מותו של מר נצרת־עילית

במשך 31 שנים היה מנחם אריאב ראש עיריית נצרת־עילית, מי שהנהיג את העיר ובנה אותה בדמותו. בסוף השבוע הלך לעולמו בגיל 88, וביום שישי אחר הצהריים הובא למנוחת עולמים — כשעיר שלמה מודה לו על פועלו.

אריאב נולד ברומניה בעיר גאלאץ. "הוא נדד עם אמו במהלך מלחמת העולם השנייה ממקום למקום וכך הם ניצלו", מספרת בתו, אורנה פישר. "לאחר מכן הצטרף לתנועת גורדוניה החלוצית ועסק בהעלאת יהודים לישראל. אבא עלה לישראל בסוף שנות ה־40 והצטרף להכשרה בקיבוץ מסדה שבעמק הירדן, משם עבר לקיבוץ ניר־עם שבנגב, מילא תפקידים שונים בקיבוץ וחי שם יותר מעשור".

לאחר כמה שנים בקיבוץ הוא עבר לנצרת־עילית, נבחר למזכיר מועצת הפועלים ולאחר 15 שנים נבחר לעמוד בראש העירייה. הוא החזיק בתפקיד עד 2008 ונחשב למי שקידם את העיר והיה הכוח המניע מאחורי צמיחתה.

"אבא קיבל לידיו עיירת עולים קטנה בגליל, ובצורה הדרגתית וחכמה הקים עיר מחוז משגשגת. במשך כ־15 שנים אבא היה מזכיר מועצת הפועלים בנצרת־עילית וטיפל בעובדי מפעל השוקולד ומפעלי הטקסטיל שפעלו אז בעיר. במשך עשרות שנים היה אבא איש מפא"י ההיסטורית, מקורב ליצחק רבין ולשמעון פרס ז"ל. גם עם אריאל שרון ז"ל היו לו יחסי הערכה ואהבה, ויחד הם קלטו אלפי עולים בעיר ופיתחו אותה בשנות ה־90. בכל הזדמנות הוא נהג לומר: 'אני ראש עיר קולטת עלייה'. הוא זיהה בעולים מקור מרכזי בצמיחתה של העיר", סיפרה אתמול פישר.

"מנחם אריאב היה מנהיג משכמו ומעלה, איש רב פעלים, שותף מרכזי בהפיכתה של נצרת־עילית מיישוב קטן לעיר המחוז ולבירת הגליל", ספד לו רונן פלוט, ראש העיר הנוכחי של נצרת־עילית. "הייתה לי הזכות לעבוד במחיצתו כמ"מ ראש העיר בשנות ה־90, ולמדתי ממנו מנהיגות ואחריות מה הן. הוא היה איש של פרטים קטנים וגדולים, בעל ידע רחב וזיכרון פנומנלי. עם כניסתי לתפקיד ראש העיר הענקתי לו את תואר יקיר העיר בהערכה ובשם כל תושבי נצרת־עילית".

מאות מתושבי העיר ובני משפחתו ליוו את אריאב ביום שישי בצהריים למנוחת עולמים בבית־העלמין הישן בנצרת־עילית. הוא הותיר אחריו שלושה ילדים, שבעה נכדים וחמישה נינים.