ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    ממון • 30.09.2017
    מותק, הסים התכווץ
    מי צריך כרטיס סים נשלף, אם בשעונים החדשים של אפל הוא כבר משולב במכשיר ומאפשר מעבר קל בין ספקיות סלולר • מהפך? רוב מפעילות הסלולר מסתייגות • הערכות: לסמארטפונים הוא לא יגיע בקרוב • הכל על ה־eSIM
    שגיא כהן

    ב־12 בספטמבר הכריזה אפל על אפל־ווטש סדרה 3, הדור החדש של השעונים החכמים שלה. החידוש המרכזי הוא, שהמכשיר כולל קישוריות סלולרית, כך שהוא יכול לפעול באופן עצמאי. באמצעות השעון ניתן כעת לגלוש ברשת, לבצע שיחות ולהזרים אליו מוזיקה, ללא צורך באייפון. ישראלים שכבר תכננו לרכוש אותו יתאכזבו: השעון עדיין לא הושק בארץ וזה לא צפוי לקרות בחודשים הקרובים.

     

    הסיבה היא טכנית: אפל־ווטש סדרה 3 כולל טכנולוגיה חדשה יחסית של קישוריות סלולרית — סים מסוג חדש, בעל שם לא קליט בעליל: Embedded Sim, או בקצרה eSIM. בעברית אפשר לכנות את זה "סים מוטמע", והוא מכונה לפעמים גם "סים אלקטרוני" או "סים וירטואלי". הטכנולוגיה הזו עדיין לא נתמכת באופן רשמי אצל מפעילות הסלולר בארץ.

     

    חריץ או מגירה

     

    ה־eSIM הוא אולי לא פיתוח חדש, אך הוא נמצא עדיין בחיתוליו. אין הרבה מכשירים שכוללים אותו וגם לא הרבה מפעילות שתומכות בו. אבל ייתכן שהאפל־ווטש 3 יהיה מה שייתן את הדחיפה קדימה.

     

     

    מה זה בכללeSIM ? את הסים הרגיל אנחנו מכירים. רוב המכשירים הניידים בעולם מצוידים בכרטיס כזה. זהו אותו כרטיס קטן שאנחנו מקבלים מחברת הסלולר שלנו ומכניסים לתוך המגירה הקטנה או החריץ בטלפון הנייד, הטאבלט או המחשב. כרטיס הסים הוא אמצעי זיהוי שנועד לאמת את פרטי המנוי שלנו מול הספקית הסלולרית. באמצעותו, כשאנחנו מבצעים שיחת טלפון או גולשים באינטרנט, חברת הסלולר יודעת לשייך את השיחות והגלישה למספר הטלפון ולמנוי שלנו. בלי כרטיס סים בטלפון אין אפשרות לבצע שיחות או לגלוש ברשת הסלולרית.

     

     

    עם השנים הכרטיס הלך והתמזער — מסים למיקרו־סים ואז לנאנו־סים, אבל העיקרון נותר דומה. כולנו מכירים אותו אבל די שונאים אותו; הוא מבלבל ומסבך לנו את החיים. ראשית, הרבה אנשים לא ממש מבינים את התפקיד שלו — יש שעדיין חושבים כי מטרתו היא לאחסן את רשימת אנשי הקשר שלנו; הכרטיס אמנם מכיל רכיב זיכרון קטן, שמאפשר לאחסן מידע, אבל זו בהחלט לא מטרתו העיקרית. הוא קטן וקל לאבד אותו. וכשקונים טלפון חדש, או עוברים לחלופי, או כשמחליפים ספקית סלולר, צריך להוציא, להחליף, להחזיר סים. שדרגתם מכשיר? ייתכן שתצטרכו סים חדש וקטן יותר, או לחתוך את הקודם. לפעמים צריך מתאמים. לפעמים קשה להכניס או להוציא את הסים ממגירתו והוא נתקע וגורם נזק. בעבר היה צריך אפילו לפרק את גב המכשיר ואת הסוללה כדי להחליף אותו, ולאחרונה צריך סיכת מתכת מיוחדת (שגם היא נוטה ללכת לאיבוד) כדי לתקוע בחריץ קטנטן ולשלוף מגירה.

