תגובות רבות בגרמניה ובישראל בעקבות פרסום התחקיר המשותף ל"ידיעות אחרונות" ולשבועון הגרמני "די צייט" בשבוע שעבר, על פרשת כלי השיט והאופן שבו היא מעיבה על מרקם היחסים העדין, והחשוב מאוד לשני הצדדים, בין שתי המדינות.
התחקיר חשף, בין השאר, כי על פי מסמכים פנימיים של טיסנקרופ ובדיקה פנימית שערך הקונצרן, עו"ד דוד שמרון, פרקליטו של ראש הממשלה נתניהו ובן דודו - שלדבריו רק ייצג את גנור בענייניו הפרטיים מול טיסנקרופ - השתתף לכאורה במשא ומתן על כלי השיט.
בתחקיר נחשפה לראשונה גרסתו של שר הביטחון בתקופה הנוגעת לחקירה, משה יעלון, שאמר למקורביו כי "הייתה התערבות של לשכת ראש הממשלה בניסיון לטרפד את המכרז". לטענת יעלון, "נתניהו בעצמו בא אליי ואמר: 'למה יש מכרז? תבטלו אותו'". מקורבי נתניהו אמרו בתגובה כי "דברי יעלון מופרכים" והוסיפו: "הפרקליטות הדגישה רק בשבוע שעבר שראש הממשלה אינו מעורב".
בתחקיר, שכאמור פורסם גם ב"די צייט", נחשף עוד כי על פי מקורות גרמניים, ישראל הגישה לטיסנקרופ בקשה חשאית להאריך את שלוש הצוללות הבאות בכמה מטרים. הבקשה העלתה בקרב הגרמנים את הסברה כי הדבר נועד לצורכי שיגור טילי שיוט אנכיים מתוך הצוללת. יכולת כזו תאפשר לה לשגר מטען רגיל או גרעיני, ללא צורך במערכות הידרוליות מסובכות, במשקל גדול יותר, לטווח ארוך יותר ותוך שמירה על חשאיות רבה יותר. ייתכן שהדבר מסביר את השינוי הדרמטי בעמדת מערכת הביטחון, שהתנגדה במשך תקופה ארוכה לעסקת הצוללות - אך כעת יישרה קו וכולה סבורה שיש לרכוש עוד שלוש צוללות.
אלא שפרשת הצוללות הכניסה את מערכת הביטחון למלכוד לא פשוט. "אנחנו נמצאים בסיכון חמור", אמר גורם בכיר המצוי בפרטי חקירת תיק 3000. "אם תתגלה שחיתות עוד יותר קשה ממה שהתגלתה עד היום – ישראל עלולה להפסיד את החוזה על הצוללות, שהוא בעל חשיבות דרמטית לביטחון המדינה. אין אפשרות לבנות את הצוללות האלה, כמו שאנחנו רוצים אותן, באף מדינה אחרת זולת גרמניה". לדברי מקור בכיר הבקיא בפרטים, הדילמה הזו – מה מדווחים לגרמנים על החקירה, כשמצד אחד ישראל רוצה את הצוללות, ומצד שני, השחתת העסקה מסכנת את קיומה - עלתה בארבעה דיונים חשאיים דרמטיים אצל היועץ המשפטי לממשלה בשנה האחרונה.
כלי תקשורת רבים בגרמניה, ובהם תחנות הטלוויזיה הגרמנית והשבועון "דר שפיגל", ציטטו קטעים נרחבים מהתחקיר והדגישו את הדילמה שבה מצויה גם הקנצלרית אנגלה מרקל: מצד אחד, ערבותה החד־משמעית של גרמניה לביטחון ישראל היא נדבך חשוב בתפיסתה ובמדיניות החוץ שלה. מצד שני, יהיה לה קשה מאוד לאשר פרויקטים, הכוללים סבסוד ממשלתי גרמני נדיב ביותר, אם יתברר כי כספים שנועדו לממן אותם הגיעו לכיסים של פקידי שלטון בכירים או מקורבי נתניהו. בשורה התחתונה, מזכר ההבנות נמצא בסכנה חמורה.
× × ×
ביום רביעי שעבר, עם פרסום הקדימון לתחקיר בישראל ובגרמניה, הוחלט בלשכת הקנצלרית ובמשרד החוץ הגרמני לנסות להשקיט את המהומה על ידי התייחסות מצומצמת ככל הניתן. אולריקה דמר, סגנית דובר ממשלת גרמניה, אמרה: "אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד משהו על זה. אם כן, אעדכן מאוחר יותר". עד לרגע ירידת הגיליון לדפוס, עדכון כזה טרם הגיע. יאן הקר, יועץ מדיניות החוץ החדש של הקנצלרית, שופט לשעבר ללא ניסיון דיפלומטי שטרם עסק בנושא הצוללות, סירב גם הוא להגיב.
