yed300250
הכי מטוקבקות
    ׳׳•׳”׳“ ׳¦׳•׳™׳’׳ ׳‘׳¨׳’
    ממון • 27.09.2017
    "אנחנו חיים בחברה שמעודדת צריכה שהיא מעבר ליכולת"
    הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי מזהירה בראיון ראשון: "בעבר פושטי רגל היו אנשים שניהלו עסקים וכשלו. היום יש הרבה מאוד פשיטות רגל צרכניות"
    מאת ליטל דוברוביצקי

    עו"ד סיגל יעקבי, כונסת הנכסים הרשמית של מדינת ישראל (הכנ"ר) והאפוטרופוסית הכללית במשרד המשפטים, מוטרדת. מאז מונתה לאחד התפקידים הרגישים והעוצמתיים במשק, שבמסגרתו היא מופקדת על ניהולם של כ־7.3 מיליארד שקל, היא מפקחת מטעם המדינה על הליכי חדלות הפירעון של פושטי רגל וחברות קורסות, ולמעשה תהיה האישה שתפקח על הקריסה הגדולה הבאה במשק הישראלי. היא רואה איך משתנה לנגד עיניה הפרופיל של פושט הרגל הישראלי.

     

    בראיון ראשון אחרי שנים מחוץ לאור הזרקורים, היא חושפת: "התחלנו מחובות שהם בעיקר חובות עסקיים — אנשים שניהלו עסקים וכשלו. היום אנחנו עדים להרבה מאוד פשיטות רגל שהן צרכניות. כלומר, של אנשים שפשוט נטלו אשראי מעבר ליכולת שלהם, כנראה מתוך כוונה להחזיר אותו, אנשים שרצו לחיות מעבר ליכולת שלהם. תראי ברחוב, אין כמעט אנשים שלא מסתובבים עם מכשיר טלפון שעולה אלפי שקלים. לדברים האלה יש מחירים. אנחנו חיים תמיד על הקצה ולא משאירים מרווחים לאירועים בלתי צפויים".

     

    הפכנו לחברה חזירית? רוצים שפע בחיינו גם במחיר שניקלע לפשיטת רגל?

     

    "קשה לי להתחבר למילה חזירית, אבל אני מסכימה שלתרבות השפע ולתרבות הצריכה, וצריכה באשראי, כלומר שאתה קונה על חשבון העתיד ולא על חשבון מה שיש לך היום, יש בהחלט השפעה ותרומה לגידול בהיקפי פשיטות הרגל. אני מספיק שנים במערכת כדי לזכור שבתקופה שאני טיפלתי בתיקים באופן אישי, חייבים שהחובות שלהם נוצרו בגלל צריכה לא יכלו בכלל להיכנס להליך, והחובות היו נחשבים כחובות שנוצרו בחוסר תום לב.

     

    "אבל הזמן והמציאות החברתית, שבה חלק גדול ממשקי הבית חיים על חשבון אשראי, שינתה גם את פני הליכי פשיטת רגל. היום חלק גדול מהחייבים הם חייבים של צריכה פרטית. אנחנו רוצים הכל כאן ועכשיו, אנחנו לא תמיד יודעים להעריך היטב את העתיד. מספיק שייכנס משתנה כמו גירושים, מחלה חלילה, פיטורים מהעבודה - ואז לפתע כל החישובים משתנים, והאשראי שלקחנו והתכוונו באמת להחזיר, לפתע אין לנו יכולת להחזיר אותו. יש מקום לחשבון נפש, וקצת צניעות אף פעם לא תזיק. אנחנו חיים בחברה שמעודדת צריכה שהיא מעבר ליכולת".

     

    האם יהיה נכון לומר שגם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וגורמים נוספים שמספקים אשראי קל צריכים לעשות חשבון נפש?

     

    "חד־משמעית כן. אין ספק שגם על הבנקים לעשות חשבון נפש במתן אשראי לחייבים. יכול להיות שצריך לבחון גם מבחינה משפטית מה המשמעות של זה שהנושים המרכזיים במשק נותנים אשראי שהוא ללא ביטחונות, שהוא מעבר ליכולת של אנשים להחזיר, שהוא אפילו לא לצורך אמיתי, הוא לא לצורך ייצור הכנסה אחרת, אלא הוא כולו לשם צריכה. אני חושבת שזה בעייתי".

     

    לבחון את אחריות הבנקים

    "לאחרונה ניתנה פסיקה שציינה כי הבנקים הם נושים מתוחכמים ויש להם יותר יכולת להתמודד עם החובות לפני שהם מגיעים להליך פשיטת רגל, וגם לכלכל יותר את צעדיהם במתן האשראי", מוסיפה יעקבי.

     

    "אני חושבת שהפסיקה הזו היא רק התחלה של בירור משפטי מקיף שצריך לעשות סביב האחריות של הבנקים ונותני אשראי אחרים. אני לא אדם פופוליסטי ולא מפזרת סיסמאות, אבל צריך לבחון אשראי שניתן על ידי הבנקים כשהחייב כבר במצב שיכולת ההחזר שלו מוטלת בספק, והאשראי הנוסף בעצם העמיק את הבור וחיסל כל סיכוי שלו לצאת מהחובות.

     

    "יכול להיות שצריך לבחון האם יש לבנקים במצבים כאלו אחריות לקריסה, למרות שהם, כביכול, בסך הכל נושה שנתן אשראי. אם מתן האשראי נעשה תוך מודעות למצבו הכלכלי הרעוע של החייב, והאשראי ניתן רק לנוכח ביטחונות שהועמדו, ואלמלא אותם ביטחונות הבנק לא היה מעמיד את האשראי בגלל היעדר יכולת לפרוע - יכול להיות שצריך לבחון את האחריות של הבנקים".

     

    הראיון המלא: מחר במוסף יום כיפור של ממון ובאפליקציה

     

     

     

    lital-do@yedioth.co.il

     


    פרסום ראשון: 27.09.17 , 20:28
    yed660100