שלישי 11 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    Yuval Chen
    24 שעות • 27.09.2017
    "רצתי עם המקלון למיטה ואמרתי לרוני: יש לי מתנה בשבילך"
    אחרי חמישה סבבים של טיפולי פוריות, ג'ני צ'רוואני הודיעה לבעלה, רוני מאנה, שהיא חייבת הפסקה. דווקא אז זה סוף סוף קרה והיא נכנסה להיריון שני באופן טבעי. עכשיו צ'רוואני מספרת מה גרם לה להגיש לאמה את מקלון הבדיקה על צלחת ואיך רוני מרגיש עם העובדה שהוא עומד להפוך לאבא ולסבא במקביל
    סמדר שיר | צילום: יובל חן

    בשבוע שעבר יצאה הדוגמנית ג'ני צ'רוואני עם ארבע חברותיה הטובות למסעדה יפנית, לחגוג יום הולדת לאחת מהן, כשהיא מצוידת בשקרים. "בדרך כלל, אני נכנסת למסעדה הזו ומזמינה סושי ויין לבן עם קרח", היא מספרת, "והן לא הבינו למה אני מזמינה מנה צמחונית ומים. אז גיליתי להן שאני עוברת סדרה של בדיקות יסודיות כדי להבין למה אני לא נכנסת להיריון שני, ושבדיקת רוק מיוחדת העלתה חשד לאלרגיה לדגים, ולכן אני נמנעת מהם. הוספתי שאני לא שותה יין מפני שאני נוהגת. זה נשמע להן הגיוני".

     

    אלא שזמן קצר לאחר מכן, ארבע חברותיה וכל קוראי "ידיעות אחרונות" גילו במדור העלוקה את הידיעה שצ'רוואני ובעלה, רוני מאנה, מצפים לביקור החסידה. "החברות שלי סימסו לי 'בדיקת רוק? אלרגיה לדגים?' ולא ידעתי מה לענות להן".

     

    "הפכתי לאשה אחרת"

     

    בגיל 36 היא פותחת את דלת הקוטג' השכור בסי־אנד־סאן ("עזבנו את הקוטג' הקודם מפני שהוא היה יותר מדי פתוח לים וכל האנרגיות הטובות של הבית ברחו החוצה") בשורטס וגופייה, כשבידה בקבוק סודה, התרופה הטבעית לבחילות הבוקר. הדרך להיריון הטרי והמיוחל הזה לא הייתה פשוטה כלל. בתם הבכורה של הזוג צ'רוואני־מאנה, אמילי, חגגה לאחרונה את יום הולדתה הרביעי בסינמה סיטי יחד עם אמילי מנקין בת ה־8, בתה של חברתם אופירה אסייג ("רוני צילצל לאופירה וביקש את רשותה לקרוא לתינוקת שלנו אמילי"). ההיריון הראשון הזה נקלט בדרך הטבעית. "עד גיל 30 בכלל לא חשבתי על ילדים", אומרת צ'רוואני. "לחברים שלנו כבר היו תינוקות, ובכל פעם שאמא טרייה שמזניחה את הופעתה החיצונית קיטרה באוזניי על מחסור בשעות שינה זה הוריד לי את החשק. אבל משהו השתנה בי בגיל 30, הרגשתי שאני בשלה לאימהוּת ולדעתי זה הדבר הכי חשוב. כל הנשים חוות דיכאון לידה ברמה כזו או אחרת, אבל כשאת לא מוכנה לכך מבחינה נפשית את עוד יותר צוללת. נכנסתי לאמהות בקלות, הנקתי אותה במשך חצי שנה, דקה אחרי שהיא נולדה אמרתי לרוני שאני רוצה עוד אחת כמוה, וכשכל כך נהניתי ממנה - אמרתי לרוני שאני רוצה עוד עשרים כמוה. גם הוא רצה, הוא מטורף עליה ברמות על. אבל ניסינו וניסינו וזה לא הלך".

