יורים ובוכים

"ההורים שלי כועסים עליי מאוד", אומר לנו בשקט "אלעד" (שם בדוי, השם המלא במערכת), נער בן 14 מהמרכז. "הפסדתי את הכסף שלהם, 800 דולר בערך, באתר של הימורים".

איך זה קרה?

"בכלל לא רציתי להמר, רק רציתי להרוויח 'סְקִין' טוב. ניסיתי להשיג סכין שקוראים לה קרמביט".

איך הגעת לאתר הזה?

אחד מאתרי הימורי הסקינים, שפועלים מחוץ למשחק. "איננו מעורבים בהימורים או בקידום הימורים", אומרים בחברה

"ראיתי סרטון של מישהו שמשחק בזה, והוא זכה בהרבה כסף. הייתי בטוח שגם אני יכול. ניסיתי בהתחלה עם קצת כסף - וזכיתי. אחר כך ניסיתי להמר קצת והפסדתי. לא רציתי שאבא ואמא יראו את זה בחשבון שלהם, אז ניסיתי להמר עוד פעם בשביל להחזיר את הכסף, אבל רק הפסדתי, הפסדתי הכל".

לקחת את כרטיס האשראי של ההורים?

"לא, לא לקחתי כלום, הכל היה שמור במחשב, זה דרך הפייפאל שלהם".

איך הם הגיבו כשגילו?

סצנה מתוך המשחק קאונטר סטרייק

"כעסו עליי מאוד. ניסיתי להסביר להם שכל החברים שלי עושים את זה. הם דיברו עם חלק מההורים האחרים. זה עשה לי בעיות".

מיד יגיעו ההסברים מהם הסקינים ולמה ילד בן 12 צריך סכין וירטואלית שקוראים לה קרמביט - אבל לפני הכל, נספר ש"אלעד" לא לבד. ילדים רבים מתלוננים בחודשים האחרונים שהפסידו כסף, בדרך כלל כסף של הוריהם, באתרי ההימורים הללו. אחד טען שהפסיד 800 דולר, אחר 300, וילד בר־מצווה אחד סיפר שהפסיד אלף שקל, מתנה שקיבל מקרוב משפחה לבר־מצווה.

"ידיעות אחרונות" חושף את עולם ההימורים החדש של ילדי ישראל: הימורים על אובייקטים וירטואליים, שעולים ושווים כסף רב, באמצעות אתרי הימורים שונים ומשונים. המוצרים הווירטואליים האלו – אותם סקינים – הם כלי נשק מתוך "קאונטר סטרייק", ממשחקי הרשת הפופולריים בעולם, אשר סוחף אחריו מאות אלפי גיימרים ברחבי תבל, ולא מעט גם בישראל. חשוב להדגיש: אתרי ההימורים אינם חלק מהמשחק הרשמי ולא קשורים לחברה שמפעילה אותו, אבל הם חלק מתרבות הרשת המשגשגת שהתפתחה סביב "קאונטר סטרייק" – ושמדביקה בחודשים האחרונים גם צעירים בארץ.

איך הצעירים הללו מגיעים לאתרי ההימורים? מתברר כי כמה בעלי ערוצי יוטיוב ישראליים, שבהם צופים מאות אלפי ילדים, עוזרים לפרסם את אתרי ההימורים הללו - וחלק מבעלי הערוצים אף מתוגמלים כספית עבור הימור שמנותב מערוץ היוטיוב שלהם.

היוטיובר טופ גיק (נמרוד בן משה) בסרטון שמותח ביקורת על הימורי היוטיוברים

הימורים מהסוג הזה, כמעט מיותר לציין, אינם חוקיים בישראל, בוודאי כשמדובר בקטינים. אבל מעבר להיבט המשפטי ולנזק הכלכלי - הפגיעה המשמעותית ביותר שנגרמת כאן היא כמובן נפשית. הפסיכיאטר פרופ' פנחס דנון, מומחה בינלאומי לגמילת ילדים מהימורים ואחד ממחברי הספר "כולנו מכורים": "זמינות היא מילת המפתח כאן. את ההימורים האלו שאתה מספר לי עליהם, ילד יכול לעשות למעשה בכל מקום, הוא אפילו לא צריך לגשת למחשב, כי אפשר לעשות את זה בסמארטפון. הוא יכול להמר בהפסקה בבית הספר, באוטובוס. לילדים יש תפיסה של האינטרנט כמקום שממנו הם מקבלים את כל המידע שלהם, ולכן הם תופסים אותו כמקום אמין".

