yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    כללי • 03.10.2017
    קים ז'ונג בום
    אנחנו בטוחים שהוא מטורף, לא יציב, מסוכן, משונה ומסכן את שלום העולם. אבל מה באמת עובר בראשו של מנהיג קוריאה־הצפונית, מה מניע אותו, למה נראה לנו שהוא מופרע יותר מנשיא ארצות־הברית. רציתם לשאול משהו את קים ז'ונג און ופחדתם לחטוף פצצת מימן על הראש? אלון פנקס עושה סדר, באמצעות ראיון שלא בהכרח התקיים. פייק ניוז? אתם אמרתם
    אלון פנקס | איור: אורן ג'מצ'י

    קים ז'ונג אוּן.

     

    המנהיג העליון של הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה. המנהיג הדגול. בנו של המנהיג המפואר קים ז'ונג איל, נכדו של המנהיג־השמש, מייסד גן העדן, קים איל סוּנג. שלושה פולחני אישיות ברצף, חידה אחת גדולה.

     

    התמונה שלו מוכרת לרוב, מקרב 7.5 מיליארד תושבי כדור הארץ. התסרוקת, החליפה האפורה שמכנסיה מגרדים את הרצפה; הגנרלים סביבו שרושמים בשקדנות חמורת סבר כל מילה שיוצאת מפיו, החיבוקים עם החיילים, הנשים והחיילות הממררות בבכי הערצה ואובדן חושים סביבו, החיבוקים העזים והקפיצות אחרי שיגורי טילים בחברת קציניו; הביקורים בגני ילדים, בשכונות חדשות בבירת הנצח פיונגיאנג, בחוות חקלאיות, במטעי תפוחים ובמפעלי מזון; התמונות בכינוסים חגיגיים ובקונגרס המפלגה, התמונות המרגשות עם שחקן הכדורסל לשעבר דניס רודמן. וכמובן הסיפורים השונים והמשונים על חיסולים אכזריים של כל מי שנתפש איום או מערער על סמכותו.

     

    רוב גדול במערב מדביק לו תארים פסיכיאטריים קליניים: מטורף, לא יציב, מסוכן, משונה, לא רציונלי, סכנה לשלום העולם. מצד שני, מעט מאוד ידוע עליו, ומה שידוע על הנעשה בפיונגיאנג מקורו בעריקים שידיעתם חלקית ובשירותי מודיעין שניזונים מחצאי עובדות לא מאומתות. מאז הפך רשמית ל"מנהיג הדגול", אחרי מות אביו ב־2011, לא יצא מתחומי קוריאה־הצפונית ולא אירח מנהיגים זרים.

     

    טראמפ | צילום: אי-פי
    טראמפ | צילום: אי-פי

     

     

    אנחנו יודעים שנולד, כפי הנראה, ב־9 בינואר 1984, בנו השלישי של קים ז'ונג איל ואשתו השנייה, קוֹ יונג הואי, רקדנית קוריאנית ילידת יפן. האמביציה של אמו הביאה את הבן השלישי למצב שהועדף על פני שני חצאי־אחיו לירושה. כבר בגיל שמונה סומן כיורש ולבש בגדי גנרל מעוטרים מדליות ואותות הצטיינות. על ילדותו אנחנו יודעים בעיקר מדודתו, קו יונג סוּק, שערקה לארה"ב. הדודה היא ששמרה עליו כאשר נשלח לבית הספר הבין־לאומי בברן, בירת שווייץ, עם אחיו הגדול קים ז'ונג צ'ול. המודיעין השווייצרי כינה אותם "הגבוה והרזה" ו"הנמוך השמן".

     

    קנג'י פוג'ימוטו, סושי־שף יפני שמצא עצמו מאומץ בידי המשפחה ובישל עבור האב והבנים, תיאר אותו כבעל שיגעון גדלות ונרקיסיסט עוד בהיותו ילד. מידע חשוב, אם אתם רוצים לבנות פרופיל פסיכולוגי אמין וחיזוי של אדם שמחזיק 20־30 פצצות גרעיניות על סמך עדותו של סושי־שף.

