השאלה היומית: האם הביקורת של נתניהו על המפכ"ל אלשיך מוצדקת?

התחילה עונת הספינים

יקיר אלקריב

טוב, זה היה די שקוף שמרגע שתסתיים עונת "אחרי החגים" וראש הממשלה ישוב מכל מסעותיו והופעותיו ברחבי העולם, תתחיל עונת הספינים. מטרתה — לדחות ככל שניתן את המפגש הבלתי־נמנע עם חוקרי המשטרה. מפגש שאחריו, ואחרי עוד כמה כמוהו, אפשר להניח שתוגש המלצה להגשת כתב אישום.

והספינים? רבים ומגוונים. אתמול בבוקר התקפה תמוהה ומשתלחת של נתניהו נגד הדלפות מהמשטרה, כאשר ידוע שעיקר ההדלפות לא מגיעות ממנה, אלא מהפרקליטות וממשרד ראש הממשלה עצמו. ועוד תמיהה: הרי היועץ מנדלבליט והמפכ"ל אלשיך הם מינויים אישיים של נתניהו, מינויים פוליטיים אם תרצו. אז על מי הוא מלין? ואולי גם הם, שני חובשי כיפה, ייחשבו מעתה לחלק מכנופיית השמאל?

אתמול בצהריים עוד כותרת תמוהה על כך שנתניהו מבקש שוב לסגור את התאגיד. מה? מה ששמעתם. ואם נחכה עוד קצת נקבל כותרת על זה שנתניהו החליט להחכיר את כיפת הסלע לפינלנד ולהוציא צו מיוחד נגד חבישת כובעי צמר. למה? ככה. העיקר למלא את החלל התקשורתי בהמון כותרות כאילו־חשובות, כאילו־מסעירות — אבל כאלה שאין מאחוריהן כלום. העיקר להרוויח זמן ולדחות עוד ועוד את האירוע שאחריו שעון החול יתחיל לתקתק לקראת הגרוע מכל: כתב האישום, המשפט וגזר הדין.

גם נתניהו יודע שמרגע שהרכבת הזאת תעזוב את התחנה, כבר לא יעזרו שום ספינים. מערכת המשפט הישראלית עצמאית וחזקה, והיא תלך עד הסוף. ואם בקצה התהליך ישב שופט שיחליט שכל מסכת החשדות נגד נתניהו היא ערימה של שטויות, הוא ימשיך בעבודתו. ואם תהיה הרשעה, הוא יתפטר וייענש.

ההתקפה המיותרת על המשטרה אתמול רק חשפה את עומק הפאניקה השוררת במעון הרשמי בבלפור. ומי יודע, אם זה יימשך כך אולי נתניהו אפילו יעשה את מה שעושים ראשי ממשלה ישראלים כשהם ממש בהיסטריה — יציג תוכנית מדינית.

נלחם על שמו הטוב

יפעת ארליך

משטרת ישראל סובלת זה שנים מתדמית גרועה. לא לשווא דבקה בה התדמית. מאחורי דימוי רע, לרוב עומד גוף רע מאוד. רוני אלשיך הבין שמוטב לשנות לא רק את השמלה, אלא גם את מה שמסתתר תחתיה. אחת הרעות החולות של משטרת ישראל היא תרבות הטיוח ואי–אמירת האמת. כחלק מאותה תרבות משטרת ישראל סבלה גם מהדלפות כרוניות. אלשיך ביקש להכניס בה נורמות של השב"כ, לחדול מההדלפות ולקיים בדיקות פוליגרף לחוקרים בכירים. ניסיונות השינוי עלו בתוהו והמפכ"ל בחר לשנות אסטרטגיה.

כשאין אפשרות לתיקון סופי נשאר רק להזעיק משרד יח"ץ חיצוני לטפל במשבר. ככה מהר מהר, ללא מכרז מסודר, נכנס ליאור חורב, איש השקוע עד צוואר בפוליטיקה הישראלית, לתפקיד יחצ"ן המשטרה, אשר אמור להתרחק מכל פוליטיקה. האם ייתכן שכתבי הפלילים שעשו חרם על אלשיך שניסה להילחם במקורות המידע שלהם, התחילו פתאום לשנות את הטון אחרי שזכו למפגשי וי־אי־פי שאירגן חורב? האם הם זכו לשירים וסיפורים אנטי ביבי ושרה? חורב יודע כמה קשה לנקות כתמים בשמלה ישנה, וכמה קל להכתים שמלת אחרים. הוא עשה זאת בעבר נפלא בקמפיין "ביבי שקרן" שהוביל כאשר היה יועצו של שאול מופז. ונשאלת השאלה האם הוא עושה זאת כעת בקמפיין "ביבי מושחת", באמצעות הדלפות מכוונות נגד ראש הממשלה. אם בתחילת הדרך נתפסו המפכ"ל והיועמ"ש כאנשיו של ביבי, היום לאחר בחישותיו של חורב, האש מכוונת רק נגד היועמ"ש.

כאשר דלף לתקשורת מידע סודי על חקירות אריאל שרון, היה זה היועמ"ש אליקים רובינשטיין שהורה לחקור את ההדלפות. המדליפה, ליאורה גלאט ברקוביץ, נתפסה ונענשה. אין סיכוי שהיועמ"ש הנתון תחת מתקפה בכל מוצ"ש יעז להורות על חקר ההדלפות. לביבי נותר להילחם על שמו הטוב, לבד.

תוצאות הסקר האחרון: האם הסכם הפיוס בין פת"ח לחמאס טוב לישראל?

כן - 94% מסכימים עם יריב אופנהיימר

לא - 6% מסכימים עם שלמה פיוטרקובסקי