פרסום ראשון: ממשלת גרמניה אישרה אמש בחשאיות את מזכר ההבנות (MOU) בין ישראל וגרמניה לרכישת שלוש צוללות נוספות, מספר 7, 8 ו-9 מסוג דולפין והודעה על כך נמסרה לישראל.

מפרטים שנודעו ל״ידיעות אחרונות״, המזכר עבר כמה שינויים בשבוע האחרון, בלחץ גורמים גרמנים בכירים, שינויים שיאפשרו לגרמניה להיחלץ בקלות יחסית מעיסקה, בהתאם להתפתחויות החקירה בנושא הצוללות. ייתכן וההסכם ייחתם גם בטקס רשמי או שהצדדים יסתפקו בהחלפת הודעות דיפלומטיות. על פי המזכר תרכוש ישראל שלוש צוללות נוספות בגרמניה, בנוסף על החמש שכבר הגיעו אליה והשישית שנמצאת בבנייה, וזאת במחיר של כ-2 מיליארד אירו. שממשלת גרמניה משתתפת בעלות בכחצי מיליארד אירו.

הרצון של נתניהו נתקל בזמנו בהתנגדות חריפה של גורמים במערכת הביטחון ובראשם שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון. אותם גורמים טענו כי בהמשך להוראתו של ראש הממשלה שרון, בזמנו, כי יש להחזיק צוללות אחת במים בכוננות 24 שעות, נערכה עבודת מטה מקיפה ועל פיה כדי לעמוד בדרישה הזו, חיל הים צריך 5 צוללות. למרות זאת נתניהו דחף לרכישת צוללת שישית, רכישה שאושרה בסופו של דבר.

נתניהו המשיך לדחוף לעיסקה נוספת, על שלוש צוללות נוספות, ולחתום על מזכר הבנות שיעגן את ההסכמה הגרמנית לעיסקה ואת התמיכה הגרמנית. החתימה על המזכר הייתה הסיבה שבגללה טען ראש הממשלה נתניהו כי יש לרכוש כבר כעת (הוא דן בנושא עוד לפני שנתיים) שלוש צוללות נוספות. נתניהו טען כי בסיטואציה פוליטית אחרת ייתכן והקנצלרית מרקל לא תוכל להעביר בממשלה שלה את החתימה ואת התמיכה. מנגד טען יעלון כי אין צורך בשלוש צוללות נוספות, אלא יש לרכוש אותן רק בעוד שנים רבות, כשהנוכחיות יהיו לקראת סיום שירותן. בין השניים התעורר ויכוח חריף, שהיה, כך מאמינים מקורבי יעלון, בין הסיבות להדחתו ב-2016.

עם פתיחת חקירת המשטרה בפרשה החלה ממשלת גרמניה לדחות שוב ושוב את החתימה על הסכם ההבנות. כמו כן, היועץ (הקודם) למדיניות חוץ של הקנצלרית, כריסטוף הוייזגן, הורה להכניס להסכם, בניגוד לרצונה של ישראל, פסקה המאפשרת לגרמניה ליסוג מההסכם אם תתגלה בו שחיתות. מאז ביקשה גרמניה כמה פעמים מישראל, דרך המטה לביטחון לאומי, עידכונים באשר לחקירת המשטרה. בעקבות הבקשות הללו התכנס במשרד המשפטים פורום של העוסקים בחקירת הפרשה, שעידכן כי למרות הסכם עד המדינה עם גנור ולמרות גילויים של שחיתות קשה שהתגלו, הרי ש"השחיתות לא ירדה לשורש העיסקה" כלומר לא השפיעה על תהליך קבלת ההחלטות בישראל או בגרמניה.

לאחרונה התבקש הנשיא ריבלין לנצל ביקור שלו במינכן (לחנוך אנדרטה לזכר הספורטאים שנרצחו) ולנסוע לברלין תוך חריגה מהמסלול המתוכנן, רק כדי לפגוש את מרקל. בפגישה בפורום רחב, בקומה השמינית של לשכת הקנצלרית בברלין, אמר הנשיא ריבלין כי "מדינת ישראל מלאת תודה והערכה לקנצלרית על מחויבותה הממושכת והאיתנה לביטחון ישראל לאורך השנים, בין היתר גם בהקשר לצוללות, אשר תרומתן קריטית לביטחונה של מדינת ישראל". מרקל לא התייחסה ישירות למזכר ההבנות, אבל אישררה את מחויבותה לביטחון ישראל. בהמשך עלו השניים למרפסת לפגישה בארבע עיניים, שם חזר ריבלין וביקש לחתום במהירות על מזכר ההבנות. מרקל הבטיחה לדון מחדש בנושא מייד אחרי הבחירות, ואכן  עמדה בהבטחתה. ייתכן שגם היא חששה כי לא תוכל לעשות זאת בקואליציה החדשה שתקום בימים או בשבועות הקרובים.

עם זאת, גורמים גרמנים בכירים ביקשו שלא לחתום או לנסח מחדש את פיסקת ההגבלה ורק אחרי שיג ושיח ער בצמרת הגרמנית היא נוסחה מחדש והפעם באופן קשוח הרבה יותר. על פי הפיסקה החדשה, העיסקה לא תקודם כל עוד לא ימוצו ויסתיימו כל חקירות הפרשה והספיחים שלה בישראל. בנוסף, גרמניה שומרת לעצמה את הזכות לסגת מהעיסקה גם אם החקירות ייגמרו בלי גילוי שחיתות מהותית, לדעת החוקרים ומערכת האכיפה בישראל.

במילים אחרות, הגרמנים שומרים לעצמם את הזכות לפרש בעצמם את תוצאות החקירה והמשפטים שיתנהלו בעקבותיה, ככל שיהיו כאלה, ולהחליט אם ומתי לסגת מהעיסקה.