     

    "מביאה לקוחות ומספקת את הסחורה". בקמפיין ל־ ICE CUBE | צילום: איתן טל
    "מביאה לקוחות ומספקת את הסחורה". בקמפיין ל־ ICE CUBE | צילום: איתן טל

     

     

    זיהו בעיה רפואית?

     

    "לא, כל הבדיקות היו תקינות, גם אצל רוני וגם אצלי. כל אדם שני ברחוב שאל אותי 'נו, מה עם עוד אחד? מה, אמילי תהיה בת יחידה?' והבטן שלי התהפכה. מגיל שנתיים וחצי גם אמילי התחילה לומר שהיא רוצה להיות אחות גדולה".

     

    לפני שנה החלו בני הזוג בטיפולי הזרעה אצל פרופ' ג'קי אשכנזי. "הוא אמר לנו 'זה יצליח, אבל זה ייקח קצת זמן'. אין לי מילים לתאר עד כמה זה טראומטי", היא מודה. "לא הבנתי איך זה שאני, שמקפידה על תזונה בריאה ועל אימוני כושר ולא שותה ולא מעשנת, לא נכנסת להיריון בדרך הטבעית. קניתי את הערכה של הזריקות ועבר יותר מחודש עד שאזרתי אומץ לפתוח אותה. אני, שאפילו לא לוקחת כדור נגד כאב ראש, פוצצתי את עצמי בהורמונים והם שיגעו אותי. הפכתי לאישה אחרת, מוטרפת מעצבים. לא שחסרות סיבות ללחץ בארץ שלנו, הרי אנחנו לא חיים בהוואי או באיזה שנטי־בנטי, אבל הרגשתי שההורמונים הורגים את המטרה שלשמה הם נוצרו. איך אפשר להיכנס להיריון במתח שנגרם באשמתם?"

     

    רוני הבין אותך?

     

     

    "הוא ידע שזה מההורמונים, אבל לא תמיד הוא הבין את התגובות שלי. בדרך כלל, כשמישהו חותך אותי בכביש אני אומרת 'טוב, הוא בטח מיהר לאיפשהו' ופתאום אני צועקת על נהגים. לא צועקת, צורחת. הרגשתי שכל העולם נגדי, הוא חשב שהשתגעתי. אחרי חמישה סיבובים של הזרעות וחמישה כישלונות החלטנו ללכת לחוות דעת שנייה. עברנו בדיקות ואני זוכרת את הרגע שבו הרופא צילצל אליי. הוא שאל בטון דרמטי 'את לבד? אני חייב להודיע לך שלא תיכנסי להיריון בלי הפריית מבחנה'. על המקום צילצלתי לרוני ואמרתי לו שאני חייבת הפסקה".

     

    מקלון בדיקה עטוף בסרט

     

    בנקודה הזאת, צ'רוואני החליטה לא להתמוטט מצד אחד, ולא ללחוץ יותר חזק מצד שני. במקום זה, היא שחררה. "אמרתי לרוני שאני צריכה זמן למחשבה לפני שאני מכניסה עוד הורמונים לגוף, ובלב שלי אמרתי 'די. יהיה — יהיה. לא יהיה — לא יהיה'. בוקר אחד קמתי והרגשתי שאני בביוץ. אמרתי לרוני 'נראה לי שזה היום, אבל עזוב, אתה ממהר לעבודה' והוא אמר 'לא, בואי ננסה'. אחרי שבועיים הלכתי לקוסמטיקאית הקבועה שלי, רג'י גביזון בהוד השרון, היא נגעה בי ואמרה 'ג'ני, העור שלך מרגיש לי שאת בהיריון, תעשי בדיקה ביתית'. צחקתי, סיפרתי לה שאנחנו בדרך להפרייה חוץ גופית, והיא התעקשה שאעשה בדיקה. היה לי איחור של שלושה ימים, אבל זה נראה לי לא הגיוני. למחרת, בשש בבוקר, התעוררתי עם החלום שאני בהיריון ואמרתי לעצמי 'את סתם מדמיינת'. בשבע ירדתי מהמיטה, ראיתי שני פסים על המקלון ושיפשפתי את העיניים כדי לוודא שאני באמת ערה ושזה לא קטע מהחלום. רצתי עם המקלון למיטה ואמרתי לרוני 'יש לי מתנה בשבילך'. הוא פקח עין אחת וקלט מיד".

