אהבה, כפי שמספרים לנו השירים, הספרים, הסרטים וסדרות הטלוויזיה במאות השנים האחרונות, היא עסק מתוק שמגיע עם הרבה ייסורים לצידו. זיגמונד פרויד דיבר על הייסורים כחלק בלתי נפרד ממציאת אהבה והתרבות חיזקה את דבריו באופן שמתעלה מעל ז'אנרים וסגנונות. שברון לב של מי שהתאהב אבל נדחה הוא אולי הנושא הכי נפוץ בשירים בעת המודרנית, בין אם מדובר ברוק, פופ, מוזיקה מזרחית או אופרה. אחת הדמויות שבורות הלב המפורסמות ביותר בתרבות המערב היא ורתר, גיבור הספר "ייסורי ורתר הצעיר" של יוהאן וולפגנג פון גתה. האיש מתאהב בעלמת חן בשם לוטה על אף שזו מאורסת לברנש בשם אלברט. למרות אי זמינותה ורתר מתקשה לשחרר, מקריא ללוטה שיר רומנטי ואף זוכה ממנה לנשיקה חטופה, אלא שמיד אחר כך היא מודיעה לו שלא תפגוש אותו לעולם. ורתר שוקע בייאוש ושם קץ לחייו.
"אם ורתר היה חי היום הוא לא היה מתאבד אחרי שחווה דחייה", טוענת הסוציולוגית אווה אילוז, מחברת הספר "מדוע האהבה כואבת". "הוא פשוט היה שב לגלול את אפליקציית ההיכרויות בנייד שלו, מוצא שם במהרה 100 בחורות אחרות במקום לוטה, ומתנחם בזה. האפליקציות האלה פטרו אמנם את האדם מהייסורים הרומנטיים הישנים שעליהם דיבר פרויד, אבל במקומם הגיעו ייסורים חדשים, כאלה שנובעים מתחושת הזילות בכל החוויה של השימוש באפליקציות ואתרי היכרויות, בתחושה שהפכת לסחורה, למספר אנונימי בתוך רשימה ארוכה".
נכון לשנת 2017, להכיר אנשים באופן רומנטי מבלי להיעזר באפליקציות ואתרי היכרויות זה כמו למצוא דירה בלי להיעזר בפייסבוק: אפשרי, אבל קשה ממש. אפליקציות ההיכרויות הזמינות כיום ובראשן טינדר, המלכה האם, פרצו לחיינו בערך לפני 7־6 שנים. קדמו להן אתרי ההיכרויות השונים שהתיימרו לשדך למשתמשים פרטנר לאהבה על בסיס תכונות והעדפות משותפות, ואלה הצליחו באופן מוגבל: נכון לשנת 2009, 15 שנה אחרי שאתר ההיכרויות הראשון עלה לאוויר, רבע מהזוגות הסטרייטים ושני שליש מהזוגות הגייז הכירו באינטרנט. החידוש שהביאו האפליקציות, בעיקר טינדר, שהביא לעלייה משמעותית במספרים, היה זניחה של הגישה שאומרת שאלגוריתם כלשהו יכול לשמש כקופידון על בסיס נתונים שהמשתמשים הזינו לאתר.
טינדר: הכי קרובה למציאות
למי שלא בקיא או שנמצא בקשר הרבה שנים, אפליקציית טינדר מתבססת על פיד שמזמן למשתמש אינספור שידוכים פוטנציאליים שנמצאים בקרבה פיזית אליו (באותה העיר או באותו אזור בעיר, נגיד). המשתמש עובר על תמונות על ידי דפדוף שמאלה של המסך, כשאם הוא מעונין באדם מסוים שהוצע לו הוא מדפדף את תמונתו ימינה. אם שני אנשים דיפדפו ימינה אחד את השני/ה - הם יכולים להתחיל להתכתב ביניהם באפליקציה.
בכתבה מקיפה שפורסמה במגזין "גלמור" באפריל האחרון והתבססה על סקר שנעשה בקרב 1,000 נשים שמשתמשות באפליקציות היכרויות, נטען שההבדל בין טינדר לאתרי ההיכרויות שקדמו לו הוא שהאפליקציה מצליחה לחקות בצורה טובה יותר את הדינמיקה של להכיר אנשים בעולם האמיתי, מכיוון שהיא לא דורשת מהמשתמש להחליט או להצהיר לפני שהוא מכיר פרטנר פוטנציאלי האם כוונותיו רציניות או שהוא מחפש סקס בלבד.
הפסיכולוג החברתי איליי פינקל מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שחוקר את עולם הדייטינג ואפליקציות ההיכרויות, חושב שהשטחיות של טינדר היא היתרון הגדול שלה, ומסכים עם הטענה שהיא מדמה את החיים האמיתיים טוב יותר מכל אתר או אפליקציית היכרות אחרים. במאמר שפירסם בניו יורק טיימס ב־2015 הוא פירט את מה שטינדר מציעה ומתקיים גם בחיים הלא וירטואליים: פגישות מזדמנות עם אנשים זרים, התרשמות בעיקר ממראה חיצוני ושאיפה למעבר מהיר למפגש פנים אל מול פנים שרק בו אפשר באמת להתרשם מהאדם מולך ולהבין אם הוא מתאים לך.
