רביעי 21 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    Getty Images
    7 ימים • 26.09.2017
    יום ה"האם"
    שנתיים לא קלות עברו על השחקן ג'ון האם ‑ עם סיום צילומי סדרת המופת "מד מן" שהפכה אותו לכוכב־על ‑ במהלכן עבר גמילה מאלכוהול ונפרד מבת זוגו אחרי 18 שנה. עכשיו הוא חוזר עם סרט חדש שיוקרן בפסטיבל חיפה ("מרג'ורי פריים") ומספר ל"ידיעות אחרונות" מה מפחיד אותו בפייסבוק ובטוויטר, למה לא כדאי לבקש ממנו סלפי, מדבר על הגעגועים להוריו שמתו כשהיה צעיר מאוד ועל הקושי להתבגר בהוליווד. וגם מגלה מה לדעתו סוד ההצלחה של גל גדות
    איילה אור־אל, לוס אנג'לס

    ג'ון האם מגיע לראיון באיחור של כמה דקות ולא מפסיק להתנצל. "אני בדרך כלל מדייק, אבל את יודעת איך הטראפיק כאן בבוורלי־הילס", הוא מסביר בנימוס. בחולצת כפתורים לבנה, ז'קט קליל בצבע אדום וזיפים מדויקים — הוא נראה כאילו יצא כרגע מצילומים למגזין אופנה ולא כמו מי שהגיע לכאן ממגרש הטניס, אחרי משחק אימון קצר עם חבר. "אני אוהב טניס. זהו אימון טוב לכל הגוף, אתה מפעיל את כל השרירים. זה ספורט מלהיב", הוא אומר.

     

    עם בת הזוג לשעבר, השחקנית ג'ניפר ווסטפלדט. "מבאס להיות שוב רווק", אמר למגזין "אין סטייל"
    עם בת הזוג לשעבר, השחקנית ג'ניפר ווסטפלדט. "מבאס להיות שוב רווק", אמר למגזין "אין סטייל"

     

    כמעט שנתיים עברו מאז הסתיימו צילומי סדרת המופת "מד מן" והאם נפרד מהדמות הכריזמטית, האניגמטית והבלתי נשכחת של דון דרייפר, שאותה גילם במשך שבע עונות טלוויזיוניות ושמונה שנים. זאת הייתה תקופה לא קלה עבור מי שהפך בזכותה משחקן משנה בסרטים די זניחים לכוכב ענקי. הוא נכנס לטיפול גמילה מאלכוהול ("זאת לא חולשה להודות בכך שאתה זקוק לעזרה", אמר בראיון למגזין "אין סטייל") ומיד אחריו נפרד ממי שהייתה בת זוגו במשך 18 שנה, התסריטאית והשחקנית ג'ניפר ווסטפלדט ("קשה להיות רווק שוב, אחרי שחיית עם מישהי כל כך הרבה זמן. כן, זה קשה ומאוד מבאס", היה כל מה שהסכים לומר על כך מאז, גם זה בראיון ל"אין סטייל").

     

    אבל עכשיו האם עושה רושם נינוח לגמרי. בקיץ הוא כיכב בשובר הקופות "בייבי דרייבר" לצידם של קווין ספייסי, ג'יימי פוקס ואנסל אלגורט. סרט הפעולה המשעשע הכניס 220 מיליון דולר, אחרי השקעה של 34 מיליון דולר בלבד. הוא הספיק גם לתרום את קולו לסרט האנימציה "המיניונים" ולסדרת הקאלט לילדים "בובספוג" וכיכב בקומדיה "השכנים של ג'ונס" לצידה של גל גדות, בתפקיד בעלה המסוקס, העובד איתה בריגול. בימים אלה הוא מופיע בסרט "מרג'ורי פריים" ולאחרונה סיים לצלם עוד שני סרטים שיעלו בקרוב, אחד לצידה של רוזמונד פייק והשני, "נוסטלגיה", לצידן של קתרין קינר ואלן בורסטין. עם זאת, לאחרונה התפרסמו שני מאמרים — במגזין הבידור הנחשב "וראייטי", הנחשב לתנ"ך של השואוביזנס בארה"ב וב"טלגרף" הבריטי — התוהים איך זה שהאם לא מצליח לשחזר את ימי התהילה שלו ב"מד מן" ולהפוך לכוכב קולנוע בליגה של הגדולים (ראו מסגרת).