ומניסיונך בגמילת ילדים, איפה ההורים?

"הם בדרך כלל יודעים אחרונים".

הז'יטונים החדשים

ספייסי קראפ (אביאל בסין) בסרטון שמדגים הימורי סקינים. בסין: "אני חלילה לא מעודד הימורים"

אז מה זה בעצם ההימורים על סקינים ואיך הפכו הפריטים הווירטואליים האלו לז'יטונים של 2017? כדי לענות על השאלה צריך קודם כל לערוך היכרות עם משחק המחשב קאונטר סטרייק (Counter Strike, "מכת נגד" בתרגום חופשי), אשר נחשב כאמור לאחד ממשחקי הרשת הפופולריים ביותר בעולם. מאות אלפי שחקנים משחקים בכל זמן נתון, ועל פי הנתונים הרשמיים, השיא היה 850 אלף שחקנים בעת ובעונה אחת. בישראל, יותר מ־300 אלף משתמשים הורידו את המשחק.

קאונטר סטרייק הוא משחק רשת מלחמתי בגוף ראשון, שבו השחקנים משחקים בקבוצות: מצד אחד קבוצת טרוריסטים, ומצד שני לוחמים בטרור. המשחק מסתיים כשכל השחקנים של קבוצה אחת מתים, או כשקבוצה אחת מצליחה לבצע את מטרתה.

ב־2012 הוציאה Valve, החברה שפיתחה את המשחק, גרסה חדשה בשם Counter Strike Global Offensive, או כפי שהשחקנים מעדיפים CS:GO, אשר כללה אמצעי לחימה נוספים. באוגוסט 2013 יצא עדכון למשחק, שהכניס אפשרות מעניינת וחדשה: מעתה, המשתתפים יכולים לייפות את כלי הנשק שלהם על ידי סקינים ("עורות" בתרגום חופשי - א"ש). כך, למשל, אם לאחד המשתתפים יש רובה כלשהו, הוא יכול לצרף לו סקין שיציג את הרובה בצורה אחרת, בדרך כלל יותר ססגונית וייחודית. Valve הגדילה לעשות ופתחה שוק רשמי לסקינים בזירת משחקי הרשת הפופולרית שלה, שקרויה Steam. "מה שקרה בעצם זה שהשוק של הסקינים הקפיץ את הפופולריות של קאונטר סטרייק לממדים גדולים בהרבה מכפי שהיה עד אז", מסביר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה לסייבר ומשפט. "שוק הסחר בסקינים הפך להיות יותר ויותר גדול. יש כאלו שמשחקים בקאונטר סטרייק קודם כל בגלל הסחר בסקינים, ורק אחר כך בגלל המשחק עצמו".

Valve מגבילה רכישת סקינים ל־400 דולר בלבד, אבל מסביב למשחק התפתחו אתרים – שאינם בבעלות Valve או קשורים אליה – אשר מאפשרים מסחר בסקינים. במקרים מסוימים, הסקינים הנדירים ממש מגיעים למחירים פרועים, כולל, למשל, 50 אלף דולר (!) לחרב. מכאן, הדרך לאתרי הימורים הייתה קצרה. יזמים זריזים גילו שהשחקנים יכולים "לקחת" את הסקינים החוצה מהמשחק הרשמי ופתחו אתרי רולטות והימורים אחרים. המהמרים פשוט שמים את הסקין שלהם – חרב, רובה, אקדח וכו' – על רולטה וירטואלית, ומהמרים. "הסקינים בעצם הפכו למטבע הימורים", מסביר ד"ר קוזלובסקי.

כלומר אני לוקח את הסקינים שלי ומהמר באמצעותם?

"אתה יכול לרכוש סקינים ואז להמר באמצעותם, או לחלופין פשוט לשלם כסף כדי לזכות בסקינים".

