את אחלה חסודה
מלכת היופי לשעבר מור ממן מדברת בפתיחות על תהליך החזרה בתשובה שבעקבותיו גם נפרדה מבן הזוג הקודם, תאונת הדרכים הקשה שיצאה ממנה בנס והחתן לעתיד שפגשה לאחרונה, אחרי ששבה מעוד ביקור באומן. על רקע נופי ירושלים היא גם מדגמנת את השילוב שבין צניעות לסטייל. הפקת אופנה שומרת נגיעה
זאת הייתה בהחלט שנה משמעותית, אינטנסיבית, מלאת מהמורות ומפתיעה בחייה של מור ממן, מלכת היופי של ישראל 2014. היא עברה במהלכה תאונת דרכים קשה שממנה יצאה בנס כמעט ללא פגע, פתחה בתהליכי תשובה מתקדמים, ליוותה את אביה, שהתאושש מניתוח לב פתוח, פגשה את אהוב ליבה, עולה חדש מצרפת, וגם רשמה הצלחה בעסקים, לאחר תקופה לא פשוטה. כל זה, אגב, בגיל 23 המופלג.
״שנה מטורפת כזו לא עברה עליי אף פעם״, היא אומרת. ״גם לא כשהייתי מלכת היופי וטסתי לתחרות מיס עולם. כאילו החיים שלי התנקזו לשנה אחת. כל מה שיכול לעבור על הבן אדם - בטוב וברע - עבר עליי. בקצרה אפשר להגיד שהשנה גם הלכתי לאיבוד וגם מצאתי את עצמי״.
רבי נחמן ואני
“תהליך ההתקרבות שלי לדת החל לפני כשנה בשיעורים שראיתי באינטרנט, לקראת חודש אלול. הייתה בי סקרנות, עם כמיהה למשהו אחר, וכשהתחלתי לצפות בסרטונים, הרגשתי פתאום שהאדרנלין שלי עולה. אחר כך התחלתי ללכת לשיעורים עם חברות והתרגשתי לפני כל שיעור.
“למרות שבאתי ממשפחה מרוקאית מסורתית לא שמרתי קודם מצוות בכלל, אבל הצעדים שלי בתשובה היו מאוד הדרגתיים. בהתחלה הפסקתי לנסוע בשבת ולהדליק אש, והיום אני כבר שומרת שבת מלאה ומתפללת כל יום ועושה הכל מאהבה.
“האקס שלי לא הצטרף אליי לתהליך ולא ממש הבין מה עובר עליי. כל הזמן שאל: התחרפנת? מה יש לך? הייתי שומעת שיעורי תורה באוטו והוא רצה לכבות אותם. היה לו קשה לקבל את הדרך שלי. בסוף גם נפרדנו, אחרי שלוש שנים של זוגיות".
שיגעון באומן
“עם הזמן התקרבתי לחסידות ברסלב והיום אני הכי רבי נחמן בעולם. באוטו, ליד הסמל של מרצדס, יש לי את המדבקה: ׳בטח בהשם והכל יתגשם׳. אני לא צריכה להתבודד ביער כדי לדבר עם השם, יש לנו דיבור ישיר.
“הייתי כבר חמש פעמים באומן, עם קבוצות של בנות. מרגע שנוחתים בקייב, אנחנו עולות לאוטובוס, יש מלא ערק, שירים של רבי נחמן ובחורות משוגעות קופצות. זה הקונספט. מגיעות לרבי נחמן ויש משהו באוויר. שמחה ואהבת חינם. משוגע מה שהולך שם. חוויה עצומה.
“היה שם שלב בתהליך שבו איבדתי את עצמי. אתה לא עוצר לראות את השינוי, ואז מתעורר יום אחד ושואל: רגע, איפה אני? לקחתי יותר מדי על עצמי והנשמה שלי נבהלה. אמרתי לעצמי: מור, לא צריך להגזים. לא תחזיקי מעמד ככה. גם חברות שלי אמרו: מור, חיים שלי, את צעירה, אולי את מכבידה. זה כמו דיאטה. אם אתה מגזים ולא הופך את זה לאורח חיים ומתנהל במתינות - זה לא יחזיק. אז כן, לאט־לאט הבנתי שאפשר לצאת עם חברות לבר ולקום למחרת להתפלל”.