     

    ב־2009 הוכרז בידי אביו רשמית כיורש והחל להופיע באירועים רשמיים, בעוד שני אחיו נדחקו לשוליים. אשתו, רי סול ג'וּ מופיעה לעיתים לצידו. גם עליה ידוע מעט מאוד.

     

    הטעויות של המערב

     

    כמו בשאר אסד, ההנחה במערב שהחינוך המערבי ייצר חשיבה מערבית ופתוחה ודפוסי התנהגות מדיניים התבדתה. היום כולם מנסים להבין מה הוא חושב, מה הלך מחשבתו, איך הוא מגדיר את האינטרסים של קוריאה־הצפונית, מה גבולות התמרון שלו, האם הוא מבין את ההשלכות של מלחמה שתיפתח כתוצאה מאי־הבנה או פרשנות מוטעית שלו או של ארה"ב, למה הוא מסוגל? ואולי בכלל מדובר בנמר של נייר?

     

    המנהיג הדגול, נתחיל בשאלה פשוטה: מה אתה רוצה?

     

    שקט. תפסיקו לאיים עלינו. הפכתם אותי לאיום מספר אחד על שלום העולם. זה לא רציני. ביום ראשון אני רואה ציוץ מנשיא ארה״ב שאומר למזכיר המדינה שלו: ״רקס, אל תנסה לנהל מו״מ עם ׳רוקטמן׳ הקטן. נדע מה לעשות״. כל יום מאיימים עלינו. כל יום. ואחרי זה האינטיליגנט הזה טראמפ אומר: ״לא, רוקטמן זו מחמאה".

     

    יש סיפורים איומים על הוצאות להורג. אחיך, קים ז'ונג נאם, הורעל בגז VX בשדה התעופה בקואלה־לומפור והירחון GQ מספר בכתבה ארוכה החודש שזו הייתה תוכנית התנקשות שתוכננה חמש שנים ונועדה להיות פומבית; רי יונג גיל, הרמטכ"ל, הוצא להורג באכזריות ב־2016; את שר החקלאות ובכיר במשרד החינוך הוצאת להורג בירי תותח נ"מ 57 מ"מ; את סגן ראש הממשלה, צ'ו יונג־גון, הוצאת להורג כי התנגד לתוכנית הייעור שלך.

     

    הרמטכ"ל נראה איתי בצילומים שנה אחרי שטענו בקוריאה־הדרומית שהוצא להורג. תפסיקו להאמין לסיפורים. אחי למחצה קים ז'ונג־נאם בייש את המדינה, השתמש בדרכון דומיניקני מזויף וחתר תחתיי. מה שקרה לו במלזיה? תעלומה. ייתכן שהתאבד. צריך חמש שנים לתכנן התנקשות באדם שחי בבית במקאו? הוצאה להורג בתותח נ"מ? למה זה טוב? בכלל, די עם הצביעות והמוסר הכפול. בארה"ב מוציאים להורג מדי שנה יותר אנשים.

     

    תענה לי ביושר: ב־2017 בלבד עשית יותר ניסויי טילים משעשה אביך, קים ז'ונג איל ב־17 שנות שלטונו, 1994־2011. מבין ששת הניסויים הגרעיניים שביצעה קוריאה־הצפונית, ארבעה היו בתקופתך. אתה מבין מדוע חוששים ממך?

     

