חמישי 23 בנובמבר 2017
ידיעות אחרונות
כריכת הספר
מסלול • 28.09.2017
ספר טיסה: המשפחה הריקה | קולם טובין
אלעד זרט

המשפחה הריקה קולם טובין

 

הגרעין הבסיסי המניע את גיבורי הסיפורים בקובץ הסיפורים הקצרים של הסופר האירי קולם טובין "המשפחה הריקה" (בבל) הוא הבית והמשפחה. טובין הוא מומחה בשימוש בבית ובמולדת כציר תנועה מרכזי להתרחשויות. הוא היטיב לעשות זאת כבר בספרו עטור השבחים "ברוקלין", כשהעמיד את גיבורת הסיפור שלו, אייליש לייסי הצעירה, בפני דילמה: הגירה מאירלנד של שנות ה־50 והתבססות בארץ החדשה אמריקה, לעומת הקשר אל הבית והמחויבות לחזור כנגד כל היגיון.

 

"המשפחה הריקה" עוסק פחות או יותר באותן תמות: גלות ושיבה, מוות ואובדן, פרשיות אהבים בלתי מתפשרות ונאמנויות סותרות, ההבדלים בין המשפחות שאנו נולדים בהן לבין אלו שאנו בוחרים לעצמנו. אלה נושאים גדולים שמטופלים על ידי טובין בעדינות, בתחכום ובשפה עשירה. ובכולם קיים יסוד של משיכה ודחייה. מוטב אולי לומר כי גיבוריו - אנשים שונים ממקומות שונים בזמנים שונים - מוצאים עצמם במצבים דומים של חזרה לביתם (גם אם רק במחשבתם, או במצב של חוסר מודעות) כדי לגלות שהוא מכיל יותר ממה שחשבו. והם נמשכים אליו ונדחים באותו הזמן.

 

כך, בסיפור הנושא את שם הקובץ, הגיבור - גבר אירי החי בסן־פרנסיסקו - נוסע מדי שבת לפוינט רייז הנמצאת צפונית־מערבית לעיר, רק "כדי שאוכל להתגעגע הביתה". זהו געגוע לבית ריק, שהוא מדמה אותו לפרקים כמלא וחמים, והוא ניצב בפני דילמה של חזרה אליו או נטישה תמידית.

 

בסיפור "שתי נשים" חוזרת פרנסיס, מעצבת בהפקת סרטים בשנות ה־70 לחייה, אל אירלנד מולדתה כדי לעבוד על סרט. והנה רק הגיעה לשדה התעופה בדבלין, וכבר היא מחליטה "שלעולם לא תבוא לכאן יותר". אבל אז היא פוגשת באלמנתו של המאהב שלה לשעבר, ומתעוררים בה התשוקות והגעגועים, כי זו הייתה אולי התקופה היחידה בחייה שבה חוותה קרבה של ממש. כך קורה שהגלות טומנת בחובה בדידות, ומנגד השיבה כרוכה בצער וכאב. זו גם זו מעמידות את הגיבורים בפני דילמה קשה שלא פעם דוחקת אותם לקצה.

 

טובין מקפיד על מבנה פנימי הרמטי בסיפוריו ועל שפה מדויקת שאינה מוסרת את כל המידע אלא מצליחה להעביר הרבה בעזרת המועט. בעזרת תיאורי נוף ורגש מוקפדים הוא מצליח ליצור תחושת ערעור בסיטואציות שגרתיות למדי, כדי לבטא את פחדן הגדול של הדמויות שלו מפני אותו ערעור.

 

 

מספר עמודים: 300.

 

ציטוט: "חזרתי לכאן. אני יכול להביט החוצה ולראות את השמיים הרכים ואת הקו הקלוש של האופק ואיך האור משתנה מעל הים".

 


פרסום ראשון: 28.09.17 , 16:17