אם במקרה זכיתי, אני יכול לקבל בתמורה כסף אמיתי?

"אתה ממיר את הסקינים שלך לכסף אמיתי לגמרי, כמובן בקיזוז עמלה מסוימת. מה שקרה בפועל הוא שצמח שוק עצום של הימורים שמשתמש בסקינים. השוק הזה הוערך בשנת 2016 בלא פחות מ־5.5 מיליארד דולר בשנה".

נמרוד בן משה, מערוץ היוטיוב Top Geek, שמסקר את תרבות הגיימינג, נחשב לאושיה בתחום משחקי המחשב והתרבות הדיגיטלית. הוא אחד היוטיוברים (כוכבי יוטיוב — א"ש) הבולטים שיצאו בגלוי נגד תופעת הימורי הסקינים. "בעצם, הסקינים האלו משמשים כז'יטונים", מסביר בן משה. "השחקנים נכנסים לאתר חיצוני למשחק, שיש בו רולטה, מסובבים, ואז הם יכולים לזכות, או מה שקורה בדרך כלל - להפסיד. כשהם מסיימים הם יכולים להמיר את הסקינים בחזרה לכסף".

"יש גם הימורים על מה שנקרא 'קייסים'", מוסיף "אהוד" (שם בדוי) בן ה־16 שמהמר באתרים כאלו. "לדוגמה: נניח שיש לי שני סקינים של רובים ושני סקינים של סכינים. אני נכנס לאתר של ההימורים, מכניס שם משתמש, ואז אני יכול לפתוח מעין מזוודות ('קייסים' בלשון הגיימרים – א"ש), שבתוכן יש כל מיני כלי נשק. למשל אני יכול לפתוח מזוודה שיש בה רק סכינים. על כל מזוודה כתוב כמה כסף עולה לפתוח אותה, ואז יש כמו רולטה שרצה, ובסוף אני מקבל את אחד מהסקינים במזוודה".

כמה עולה "לפתוח מזוודה" כזו?

"תלוי איזו מזוודה, זה יכול להיות דולר אחד וזה יכול להיות 120 דולר. במזוודה יקרה יש סקינים יותר טובים, כמובן. אני מהמר רק בסכומים קטנים מאוד, עד עשרה דולרים".

אפשר להכניס כסף רגיל בשביל להמר?

"כן, ברור. כמה שאתה רוצה. בסוף, כשסיימת להמר, אתה יכול למכור את הסקינים שלך תמורת עמלה של בערך 30 אחוז".

אפשר להמר באמצעות הסקינים רק ברולטה?

"לא. אפשר גם להמר על משחקים. לדוגמה, אם יש קבוצה נגד קבוצה ב־CS:GO, אני יכול להמר עם סקינים שקבוצה אחת תנצח את השנייה. המחשב נותן לי את הסיכויים ואם אני מנצח אני מרוויח כסף".

הרווחת פעם?

"כן, הרווחתי כמה פעמים סכומים לא רעים".

בסך הכל אתה חושב שהרווחת יותר או הפסדת יותר?

"אני חושב שהפסדתי יותר".

אתה נשמע ילד חכם, איך בכלל הגעת להמר?

"ראיתי פרסום ביוטיוב שאפשר להרוויח בזה אחלה סקינים, ומשם התחלתי. אותי יותר מעניינים הסקינים, אבל יש לי חברים שרצו את הכסף, חלק מהם הפסידו סכומים די גדולים".

אדפוקליפסה עכשיו

אז איך הגיע הטרנד המפוקפק הזה לישראל? מומחים בתחום מספרים לנו כי עד לפני כשנה, תופעת הימורי הסקינים כמעט לא הייתה קיימת כאן. אלא שבחודשים האחרונים החלו לפתע לצוץ ביוטיוב סרטונים בעברית, שמקדמים את אתרי ההימורים. את חלק מהסרטונים מקריינים כוכבי יוטיוב ישראלים, שמציגים את עצמם כאשר הם מהמרים אל מול המצלמה. חלק מהסרטונים כוללים קישור שמאפשר להמר באמצעותו. במקרים רבים, ככל שיותר מהמרים ייכנסו לאתר באמצעות הסרטון – היוטיובר ירוויח יותר כסף.

