדינה ואז נשמע אנשים כמוך אומרים 'הצילו' כי זה מתקרב אליהם. נורא נוח לדבר כשזה לא מתחת לבית שלך".
אז מה תעשי?
"לגרש אותם לים אני לא אעשה".
תודה לך.
"בבקשה. יש הרבה פריפריות. שיעשו להם במדבר מושב סודן ויעברו לשם. ולא תגידי שאלו אנשים נורמטיביים. התחושה שם היא של הארלם. יש שם המון פשע. למה יש לנו גרורת סרטן באמצע תל־אביב?"
סודנים זה סרטן? נהיית מירי רגב?
"ככה היא אמרה? התכוונתי לאזור".
אם כבר הגענו למירי רגב: מה דעתך האופנתית והפוליטית עליה?
"היא אישה חכמה. אבל יש משהו מאוד צורם וכואב כששרת התרבות מתחילה לעורר גזענות בחברה - כנראה צ'כוב, דוסטויבסקי, טשרניחובסקי הם לא חשובים. אני מצפה משרת התרבות והספורט להבין בתרבות וספורט בסיסיים - אני באה ממדינה שגדלנו על תרבות. עצם זה שצף שיח ציבורי סביב עדה: מזרחי, אשכנזי, קולנוע כזה, כאילו סליחה? את מנסה להחזיר אותנו 40 שנה אחורה?"
ופרשת שמלת ירושלים בקאן?
"פרובוקציה בשקל. זה היה מכוער. לא חושבת שהייתה לה כוונה רעה אבל זו הייתה יציאה דבילית. בפעם הקודמת היא ייצגה אותנו בכבוד, הייתה אלגנטית. מה ניסית להראות? יצא גימיק זול".
אני ממשיכה. ענת ברקו.
"מי זו?"
שלי יחימוביץ'.
"וואו. זה לא נשים שסטייל היא מילה נרדפת אליהן".
מרב מיכאלי?
"מי זו?"
זהבה גלאון?
"דווקא יש לה יציאות. לובשת מעצבים ישראלים. התחילה להתלבש סבבה. פחות מתחברת לדעות שלה".
איילת שקד?
"ממה שאני שמעתי היא לא מחוברת למציאות ברמות. לא משנה אם היא תלבש שאנל או שק, הזוועות שיוצאות לה מהפה גורמות לי להבין שיש לה בעיה, והיא לא בעקבים".
נפתלי בנט קרוב לתפיסת העולם שלך?
"יש בו הרבה דברים שאני מסכימה איתם אבל גם חשיבה פרימיטיבית מיושנת. לליברמן יש חשיבה יותר פתוחה למשל מלבנט לגבי הקהילה. לא הייתי נותנת לו בחיים תיק ביטחון - יהיה כאן תוהו ובוהו".
גם מיכאל לא אוהד גדול של גייז. אגב, אמרת פעם, "רוסי שבא מחינוך סובייטי לא מבין איך גבר לא רוצה ציצי".
"הוא לא מבין לא רק איך גבר לא רוצה ציצי אלא איך גבר יכול לקיים יחסי מין עם גבר כי זה לא סקסי בעיניו. אבל עם הזמן, פלוס לחיות עם קוקסינלית מנותחת עשר שנים, אני חושבת שזה משפיע. הוא התרכך".
ומה קורה לסקס אחרי עשר שנות זוגיות?
"אני לא מאלה שמראים רגשות ולא פוצי־מוצי ורוק. אני מאוד אשת הברזל בקטע הזה. גם הוא. תשמעי, יש הרבה מיגרנות (צוחקת). אבל ייאמר לזכותו של מיכאל, ואני לא יודעת אם מותר להגיד את הדברים האלו בעיתון, אבל כשגבר מתבגר הוא רוצה עוד. אני אומרת לו, 'אני עבדתי, מה אתה עשית?' - 'הייתי בפגישות. ראיתי כדורגל. אכלתי צהריים'. 'אז מה עכשיו אתה רוצה ממני ב־12 בלילה? אתה לא עייף מאמי?' אפשר פעם, פעמיים בשבוע, אבל בואי. גם זה וגם כושר זה טו מאץ".
חטפת לא מעט ביקורת בהקשר של הילדים. כשפתחת להם אינסטגרם למשל.