     

    למה לא העלית לאינסטגרם את צילום המקלון כמנהג בר רפאלי?

     

    "אמילי הופכת אותו לשלולית". עם הבעל, רוני מאנה, ובתם אמילי
    "אמילי הופכת אותו לשלולית". עם הבעל, רוני מאנה, ובתם אמילי

     

     

    "בגלל שזה היה ממש בהתחלה, עוד לא היו לי בחילות, לא הרגשתי כלום ולא ידענו איך ההיריון יתפתח. רק אחרי שראינו דופק הזמנתי את הוריי לארוחת ערב אצלנו, והגשתי לאמא שלי את המקלון על צלחת, עטוף בסרט. שתינו בכינו, איך לא? אמא שלי רצתה מאוד לראות אותי בהיריון, אבל כבר היה לה לא נעים לשאול אם אנחנו עובדים על זה. אמרתי לה 'עזבי, זה נושא רגיש' והיא, בניגוד לאנשים זרים, הפסיקה לשאול מתי נביא לאמילי אח או אחות".

     

    טיפולי הפוריות עברו עליה במקביל להיריון של יולי מאנה, בתם הבכורה של בעלה ושל ניקול הלפרין. "יולי כזו מדהימה", היא מתמוגגת, "היא ידעה שאנחנו רוצים ומנסים ומרוב רגישות לא היה לה נעים לספר לי שהיא בהיריון. חיבקתי אותה ואמרתי לה שאני מפרגנת. היא אמורה ללדת בכל רגע, יש לה בן, ואמא שלה הגיעה ארצה לכבוד הלידה. יולי ואני ביחסים מצוינים, היא יודעת שהיא תמיד יכולה לפנות אליי, אבל אין כמו אמא".

      

    "יש לי חלום שהיא תלמד באוניברסיטת ייל". עם הבת, אמילי | צילום: דניאל אלסטר
    "יש לי חלום שהיא תלמד באוניברסיטת ייל". עם הבת, אמילי | צילום: דניאל אלסטר

    אז בעלך יהפוך לסבא, ואבא לילד רביעי.

     

    "אני ממליצה על זה לכל הגברים בגיל שלו, שאותו לא אסגיר. זה מידע חסוי. כשאתה חוזר לחיתולים כשהילדים מנישואיך הראשונים כבר גדולים, זה מצעיר אותך בעשר שנים".

     

    שניצל בריאות וג'וקים

     

    עיניה נוצצות בכל פעם שהיא הוגה את שם בתה, "אבל זה כלום לעומת מה שהיא עושה לרוני. אמילי הופכת אותו לשלולית. בכל ימות החול צריך לגרד אותה מהמיטה ורק בשבת היא מתעוררת בשבע בבוקר, פותחת את התריסים ומכריזה 'קומו, השמש יצאה!' בהתחלה רוני התרגז, הוא רצה לישון, אז לקחתי אותה לצד ולחשתי לה באוזן 'אם את רוצה שאבא יקום תלטפי אותו, תחבקי אותו' והיא מהירת מחשבה כמו אבא שלה. היא ניגשה למיטה ואמרה לו 'אבא, אתה מדהים, אתה גבר הורס, אני כל כך אוהבת אותך' והוא נעמד כמו חייל".

     

    את כבר לא אומרת לו שהוא גבר הורס?

     

    "אף פעם לא אמרתי לו את זה. טוב, אולי ביומולדת שלו. אמילי נותנת לו אוויר לנשימה. הוא רץ הביתה מוקדם כדי להביא אותה מהגן או לקחת אותה לחוג וממשיך את הטלפונים מהבית. עוד לא קרה שאמרתי לרוני 'מחר יש לי צילומים' והוא לא הגיב ב'אין בעיה'. יש לה הרבה חוגים: היפ־הופ, בלט, פסנתר, שחייה ועכשיו אני רוצה לרשום אותה לאנגלית. היא דוברת עברית ורוסית באותה הרמה, ואני נהנית לתת לה לטעום מכל דבר".