בחודשים האחרונים, כך נדמה, יותר ויותר סרטונים מפנים את הגולשים לאתרי הימורים כאלו. למה זה קורה דווקא עכשיו? ברוכים הבאים לדרמה הגדולה שמטלטלת את יוטיוב, אתר הווידיאו הגדול בעולם. בן משה מסביר: "בחודשים האחרונים מתחוללת מה שאנחנו מכנים Adpocalypse, 'אפוקליפסת הפרסומות'. מה שקרה הוא שיוטיוב שינתה נהלים והחליטה שיש תוכן מסוים שהוא לא פרנדלי לפרסומאים, לדוגמה שפה לא נאותה או נושאים שנויים במחלוקת".

על המשמעות של אפוקליפסת הפרסומות מסבירה קרין אלדאה מערוץ היוטיוב Top Geek: "לכל יוטיובר יש CPM, שזה בעצם כמה דולרים הוא מרוויח לכל אלף צפיות. ה־CPM של חלק גדול מהיוטיוברים צנח בעקבות האפוקליפסה. אם בעבר יוטיובר טוב בישראל הרוויח, למשל, בין דולר לארבעה דולר לכל אלף צפיות, היום הוא מרוויח כמה סנטים".

על רקע הצניחה בהכנסות החלו כמה יוטיוברים גדולים בישראל לפרסם אתרי הימורי סקינים. התוכן של הסרטונים הללו לרוב דומה למדי: היוטיוברים מהמרים על סכום שניתן להם מהאתר, צורחים משמחה כשהם זוכים ומראים לקהל כמה קל לכאורה לזכות. כך, למשל, יוטיובר קטין, נכנה אותו כאן בשם הבדוי "בר", מדגים לצופיו כמה קל לזכות בסקינים ששוויים מאות דולרים, תוך שהוא מסובב את רולטת הנשקים פעם אחר פעם. הסרטון זכה לעשרות אלפי צפיות. בסרטון נוסף "בר" מזהיר כי המהמרים עלולים להפסיד.

שאלנו את "בר" על העסקה שלו עם אתר ההימורים שהוא מקדם בסרטונים. "סגרתי איתם מחיר על כל סרטון, ובנוסף לכך אקבל כסף על כל מי שנכנס דרכי להמר", הוא מספר. "על הסרטון הראשון קיבלתי 100 דולר ועל כל סרטון מעלים לי ב־50 דולר".

למה בעצם נער כמוך מתעסק בכל זה?

"תשמע, אני עשיתי את זה בשביל לקנות מחשב חדש".

נו? וקנית?

"כן".

"כבר אני ברווח!"

בזה אחר זה הצטרפו לטרנד סרטוני ההימורים גם יוטיוברים ישראלים גדולים יותר, ובראשם Spicy Crap, אשר לערוצי היוטיוב שלו יש יותר מ־200 אלף מנויים, והוא נחשב לשני בגודלו בארץ. Spicy Crap, אביאל בסין, העלה סרטון שבו הוא מתחרה בהימורים עם יוטיובר פופולרי אחר, שכינויו Shadowskrops (מורט פלנוב). בסרטון, כל אחד מהשניים מקבל 500 דולר, והם מסובבים את הרולטה בליווי צרחות "כבר אני ברווח!" "השגתי סכין!" "יאללה עוד אחד!" בסופו של יום הוכרז בסין כמנצח, תוך שהוא רושם רווח נאה של 997 דולר. בסרטונים של השניים צפו יותר מ־150 אלף איש.

במקביל לסרטון הזה צצו עוד ועוד סרטונים של יוטיוברים נוספים, שגם הם עוסקים בהימורי סקינים. חלק מהסרטונים הישראליים כוללים אזהרה שלפיה ניתן להפסיד כסף ושההימורים אינם בטוחים. כל הסרטונים שבהם צפינו נותנים קישור לאתר הימורים כלשהו.

לפחות לפי התגובות לסרטונים הללו, נראה שחלקם עשו עבודה לא רעה. "הייתי מושפע לגמרי מכל הסרטונים האלה וביזבזתי על השיט הזה 80 דולר. זה ממכר ויוצאים מזה בהפסד כספי עצום", סיפר אחד המגיבים. "הפסדתי 100 דולר בגלל החרא הזה!!!" סיפר אחר.

