"לרושפלד היו התקפות זעם, זו הסיבה שהיה צריך להיפרד ממנו"

"'מאסטר שף' בלי יונתן רושפלד היא הטעות הכי גדולה בעולם וזה היה הדבר הכי נכון בעולם". כך אומר השף אייל שני בראיון נרחב שיפורסם מחר במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות".

"זו הטעות הכי גדולה מכיוון שיונתן הוא איש שכולו סערה ואש והזדהות מוחלטת עם אוכל", מסביר שני, "אבל אין מה לעשות. יש מחיר מאוד גדול בלהעסיק גאונים מטורפים. היו לו התקפות זעם. זאת הסיבה שכן היה נכון לעשות את זה, כלומר להיפרד. פשוט פתאום היה מתעצבן על מנה ורואה דם בעיניים. הופעת זעם. זה מפחיד כי זה משתק. וזה משכין בסוף איזה דיכאון. זה גם סוג של איום".

שני, אחד מהשפים המצליחים בישראל כיום, יצר שפה קולינרית חדשה, ונחשב גם לאחד מהמשפיעים ביותר על תחום המסעדנות בישראל. בבעלותו מסעדות מצליחות בתל־אביב ובשנים האחרונות אף התרחב לחו"ל עם "המזנון", קונספט הפיתות המפורסם שניסו להעתיק בסין. במהלך שנים אלה, הוא מספר, גם סגר את כל חובות העבר שלו.

בראיון שוטח שני את דעותיו על החברים לפאנל של התוכנית המצליחה מאסטר שף וגם על המתחרים. על מיכל אנסקי אומר שני: "היא בעולמה, שייכת לאזור אחר מאיתנו. אנחנו שלושה גברים עם 30 שנה בשוחות. צריך להבין את הדבר הזה. ערב־ערב במטבחים. למיכל יש תכונות — היא למשל יודעת לסגור כפתור בחולצה, היא יודעת להתאפר בצורה מדויקת, היא יודעת לסדר את התלתל בצורה מדויקת. כשאני שם את זה בתוך קופסה. מה שלמדתי ממנה בשבע השנים שאני עומד לידה, זה שווה ערך לשני תארים בהרווארד. לא צריך לזלזל בדבר הזה. חלק גדול מהחברות שלי עם מיכל נוצר מתוך זה שהגנתי עליה מפני רושפלד. כי הוא היה לפעמים תוקף אותה באכזריות שאין לה גבול. אם הוא היה מזהה שהיא מדברת על משהו ללא הבנה, הוא לא היה יכול לשאת את זה".

אייל שני

על המתחרה, השף אסף גרניט מ"משחקי השף", אמר שני: "בסוף כל שפת האוכל, השפה המילולית של האוכל בארץ, זאת שפה שלי. הכל זה המצאות שלי, איך מדברים על אוכל. 'מחניודה' זה תעתיק של המסעדה שלי 'הסלון' בווריאציה של אסף גרניט. הוא לקח והקצין את זה. אבל ההרגשה שלי שאי־אפשר להקצין את 'הסלון'. אני לא דופק על סירים או עולה על השולחן ורוקד. למעשה, אני עשיתי את אסף גרניט. נתתי לו פעם לנצח בתוכנית קרב סכינים".

על התמוטטותו של רפי כהן אמר שני: "רפי הלך קצת רחוק מדי עם סמים, ואני חושב שזה מה שהכריע אותו. אתה צריך להיות מאוד חזק, מאוד בריא ובכושר גופני טוב כדי להיות שף".

על החבר לפאנל, השף חיים כהן: "אני מודע לזה שיש לו ניצוצות גאוניים. אני לא יודע כמה הוא מפתח אותם. ב'יפו־תל אביב' אכלתי לא מזמן את אחת מארוחות הערב הטובות שהיו לי בחיים".

שני מגלה בראיון כי היה קרוב למוות בחופשה בכרתים. "אני במקרה יושב פה. שחיתי שם ונסחפתי, בא זרם והעיף אותי ללב ים, מרחק שני קילומטר מהחוף. אין אוניות, אין אנשים, אף אחד לא רואה אותי, אני רק נסחף לעומק הים ואני צריך לחזור לחוף כדי לחיות. בבת אחת התחיל לעלות לי הדופק, איבדתי את הנשימה, לא היה לי כוח לשחות, לא היה לי כוח לצוף. התחלתי לבלוע מים ולשקוע. הייתי בהתקף חרדה. ואז בא זרם של עשרה גלים, דחף אותי חצי קילומטר מהחוף והושיב אותי על שונית. נקרעו לי הברכיים והביצים, אני רואה דם דם דם במים. ואני אומר לעצמי, אייל, זאת משימת החיים שלך עכשיו. אתה קופץ ונאבק בזרם ומגיע את החצי קילומטר הזה, או שגמרנו, בזה נגמר הסיפור של החיים שלך. שחיתי בכל הכוח והצלחתי להגיע לחוף".

צילום: מוטי לבטון