התיקון הכללי
“יומיים לאחר שחזרתי מהביקור הראשון שלי באומן עברתי תאונה קשה. נסעתי בכביש 6, שמעתי את התיקון הכללי כשאוטובוס סטה פתאום מהנתיב שלו והתנגש בי במהירות גבוהה. המכונית שלי הסתובבה והסתובבה עד שנעצרה.
“הייתי לבד באוטו, שעת בוקר מוקדמת, לא הבנתי מה קורה עד שבא שוטר וחילץ אותי. האוטו היה מלא עשן. טוטאל לוס. לקחו אותי לבית חולים ולא מצאו שום פציעה. מרגע זה שרתי כל הזמן ואמרתי: ׳תודה השם, תודה׳. חשבו שהתחרפנתי.
“כל זה קרה רק ארבעה ימים אחרי שקיבלתי רכב חדש, כי גנבו לי את האוטו הקודם, שלא הספקתי עדיין לעשות עליו ביטוח. בכלל, באותה תקופה הפסדתי המון־המון כספים. כל שיתופי הפעולה שיצרתי עם חברה מסחרית נעצרו פתאום. הרגשתי גם בודדה מאוד. כבר לא הייתי בזוגיות, החבר'ה הישנים שלי קיטלגו אותי כחוזרת בתשובה ופתאום כל המכות האלו נחתו עליי. אמרתי להשם: למה אתה עושה לי רע? מה עשיתי לא בסדר?
“כל מי שבתהליכי התקרבות יעיד לך שאתה עובר ניסיונות. כאילו מפה לשמיים יש חבל, וזה חבל התשובה. אתה רוצה להתקרב ולתפוס אותו, אבל השם מנפנף לך בחבל. אצלי הוא גם סובב אותו!”
זיכרונות אבודים
“כשהייתי בת 16 אמא שלי נפלה בחדר הכושר ואיבדה את ההכרה. כשהיא התעוררה בבית החולים התברר שהיא איבדה את הזיכרון. לא זיהתה אותי, את אבא, את ההורים שלה. אף אחד. לא ידעה מי היא. הכל נמחק. אני זוכרת למשל ששאלתי אותה: את רוצה סלט? והיא ענתה: מה זה סלט?
“דבר כזה מרסק אותך ובונה מחדש. הפכתי להיות האמא בבית. אמא שעושה בגרויות, מטפלת באח קטן ובעיקר, מטפלת באמא. לא יצאתי לטיולים שנתיים כי לא היה לי מצפון לעזוב אותה.
“הקשיים האלו עדיין מלווים אותה יום־יום. היא לא אמא רגילה. היא הייתה מנהלת, אשת קריירה שפוטרה מהעבודה ונאלצה להתחיל הכל מחדש והיום עוסקת בפיסול. עם הזמן היא גם התאהבה שוב באבא שלי, שלא ויתר עליה לרגע. אנחנו משתדלות לא לדבר על מה שקרה, אלא לחיות את החיים. אמנם הזיכרון לא חזר אליה, אבל במהלך טיפולי היפנוזה היא הצליחה לשחזר את הלידה שלי. זה היה רגע מאוד מרגש”.
הבל היופי
“אמא שלי, שזכתה בתחרות מלכת היופי של באר־שבע, דחפה אותי לגשת לתחרות מלכת היופי. היא אמרה לי: אני לא זוכרת את התחרות שלי, תלכי את.
“בשנים שלפני התחרות עברתי שינוי גדול. מגיל 12 סבלתי מעודף משקל ופתאום, בתוך שנה, ירדתי 30 קילו וקיבלתי הצעות לדגמן. אבל רק אחרי התחרות התחילה החשיפה הגדולה שלי לעולם האופנה, עד שמתישהו אמרתי: די, נמאס לי. לא מתאים לי להתלבש שמונה שעות לפני השקה. לא מעניין אותי להתאפר שעות בשביל חמש דקות צילום.