ספייסי קראפ, אביאל בסין, לא כואב לך הלב שילד יכול להפסיד כסף באתר הימורים שאליו סרטון שלך מפנה?

"אני אמרתי בפירוש בסרטונים שלי שהם לא מיועדים לילדים. דבר שני, אני חלילה לא מעודד הימורים. אני מדגיש את זה, אני אומר את זה. הדבר האחרון שאני רוצה זה שצופים שלי יהמרו".

יש לך אפשרות טכנית להגביל את הסרטון לצפייה מעל גיל 18.

"תראה, אני מודע לכך שיש ילדים שצופים בי, אחרי הכל, זה יוטיוב. נכון שיש פונקציה להגביל את עצמך ל־18 פלוס, אבל הדברים האלה פוגעים בסופו של דבר ביוטיובר, כי יוטיוב לא מקדמים באמת את הסרטונים האלה".

כלומר אתה מרוויח פחות כסף.

"כן, כי אין פרסומות בסרטונים שאני מגביל".

אז אתה מעדיף שילדים יצפו ואז אולי יהמרו?

"הכסף לא באמת מעניין אותי, אני לא זוכר בדיוק כמה אני מרוויח, זה בין אחוז אחד לעשרה אחוזים על כל אחד שנכנס ללינק שלי, ולא הרבה מקליקים. אולי אלף".

אז לדבריך, אלף צופים נכנסו לזירת הימורים בגלל הסרטון שלך. אם זה לא כסף, מה זה כן?

"הסרטונים האלה מלאי אקשן וריגוש. אתה רואה בן אדם שאולי עכשיו יכול להרוויח סכומי כסף מטורפים. אם הוא צורח מהתרגשות שהוא הרוויח, אם הוא בוכה כי הוא הפסיד — אלה סרטונים שאני אישית נהנה לצפות בהם".

מורט פלנוב, למה אתה מתעסק בזה?

"למה לא לבוא לטוטו וללוטו, לשאול אותם: למה אתם מפרסמים הימורים לכלל האוכלוסייה? ילדים צופים בערוצים בטלוויזיה שכן שמים את הפרסומת הזו של הימורים לכלל האוכלוסייה".

ההבדל הוא שמפעל הפיס מגביל את פעילותו לבני 18, בעוד שבחלק גדול מאתרי ההימורים, גם ילד בן 12 יכול להמר.

"נכון, אז למה בעצם אתה בא אליי בטענות ולא למערכת עצמה?"

מן הסתם גם אתרי ההימורים חוטאים פה, אבל זה שאתה מפרסם אותם לא עושה אותך צדיק.

"אני יודע שזה לא עושה אותי צדיק, אבל יש לי את כל הזכות ואת כל המקום על פי דיבור חופשי לעשות את הדבר הזה. אני יוצר רשת, לא פתחתי ערוץ יוטיוב ואמרתי, 'היי, ילדים אני עושה תוכן שמיועד נטו לילדים'. אני לא יובל המבולבל, אחי, אני לא מיכל הקטנה".

"לעצור את הטירוף"

בינתיים הולכות ומצטברות במערכת העיתון עוד ועוד עדויות על ילדים ובני נוער, שמפסידים בהימורי סקינים סכומים לא מבוטלים. "הכנסתי 2,000 שקל על 20 קייסים (כזכור, פתיחת 'מזוודות' של סקינים – א"ש) ולא הרווחתי כלום", אמר לנו א' בן ה־13. "אלף שקל שאני חסכתי ועוד אלף שקיבלתי מקרוב משפחה לבר־מצווה – והפסדתי הכל. רציתי להשיג סכין שווה אבל לא הצלחתי, אז פתחתי עוד קופסה ועוד קופסה, ולאט־לאט הכסף נגמר, נשארתי עם משהו כמו 50 דולר והתנתקתי".

כמה זמן לקח לך להפסיד את הכסף?

"פחות משעה".

תחזור שוב להמר?

