שישי 15 בדצמבר 2017
ידיעות אחרונות
צילום: דני שדה
ממון • 09.10.2017
כך נכשל דירוג המלונות בישראל
שלוש שנים לאחר הפעלת שיטת הדירוג, שבה השקיע משרד התיירות מיליוני שקלים, רק כרבע מהמלונות דורגו • בכיר בענף: "זו בדיחה, את הדירוג קובעים היום צרכנים שכותבים ביקורות באינטרנט"
דני שדה

הכישלון של דירוג המלונות: שלוש שנים לאחר תחילת הדירוג לפי השיטה האירופית, רק כרבע מהמלונות, שכוללים כ־20% בלבד מכלל חדרי המלון בישראל - אכן דורגו.

 

לדברי בכיר בענף התיירות, "זו לא בושה לומר 'טעינו'. היה ראוי שמשרד התיירות יודה בכך ויחליט להפסיק את הבדיחה הזו שנקראת דירוג מלונות. ההחלטה על הדירוג התקבלה לפני יותר משש שנים ויצאה לפועל שלוש שנים מאוחר יותר. בזמן הזה התחלפו שלושה שרי תיירות. אלא שבמשרד התיירות לא קראו נכון את המפה ולא ראו שמי שקובע היום את דירוג המלונות הם הצרכנים שמגיבים באתרי האינטרנט השונים וכותבים ביקורות על בתי המלון. למרות שהביקורות לא תמיד אמיתיות, עדיין רוב האנשים קוראים אותן ובמקרים רבים בוחרים את בית המלון שבו יבלו את חופשתם לפי הביקורות האלה".

 

קראו עוד: דירוג שעבר זמנו | דני שדה

 

משרד התיירות, שהשקיע בפרויקט הדירוג כמה מיליוני שקלים, הוציא מכרז בינלאומי, שבוטל לאחר שאף חברה לא עמדה בכל הקריטריונים. בהמשך הוציא המשרד מכרז מתוקן במיליוני שקלים ובחר בחברה אוסטרית כדי לבצע את הדירוג. אלא שרוב בתי המלון בכלל לא הצטרפו לדירוג. גם רשתות בתי המלון, למעט ישרוטל, החליטו לא להצטרף לדירוג או לדרג רק חלק מהמלונות שלהן, בעיקר המפוארים יותר. כך, למשל, רשת מלונות דן העבירה לדירוג רק את מלון המלך דוד, דן תל־אביב, דן כרמל בחיפה, דן אילת ודן בוטיק בירושלים.

 

לעומת זאת, דן קיסריה, דן אכדיה ומלונות דן פנורמה לא הוגשו לדירוג. רשת מלונות פתאל הגישה לדירוג רק 7 מתוך כ־35 בתי מלון שהיא מנהלת, רשת מלונות קראון פלאזה הגישה לדירוג את המלון במרכז עזריאלי, אבל לא את המלון על חוף הים וגם לא את המלון בים המלח, אילת, ירושלים וחיפה. רשת מלונות הבוטיק אטלס הגישה לדירוג 5 מתוך 15 בתי מלון שבבעלותה, מהם דורגו עד כה רק שניים ו־3 נמצאים בהליך דירוג. רשת מלונות אורכידיאה של קבוצת נקש הגישה לדירוג 3 מתוך כ־10 מלונות שהיא מנהלת, ורשת מלונות רימונים הגישה לדרוג את כפר הנופש בנווה אטיב. שאר המלונות לא דורגו.

 

אחד ממנהלי רשתות המלונות בישראל אמר אתמול ל"ממון" כי "כל נושא הדירוג זה חרטא אחת גדולה. הרשתות מגישות לדירוג רק את מלונות היוקרה או כאלה שהן בטוחות שיקבלו דירוג גבוה, ומעדיפות לא לדרג את המלונות ברמה של 4 כוכבים ומטה. כל השיטה הזו פרחה מהעולם. היא מיושנת והציבור לא קונה אותה יותר. כפי שהדברים נראים היום, כל השיטה הזו היא כישלון טוטאלי".

 

שר התיירות יריב לוין | צילום: אלכס קולומויסקי
שר התיירות יריב לוין | צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

בעקבות אי־ההיענות של המלונאים לדירוג, שהינו וולנטרי, שקלו במשרד התיירות להגיש הצעת חוק או שינוי תקנות שיחייב את המלונות בדירוג. במקום זאת הסתפקו, בינתיים, בתקנות שקובעות קנסות על מלונות שיציגו דירוג בלי שקיבלו אותו. לפני מספר חודשים יצא משרד התיירות בקול קורא למלונות בינוניים (רמה של 3 כוכבים) ובו הצעה להעניק להם עשרות ומאות אלפי שקלים כדי לעודד אותם לבצע שיפוצים שיאפשרו להם לעמוד ברמה הנדרשת כדי לקבל דירוג של 3 כוכבים ו־3 כוכבים פלוס. אלא שההיענות הייתה דלה.

 

לפי שיטת הדירוג, כל מלון מדורג לתקופה של שלוש שנים ולאחר מכן הוא מגיש בקשה לשמירה על הדרגה. בזמן שחלק מהמלונות יגישו בעוד זמן קצר בקשה לשמירה על הדרגה, עדיין רוב המלונות בישראל כלל לא הגישו בקשה להצטרף לדירוג.

 

שאלנו את משרד התיירות אם יש כוונה ללכת לחקיקה או לביטול דירוג המלונות. במשרד העדיפו לא להתייחס לשאלה והשיבו כי "עד כה דורגו כ־80 מלונות ועוד כ־22 נמצאים בהליכי חקיקה".

 

dsadeh@yedioth.co.il

 


פרסום ראשון: 09.10.17 , 20:12