     

    בימים אלה היא חוזרת לספסל הלימודים ומתחילה את השנה השנייה של לימודי נטורופטיה במכללת רידמן."התחלתי לדגמן בגיל 14 וכבר בגיל 22 הבנתי שלא כל החיים אהיה דוגמנית", מספרת צ'רוואני, שמשמשת היום בתפקיד הפרזנטורית של ICE CUBE. "זו חברת אופנה ישראלית שנותנת את המענה האופנתי הטוב ביותר לנשים בכל הגילאים", היא מזמרת. "לא פעם שאלתי את עצמי אם הדוגמנות מצדיקה את הסבל; להצטלם עם בגדי קיץ בחורף ולהפך, והאצבעות של כף יד אחת הספיקו כדי למנות את הלקוחות שלמענם שווה לעשות את זה. 'הישרדות' החזירה אותי לתודעה, אבל אני בטוחה שלא היו מציעים לי עונה רביעית אם לא הייתי מביאה לקוחות ומספקת את הסחורה".

     

    אז מה פתאום נטורופטיה?

     

    "כל חיי אני מתעסקת בתזונה ובאורח חיים בריא ואחרי שחזרתי מהונדורס הרגשתי שאני צריכה משהו בשביל עצמי. אמנם הקדשתי שש שנים ללימודי עיצוב ואדריכלות ואני עוסקת בכך, אבל רציתי משהו חדש. כמו כל הרוסיות אני לא יודעת לעשות חצי. במקום להירשם לקורס הלכתי על כל הקופה, ארבע שנות לימודים ותעודה, ונקודת המבט שלי השתנתה אחרי שגיליתי איזה חומרים נכנסים לאוכל מעובד. ברור שזה בא לידי ביטוי בבית: אני מגבילה את אמילי בשוקולד. מותר לה רק פעם בשבוע".

     

    למה?

     

    "שמתי לב שמשהו רע קורה לה אחרי שהיא אוכלת שוקולד. סוג של התקף זעם. היא הייתה נתלית על הידיות של המקרר ודורשת עוד אחד או משתטחת על הרצפה. הסברתי לה שאולי יש קשר בין השוקולד לתגובה הבלתי נשלטת שלה וכשבא לה משהו מתוק הרגלתי אותה לאכול תמר. יש עוד תחליפים לשוקולד, כשמערבבים ממרח חרובים עם ממרח שקדייה מקבלים טעם של נוטלה, אבל אין מספיק מודעות. כיוון שילדים אוכלים גם בעיניים אני מקפידה להכין לה סלט צבעוני שאני קוראת לו 'סלט כוח'. לשניצל שאני מכינה לה אני קוראת 'שניצל הישרדות'. במקום קמח רגיל אני משתמשת בקמח של עדשים כתומות, במקום ביצה אני משתמשת בקוואקר ומטגנת אותו בשמן קוקוס. זה לא מעובד וזה הרבה יותר בריא. כשאמילי מזמינה חברות אני מגישה להן סלט כוח ושניצל הישרדות והיא משוויצה 'אתן יודעות שאמא שלי הייתה בהישרדות? היא אכלה שם ג'וקים! אמא, זה היה לך טעים?' אני גם מגבילה את אמילי בכמויות הגבינה, מפני שהגבינה מוצפת בהורמונים שגורמים להפרעות קשב וריכוז, בעיקר אצל בנים".

     

    ואמילי משלימה עם רוע הגזירה?