    לא, אני לא מבין למען האמת. קצב הפיתוח של המערכות הבשיל בשנים האחרונות. לצערי, אבי, זכר צדיק לברכה, וסבי, המנהיג הדגול, שמש המחר קים איל סונג, פשוט לא הספיקו. חבל. כל הדיון הזה היה מתייתר. חוששים ממני? אין גבול לתעמולה שאתם מוכרים לעצמכם ואז גם מאמינים בה והופכים אותה לבסיס לאמת ולכל ניתוח. על מי בדיוק אני מאיים? אני לא מייצא טרור, אני לא נותן חסות לארגוני טרור, אני לא מייצא טכנולוגיה גרעינית, אני לא פולש למדינות כדי לשנות את משטרן, אני לא מטיף למלחמות, אני לא מצייץ "אש וזעם" או "נשמיד אותם" כמו הטיפוס המשונה הזה, נשיא ארה"ב. קודם הוא רב עם מקסיקו, אחר כך עם נשים, אחר כך עם התקשורת, עם האפיפיור, ואז עם גרמניה, ומעליב את סין, ועם חצי מהסנטורים הרפובליקאים בקונגרס הוא לא מדבר, ועכשיו אני שומע שהכריז מלחמה על כל ליגת הפוטבול, ה־NFL. והכי גרוע? הוא מתעמת עם לברון ג'יימס וסטפן קרי. זה בשבילי קו אדום. לא נורא שאנחנו גם ברשימה. אפילו מכובד".

     

    אתה מאיים על השכנה־אחות קוריאה־הדרומית, על יפן ועל ארה"ב, למשל איום שיגור טיל לגואם.

     

    הישות המכונה קוריאה־הדרומית היא אולי עובדה גיאו־פוליטית קיימת אבל היא לא אחות שלי. בטח לא משטר הבובות האמריקאי שם. היא מדינה מלאכותית, חזיר קפיטליסטי נצלני שרוב שנותיה הייתה תחת שלטון צבאי של כת גנרלים. משעשע אותי שהם לועגים לרפובליקה העממית שלנו, הם הרי מדינה בבעלות שני תאגידים, סמסונג ויונדאי. שלא יטיפו לי. הם נלחמו נגדנו, נגד אחיהם ואחיותיהם בשירות האימפריאליזם המערבי. ארה"ב החליטה להילחם נגד ברית־המועצות, שסייעה לנו כל כך הרבה, ועשתה את זה על חשבון העם הקוריאני.

     

    יפן? לך ללמוד היסטוריה. הכיבוש היפני של קוריאה ב־1905, אחרי מלחמת יפן־רוסיה, היה מהאכזריים בהיסטוריה האנושית. ב־1910 הם סיפחו את כל חצי האי שלנו ושיעבדו את העם הקוריאני האציל. נשותינו נאנסו ונרצחו. אלו ששרדו היו לשפחות מין של הצבא היפני במלחמת העולם השנייה. הם טבחו בנו בעשרות ומאות אלפים מתוך תחושת עליונות גזעית, יוהרה ורשע. כמה מהר שכחתם מי הם היפנים. מוכרים לכם מאזדה וסוני, נותנים לכם לאכול סושי ופתאום יפן המציאה את הציוויליזציה. הם חושבים שהם השמש העולה ואתם מאמינים ונופלים בפח הזה.

     

    לגבי ארה"ב אני חייב להסביר. ברורה לי הא־סימטריה בינינו לארה"ב. אני לא טיפש. הגנרלים שלי לא חיים ביקום מקביל. אבל מאז 1953, סיום המלחמה בחצי האי הקוריאני, מדי כמה זמן ארה"ב מאיימת עלינו. בשנים האחרונות הם פיתחו אסטרטגיית עִוועים של "שינוי משטר" ו"דמוקרטיזציה". לא אכנס לכמה זה רעיון נפל שמעולם לא הצליח ולא אכנס לביקורת על היהירות שלהם במדיניות חוץ במזרח אסיה. אסתפק בלומר לך: תבדוק. פשוט תבדוק כמה פעמים בשנה האחרונה בלבד הם איימו עלינו. איחוד כפוי, השמדה, התנקשויות, מה לא. מוזר שאחרי מלחמת וייטנאם ועיראק הם מאיימים שוב.

     

    מה שקרה לקדאפי

     

    שאלת על גואם? זה פשוט סמל לאימפריאליזם ולעוצמה הצבאית שלהם. גם הם פגיעים. ב־18 החודשים הקרובים נשלים את יכולת מזעור הנשק הגרעיני והרכבת ראשי קרב על טילים בליסטיים. אז, כל מערב ארה"ב תהיה בטווח פגיעה. אתם בישראל בחרתם במדיניות של "עמימות גרעינית" לצורכי הרתעה והדיפת לחצים מדיניים. זה עבד ועובד עבורכם. אנחנו במצב שונה: אנחנו זקוקים להרתעה גלויה ומוצהרת.