     

    זה בעיקר מקשה ומסרבל מאוד על מעבר לקוחות בין חברות סלולר. אפילו היום, אחרי רפורמת הסלולר, כשאפשר להחליף חברות ברגע, עדיין תצטרכו לקבל (או לרכוש) מחברת הסלולר החדשה שלכם כרטיס סים חדש. עצם הצורך בפעולה הזו מרתיע, והכרטיס החדש גם עולה כסף.

     

    אז למה בכלל עדיין צריך את כרטיס הפלסטיק הזה שנראה כאילו שייך לעבר? מדוע שהזהות הסלולרית שלנו לא תעבור ממכשיר למכשיר באופן חלק, בלי צורך בכרטיסי פלסטיק?

     

     

     

    עוזר למיזעור

     

    זה בדיוק הרעיון של eSIM. הוא הוצג לראשונה ב־2013 על ידי ארגון GSMA (שמייצג מאות מפעילי סלולר ברחבי העולם), אך לקח לו עוד קצת זמן להבשיל. ההערכה היא, שבעתיד הקרוב נתחיל לראות אותו ביותר ויותר מכשירים. הטכנולוגיה משלבת את רכיב הסים בתוך חומרת המכשיר עצמו, למשל במודם או במעבד. כך שאם תרצו להחליף, למשל, בין ספקית סלולר אחת לאחרת, זה ייעשה בתהליך קצר ופשוט (קרוב לוודאי בהקלדת קוד אקטיבציה), ללא צורך בהחלפה פיזית. מעבר בין חברות סלולר עשוי להיעשות באותה פשטות שבה מחליפים רשת Wi–Fi או מורידים אפליקציה חדשה. תיאורטית, תוכלו לעבור בין רשתות בלחיצת כפתור מהנייד. תארו לכם שאתם יכולים לנטוש חברת סלולר ולעבור לאחרת באמצעות סריקת קוד או הקשה על לינק באפליקציה, בלי צורך ללכת לחנות או לחכות לסים בדואר.

     

    כמובן שכבר היו בעבר מכשירים שחוברו לרשת הסלולרית ללא צורך בכרטיס סים; למשל, הטלפונים הניידים שתמכו ברשתות ה־CDMA שכבר הולכות ונעלמות מהעולם. שם מספר הטלפון היה מקושר למכשיר עצמו ולא היו כרטיסי סים. אך הטכנולוגיה ההיא לא הציעה את היתרונות הרבים והגמישות של ה־eSIM.

     

    תיאורטית, תוכלו גם לטוס לחו"ל ולהירשם לספקית סלולר מקומית שמציעה גלישה בזול, בלי צורך לחפש חנות ולרכוש כרטיס סים פיזי. החיים יהיו פשוטים (וזולים) בהרבה. יתרון נוסף הוא האבטחה: אם נגנב לכם המכשיר, הגנבים לא יוכלו להוציא ולהיפטר מהסים — ואז יהיה קל יותר לאתר את המכשיר מרחוק או לחסום אותו.

     

    יתרון חשוב של ה־eSIM הוא דווקא בגאדג'טים קטנים כמו שעונים חכמים ובמכשירי האינטרנט של הדברים. בגלל שהוא זעיר יחסית לכרטיס הסים הוותיק ואין צורך כבר במגירת סים, אפשר למזער אפילו יותר את הגאדג'טים. זהו מפתח חשוב לעידן "האינטרנט של הדברים", שבו כל מכשיר בבית ובעיר יהיה בעל קישוריות לאינטרנט.

     

    בקרוב במחשבים

     

    בין המכשירים הבולטים הראשונים שתמכו בטכנולוגיה היו אייפד־אייר 2 ואייפד־מיני 3 של אפל (בארה"ב ובאנגליה) שהכילו "אפל סים" — טכנולוגיה דומה ל־eSim, שאפל פיתחה בעצמה. זה איפשר ללקוחות לבחור את המפעיל ישירות מהמכשיר. גם גרסאות מסוימות של שעון גלקסי Gear s2 ו־Gear S3 Frontier של סמסונג הכילו eSIM. יצרניות המחשבים הודיעו כי בקרוב יתחילו להשיק מחשבים עם קישוריות סלולרית בטכנולוגיית eSIM.