     

    בסרט "מרג'ורי פריים". "זיכרון הוא דבר מצחיק"
    בסרט "מרג'ורי פריים". "זיכרון הוא דבר מצחיק"

     

    זו שעת אחר הצהריים במסעדת בית המלון בוורלי וילשייר, והאם, שיצא כאמור לפני כשנתיים ממכון גמילה מאלכוהול, מסתפק רק בשני בקבוקים של דיאט קולה.

     

     

    נראה שמאז ש"מד מן" הסתיימה, אתה נמנע מלקחת תפקידים שיזכירו את דמותך כדון דרייפר.

     

    "כן, כי כבר גילמתי תפקיד כזה. דמותו של דון דרייפר עוצבה להפליא על ידי טובי הכותבים והמוחות הקריאטיביים, אז למה שאעשה עוד משהו שלא יוכל להשתוות אליו, משהו שיהיה רק סוג ב'? כי באמת, קשה מאוד להתעלות על מה שהכותבים של 'מד מן' עשו, אז אני מעדיף לעשות עכשיו תפקידים אחרים וכיפיים קצת יותר".

     

    חיים על מארס

     

    האם נולד בסנט־לואיס, מיזורי, כבן יחיד לאם שעבדה כמזכירה ואב שניהל חברת הובלות. כשמלאו לו שנתיים, הוריו התגרשו והוא נותר לגור עם אמו עד שמתה מסרטן. הוא היה אז בן תשע בלבד. האם עבר לגור עם אביו, אבל כעשר שנים מאוחר יותר, גם אביו חלה ומת, ובגיל 20 הוא הפך יתום משני הוריו.

     

     

    בגיל 24 עבר ללוס־אנג'לס עם 150 דולר בכיס וחלום להפוך לשחקן. אבל הזמן חלף, והאם המשיך לקחת הזמנות ולהגיש מנות. בגיל 25 קבע לעצמו דדליין והחליט שאם עד גיל 30 לא יצליח לעבוד כשחקן ‑ יעשה הסבה מקצועית. רגע לפני יום ההולדת הקריטי קיבל את התפקיד הראשון שלו, בסרט "בוקרי חלל" בשנת 2000. לדמות שלו לא היה אפילו שם, אבל בכל זאת, היה מדובר בתפקיד ועוד בסרט של קלינט איסטווד. שנה מאוחר יותר שיחק בסרט שכתבה וגם כיכבה בו חברתו ווסטפלדט, "לנשק את ג'סיקה סטיין". אחר כך הגיעו עוד כמה תפקידים קטנים ונשכחים, עד שבגיל 36 קיבל את התפקיד ששינה את חייו בסדרה המדוברת "מד מן".

     

    מה היית עושה אם לא היית מקבל את התפקיד הראשון בסוף? הייתה לך תוכנית חלופית?

     

    "קרוב לוודאי שהייתי חוזר הביתה ומוצא עבודה כמורה, אבל למרבה המזל לא הייתי צריך להתלבט בשאלה הזאת. לא הייתה לי תוכנית גיבוי, אבל ידעתי שאני לא רוצה להמשיך לדפוק את הראש בקיר. הבנתי שאם אתה לא משיג את מה שאתה רוצה אתה רק טוחן מים, ולא רציתי לעשות את זה".

     

    אתה מתגעגע לפעמים לעבודה ב"מד מן"?

     

     

    "אני מתגעגע לימים האלו קצת, אבל אני גם מתגעגע לימי התיכון שלי, אז מה? אני כמובן זוכר את הימים ההם בחיבה ומחשיב את האנשים שעבדתי איתם לחברים הכי טובים שלי".

     

    כדון דרייפר ב"מד מן", לצד השחקנית ג'נוארי ג'ונס (בטי דרייפר). "אני מתגעגע לימים האלו קצת, אבל אני גם מתגעגע לימי התיכון שלי, אז מה?"
    כדון דרייפר ב"מד מן", לצד השחקנית ג'נוארי ג'ונס (בטי דרייפר). "אני מתגעגע לימים האלו קצת, אבל אני גם מתגעגע לימי התיכון שלי, אז מה?"

     

    אתה בקשר עם השחקנית אליזבת מוס, שגם היא פרצה ב"מד מן" כפגי, המזכירה שהופכת לפרסומאית? היא זכתה עכשיו להצלחה אדירה עם "סיפורה של שפחה".

