חמישה הרוגים בחג סוכות האחרון בשתי תאונות דרכים היו תזכורת קשה להשקעה הלא מספקת של מדינת ישראל בכבישים המשניים בפריפריה. בשני המקרים – שני הרוגים בתאונה בכביש 383 בשפלה, בין בית־שמש לקריית־גת, ושלושה הרוגים בתאונה בכביש 204 מדימונה לירוחם, מדובר בכבישים חד־מסלוליים, ללא גדר הפרדה. בהיעדרה התנגשו בעוצמה כלי רכב שהגיעו זה מול זה, במחיר כבד.
אבל לתאונות דרכים יש מחיר עצום מעבר לאובדן החיים והפציעות הקשות. הן עולות גם כסף רב, בעיקר למדינה. דוח שערך יהושע (שוקי) כהן, מנהל חברת מת"ת (מרכז תכנון תחבורה), מציג את המשמעות הכספית של כל הרוג ופצוע. לפי הדוח, מעבר לכאב הקשה של משפחותיהם, ספגה המדינה נזק של יותר מ־30 מיליון שקל משתי התאונות האלה בלבד. השקעה בשיפור בטיחות הכבישים לא תמנע רק שכול וצער, אלא גם תשתלם כלכלית.
לפי הדוח של כהן, עלותו של הרוג עבור המשק נאמדת ב־6.83 מיליון שקל בממוצע. החישוב מורכב מחלוקה ל"אובדן תפוקה ועלויות ישירות", אומדן של צער, כאב וסבל ועלויות נלוות.
בחלוקה לפצועים שאושפזו בבתי החולים ליומיים או יותר, עולה כי עלות למשק של פצוע קשה מאוד נאמדת ב־4.5 מיליון שקל בממוצע, כאשר ככל שהפציעה קלה יותר כך יורדת העלות הכספית למשק. אפילו עלות של פצוע קל שהגיע לבית החולים, מגיעה ל־140 אלף שקל למשק.
מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל 298 בני אדם, ירידה קלה לעומת 306 בני אדם בתקופה המקבילה אשתקד, וראשונה לאחר ארבע שנים רצופות של עלייה במספר ההרוגים. בשנת 2012 כולה נהרגו 292 בני אדם, רף שב־2017 נחצה כבר בתחילת אוקטובר.
"תאונות הדרכים הן מכת מדינה שפוגעת בכולנו. מעבר לצער והכאב הגדול שאין לו מחיר, תאונות הדרכים עולות לכולנו כסף רב", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שכדאי להשקיע בצמצום תאונות הדרכים, זה גם יחסוך סבל ויגון ממשפחות רבות וגם יחסוך לכולנו כסף".
מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור הולכי הרגל ההרוגים מתאונות דרכים מקרב המדינות המתקדמות, וביטוי לכך ניתן למצוא בדוח, כאשר הנזק הכלכלי למשק הישראלי מפגיעה בהולכי הרגל נאמד בכל שנה בממוצע ב־1.93 מיליארד שקל.
הנזק הכלכלי בהתנגשויות בין כלי רכב (ללא אופנועים) נאמד בכ־4.24 מיליארד שקל בכל שנה. הנזק בתאונות אופניים (פגיעה+ תאונות עצמיות) נאמד ב־310 מיליון שקל בכל שנה בממוצע.
עוד עולה מהדוח, שעלות של פגיעה בהולך רגל בעיר נאמדת ב־218 אלף שקל, לעומת פגיעה של הולך רגל בכביש בינעירוני הנאמדת ב־1.3 מיליון שקל, פי שישה יותר. פגיעה ברוכב אופניים בעיר נאמדת ב־150 אלף שקל, לעומת פגיעה של ברוכב אופניים בכביש בינעירוני הנאמדת בכמיליון שקל, פי שישה יותר.
תאונה עצמית של רוכב אופנוע בעיר נאמדת בכ־90 אלף שקל לעומת תאונה עצמית של רוכב אופנוע בכביש בינעירוני הנאמדת בכחצי מיליון שקל, פי חמישה יותר.
עוד עולה מהדוח, כי פצוע בינוני מתאונת דרכים מאושפז בבית חולים בממוצע כשבעה ימים, כאשר כ־13% מהמאושפזים נשלחים לשיקום. פצוע קשה מתאונת דרכים מאושפז בבית חולים בממוצע כעשרה ימים, כ־16% מהמאושפזים נשלחים לשיקום. פצוע קשה מאוד מתאונת דרכים מאושפז בבית חולים בממוצע כ־20 ימים, כ־50% מהמאושפזים נשלחים לשיקום.