     

    "ברור. היא יודעת שרק ביום שישי מותר לה לאכול קינדר ורק אם היא התנהגה יפה במשך כל השבוע. יש בזה משהו חינוכי. אני מקפידה מאוד על החינוך שלה מפני שרוני הרבה יותר קליל ממני. אין לו גבולות, אני חייבת להיות הקשוחה. כשהיא הייתה בת שנתיים פתחתי מחברת, ציירתי שני טורים, מינוס ופלוס והסברתי לאמילי שעל התנהגות רעה, כמו לצעוק ולקלל, ארשום לה מינוס. הבטחתי לה שאם במשך השבוע היא תקבל פלוס ניסע לחנות והיא תוכל לבחור איזו מתנה שהיא רוצה, אבל אחת. כשהיא יוצאת לקניות עם אבא שלה הוא מסוגל לקנות לה חמש מתנות בבת־אחת, מה שגורם לחוסר הערכה - אז חינכתי גם אותו. כיום הוא כבר אומר לה 'בסדר, אבל תשאלי את אמא אם היא מרשה'. הוא מבין שזה לטובתה, וזה עובד".

     

    לדוגמה?

     

    "אמילי וחברה שלה עברו השנה לגן חדש. הן שיחקו, ילדה נוספת רצתה להצטרף וחברה של אמילי אמרה לה 'את מכוערת'. אמילי אמרה לחברתה 'זה לא יפה להגיד את זה, בעיניי היא דווקא מהממת'. אחר כך הגננת והילדים דיברו על כך ואמילי חזרה הביתה עם מדבקה על החולצה, קורנת מאושר. כמה שהתגאיתי בה. החלום שלי הוא שתלמד בארצות־הברית, באוניברסיטת ייל. שתהיה אשת העולם. לא משנה לי באיזה תחום היא תבחר, בדמיון שלי אני כבר רואה את אמילי מאנה בטקס הסיום, עם הגלימה".

     

    "ילדים צריכים לעבוד"

     

    כבר עכשיו, אומרת צ'רוואני, היא יודעת שאמילי תעבוד מגיל צעיר. "לא בגלל שהיא תצטרך כסף, רק בגלל האלמנט החינוכי", היא מסבירה. "הייתי בת תשע כשעלינו ארצה לאשדוד, ולא ליקקתי דבש. בגיל 11 התחלתי לשטוף כניסות של בתים. כשהשתפרתי, נתנו לי גם לשטוף דירות. לבשתי את הבגדים של ענת, אחותי, שגדולה ממני בשלוש שנים, ובחמישים השקל הראשונים שחסכתי קניתי לאמא שלי נעליים. אני מאמינה שילדים צריכים לעבוד כדי להרגיש שהם נחוצים בעולם הזה, שיש מישהו שמתקשר ושואל 'מחכים לכם, מתי אתם באים?' בלי זה החיים משעממים. לדעתי, החינוך הכי טוב הוא הדוגמה האישית. היא רואה את שני הוריה עובדים קשה ואני בטוחה שהיא תהיה בסדר".

     

    מה סוד הזוגיות שלכם?

     

    "אנחנו לא יושבים אחד על השני. שנינו מאוד קרייריסטיים ועצמאיים. כשהוא רואה כדורגל בסלון אני יושבת עם האוזניות ולומדת למבחן. ככה אין זמן ל'למה אתה לא שם לב אליי' ו'למה את כבר לא מתייחסת אליי'. אבל ברור שיש לנו המון דברים משותפים".

     

    מחר יתפרסם במוסף "7 לילות" ראיון עם ניקול ראידמן שמותחת ביקורת קשה על בעלך. היא טוענת שזה לא מכובד שהוא "מטנף" על שרה נתניהו ומכנה אותו "סבתא יכנע זקנה פולנייה ממורמרת משעממת".

     

    "את מי זה מעניין? ניקול ראידמן יודעת מה מספר הטלפון של בעלי. אם היא רוצה להגיד לו משהו היא יכולה לעשות את זה בצורה ישירה. ואם היא בוחרת לעשות את זה מעל דפי העיתון זה מעיד על עיסתה".

     

    את רוצה לומר משהו לרעיית ראש הממשלה, שכבר לא נמנית עם חברותייך הקרובות?

     

    "יש לי את מספר הטלפון שלה, למקרה שיהיה לי מה להגיד לה". •

     


    פרסום ראשון: 27.09.17 , 20:42