     

    "ראיתי את אליזבת בוויקנד ובירכתי אותה על הזכייה באמי. כיף לראות אותה מצליחה בצורה כזאת משמעותית. מעורר השראה לראות את הדרך שבה היא מנהלת את הקריירה שלה ואת חייה".

     

    עוד שחקנית שעבדה איתך לאחרונה והצליחה מאוד היא גל גדות, שהפכה מאז לוונדר וומן. איך היה לעבוד איתה?

     

     

    "האמביציה של גל מאוד מרשימה, ובאמת, מאז שהיא סיימה את 'השכנים של ג'ונס' היא לא מפסיקה לעבוד וגם הספיקה ללדת תוך כדי. זה די מדהים. אני יודע שהיא גם הייתה 'מיס ישראל' בעבר. בשביל מה שהיא עשתה צריך הרבה מאוד מחויבות ותשוקה. אבל מה שיש לגל ושאני מוצא כל כך מקסים זה הנועם שלה. היה מאוד מרענן להכיר אותה, כי לפעמים אתה עובד עם אנשים שמונעים מאוד על ידי האמביציה והמטרה שלהם וזה כל מה שמעניין אותם, ולכן לפעמים קשה להיות במחיצתם. גל לעומת זאת היא אדם נהדר ואמא נפלאה. יש לה פשוט אנרגיה טובה. לא משנה מה מדאיג אותה או עם מה היא מתמודדת בחייה — היא לא מביאה את הדברים האלו לסט".

     

    עם גל גדות בפרמיירת הסרט "השכנים של ג'ונס". "מחויבות ותשוקה"
    עם גל גדות בפרמיירת הסרט "השכנים של ג'ונס". "מחויבות ותשוקה"

     

    ראית אותה ב"וונדר וומן"?

     

    "כן, ואהבתי את הסרט. היא נפלאה בו. כל מי שהיה מעורב בסרט היה נפלא בעיניי. הופתעתי לטובה לראות את התפנית שמארוול עשו, מסרטים על גיבורים גבריים ואפורים, לגיבורה בסיפור חיובי על אהבה והגנה על אלו שאתה אוהב".

     

    הסיבה הרשמית לראיון איתו היא הסרט "מרג'ורי פריים", שיוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה במהלך חג הסוכות. האם מגלם שם הולוגרמה של גבר מת, שמשפחתו החליטה "להקים לתחייה" כדי שילווה את אלמנתו הקשישה וחולת האלצהיימר וינסה לעורר את זיכרונה. הסרט, המבוסס על מחזה מצליח, עוסק בשאלה מה היה קורה אם היינו יכולים להחזיר לחיינו אנשים שנפטרו באמצעות העתקים ממוחשבים שמסוגלים גם לנהל שיחות נפש עמוקות. לצידו של האם מופיעים עוד שמות נחשבים כמו טים רובינס, ג'ינה דיוויס ולויס סמית.

     

    ראית את הגרסה הבימתית של "מרג'ורי פריים" לפני שהתחלת לצלם את הסרט?

     

    "לא, לא יצא לי מכל מיני סיבות. לפעמים כשמתרגמים מחזה לסרט, התוצאה עשויה להיות משעממת ולא לעשות צדק עם המחזה, אבל כשקראתי את התסריט הוא ריתק אותי. ידעתי שהסרט יהיה מוצלח כי ראיתי את האלמנטים הוויזואליים לנגד עיניי והתוצאה הסופית באמת יפהפייה, אלגנטית ומרגשת".

     

    אתה מאמין שהולוגרמות מהסוג הזה יהיו באמת זמינות ביום מן הימים?

     

    "אף פעם אל תגיד לעולם לא. בספרי מדע בדיוני ישנים אפשר לקרוא על המצאות שנראו מופרכות פעם והפכו למציאות. דברים כמו מכוניות מרחפות או מכוניות שנוסעות בעצמן, אלו דברים שנשמעו בעבר בלתי אפשריים והיום קיימים במציאות. מדברים גם על חיים על הירח ועל מאדים. אי־אפשר לדעת עד כמה הדברים יתפתחו ויתקדמו עם השנים".

     

    אם זה היה אפשרי, את מי היית בוחר להחזיר לחיים כהולוגרמה?

