לנגב את הדמעות
האחים שרון (34) ושי (31) נגאוקר ואביהם אשר (60) — כולם עובדי נגב קרמיקה • האחים משה (56) ויעקב (53) סולומון עובדים במפעל בירוחם במשך עשרות שנים • ביום שישי הוצמדו לדלתות בתיהם מכתבי פיטורים: "אין למפעל זכות קיום", כתב המנכ"ל • אם המפעל ייסגר, מה יקרה למשפחותיהם?
לאבד מקום עבודה אחד במקום כמו ירוחם זו מכה שקשה להתמודד איתה. אולם עבור כמה משפחות, סגירת נגב קרמיקה עלולה לגרום לקריסה מוחלטת.
שרון נגאוקר (34), נשוי ואב לשלושה, עובד במפעל זה עשר שנים. שי (31), אחיו הקטן, עובד שם גם הוא כבר עשור. אביהם, אשר, עובד בנגב קרמיקה כבר 35 שנים. ביום שישי קיבלו כולם מכתבים שבהם הזמנות לשימוע לפני פיטורים. מדובר במכבסת מילים פורמלית. מדובר בפיטורים עקב סגירת המפעל.
מנכ”ל קבוצת נגב, אורי גלבוע, הסביר במכתב שקיבלו העובדים כי המפעל מפסיד שני מיליון שקלים מדי חודש, בעיקר בשל התחרות העזה שיוצרות סחורות המיובאות מטורקיה, מסין ומספרד. הוא האשים את ועד עובדי המפעל ואת ההסתדרות בכך שטירפדו תוכנית התייעלות ו”לא הבינו את עוצמת הבעיה והדחיפות הנדרשת ביישום פתרון”.
“אין למפעל זכות קיום. אבדה תקוותנו, והנהלת החברה קיבלה החלטה קשה לסגור את המפעל”, כתב גלבוע. בעקבות ההודעה הגיעו עשרות עובדים אל שער המפעל הסגור והתעמתו מילולית עם מאבטחים שהוצבו שם.
"זו תחושה כואבת", אומר שרון, שהיה בין אלה שהגיעו למחות. "ראינו פה עתיד, מפעל שהולך לעלות גבוה. הייתה פה תחושה שהכל יהיה ורוד כי הבעלים רכשו את המפעל כשהם יודעים היטב מה מצבו. יש לנו משכנתאות וחובות. אני נשוי פלוס שלושה. מה אני אעשה?"
שי סיפר: "בשבע בבוקר הגיע שליח עם מכתב. הפתיעו אותנו. אני רווק, אני לומד הנדסת מכונות, אני יכול להסתדר. אבל אבא שלי? אפילו לנקות את הרחוב לא ייקחו אותו. זו הדאגה היחידה שיש לי". שרון ממהר להוסיף: "אבא שלי בן 60, יש לו שבע שנים לפנסיה ועכשיו זורקים אותו בחוץ בלי כלום. הכלב עשה את שלו".
משה (56) סולומון ואחיו יעקב (53) קיבלו יחד את מכתבי השימוע. יעקב, אב לשני ילדים, סיפר: "אני בלחץ. אחרי החגים פתאום הגיע המכתב הזה. נתנו את הנשמה שלנו למפעל. כמעט 33 שנים. אחרי שהשתחררתי מהצבא הגעתי לעבוד פה. זה קשה. כואב לי על 140 העובדים, חברים שלי, אחי, שיילכו הביתה".
משה, אב לחמישה, טוען: "אנחנו מסורים, באים לעבודה גם כשאנחנו חולים. ביישוב כמו ירוחם אין הרבה אפשרויות תעסוקה. זה לא כמו במרכז שבו אפשר לקפוץ ממקום למקום. השקיעו פה מיליונים ועכשיו סוגרים. אני מקווה שימצאו פתרון. זו התעסוקה היחידה שחלק מהאנשים יכולים למצוא כאן. זה מה יש".
בעקבות הודעת הסגירה פנתה ההסתדרות לבית־הדין לעבודה בבאר־שבע בבקשה להוצאת צו מניעה נגד הפיטורים. דיון דחוף בנושא נקבע להיום בצהריים. יו”ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, אמר אמש: “לא נקבל את הצעד הברוטלי של סגירת המפעל במפתיע. על הנהלת נגב קרמיקה להתעשת, למשוך את מכתבי הפיטורים ולשוב לשולחן המו”מ”. בהסתדרות טענו כי לפני החג היו כמה פגישות והמו”מ אמור היה להימשך בימים אלה, כשלפתע הגיעו מכתבי הפיטורים. יו”ר ועד העובדים, יעקב צרפתי, אמר כי “החברה רצתה שנפטר 40 עובדים ונוריד בשכר. לאחר שלא הסכמנו, החליטו לפטר את כל העובדים”.
במכתב של מנכ”ל קבוצת נגב הוא טען כי “הנהלת המפעל הקטינה עלויות ושיפרה את תהליכי הייצור. למרות זאת, משרד רואי חשבון קבע כי אין תקומה למפעל. על אף חוות הדעת הזו, דרשנו מהם להכין תוכנית התייעלות עמוקה שתאפשר לנו הפסד חודשי קטן ולא הפסדי ענק, הכל כדי להמשיך להפעיל את המפעל. הצגנו בפני הוועד וההסתדרות את התוכנית, אך לצערנו הם לא הבינו את עוצמת הבעיה והדחיפות הנדרשת ביישום פתרון. לא קיבלנו הצעה אחת רצינית לשינוי, ולו הקטן ביותר. ללא שינוי בתרבות הארגונית ובמחויבות האישית של כל עובד — אין למפעל זכות קיום”.
גלבוע מאשים במכתבו גם את שר האוצר משה כחלון, ש”הפעיל את תוכנית מחיר למשתכן, שמשמעותה בניית עשרות אלפי דירות במחיר זול מאוד, והקבלנים מחפשים אריחי פורצלן במחיר זול ממחיר הייצור במפעל”. לטענתו, עלויות הייצור במפעל הן 46 שקל למ”ר לעומת עלות ייבוא מקביל של 26 שקל למ”ר.
נגב נרכשה באפריל השנה על ידי קבוצת משקיעים לפי שווי של כ־320 מיליון שקל, וזאת לאחר שהחברה סבלה מהפסדים של כ־500 מיליון שקל בשנים האחרונות. ההפסדים נוצרו בעיקר מעלויות הייצור וההפעלה של המפעל בירוחם, אך יש לציין כי נגד המנכ”ל לשעבר אבי מוטולה הוגשה תלונה על אי־סדרים כספיים קשים בתקופת כהונתו, והוא פרש בעקבות החקירה בעניין.
מנגב קרמיקה נמסר: “ההחלטה התקבלה בלב כבד, לאחר עבודה מאומצת לקידום תוכנית הבראה מקיפה, שלצערנו נדחתה במלואה על ידי נציגי ועד העובדים. היקף הפעילות של המפעל מהווה 15% בלבד מפעילות קבוצת נגב, ולכן לא תהיה פגיעה באספקת הזמנות קיימות ועתידיות”.
לפנייה לכתב/ת 