     

    בשביל מה קוריאה־הצפונית זקוקה לנשק גרעיני? מדוע החתירה הבלתי נלאית הזו במחיר שעלול לסכן אתכם?

     

    שרידות.

     

    אני מסתכל על שלוש דוגמאות: סין של שנות ה־50, עיראק של סאדאם חוסיין ולוב של קדאפי. אלמלא סין פיתחה יכולת גרעינית בתקופה שבה הייתה נחשלת ומפגרת, מי היה מתייחס אליה. היו מבתרים ובוזזים אותה. עיראק לא הספיקה לפתח יכולת ולוב ויתרה מרצון. אני שואל אותך, איפה סאדאם חוסיין וקאדאפי היום? סבא שלי התווה וייסד פריצת דרך בהיסטוריה האנושית של ארגון חברה ומדינה. אבי ביסס את המדינה. אני פה לוודא את המשכה. מדוע לא מכבדים את זה?

     

    בשיא המתיחות של שיגורי טילים אתה גם מבצע ניסוי גרעיני? לאיזו מטרה?

     

    התנאים בשלו לניסוי. יכולנו לדחות, אבל האמריקאים התחילו בסבב איומים חדש.

     

    כן, אבל 140 קילוטון? הפצצה שהוטלה על הירושימה הייתה 13 קילוטון, על נגסקי - 20 קילוטון.

     

    זה היה ניסוי תרמו־גרעיני. מה שקרוי פצצת מימן דו־שלבית. ארה"ב עשתה ניסוי דומה מעל האי ביקיני ב־1954. חשבת לשאול אותם "למה?" זו אמנם פצצה עם יכולת הרס עצומה, אבל הרי יותר פשוט להרכיב ראש קרב מימני על טילי הואסונג 12 או 14 בליסטיים בין־יבשתיים.

     

    בסוף אוגוסט הנשיא טראמפ אמר, "קים מתחיל לכבד אותנו", והנה ב־30 באוגוסט אתם משגרים טיל בליסטי, בין־יבשתי מעל הוקאידו, האי הצפוני של יפן. אתה ודאי מבין שזה נתפס כ"הסלמה באמצעות פרובוקציה"?

     

    ממש לא פרובוקציה. נגד מי? לוח הזמנים של ניסויי הטילים שלנו עצמאי ואיננו קשור למה אמר או מה צייץ או מה עשה נשיא ארה"ב. אבל אם כבר העלית את עניין הפרובוקציה, בוא לא נשכח ששבוע קודם מפקד כוחות ארה"ב באוקיינוס השקט אמר כי "לא תהיה בעיה לתקוף ולהשמיד את רוב הצבא של קוריאה־הצפונית". מזכיר ההגנה האמריקאי, ג'יימס מאטיס והיועץ לביטחון לאומי, מקמאסטר, אמרו ש"עת הדיבורים הסתיימה". פרובוקציות יש בעיקר מצד אחד, מאז שנות ה־50.

     

    כשאתה מתבונן על מדיניות ארה"ב, איך אתה מפרש אותה?

     

    אנחנו מבחינים בחמישה דברים: ראשית, ארה"ב מחפשת הידברות ועסקה. ככל שאנחנו חזקים יותר, התמריץ לעסקה גדל.

     

    איזו עסקה אתה רוצה?