     

    "את אמי ואבי. אני מתגעגע אליהם מאוד. הייתי מאוד צעיר כשאיבדתי אותם. בכלל, זיכרון הוא דבר מצחיק. לפעמים אני תוהה האם אני זוכר דברים מסוימים או שמישהו סיפר לי אותם? יש לי זיכרון עמום מאמי, אבל אני זוכר אותה. היה יכול להיות נחמד לשתף את הוריי בהצלחה שלי. אני חושב שהם היו מעריכים אותה".

     

    "תסתכלו עליי"

     

    האם אמנם עושה רושם של גבר פתוח למדי, אבל יש דברים שהוא לא אוהב לדבר עליהם. אחד מהם הוא הפרידה שלו מווסטפלדט. השמועות מספרות שהיא רצתה ילדים והוא לא. גם על השהות במכון הגמילה הוא מסרב להסגיר פרטים. "אתה יורד מגלגל שמסתובב במהירות של 15 אלף קמ"ש לשעה", הסביר בראיון ל"טיימס" איך הרגיש אחרי שהסתיימו צילומי "מד מן" ומה גרם לו לטפל בעצמו.

     

    בכלל, האם קנאי לפרטיותו. בניגוד למקובל היום, לא הוא ולא אף אחד מאנשיו מפעיל עבורו חשבונות באינסטגרם, בפייסבוק או בטוויטר. האם פשוט לא שם. "אני לא מבין מה הטעם בזה. אני מרגיש שזו הזמנה ללא צורך לחיים הפרטיים שלך".

     

    אתה לא מרגיש מנותק לפעמים?

     

    "ממש לא. הדברים האלו מפחידים אותי. אני מבין מה שטוויטר יכול לעשות במהפכות חברתיות, כמו האביב הערבי ודברים כאלו, אבל צריכים להיות מודעים גם לתוצאות הבלתי רצויות של המדיה החברתית. הרעיון שכל האינפורמציה עליך נגישה היום בענן מפחיד. אני חושב שאיבדנו את היכולת לשלוט בטכנולוגיה הזאת בצורה אפקטיבית. אז כן, אנחנו יכולים לעשות את הדברים האלו והאלו, אבל האם אנחנו צריכים? מה ההשלכות של זה?"

     

    ומה קורה כשאנשים פונים אליך ברחוב ומבקשים סלפי?

     

    "זה יכול להרגיז, במיוחד היום כשכל אחד מסתובב עם מצלמה", הוא מרים את הטלפון הנייד שלו מהשולחן. "אבל אני בדרך כלל שומר על המרחב האישי שלי. יש אנשים שניגשים אליי ואומרים: 'סליחה, אני אף פעם לא עושה את זה', ואז מבקשים סלפי איתי, ואני עונה להם: אם אתם אף פעם לא עושים את זה — אז אל תעשו את זה. אין לי בעיה ללחוץ יד ולהגיד שלום, אבל אני מעדיף לא להצטלם. לפעמים ניגשים אליי במסעדה כשאני אוכל, זה לא נעים. מצד שני, זה לא קורה תמיד וזה לא הדבר הנורא ביותר בעולם. ככה זה כשאתה שחקן מוכר. המדיה היום מאכילה את הרצון של אנשים לדעת עליך הכל. בגלל זה כולם באינסטגרם, בפייסבוק ובסנאפצ'ט ואומרים: 'תסתכלו עליי, תסתכלו עליי' כל הזמן. אני אוהב שמסתכלים עליי, אבל רק כשאני על המסך".

     

    אתה קורא את מה שכותבים עליך?

     

    "אני משתדל שלא, אבל לפעמים אין לך ברירה, אתה פותח את המחשב והדברים האלו קופצים אליך מיד מהמסך".

     

    כמו למשל העובדה שנבחרת שוב ברשימת הגברים הסקסיים ביותר בעולם.

     

    "באמת? לא שמעתי על זה".

     

    לא שמעת ש"גלאמור" למשל, כללו אותך ברשימה? אף אחד לא התקשר אליך?

