השטן הגדול והשטן הקטן
סוף השבוע האחרון בבית ברחוב בלפור אמור היה להיות חלומי. כמה דקות לפני כניסת השבת קיבל ראש הממשלה נתניהו טלפון מוושינגטון שהיה עבורו אות לניצחון לא קטן. שר החוץ האמריקאי עידכן את ראש הממשלה בעיקרי הנאום שיישא בעוד זמן קצר הנשיא טראמפ. נאום שבקלות אפשר להצמיד לו את הכותרת הבית הלבן נגד איראן.
גם אם טראמפ לא נקט צעדים אופרטיביים, הרי שברמה ההצהרתית זה היה החלום הוורוד של נתניהו. תמו ימי אובמה העוין והחמוץ; החלו ימים חדשים, ימים שבהם איראן היא שוב חד־משמעית השטן. אין דבר שביבי נלחם עליו כמו זה.
מאז כניסתו של הנשיא החדש לתפקיד השקיע נתניהו אנרגיות בלתי מבוטלות בניסיון לרתום את וושינגטון לצד ירושלים בקרב על הסכם הגרעין. הוא קיים עשרות פגישות, הציג חומרים מודיעיניים מרשיעים שנאספו באמ"ן ובמוסד, ושם את איראן בראש כל נאום פומבי שנשא. לאף אחד במערכת הביטחון לא היו אשליות לגבי ביטול ההסכם, ולמען האמת אף אחד כאן גם לא חשב שצריך לבטל אותו כליל. אבל הצבת איראן בשורה אחת עם צפון־קוריאה, מחויבות כמעט חד־משמעית כלפי ישראל וקיום הליכי חקיקה בקונגרס בכל הקשור להסכם הם לא מעט.
מה יכול היה נתניהו לבקש יותר מזה ערב כניסת השבת? בדמיוני ראיתי אותו מתרווח על הכורסה מול הטלוויזיה, אולי אפילו מדליק איזה סיגר, ומביט בחיוך בפרשנים שלתפיסתו לפחות נאלצים לבלוע את הכובע ולהחמיא לו על ההישג.
זה המשיך לבטח אל תוך סוף השבוע. הכל היה נעים וחייכני עד לרגע שבו משה נוסבאום עלה לשידור עם ידיעה די שגרתית ולא מרעישה לפיה חקירות ראש הממשלה יתחדשו אחרי החגים והוא עצמו יידרש לחקירות. בלשון מקצועית קוראים לידיעה הזו ידיעת מוצאי חגים קלאסית, משהו שעיתונאי ותיק ומיומן כמו נוסבאום מכיר ומריח מקילומטרים. בקיצור, שום דבר לכתוב עליו הביתה. תלוי איזה בית. כי בבלפור זה מחק את החיוך באחת והוביל את ראש הממשלה לתגובה שבלשון המעטה נקרא לה כאן בלתי מידתית.
ההתקפה משולחת הרסן של ראש הממשלה על משטרת ישראל ועל העומד בראשה, המפכ"ל רוני אלשיך, בוטה וצורמת. לא צריך להיות פרשן גדול כדי להבין את האסטרטגיה שעומדת מאחוריה - הטלת אימה על גורמי אכיפת החוק וסימונם, כך שבבוא היום יידעו מעריצי ראש הממשלה עם מי צריך לבוא חשבון. אבל גם זה צפוי, וכל מי שמכיר את התנהלות נתניהו ידע שזה יבוא.
מה שהכי לא צפוי בהתקפה הזו היא העובדה שנתניהו כל כך אחוז בהלה וזעם, שהוא כבר לא מצליח לזהות את האינטרסים שלו בעצמו. במקום ליהנות מכותרות מפנקות בעיתוני יום א', שלבטח היו עוסקות אך ורק בנאום טראמפ, במקום לגזור קופון ולהתבשם מסדר יום חדשותי שכולו רק טוב ומחמאות, הוא הפך את סדר היום בעצמו והשיב את החקירות נגדו לראש הכותרות. יכול להיות שהקוסם מאבד גם את זה?
