ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: יניב שמעוני
    ממון • 19.10.2017
    זמן עתיד: לאמן את המוח
    ההתמכרות למסכים גורמת למוח לצאת מאיזון • תרגול מגיל צעיר יכול להפוך את המגמה וביחד עם הטכנולוגיה לייצר מוח–על
    רועי ברגמן | איור: יניב שמעוני

    מי מאיתנו לא חווה את זה? אתם עומדים בפקק בדרך לעבודה והסמארטפון מודיע לכם שיש הודעה. היד נשלחת אליו באופן אוטומטי. מיד אחרי זה אתם עוברים למייל, לפייסבוק ומשם ל־ynet וכן הלאה. כן, זה מסכן אתכם ואת הנהגים שמסביבכם, אבל קשה להתעלם ממכשיר מצפצף. כבר התרגלנו.

     

     

     

    ד"ר נאוה לויט בן נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי, טוענת שהנזק שאנחנו גורמים לעצמנו לא מסתכם בנהיגה לא אחראית. הטיעון שצץ לפעמים, לפיו המידע היום הפך לנגיש ופשוט יותר, מה ש"פינה" לנו מקום במוח, לא מספק אותה. "ברור שיש לטכנולוגיה הרבה יתרונות, אבל רוב העולם הטכנולוגי עסוק באיך מושכים את תשומת הלב שלנו. הוא מתקדם למקום של ניסיון להקל על אדם לעשות פעולות על ידי שחרור שלו מכל מיני פעולות אחרות, בעיקר גופניות", היא אומרת ומסבירה: "יש לכך משמעות מאוד גדולה. כאשר הקשב ותשומת הלב שלנו כל הזמן בחוץ, אנחנו לא שמים לב לדברים אחרים שמתרחשים כמו מה אנחנו חושבים, מה אנחנו מרגישים ומה אנחנו רוצים".

     

    היכנסו לכל הכתבות והפודקאסטים בסדרת "זמן עתיד"

     

    התהליך הזה, להערכתה של לויט, גורם לניוון של המוח. "אחת מהתובנות הכי משמעותיות בעשורים האחרונים היא שהמוח שלנו הוא איבר מאוד פלסטי, שמשתנה כל הזמן בהתאם לסביבה. המוח משתנה איפה שהוא חווה גירוי. איפה שלא יהיה גירוי, הדברים לא יקרו ותהיה החלשה של קשרים במוח".

     

    אותם קשרים שעליהם מדברת לויט בן נון נוצרים ברשתות הנוירונים במוח שלנו. הנוירונים (תאי עצב) הם מעין ישויות שמעבירות "התרגשויות חשמליות" מאחת לשנייה. החיבורים והעוצמות שלהם משפיעים על הדינמיקה של זרימת המידע במוח. "הטכנולוגיה גורמת לאזורים במוח שלנו להשתנות ולהתפתח ולאזורים אחרים להתנוון", היא מסבירה.

     

    לכל זה יש תוצאה אחת — חוסר איזון ברמת הרשת המוחית. כדי להסביר את זה, לויט בן נון מדמה את חלקי המוח השונים לתזמורת. "תחשוב על הרכב של הרבה נגנים, כשפתאום יש נגנים שמשתלטים עליו, בעוד שאחרים לא מקבלים בכלל מקום לנגן", היא אומרת.

     

    אך אולי לצד זה המוח שלנו יכול לתעל את האנרגיה שנחסכה לו לפעולות אחרות כמו יצירתיות? לדברי לויט בן נון, זו במקרה הטוב אשליה. "יצירתיות היא תוצאה של הפעלת הרבה חלקי תזמורת שהולכים יחד. יותר מזה, יצירתיות זה לצאת מהקופסה. כרגע הקשרים במוח שלנו יוצרים המון ערוצים שרוב הזמן פועלים באופן אוטומטי. אתה לא מודע להם, לא שולט בהם ובעצם מתנהל כמו זומבי".