טינדר ודומותיה אולי מדמות את החוויה של להכיר אנשים בעולם האמיתי, אבל זה ממש לא אומר שדייטינג בעידן האפליקציות דומה לדייטינג בעידן הטרום אינטרנטי. "זה כמו ההבדל בין לדוג בסירה רגילה לעומת לדוג בסירה עם קרקעית מזכוכית שמאפשרת לך לראות כמה דגים ישנם בים ולהעריך את סיכויי החכה שלך לתפוס אחד מהם", נכתב באותה כתבה ב"גלמור" לגבי ההבדל בין העידנים.
הפסיכולוג הישראלי גדעון לב שחוקר את מושג האהבה ופירסם ספר בשם "אההבה" מסביר את הקשר בין להיות מודע לכמות ההיצע לבין היכולת לפתח מערכת יחסים: "יש שני שלבים קריטיים ליצירת קשר אהבה - מציאת הפרטנר המתאים, והעבודה על הקשר והצמחת הזוגיות לכדי אהבה. אפליקציות ההיכרויות השונות עוזרות מאוד לשלב הראשון, כי הרבה יותר קל למצוא פרטנר מתאים היום לעומת לפני 15־10 שנה, אבל המוטיבציה לשלב השני פחתה. הזמינות של הפרטנרים כל כך גדולה שזה גורם לרבים לוותר על המאמץ של בניית קשר ולחפש פרטנר אחר ברגע שהאהבה דורשת טיפה מאמץ".
קראו עוד: דייטים? לא מוכנה לעבוד בזה | עדן מוזס
געגועים לדייטים בנסיבות טבעיות
הסטנדאפיסטית והעיתונאית חגית גינזבורג, 35, מעידה על עצמה כמי ש"מאז שנולדה נמצאת בעולם הדייטינג", וככזו היא יכולה להשוות את העידן הנוכחי עם עידן הטרום אפליקציות. יש לה חשבונות בטינדר (התחילה כאפליקציית סטוצים ולימים בגרה לכדי כזו שגם נולדים בה יחסים), אוקיי קיופיד (שנחשבת יותר ממוקדת יחסים) ובאמבל ("אפליקציה חדשה יחסית שהייחוד שלה הוא שרק הנשים יכולות לפנות לגברים", היא מסבירה).
"ההבדל המרכזי בין דייטים פעם והיום הוא בתחושה שאין שום יחודיות, כלומר שמי שיושב מולי בדייט נותן לי את התחושה שאני בת החלפה", אומרת גינזבורג. "גם כשגבר יושב מולי בדייט - הוא לא לגמרי איתי כי הראש שלו כבר באופציות אחרות. זה גורם לך לא לגמרי להתאמץ בדייט, ואני רואה שהבחורים שאני יוצאת איתם נמצאים שם רק ברמת ה־70% בערך, כששאר ה־30% שלהם עדיין מדפדף בטינדר. זה נכון גם לגבי עצמי. השאלה הזו, 'אולי יש מישהו יותר טוב שם בחוץ?' כל הזמן מרחפת לך מעל הראש. פעם, כשמישהו היה יוצא לבר, רואה מישהי ומתחיל איתה - היה לזה איזשהו משקל, ודינמיקה דומה הייתה גם לאתרי ההיכרויות ששלטו בשוק לפני האפלקציות. ברגע שטינדר והשאר הגיעו הכל נהיה זול ומדופדף. יש לי געגוע לדייטים של פעם שנולדו בנסיבות טבעיות ועשו לי פרפרים בבטן".
"מה שאנשים נוהגים לכנות 'פרפרים' ואחרים מכנים 'קסם' זה דבר חשוב מאוד באהבה", טוען גדעון לב. "בוא נגיד שאתה בשוק פשפשים ומוצא שם פריט מסוים, מאחורי הרבה חפצים ובנקודה שאיש לא ראה. אתה תתלהב ממנו הרבה יותר מאשר אם היית מוצא אותו באיקאה. משמעות היא עניין סובייקטיבי, ואפליקציות ההיכרויות והרשתות החברתיות השונות מדגישות את ענין האלגוריתם ומוחקות לחלוטין את הצד הסובייקטיבי, האישי. שמעתי סיפור על מישהי שבחיים שלה לא עצרה טרמפים לאנשים ופעם אחת היא החליטה לעצור למישהו, לא ברור למה, ובדיעבד הטרמפסיט הפך לאהבת חייה והם התחתנו. זה לא אומר שאם תפגוש מישהו באתר אז בהכרח לא יהיה קסם ורומנטיקה, אבל באפליקציות קל יותר לרומנטיקה ללכת לאיבוד".
בזמן שבגזרת הרומנטיקה נרשם סוג של חוסר, אפליקציות ההיכרויות הוסיפו לחיינו מושגים שלא היו קיימים קודם לכן. "קודם כל יש את ענין ה'מִקבול'", מסבירה גינזבורג, "שזה לצאת עם כמה אנשים במקביל. זה משהו שקורה המון בעידן האפליקציות, בעיקר בשלבים הראשונים של הקשר".