“גם כשחזרתי מיום של עבודת דוגמנות הרגשתי ריקנות. כמו שזה עלה מהר, ככה זה נעלם. המכה הגדולה התרחשה בתחרות מיס עולם. צילמו שם סרטון עם ראיון שלי באנגלית והרשת געשה. ממש צחקו עליי. הייתי הילדה שגימגמה במיס עולם.
“פה כבר הבנתי שאני לא רוצה להמשיך. טסתי לכמה חודשים, רחוק מההורים, ובתמורה, עם ישראל צחק עליי. הרגשתי ששופטים אותי ושאני לא באה לידי ביטוי בעולם האופנה. בסוף השנה שאחרי הזכייה צילצלתי לסוכנות ואמרתי: זהו, לא רוצה יותר. נמאס לי מהלחץ - ייקחו אותי לעבודות, לא ייקחו. פשוט נעלמתי. דווקא אז הגיעו ההצעות לקמפיינים גדולים, אבל זה כבר היה מאוחר מדי”.
"השם שרוף עליי"
“תמיד ידעתי לייצר כסף מכלום. כבר כילדה בבית הספר יזמתי מכירה של צמידים בחמישה שקלים עם חברות. אני הייתי המנהלת ומי שלא שמעה בקולי פוטרה.
“כמה חודשים לאחר השחרור כבר התחלתי להיכנס לעולם הנדל"ן והקוסמטיקה. אבל הזינוק שלי קרה בעיקר בחודשים האחרונים. אחרי כל התקופה הקשה התחילו להיפתח דברים. עכשיו אני שותפה בשלוחה של חברת קוסמטיקה אמריקאית ((mer d'or. גם בנדל״ן יש פרויקטים טובים.
“כשאני רוצה משהו אני אומרת: ׳השם, כפרה עליך, אתה אהבה של החיים שלי, מה שתרצה אעשה - אבל קודם יש לי בקשה היום׳. ואז, כשזה קורה אני אומרת לו: ׳השם, אתה שרוף עליי! אתה מאוהב בי!’”
שיווי משקל
“רק חצי שנה לאחר שהתקרבתי לדת התחלתי להקפיד על צניעות. אין שום בעיה לשלב אופנה גבוהה וצניעות. להפך, זה משתלב נהדר: ביומיום אני לובשת שמלות הכי פאשן שיש, רק לא צמודות או חשופות מדי. זה גם מתאים לעבודה, כי בעסקי הנדל״ן והקוסמטיקה את צריכה לשמור על הופעה מכובדת. זה הרבה יותר מרשים.
“דווקא מאז התשובה התחלתי להשמין. אולי כי אתה עוזב את הגוף ומתעסק יותר בנשמה. כבר לא אכפת לך איך אתה נראה. גם שלוש הסעודות בשבת ועוד סעודה לדוד המלך - לא עוזרות, אבל אני לא זוכרת מתי הייתי כל כך מאושרת. הפסקתי לתת דין וחשבון למשקל. אני רואה את החברות שלי בתעשיית האופנה, המרוץ הזה אחרי הרזון לא נגמר. אני הבנתי שרק ברגע שתדע שהאושר שלך לא תלוי במשהו ‑ תהיה מאושר”.
זיווג משמיים
“ביוני האחרון נסעתי לאומן להודות לרבי נחמן. אמרתי לו: אני מבקשת שתעזור לי למצוא את הזיווג שלי. אחרי שבועיים הכרתי את פרנק אמסלם, עולה חדש מצרפת, ואנחנו מתכוונים להתחתן השנה. כל מה שביקשתי, יש בו. זה מטורף. זו הישועה שלי. הוא הולך לבית כנסת, חובש כיפה. גבר מדהים ומלא בסטייל. מתלבש הכי יפה בעולם. זכיתי.
“את החגים הקרובים אעביר עם המשפחה שלי בבאר־שבע. אבא שלי עבר השנה ניתוח לב פתוח, אירוע שטילטל את הבית, כך שזה כמובן חשוב לי במיוחד. ההורים שלי מאוד תומכים בחיים החדשים שלי, מי לא היה שמח בזה? מה עדיף, ילדה בת 23 שחוזרת מאוחר בלילה ממועדונים? בחגים אני גם מציינת שנה לתהליך שעברתי, אני מרגישה שזה יום ההולדת שלי”.
לפנייה לכתב/ת 
