חמישי 13 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    חדשות • 17.10.2017
    הילד פרץ לכביש, האמא תשלם פיצויים
    אתם נוהגים לקחת את הילדים איתכם לקניות? כדאי שתשגיחו עליהם ברחוב גם כאשר הידיים עמוסות בשקיות • פסק דין חריג חייב אמא, שבנה רץ לכביש סואן, לפצות נהגת שהתנגשה ברכב אחר בניסיון למנוע פגיעה בילד • הנימוק: האם לא אחזה בידו של בנה וגרמה לתאונה • פרקליטה של האם: "הנהגת הייתה צריכה לעצור ולא להתנגש ברכב שלידה"
    יורם ירקוני

    פסק דין יוצא דופן חייב אמא לפצות נהגת שהתנגשה ברכב אחר בנסיונה למנוע פגיעה בבנה שפרץ לכביש. בית־המשפט קיבל את טענת הנהגת כי האם לא אחזה בידה של בנה ולא מנעה את ריצתו לכביש, וחייב אותה לשלם לה קרוב ל־10,000 שקלים ו־7,000 שקל כהוצאות משפט.

     

    מדובר אמנם בפסק דין אזרחי — שאינו משנה את ההלכה המשפטית בעבירות תעבורה, המטילה על נהגים חובה מיוחדת לזהירות ליד מעבר חצייה — אולם הוא מבטא חשיבה לא שגרתית של שופטת שאינה מטילה אחריות אוטומטית על הנהג אלא דורשת אחריות גם מהולכי הרגל — במקרה זה, מאם שאמורה לשמור על בנה בן השלוש בכל דרך כאשר היא חוצה איתו את הכביש.

     

     

     

    "ברור שאם המלווה את ילדה הפעוט בכביש עירוני עמוס מכוניות חייבת לוודא כי לא יתפרץ לכביש, ולא יעשה מעשה אשר יסכן את עצמו או את משתמשי הדרך האחרים", כתבה שופטת בית משפט השלום בתל־אביב טל פישמן לוי בפסק דינה. "האם הנתבעת לא עשתה כן, הילד התפרץ אל הדרך במעבר חצייה וגרם לנהגת להסיט את רכבה על מנת להימנע מפגיעה בו".

     

    המקרה התרחש לפני כשנה וחצי כאשר הנהגת, רואת חשבון במקצועה, נהגה בשעת צהריים ברכבה ברחוב אבן גבירול בתל־אביב באור ירוק. לפתע התפרץ למעבר חצייה מהאי־תנועה המפריד בין הנתיבים ילד כבן שלוש, שעמד ליד אמו שהייתה עמוסה בשקיות מהסופר הסמוך. הנהגת הסיטה את רכבה לימין כדי למנוע פגיעה בילד ותוך כדי כך התנגשה ברכב שהיה מימינה. הנהגת ופרקליטה עו"ד אסף ורשה, טענו כי האם לא החזיקה את בנה בידו כמתחייב מגילו. הנהגת תבעה מהאם פיצוי על הנזק לרכב, אובדן ימי עבודה ועוד.

     

    האם טענה בעדותה כי אחזה שקית ביד אחת וביד השנייה החזיקה את בנה. לדבריה, הילד ניסה לשים רגל על הכביש, אך היא תפסה בידו וציינה בפניו שאסור לו לחצות לבדו. רק לאחר שחצתה עימו את הכביש, הדגישה, מישהי קראה לה וטענה נגדה כי גרמה לתאונה. האם העידה כי כלל לא הייתה לה טראומה מהאירוע שכן היא לא ראתה שהתרחשה תאונה בגללה.

     

    אבל הנהגת חשפה בבית המשפט הודעת טקסט שהאם שלחה לה לאחר האירוע ובה נאמר: "אני עדיין המומה מכל מה שקרה". הנהג שברכבו התנגשה העיד כי "הילד רץ, אחרי זה חזר מאמצע המעבר חזרה. היא לא רצתה לפגוע בו ונכנסה בי".

     

    בפסק דינה הסבירה השופטת פישמן לוי כי יישום דווקני של הוראות התקנות ופרשנות מחמירה לפסיקת העליון עשויים להביא לסיטואציה שבה רכבים ייסעו במהירות אפסית ברחבי העיר, שמא הולך רגל יתפרץ לכביש. "האיזון בין דרישות משתמשי הרכבים ובין הולכי הרגל לא תמיד פשוט. ככל שהתוצאה המצערת שאותה מנסים למנוע (פגיעה בהולך רגל) אינה תוצר של הרשלנות של הנהג — אין לבוא אליו בטענות".

     

    פרקליטה של האם, עו"ד איתמר טורס, יצא נגד פסק הדין. "הילד רק הוריד את הרגל לכביש והאשם המרכזי הוא של הנהגת. הנהגת שנסעה במהירות 20 קמ"ש הייתה צריכה לעצור ולא להתנגש ברכב שלידה. מעבר לכך, גם אם ניקח את האפשרות שהילד התפרץ לכביש, בכל מקרה הנהגת הודתה כי קודם לכן ראתה אותו רץ כאשר חצה את חלקו הראשון של רחוב אבן גבירול ולכן לא הייתה צריכה להיות מופתעת מהתנהגות הילד ולהכין עצמה למקרה חירום. אי־אפשר לומר שהנהגת בכלל לא אשמה וכל האחראיות על האמא".

     

    עו"ד ארז רופא, העוסק בתיקי תעבורה, הוסיף: "פסק הדין בהחלט לא שגרתי במובן זה שבית המשפט מגלגל את מלוא האחריות על האם. ההלכה הרווחת היא כי נהג אינו צריך לפגוע באיש או ברכב אחר במהלך נסיעתו, גם אם הולך רגל מתפרץ לכביש. נהג יתאים את נסיעתו במיוחד בנהיגה בטבורה של עיר. דהיינו, הנהגת הייתה צריכה לבלום מבלי לפגוע בילד ומבלי לפגוע ברכב אחר. חיוב ההורים במלוא ההוצאות היא החלטה שלא לוקחת בחשבון את אחריות הנהגת להיזהר בכל מקרה".