     

    "לא, אני לא חושב שהנושא הזה נמצא בכלל על הרדאר שלי. דברים כאלו הם כל כך סובייקטיביים והם חסרי משמעות מבחינתי. הרשימות האלו הרי מתחלפות כל הזמן ומישהו החליט להכניס אותך אליהן, אין לזה שום השפעה עליך. אבל אני מעריך שזה יותר טוב מאשר להיות ההפך, זה היה יכול להיות לא נעים. אתה חייב לפתח עור עבה בביזנס הזה, כי אם תהיה רגיש מדי תצטרך לעזוב אותו. כמו שכבר אמרתי, יש כל כך הרבה מידע שם בחוץ ואתה חייב לסנן — כי אחרת תיפגע".

     

    האם מתכוון כנראה גם לתמונות פפראצי מדוברות, שבהן התמקדה המצלמה באזור החלציים שלו וקלטה קווי מתאר מרשימים מאוד מתחת למכנסיים ההדוקים. למגזין "ג'י־קיו" אמר האם בתגובה רק ש"יש שמועות גרועות יותר שאפשר להפיץ עליך". אך בשיחות אחרות סיפר כי העיסוק באיבר מינו מביך אותו ומיותר מבחינתו.

     

    בניגוד לרבים מהקולגות בהוליווד, האם לא יוצא בהכרזות פוליטיות או מביע בפומבי את סלידתו מהנשיא דונלד טראמפ. מותר לנחש, עם זאת, שגם הוא לא נמנה עם מעריציו המושבעים. "נאמר כל מה שהיה צריך להיאמר עליו", הוא מסכם את הנושא בקריצה כשאני שואלת על כך.

     

    בהתייחסות נדירה, בראיון ל"ניו יורק טיימס" מספטמבר השנה, סיפר האם כיצד נתקל בטראמפ במהלך אפטר־פארטי של "סאטרדיי נייט לייב". "הוא היה עם ביל או'ריילי. שניהם בחורים גבוהים ושניהם עשו את הדבר שגברים גבוהים עושים, שזה להפחיד אותך. רק שגם אני בחור גבוה וזה לא עובד עליי. אני אלפא־מן בדיוק כמוהם והם לא יכולים לנפח את החזה יותר ממני. זה היה ערב מאוד מוזר. חתכתי מהר מאוד מהמסיבה".

     

    או'ריילי צייץ בתגובה וטען שמעולם לא פגש בהאם, אבל ישמח להזמין אותו לצהריים.

     

    יצא לך לבקר בישראל?

     

    "לא יצא לי לבקר בישראל או בכלל במזרח התיכון. הכי קרוב שהייתי היה ביוון. אני מת לנסוע לישראל. זה חלק כל כך מרתק בעולם. אני משתדל לקרוא וללמוד על האזור ורוצה מאוד לבקר. קורה שם כל כך הרבה כל הזמן. עוד כילד רציתי מאוד לנסוע בעולם, אבל לא יכולתי, כי לא היה לנו הרבה כסף".

     

    יש לך עוד משפחה בסנט־לואיס?

     

    "כן, יש לי שתי אחיות למחצה ודודים. אני נוסע לפעמים לבקר ודי עצוב לי לראות מה קורה שם. יש בסנט־לואיס הרבה מתח בין הגזעים ועם המשטרה. הבעיות האלו היו קיימות תמיד, אבל עכשיו מתפרסמות כי כולם מסתובבים עם הטלפונים הניידים ומתעדים את הכל במצלמות".

     

    יוצא לך לפעמים לצפות בפרקים ישנים של "מד מן"?

     

    "לא לעיתים קרובות. אני לא יושב לצפות בכוונה, אבל אם אני מעביר ערוצים ורואה את עצמי, אני מסתכל. יצא לי לפני כמה ימים לראות איזה פרק, לא זוכר איזה, אבל הוא היה מאחת העונות הראשונות של הסדרה, כי נראיתי שם צעיר".

     

    קשה להתבגר בהוליווד?

     

    "אומרים שגברים מזדקנים טוב יותר מנשים, אבל אני לא יודע אם זה נכון. אני לא חושב שיש שחקן בן 40 שלא ישמח להתחלף עם איך שהוא נראה בשנות ה־20 לחייו. זה מבאס להזדקן. הסתכלתי על עצמי ב'מד מן' ונראיתי כל כך צעיר, זה היה לפני עשר שנים ונראיתי שונה מאוד, אבל לא אכפת לי כל כך. זה מה שיש. ככל שאני מתבגר אני מבין טוב יותר שאנחנו חיים רק פעם אחת, כך שאין טעם להסתכל אחורה".

     


    פרסום ראשון: 26.09.17 , 23:53