אך הסערה סירבה לשקוט. במסיבת העיתונאים השבועית במשרד החוץ הגרמני תבעו עיתונאים מדובר משרד החוץ למסור פרטים על הפגישה שהתקיימה במסעדת יוקרה בתל־אביב ב־22 בדצמבר 2015, בין שגריר גרמניה בישראל, ד"ר קלמנס פון גטצה, המתווך מיקי גנור ועו"ד דוד שמרון. בתגובה לתחקיר אישר משרד החוץ הגרמני את דבר קיום הפגישה, אבל סירב למסור מידע על אודותיה, זולת כי עסקה ב"סוגיות כלליות של מדיניות חוץ ופנים". במסיבת העיתונאים ביקשו אנשי התקשורת לברר מה בכל זאת נידון בפגישה, מדוע הנושאים סודיים ועל אילו שאלות של מדיניות חוץ ופנים בדיוק חושב השגריר – שאגב, מועמד לתפקיד בכיר מאוד במשרד החוץ כיום - שעליו להתייעץ עם אנשים כמו שמרון או גנור. למרות כל זאת, גם כעת הודיע דובר משרד החוץ: "איננו מעוניינים להגיב בנושא".
בשבוע שעבר באי כוחם של מיקי גנור ודוד שמרון לא הגיבו פרטנית לשאלותינו בנושא הפגישה. השבוע שלחנו להם בקשה נוספת לתגובה. פרקליטיו של גנור, עורכי הדין אלי זהר ואילן סופר ממשרד גולדפרב זליגמן, מסרו בתגובה: "מר גנור משתף פעולה עם גורמי אכיפת החוק ומוסר את כל הידוע לו במסגרת החקירה, החוסה תחת צו איסור פרסום, ולא מעל דפי העיתון".
פרקליטיו של עו"ד שמרון, עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט ועמית חדד מסרו בתגובה:
"אין לנו אלא לחזור שוב על העובדות הפשוטות:
1. עו"ד שמרון מעולם לא היה שותף של גנור ופעל כל העת כעורך דינו בלבד.
2. עו"ד שמרון מעולם לא אמור היה לקבל שכר טרחה בגין עסקת הצוללות - לא תשעה מיליון דולר ולא דולר אחד.
3. עו"ד שמרון מעולם לא שוחח עם ראש הממשלה בנושא רכש כלי השיט וממילא הוא לא יידע אותו על העובדה שהוא מייצג את גנור.
4. פנייתו של עו"ד שמרון ליועץ המשפטי של משרד הביטחון עולה בקנה אחד עם הסדר ניגוד העניינים.
5. עו"ד שמרון פעל כדין ולא נפל רבב במעשיו.
6. שיחותיו של עו"ד שמרון עם השגריר נסובו סביב נושאי חולין בלבד. ממילא הנושאים המפורטים בכתבה לא נדונו במסגרת אותן שיחות".
בעקבות הפרסומים נמסר מטעם קונצרן טיסנקרופ כי "לאחר פרסום דבר החקירה בישראל השעה טיסנקרופ באופן מיידי את קשריו עם הנציג גנור ופתח בחקירה פנימית, אלא שהחקירה הזו הייתה מוגבלת בהיקפה מלכתחילה, משום שבישראל נערכה חקירת משטרה, ועל פי החוק בישראל לא ניתן לטיסנקרופ לערוך בדיקה בישראל, כל עוד זאת נערכת. תוצאות הבדיקה הראשונית של טיסנקרופ הועברו לידי השלטונות.
"טיסנקרופ לא קיבל בינתיים כל מידע רשמי על תוצאות החקירה בישראל. אם וכאשר יעלה מתוך החקירה בישראל כי עובדים בהווה או בעבר בתאגיד שיקרו במסגרת החקירה הפנימית, טיסנקרופ ינקוט נגדם את כל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותו. בטיסנקרופ שמים דגש מיוחד על ניהול עסקים נקיים משחיתות ועל ציות מלא לחוק".
× × ×
גם בצמרת הפוליטית עורר פרסום התחקיר הדים רבים. בנימין נתניהו שלח בתחילת השבוע שהובאה מטעם "מקורות המקורבים לראש הממשלה". ביום חמישי העלה נתניהו בעצמו תגובה כמעט זהה לעמוד הפייסבוק שלו. בשתיהן נטען, בין השאר, כי "ביטול המכרז עליו מדבר יעלון נעשה על פי בקשה בכתב של... משרד הביטחון בראשות בוגי יעלון! זהו אותו בוגי שאמר שבוע לפני שנאלץ לוותר על תיק הביטחון בנסיבות פוליטיות, שיש לנו ראש ממשלה מצוין".
יעלון הגיב בחריפות ואמר: "הלחץ והטבעת המתהדקת נותנים אותותיהם. עכשיו הגיע תורם של השקרים. לא אחבל בחקירה כדי להפריך את העיוותים המכוונים של נתניהו. כדרכי, אמת דיברתי! אמת יש רק אחת וחצי אמת גרועה משקר. בחקירה כבר לא תהיה ברירה". מאוחר יותר הוסיף יעלון כי "החודשים הקרובים צפויים לעמוד בסימן התפתחות החקירות סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו. זוהי תקופה עצובה וקשה - לי באופן אישי היה משבר לא פשוט כשהבנתי שהאיש שהלכתי איתו כברת דרך כה ארוכה – מושחת".