ונראה שיש גם תופעה חדשה בשם "גוסטינג", להיעלם אחרי דייט אחד או שניים משל היית רוח רפאים. "התופעה הזו לא הייתה קיימת בשמה לפני האפליקציות", אומרת גינזבורג, וממשיכה לפרט על הצדדים הפחות יפים של הדייטינג הדיגיטלי. "יש המון מתחזים באפליקציות, מלא נשואים שמשקרים לגבי המצב המשפחתי שלהם או שמים תמונה לא שלהם. יש הרבה מטרידנים ששולחים הודעות זהות להמון נשים במקביל ואנחנו משוות את זה אח"כ בקבוצות הנשים וצוחקות עליהם".
ויש גם דברים שהיו ואינם עוד, כמו המושג "בליינד דייט". "אין מצב להגיע היום לדייט מבלי לדעת איך נראה הבנאדם שאת עומדת לפגוש. בנוסף, הרבה נשים שהתחילו לצאת עם מישהו נכנסות לפרופיל שלו באפליקציה כדי לראות אם הוא ממשיך להשתמש גם אחרי ההיכרות שלהם. המילים Last seen מקבלות כוח אדיר במקרים האלה".
צרכנים של אהבה
אחד הדברים הבולטים באפליקציות ההיכרויות הוא שהפעולה הפיזית שהן מחלצות מהמשתמש - גלילה של תוכן מטה - זהה לפעולה הנדרשת ברשתות חברתיות ובאתרי רכישת מוצרים, "ובסופו של דבר טינדר, כמו פייסבוק ואמזון, הפכה לעוד אובייקט בהייה", אומרת גינזבורג. "האפליקציות האלה מסודרות במבנה של שוק עם היצע וביקוש", מספרת אווה אילוז על אלמנט נוסף מתחום הצרכנות שהיא מזהה בפלטפורמות האלה. "הסובייקטים המיניים מסודרים שם כסחורה ויזואלית שמונחת לצד מוצרים אחרים, מה שהופך את המשתמש לצרכן לכל דבר ששואל עצמו מה הכי מתאים לו. יש שם חיקוי כמעט מושלם של מצב שוק, כולל החוק הבסיסי של שוק - סחורות יותר מבוקשות ופחות מבוקשות".
מחקרים מראים שמשתמשי אפליקציות היכרויות הם בררנים יותר באופן מובהק מאלה שמכירים אנשים שלא דרך אפליקציות. איליי פינקל טוען שכל אדם שואף לצאת עם אנשים שנראים בעיניו יפים ומוצלחים, וגם משתמשי אפליקציות ההיכרויות בוחנים פרטנרים פוטנציאלים שבעיניהם נתפסים אטרקטיבים. אלא שבניגוד לעולם האמיתי, מסביר פינקל, באפליקציות אין שום עדות לעובדה שרוב המשתמשים מתעניינים באותם אנשים יפים ומוצלחים. אם זירת ההיכרות הזו הייתה מועתקת מהטינדר לעולם האמיתי, מסביר פינקל, אז הייתה נראות לכך שכל הנוכחים בחדר מתגודדים סביב אותם 4־5 אנשים יפים ומוצלחים במטרה להתחיל איתם, מה שהיה יוצר מבוכה שבעקבותיה חלק מהנוכחים היו מתפשרים על אדם אחר להתחיל איתו. אלא שהעובדה שכל משתמש חווה את האפליקציה לבדו ולא רואה מי עוד מנסה להתחיל עם מי שמצא חן בעיניו, מאפשרת למשתמשים להיות הרבה יותר בררנים מאשר בעולם האמיתי. החוקרת רבקה היינו מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, בהמשך לדברים של אילוז, מכנה את התנהלות המשתמשים באפליקציות במונח Relationshopping.
איך ייראה עולם הדייטינג בעוד עשור ואיך אנשים יחפשו אהבה בעוד 30 שנה? "אני די משוכנע שהאפשרות של להתחיל עם מישהו פנים אל מול פנים תיעלם ותיחשב לגמרי לא מנומסת בעוד כמה שנים", טוען גדעון לב. "אפליקציות ההיכרות באות לנטרל את אלמנט חוסר הוודאות בדייטינג על ידי הגשת מידע רב על מי שאתה עומד לפגוש במטרה לבדוק אפשרות לקשר רומנטי. השאיפה להקטין ולהעלים את אי־הוודאות מהעולם היא אולי פרויקט העל של הציוויליזציה, מה שהמערב מנסה לעשות כבר 300 שנה בכל מיני תחומים. יש כמובן יתרונות בלדעת את מי אתה הולך לפגוש לדייט, אבל אסור לשכוח שהחיים עצמם הם אי־ודאות אחת גדולה, וכך גם קשרים רומנטיים. אם אנחנו מתמכרים לחיים עם מינימום אי־ודאות זה מחליש אותנו, ובאהבה יש אי־ודאות ענק שאני חושש שפחות ופחות יכולים לשאת".