     

    פשוטה: חיה ותן לחיות. תרדו ממני. לא עשיתי לכם דבר. תפסיקו לאיים עליי כל שני וחמישי. שנית, ארה"ב מדברת כל הזמן על הבידוד שלנו, עוד סנקציות וכן הלאה. האמת יותר מורכבת. סין ממשיכה לקנות את הפחם המשובח שלנו, מדינות אפריקאיות מתעניינות בטכנולוגיה שלנו, רוסיה תמשיך למכור לנו גז ודיזל. שלישית, ארצות־הברית לא תתקוף אותנו. טראמפ מנסה לשחק בדוקטרינת "מדינה משוגעת" ואנחנו לא מזלזלים בחוסר האיזון שלו, אבל בוא לא נשכח. לא הותקפנו כשלא היו לנו טילים ולא הייתה לנו יכולת גרעינית, לכאורה מלחמה קונבנציונלית לגמרי. לא סביר שנותקף עכשיו.

     

    תנו לראות כדורסל

     

    אתה מביא בחשבון שלטראמפ היגיון אחר? בתוך שנה, שנה וחצי תגיעו ליכולת הרכבת ראש קרב גרעיני על טיל שיאיים על מערב ארה"ב. הוא אולי אומר, גם במחיר חורבן סיאול, זה לא יקרה כשאני נשיא.

     

    אני מבין אבל מקווה שזה לא ההיגיון שלו. לא מדובר רק בסיאול. זה מביא אותי לנקודה הרביעית והחמישית: ארה"ב נתפסת בעולם כמחרחרת מלחמה ומאבדת את מעמדה ואת מנופי ההשפעה שלה בצפון־מזרח אסיה. תראה את התגובות בעולם לנאום המשונה והתמרונים של טראמפ באו"ם. יפן והישות שאתם מכנים קוריאה־הדרומית לא סומכות על הטראמפ הזה. חמישית, וזה אולי הכי חשוב, מבקשים מאיתנו להתפרק מנשק גרעיני. לא פחות. "דה־גירעוּן" הם קוראים לזה. מה עם פקיסטן? ישראל? למה לא צרפת? מה פתאום ולאיזה צורך ונגד מי לצרפת יש ארסנל גרעיני של 300 פצצות? אבל צרפת נחשבת אצלכם "נורמלית" ואני לא. תראה מה הם עשו באפריקה, בוייטנאם. קדושים הם לא. אנחנו לא פלשנו, לא סיפחנו, לא בנינו קולוניות, לא שיעבדו עמים שלמים על בסיס גזע ובזזנו את משאביהם.

     

    ומה עם יפן וקוריאה־הדרומית?

     

    מה איתן? אני חייב להגיד לך, לכאורה הן בעלות ברית של ארה"ב ואנחנו עוקבים מקרוב אחר היקף ועומק שיתוף הפעולה ביניהן. שלושתן טוענות שקוריאה־הצפונית מאיימת עליהן. הייתי מצפה למנגנון התייעצות, לגיבוש אסטרטגיה, לתהליך חשיבה שיוביל להצעות קונקרטיות, לדיון מרובע, או מחומש עם סין, שבו ננטרל ונפיג מתיחויות, נצמצם חיכוכים וננסה למנוע אי־הבנות, או מיסקלקולציה. במקום זה, כל בוקר אני מתעורר לציוץ חדש עם איומים, להשמצות נגדנו, לפרשנות כביכול מלומדת על "כוונותינו ההתקפיות".

     

    ארה"ב מעצמת־על צבאית של 325 מיליון איש עם צי פאסיפי עצום ונושאות מטוסים באזור. יפן מעצמה תעשייתית של 120 מיליון איש. קוריאה־הדרומית ענקית טכנולוגיה של 45 מיליון איש. נראה לך סביר שאנחנו, מדינה של 25 מיליון, "מאיימים" עליהן? הרי אתם טוענים שכל מטרתי לשמור על השלטון וששרידות היא האסטרטגיה היחידה. ואז אתם מספרים שבכלל אני אובדני ומוביל לחורבן עצמי. תחליטו. זה לא הולך יחד.

     

    אתה אולי בוחן כל הזמן את גבולות התמרון שלך ואת המעטפת החיצונית של של יכולותיך.

     

    אז? כל מדינה במצב גיאו־פוליטי סבוך שסביבה איומים על קיומה, עושה את זה. אני רוצה לשמור על עצמאות, על ריבונות ולקבל את הכבוד שמגיע לנו כמדינה. אלמלא הנשק הגרעיני, הייתם מדברים איתי בכלל?