"אני מאוד רוצה להרוויח מה שהפסדתי, אבל אני לא יודע אם יהיה לי מספיק כסף".

מומחית הגמילה מהימורים אורית אופיר: "יש טווח בין 'מהמר חברתי' ל'מהמר כפייתי'. החברתי זה מישהו ששם כסף, הרוויח, הפסיד - בסדר, היה נחמד. היה קצת ריגוש למשחק. הכפייתי זה מישהו שמתחיל להמר על בסיס קבוע ומתחיל להעלות את הסכומים. זה בני נוער שתראה אותם הולכים כמו זומבים, אין להם מבט בעיניים. הם כל היום עם הטלפון ביד. הולכים איתו לשירותים, הולכים איתו לישון מתחת לכרית. לא עוזבים אותו לרגע".

איך אפשר לגמול ילד מהימורים?

"כדי לצאת מהתמכרות אין הרבה אפשרויות. זה או שחור או לבן. צריך להוציא את הגורם הממכר מהבית. זאת אומרת, אם מישהו מכור לאלכוהול, אני לא אשאיר אלכוהול בבית. במקרה הזה, מה שצריך לעשות הוא להוציא את המחשב לגמרי לתקופה מסוימת, ואז להחזיר אותו בהדרגתיות ושליטה מוחלטת של ההורים".

ביקשנו להתנסות בהימורי סקינים בעצמנו. התחלנו מ־20 דולר שניתנו לנו באשראי והימרנו בכל פעם על דולר או שניים. זכינו כמה פעמים ועד מהרה גדל הסכום ל־30 דולר. החלטנו להגדיל את הסיכון והתחלנו להמר על עשרה דולרים, כלומר לסכן שליש מכספנו בכל הימור. בתוך חמש דקות נשארנו עם ארבעה דולרים בלבד. כאן עצרנו. לא בטוח שאם היינו נערים בני 13, זה היה נגמר שם.

בארה"ב, שם התופעה נרחבת בהרבה, הוגשו שתי תביעות משפטיות בנושא הימורי הסקינים: האחת, תביעה ייצוגית נגד חברת Valve עצמה; והשנייה, נגד שני יוטיוברים שפירסמו חברות הימורים שבהן היו שותפים.

נתחיל מהתביעה השנייה: היוטיוברים שנתבעו הגישו בקשה לדחות את התביעה על הסף, וההליך המשפטי עדיין מתנהל.

גם התביעה נגד Valve עדיין מתנהלת, ובינתיים נשלחו הצדדים לגישור. בינתיים שלחה החברה עצמה – שכאמור, ההימורים אינם מתרחשים במסגרת המשחק שלה או קשורים אליה - מכתבי התראה ליותר מ־20 אתרי הימורי סקינים, אבל חלקם ממשיכים לפעול למרות זאת. בקשותינו לתגובה מ־Valve לכתבה נותרו ללא מענה. כאשר ועדת ההימורים של מדינת וושינגטון פנתה לחברה, הגיבה Valve כי "איננו מעורבים בהימורים או בקידום הימורים, ונקטנו צעדים כלפי צדדים שלישיים על מנת להרתיע אתרי הימורי סקינים. איננו מעוניינים לכבות את שירותי STEAM שאתרי הימורי סקינים מנצלים לרעה".

עורך הדין ג'ספר וורד שמנהל את שתי התביעות – הן נגד היוטיוברים והן נגד Valve - אומר ל"ידיעות אחרונות": "אני מאוד עצוב שזה הגיע לישראל אבל שמח שאתם כעיתון עוסקים בזה. בארה"ב, לצערי הרב, התקשורת לא עוסקת בזה כל כך הרבה, למרות שמדובר במיליארדי דולרים בשנה. לפעמים אני מנסה להסביר לחברים שלי את גודל התופעה והם לא מאמינים למשמע אוזניהם. צריך לעצור את הטירוף הזה של הימורי הילדים".

פנינו ל־Valve בבקשת תגובה מפורטת, אך למרות פניות חוזרות ונשנות, עד ירידת הגיליון לדפוס טרם נענינו.

בגוגל ישראל (גוגל היא בעלת יוטיוב) ביקשו שלא להגיב לכתבה. •