     

    גם עולמות התעשייה, הרכב, הרפואה וה־IOT נמצאים בתהליכים לשילוב הטכנולוגיה הזו במכשירים ובמכוניות הזקוקים כבר עתה — ובטח יזדקקו בעתיד — לקישוריות אינטרנטית רציפה.

     

    ובכל זאת, יש גורמים המעכבים את אימוץ הטכנולוגיה החדשה, בעיקר ספקיות הסלולר — בארץ וגם בעולם — שעדיין מהססות. החברות הסלולרית מתנגדות עקרונית למודל המסחרי של ה־eSIM, שבעצם מקעקע את המודל שבו הן פועלות שנים, זה שבו אנו "כבולים" אליהן במידה מסוימת, למשך זמן רב. בעוד שהן אולי תומכות בשילוב הטכנולוגיה בגאדג'טים חכמים למיניהם, הן עדיין מתנגדות לשילובה בסמארטפונים, שכן הן רואות איום גדול באובדן השליטה המוחלט על הלקוח. החופש המוגבר והקלות לעבור בין רשתות, מנוגדים לכאורה לאינטרס של המפעילות שרוצות לשמר את לקוחותיהן.

     

    eSIM גם מקטין את המפגש בין הלקוח לחברת הסלולר: לא נצטרך להגיע לנקודת מכירה כדי להצטרף לעסקת סלולר חדשה ולקבל סים, ואז החברות יאבדו את ההזדמנות להציע לנו כל מיני מבצעים, שדרוגים ומוצרים חדשים. שלא לדבר על כך, שהן יצטרכו להשקיע בהתאמות ובשינויים טכנולוגיים — עוד כסף ועוד כאב ראש מבחינתן.

     

    בישראל, ברוב חברות הסלולר הגדולות עדיין לא מדברים בפירוש על תמיכה בטכנולוגיה, אך הן מתחילות להתעניין ולבחון את הנושא. בין אפל ובין חלק מחברות הסלולר בארץ כבר החלו מגעים ראשוניים לגבי השקת אפל־ווטש סדרה 3 בארץ, ומתבצעות בדיקות לגבי ההתאמות הטכנולוגיות הדרושות לצורך תמיכה ב־eSIM. עדיין לא ברור האם ומתי בדיוק תתרחש ההשקה עצמה (ייתכן שרק בשנה הבאה). אך ברור שאם זה יקרה — הדבר יפתח את השער לכל החברות לתמוך בטכנולוגיה הזו, וזה יפתח את האפשרות למכשירים נוספים שייצאו בעתיד.

     

    כשאפל מתעטשת

     

    "אנחנו בהחלט פועלים בתחום ומכירים אותו, ומבינים מה צריך לעשות כדי להיכנס אליו", אומר אילן סיגל, סמנכ"ל השיווק של פלאפון. "אנו עוסקים בזה ברמת הרשת וההנדסה עבור ההתאמות הנחוצות בחומרה ובתוכנה. מדובר בתהליך. בתחום הלקוחות הפרטיים נתחיל לראות את הטכנולוגיה הזו מוטמעת כבר ב־2018, אבל רק במכשירים כמו שעונים חכמים וטאבלטים. סמסונג כבר החלה עם זה בשעונים החכמים שלה במדינות מסוימות, אבל כשאפל מתעטשת כל העולם מצטנן והיא זו שמניעה את הנושא. אנחנו כבר פנינו לאפל לגבי אפל־ווטש סדרה 3 ונמצאים בדיונים עם שאר היצרניות". עם זאת, סיגל מעריך, כי שילוב eSIM בסמארטפונים עדיין רחוק. "בסמארטפונים — זהו תהליך שיקרה רק בעוד כמה שנים או בכלל לא".

     

    פנינו לשאר חברות הסלולר הגדולות בישראל בשאלה האם בכוונתן להוסיף בעתיד תמיכה ל־eSIM. בפרטנר סירבו להתייחס לנושא. מסלקום נמסר: "סלקום בוחנת את הנושא". מגולן טלקום נמסר: "יש כוונה, נמצאים בשלבים ראשוניים". ומהוט מובייל נמסר: "החברה בוחנת את הנושא בשיתוף עם חברת אפל".

     

    sagi-c@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 30.09.17 , 22:55