     

    בפועל פיתחת דוקטרינה חדשה, "הסלמה א־סימטרית". כלומר שכנגד התקפה קונבנציונלית אתה תהיה מוכן להשתמש בנשק גרעיני נגד מטרות צבאיות או מטרות־ערך אזרחיות. אתה הופך 50 שנות תיאוריית הרתעה גרעינית לחסרת משמעות.

     

    תראה, אני לא מבין גדול בזה. לי אכפת רק מהאן־בי־איי ושרידות המדינה. תאוריית ההרתעה הגרעינית שפיתחתם במערב מבוססת על יציבות, יכולת חיזוי מהלכים וקבלת החלטות רציונלית. אתם מניחים שאין לי את כל זה. תהיו בריאים. אולי יש לי, אולי אין לי, מציע לכם לא לנסות ולבדוק.

     

    פרדוקס ההרתעה הגרעינית כפי שאנחנו מבינים אותו מניח שעוצמת וכוח ההרס של הנשק הגרעיני הופכים את השימוש בו לבלתי סביר בעליל בגלל יכולת "מכה שנייה" של האויב. מכאן שלא נדרשת הרתעה. אצלך זה לא עובד.

     

    אל תתעסקו איתנו וכל התאוריות נכונות ותקפות. אין לכם מה להרתיע אותנו משום שאין לנו כוונות תוקפניות. אנחנו מרתיעים אתכם משום שמבחינתנו מלחמה היא קיומית לחלוטין, ולכן נשתמש במה שנצטרך, ללא קשר לכוח האש הקונבנציונלי של ארה"ב. הם אומרים שיוכלו להכות בנו בטילים וחימוש מדויק? אני מוודא שיישאר לנו מספיק להכות חזרה, ונכה עם מה שיש לנו.

     

    אתה עוקב אחרי ישראל?

     

    קראתי הרבה בשנים האחרונות, לא עוקב מדי יום. תראה, יש לנו הרבה משותף, עמים עתיקים, מדינות שתכלית קיומן לשמש השראה, אור ומודל לחברה אנושית מתוקנת. שתי המדינות ניצבות בפני איומים אזוריים קיומיים. אצלכם, כמו אצלנו, ניצחון הוא טקסי ותבוסה היא אסטרטגית. חבל רק שאתם מתרפסים בפני ארה"ב שמאיימת עלינו וחשבתם לקנות אוניות מהתאגיד הקרוי קוריאה־הדרומית. עצוב. יש לנו פינה חמה בלב לישראל. סבא שלי, המייסד, תמיד הזכיר שב־1950, כאשר האו"ם וארה"ב גיבשו קואליציה לכבוש אותנו, ראש הממשלה שלכם, דוד בן־גוריון, הסכים לשלוח גדוד צבא לכוח האו"ם שנלחם נגדנו. ממה שאנחנו מבינים, המפקדים שלכם סירבו ובסוף העברתם רק מאה אלף דולר לקוריאה־הדרומית.

     

    כותבים עליך די הרבה בישראל. אתה עוקב מדי פעם?

     

    תראה, קצב ניסויי הטילים בשנה האחרונה לא השאיר לי הרבה זמן פנוי, את המעט שיש לי אני מקדיש למשחקי האן־בי־איי. מכינים לי לקט תקשורת עולמי מדי בוקר. אצלכם אני בעיקר עוקב אחרי הספורט.

     

    באמת? משהו מיוחד?

     

    אני מאוד אוהב את רון קופמן, ולאחרונה ראיתי בטוויטר שהוא גם כותב עליי יפה, לא רק על ספורט. דיברתי עם דניס רודמן להביא אותו להגיש תוכנית ספורט פה אצלנו בפיונגיאנג. מקווה שיסתדר. חג סוכות שמח ושקט לכם. הכי חשוב, אל תאמינו לכל מה שאתם קוראים בעיתונים או רואים בטלוויזיה.

     


    פרסום ראשון: 03.10.17 , 15:45
    yed660100