"אני לא אם השנה. לצערי אין ספר שאתה לומד בו להיות הורה. אחרת כבר הייתי קונה. אני חיה על גבול מאוד דק בין לפנק אותם מדי לבין לשים גבולות. מישל וריצ'י עושים קמפיין לגלי ותורמים את הכסף. את צריכה לראות את המבט של מישל - זה נותן לה תחושת ביטחון עצמי. היא לא תגדל כמוני - דחויה חסרת ביטחון ולא מקובלת ורוסייה מסריחה.
"מה שכן, התחלתי ללמד אותה גבולות. הם נהיו עורמה של הלייף - ריצ'י בכלל שקרן ורמאי פתולוגי. הילד עוד לא בן שלוש, מסתובב עם 200 שקל ביד. שאלתי מאיפה הכסף, אמר, 'אבא נתן לי, שאני יכול ללכת לקנות מתנה ספינר'. שיקח אותם השד. אני באה למיכאל, 'מה היה דחוף עכשיו לתת לו כסף?' והוא אומר, 'מי נתן לו כסף?' הוא לקח בעצמו מהמכנסיים של אבא. אמרתי לריצ'י שהוא בעונש וייצא ממנו ערס, מהקשים! עבריין! צורח עליי מה כבר עשיתי! את לא חברה שלי יותר! עולה לחדר סוגר את הדלת. אני עומדת שם כאילו שפכו לי משאית של חרא על הראש. והבעיה היא שאני יכולה לשים גבולות, אבל אז מגיע מיכאל, משחק אותה השוטר הטוב.
"שישי האחרון, אפיתי חלות. אני באה למטבח ואני רואה שהחלות אכולות. וריצ'י ומיכאל רואים טלוויזיה. מזל שיש לי מצלמות! מיכאל שיחד את ריצ'י שלא יגיד! יש להם כל מיני דילים".
איזה עוד פדיחות הוא עשה?
"יום אחד מיכאל וריצ'י נעלמים מהבית. נסעו לכיכר המדינה. מיכאל אומר לי, 'יצאנו למסע של גברים'. לימד אותו להתחיל עם בחורות. מרוב הגייז שיש בבית הוא פוחד שריצ'י יהיה גיי. אני אומרת לך, הילד סטרייט לגמרי. אז הוא שם לו ערוץ האופנה אומר לו, 'תראה איזה בחורה. איזה גוף יפה'. תחשבי שהוא נהיה אבא לבן בגיל 62".
איפה הוא יוצא ליברל?
"יש לי עובדת טראנסג'נדרית בבית. מיילס. היא מנקה. פיליפינית. ברור שהיא חוקית עם אישורים והכל. בחורה מהממת. עכשיו קוקסינל לקוקסינל? קוקסינל. רואה מקילומטרים! אוחץ' מן אוחץ'! ישר הרמתי לה. מקסימה. קוטור. אמרתי לעצמי, להגיד למיכאל? לא להגיד לו? ומה אני אגיד לו? ואיך ליבי יגיב על זה שיש טראנסית שמגישה לו קפה בבית? התחילה לעבוד. ויש לה טוסיק כזה, והיא זזה. סקסית פצצה. מיכאל אומר, 'מי זאת?' וזה אחרי שלושה ימים שהוא רואה אותה עובדת ואומר, 'איזה בחורה טובה, מנקה טוב'. והיא עם הטוסיק שלה מסתובבת בבית. עכשיו, אין מה לעשות: הקול מסגיר. היא מגיעה (בקול גברי) 'יס מיסטר'. הוא דפק מבט. לא רצה קפה לא תה לא כלום. אמר לי, 'בואי רגע', ולוחש, 'מה יש לה עם הקול?' אמרתי לו, 'פעם היא הייתה גבר'. אני לא אשכח את כוס התה שהתנפצה. ועוד של הרמס. הוא שאל, 'זה הוא או היא?' אמרתי, 'היא'. מה שהיה לא רלוונטי. זה אישה. ואז ההיא באה, 'יס מיסטר. קופי פליז'. עשה לי פרצופים על זה יומיים. וכל החברות ההומואיות שלי אומרות, 'מה מיכאלה אמרה על זה?!"
לא הבנתי. מיכאלה זה מיקי בוגנים?
"(צועקת) לא, מיכאל! ואני מודיעה לך שאם הצלחתי להכניס למיכאל למודעות שיש לו טראנסית - לרוסי פרימיטיבי עם חינוך של פעם, הומופוב לשעבר - אז אני מסוגלת לעשות שלום עם עזה. יש תקווה".
