חרדים לעתידם

"יום הזעם" שהוכרז אתמול על ידי מנהיגי "הפלג הירושלמי" בעקבות מעצרם של 11 צעירים חרדים המוגדרים עריקים הוא עוד שלב במאבק נגד מה שמכונה "גזירת הגיוס". צריך לומר את האמת: לא מדובר במאבק על הזכות ללמוד תורה בלי להתגייס.

כל צעיר חרדי שמעוניין ללמוד תורה בלא הפרעה רשאי לעשות זאת. כל מה שעליו לעשות הוא לגשת ללשכת הגיוס ולהצהיר על כך שלימוד התורה הוא עיסוקו הבלעדי. העריקים שנעצרו זכו למעמד המפוקפק משום שבהוראת רבותיהם לא התייצבו בלשכה ולא הצהירו על היותם לומדי תורה.

האמת היא שעד היום מעולם לא פרצו שוטרים להיכלי הישיבות, ומעולם לא נקרע בחור ישיבה מעם דפי הגמרא והושם במעצר בעוון לימוד התורה. כל העצורים עד היום, והעצורים האחרונים בכללם, נעצרו מחוץ לישיבותיהם.

המהומה הנוכחית החלה במעצר שני צעירים חרדים שיצאו לטייל, ואיתרע מזלם להיתפס במחסום משטרתי אקראי. בדיקת הפרטים העלתה שמדובר בעריקים, והם נעצרו והועברו למשטרה הצבאית. תגובת השרשרת החלה מיד. חבריהם של העצורים יצאו למחות, נעצרו, ולאחר שהתברר שמדובר בעריקים גם הם הועברו למשטרה הצבאית. באופן אבסורדי, לו היו תשעת העצורים הנוספים בוחרים לשבת בבית וללמוד תורה במקום לצאת ולהפגין — הם היו חוזרים ביום ראשון הקרוב לישיבה מחופשת החגים, יחד עם רבבות בחורי ישיבה כמותם.

כי המאבק כבר מזמן איננו על לימוד התורה. המאבק הוא על צביונה של החברה החרדית. הרב אוירבך, מנהיג "הפלג", ותלמידיו אף אינם מתכחשים לכך. החשש שלהם הוא מהיפתחותה של החברה החרדית לחברה הישראלית הכללית. הם מאבחנים בצדק שגיוס, גם למסגרות חרדיות נפרדות, הוא סוכן פתיחות מרכזי. הבעיה היא שבדרך נזנחת ההצדקה האידיאולוגית המרכזית להימנעות משירות — לימוד התורה. אם בעבר טענו הנציגים החרדים ש"מי שלא לומד צריך להתגייס" (אף כי המצב בשטח לא היה כזה), כעת אנשי "הפלג" זונחים את הגישה הזו לחלוטין.

צריך להדגיש שמדובר במיעוט. מרבית הציבור החרדי איננו שם. הוא בז לקבוצה הזו ורואה בה כזו שאיננה נשמעת לגדול הדור ובכך מסכנת את עולם התורה. אך למרות זאת מדובר במיעוט קולני, שבדרכו שלו משפיע לא מעט על הרחוב החרדי.