אתמול בערב העלה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פוסט לפייסבוק ובו התייחסות לחלק מהפרטים המתפרסמים במקביל ב"ידיעות אחרונות" ובעיתון הגרמני "די צייט" על פרשת הצוללות וכלי השיט.

נתניהו התייחס לדברים המצוטטים בכתבות מפי שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון, ואשר חלקם התפרסמו כבר בערב החג ב"ידיעות אחרונות" (הסיפור המלא — היום ב"7 ימים"). יעלון טוען כי הופעלו על משרד הביטחון לחצים שונים לבטל את המכרז הבינלאומי לרכישת כלי השיט — כדי שקונצרן טיסנקרופ הוא שימכור את הספינות. יעלון אף סיפר למקורביו כי נתניהו עצמו אמר לו: "למה יש מכרז? תבטלו אותו".

נתניהו כתב אמש כי טענותיו של יעלון המצוטטות בכתבות "כבר הופרכו על ידי פרקליט המדינה שאמר שוב לפני כמה ימים שראש הממשלה אינו קשור לפרשת כלי השיט והצוללות". נתניהו הוסיף כי "ביטול המכרז (לכלי השיט שאמורים להגן על אסדות הגז — ר"ב) עליו מדבר יעלון נעשה על פי בקשה בכתב של משרד הביטחון בראשות בוגי יעלון! זהו אותו בוגי שאמר שבוע לפני שנאלץ לוותר על תיק הביטחון בנסיבות פוליטיות שיש לנו ראש ממשלה מצוין".

בתגובה לדברים אמר אמש יעלון: "הלחץ והטבעת המתהדקת נותנים אותותיהם. עכשיו הגיע תורם של השקרים. לא אחבל בחקירה כדי להפריך את העיוותים המכוונים של נתניהו. כדרכי, אמת דיברתי! אמת יש רק אחת, וחצי אמת גרועה משקר. בחקירה כבר לא תהיה ברירה".

יש לציין כי בתחילת השבוע, כאשר "ידיעות אחרונות" פנה ללשכת ראש הממשלה בבקשה שיגיב לפרטי התחקיר המתפרסם היום, נתניהו בחר — בניגוד למה שעשה אמש — שלא להגיב בשמו ושלח תגובה בשם "מקורביו". תגובה זהה כמעט לחלוטין למה שפירסם אמש בשמו. לגבי תוכן התגובה, שלפיה משרד הביטחון ביקש לבטל את המכרז, נתניהו אומר אמת אבל לא את כל האמת. שכן עיון בלוח הזמנים של הפרשה, לפחות כפי שהוא מצטייר מדברי יעלון וגורמים אחרים במשרד הביטחון, מצייר תמונה שונה:

1. משרד הביטחון החליט לרכוש ספינות להגנה על אסדות הגז.

2. על רקע עסקת הצוללות עם קונצרן טיסנקרופ נבחנה בתחילה האפשרות לרכוש ממנו גם את כלי השיט. את הקונצרן מייצג בישראל מיקי גנור (שבינתיים הפך לעד מדינה), ויועצו הוא מקורבו של ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון.

3. אחרי שלשכת הקנצלרית איימה שלא תעניק סובסידיה ממשלתית לעסקה ללא התקדמות מדינית מול הפלסטינים, ומחשש שהמחיר שיציעו המספנות הגרמניות יהיה גבוה, פירסם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לרכישת ספינות השטח.

4. שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, אמר לפני כמה חודשים בשיחה עם מקורב כי "אני חששתי מזה שכל ההתייחסות לגרמנים תהיה כאילו אנחנו לקוח שבוי שלהם, שיתקעו לנו מחיר בשמיים. לכן האנשים אצלי במשרד שיכנעו שטוב לצאת למכרז. אני רק וידאתי שאם הגרמנים יבואו עם הצעה יותר טובה, לא נהיה מחויבים למכרז ונוכל ללכת לגרמנים. אבל לפחות נבוא אליהם עם מחיר התייחסות שיעלה במכרז".

5. המכרז יצא לדרך ושורת מספנות, בהן שתיים גדולות מאוד מדרום־קוריאה, התכוונו לגשת אליו ואף הציעו מחירים נמוכים הרבה יותר מאלה של הגרמנים. בנוסף, הקוריאנים הציעו ספינות בגודל מתאים יותר לדרישות הישראליות.

6. בשלב הזה, כך טוען יעלון, החלו לחצים כבדים מכיוונם של נתניהו ומקורבים אליו לבטל את המכרז. "הייתה התערבות של לשכת ראש הממשלה בניסיון לטרפד את המכרז. אני תמהתי: מה פתאום ראש הממשלה מתעסק עם ביטול מכרז? מה זה עניינו? ראש הממשלה בעצמו בא אליי ואמר: למה יש מכרז? תבטלו אותו".

7. משרד הביטחון ויעלון לא נכנעו ללחצים והמשיכו במכרז. "אני התעקשתי שהמכרז יושלם", מספר יעלון. "רק כשידעתי מה המחיר שאני מקבל מהקוריאנים, רק אז אמרנו לגרמנים: או־קיי, עכשיו בואו נדבר, מה אתם מציעים?" בשלב הזה, כשהגרמנים הבינו שיש למשרד הביטחון אלטרנטיבה, הם הורידו את המחיר באופן משמעותי, ומשרד הביטחון הסכים לבטל את המכרז.

מה שיעלון טוען, בעצם, הוא שלולא התעקש על המכרז מול הלחץ שהפעילו גורמים שונים, היה נסגר בסופו של דבר חוזה יקר הרבה יותר מול טיסנקרופ. את הפער, עשרות מיליוני יורו, היינו משלמים כולנו.