     

    מחקרים רבים בשני העשורים האחרונים, בין היתר של דן אריאלי ודניאל כהנמן, מראים שבני האדם לא בהכרח שולטים בהחלטות שלהם ובמקרים רבים נסמכים על הטיות. "כדי להיות יצירתיים, צריך לצאת מהזומביות. צריך לפרק את כל ההטיות האוטומטיות האלה שמפעילות לי את המוח. בשביל זה אני צריכה תשומת לב, מודעות, יכולת לראות את ההטיות האלה ולפרק אותן ואז המוח יכול להיפתח ליצירתיות".

     

    המסר של לויט בן נון הוא אחד: כדי לשלוט בטכנולוגיה ובשביל שהיא לא תשלוט בנו, צריך לפתח "שרירים מוחיים". "צריך יכולת של שליטה עצמית מאוד גבוהה כדי לסגור את הטלפון הנייד", היא אומרת ומעלה נקודה מדאיגה אפילו יותר, שנוגעת לילדים של היום: "אם אני מגיל אפס נולדת למצב שאני לא צריכה להתאמץ, אז למה שהשרירים של מערכת השליטה והבקרה יעבדו? הם לא קיימים".

     

    לויט בן נון מאמינה שילד בן שנתיים שמצליח לתפעל את הסמארטפון של ההורים שלו לא מראה בהכרח יכולות מוחיות גבוהות. "ילד שמשחק כדורגל תוך כדי שהוא עושה שיווי משקל על קצה המדרכה, שם לב לציפור ומדבר עם החבר שלו, מפעיל הרבה יותר חלקי מוח שעובדים ביחד. יותר כלים מתאמנים ככה ביחד לעומת מצב שבו בעיקר מערכת הראייה עובדת וכמעט שום חוש אחר".

     

    "הטכנולוגיה בנויה ככה שהיא מושכת אותך לעשות דברים כמו שהאוכל מושך אותנו לאכול והמים מושכים אותנו לשתות. היא פועלת על מערכת אחרת שהיא לא המערכת של השליטה והבקרה אלא על מערכת התגמול, שאמורה לגרום לך להשיג דברים שבא לך ולא בהכרח מה שטוב לך, כמו סמים".

     

    הפתרון של לויט בן נון עשוי להישמע "רוחני" לחלק גדול מהציבור, שכן הוא מאמץ תורות שקיימות בעיקר במזרח הרחוק אלפי שנים, כמו מדיטציה או מיינדפולנס, שמדברות על הגברת המודעות והערות של האדם, אך לויט בן נון מוסיפה על כך נדבך. "יש משפט מפורסם - 'בין גירוי לתגובה, שם נמצא החופש'. העולם הטכנולוגי מהדק את הקשר בין גירוי לתגובה, קורה איזשהו גירוי ובום אנחנו מגיבים. הטלפון מצלצל, ההודעה מצפצפת, קיבלנו לייק בפייסבוק. התגובה לגירוי מיידית. אחד מהדברים ההכרחיים שיכולים לעזור לנו להתמודד עם העולם הטכנולוגי, הוא לפתח את היכולת לייצר את המרחב ביניהם".

     

    לויט בן נון מאמינה שהפתרון נמצא אצל האנשים שמצליחים לדחות את אותם סיפוקים מיידים. "בעולם אידיאלי אם כולם היו מתורגלים וערים למה שקורה, אז גם סוג הטכנולוגיות שהיו מתפתחות היו עם קיימות רגשית חברתית ואנושית", היא אומרת. "מאז ומעולם היו אנשים שפיתחו יכולות מאוד גבוהות. קראנו להם מנהיגים דתיים לפני אלפי שנים ובמלחמת הכוכבים יש לנו את אבירי הג'דיי. אז יש אנשים שהם בתשומת לב לסביבה וכתוצאה מכך יש להם יתרון מאוד גדול".

     

    "לדעתי, אם פעם רק אנשים מועטים היו בוחרים לקחת את המוח האנושי אל המצב הכי גבוה שלו, היום זה צורך של כל בני האדם. כדי לשלוט בטכנולוגיה אנחנו צריכים לשדרג את מערכת ההפעלה שלנו. אנחנו לא יכולים להסתובב עם אותה מערכת הפעלה שהסתובבנו איתה לפני כמה עשרות שנים כשהיו לנו רק טלפונים ציבוריים שעובדים על אסימונים".

     

    היכנסו לכל הכתבות והפודקאסטים בסדרת "זמן עתיד"