yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    ממון • 22.10.2017
    10,000 תפוחים בקליק
    "חייבים חדשנות כדי לשרוד בחקלאות": קיבוץ מרום גולן נכנס כשותף בסטארט–אפ שמפתח זרוע ביונית לקטיפת פירות • מצלמות מיוחדות יזהו אם הפרי בשל לקטיף
    נווית זומר

    מטעי התפוחים של קיבוץ מרום גולן הפכו לשדה ניסויים: הקיבוץ נכנס לשותפות ב־FFRobotics, סטארט־אפ שמפתח קטפת רובוטית הצפויה לקטוף פי עשרה יותר פירות מאשר בקטיפה ידנית. הקיבוץ רכש 15% מהחברה במסגרת גיוס שערכה בהיקף של 5 מיליון שקל.

     

    את FFRobotics הקימו היזמים גדי קובר, ששימש בעבר כסגן נשיא מכון ויצמן, ואבי כהני, מהנדס מכונות שגם ניהל מטע תפוחים בצעירותו. החזון של השניים הוא שבמקום עובד על סולם שקוטף ידנית תפוח־תפוח ינוע בין שורות המטע מעין תמנון רובוטי בעל 4 זרועות שיבצע את הקטיף ללא מגע יד אדם ובאופן ממוחשב. התמנון יקטוף כ־10,000 פירות בשעה, פי 10 מהכמות בקטיף ידני. גם החברה הקנדית "לינמאר" , אחת החברות הגדולות למיכון עם מחזור של 6 מיליארד דולר לשנה, התלהבה מהמיזם וקיבלה זכויות לייצור והפצה בצפון ארה"ב.

     

    הזרוע הביונית בפעולה
    הזרוע הביונית בפעולה

     

    ואיך קוטפים תפוז?

     

    מדובר בטרקטור קטן שעליו ארבע זרועות עם מצלמות שמכריעות אם הפרי בשל בעזרת צילום מיקומו, גודלו וצבעו. הנתונים יעובדו באמצעות אלגוריתם שפיתחה החברה, ובהתאם לכך תישלח הזרוע למיקום הפרי ותקטוף, בו בזמן, משני טורי העצים שמשני צידי השביל.

     

     

     

    לסוגי הפירות השונים יש סוגי קטיף שונים. למשל, בפרי הדר הקטיף נעשה באמצעות קיטום העוקץ היוצא מהפרי ומחבר אותו לענף, בעוד שבתפוחים ובנשירים אחרים הקטיף נעשה על ידי לפיתת הפרי ותנועה סיבובית שמנתקת אותו מהעץ. בהתאם, גם לכלי יהיו טכניקות קטיף שונות לבחירת המגדל. הקטפת החדשנית תוצג למכירה בשנה הבאה, כך אומר לנו קובר, וזאת אחרי שלוש עונות של ניסויים שהניבו תוצאות טובות. "המחיר הסופי של המוצר יהיה פחות ממיליון שקל", הוא מדווח.

     

    חקלאות ממוחשבת

     

    אין ספק שהחקלאות מהווה מרכיב חשוב בהכנסותיו של קיבוץ מרום גולן, שמסתכמות ב־160 מיליון שקל בשנה. גבי קוניאל, מרכז המשק ומנהל הפעילות הכלכלית של הקיבוץ, אופטימי: "החלום שלי שאני בנובמבר הבא עומד בבולזנו — אזור גידול באיטליה, עם הקטפת הביונית וזוכה לעניין עולמי. ובעתיד חברה רב־לאומית תרכוש אותנו. זה יהיה האקזיט הגדול של מרום גולן". לדברי קוניאל, זה העתיד של החקלאות. "הדור הצעיר כבר לא רוצה להיות פועל פשוט. כיום ידיים עובדות מהוות 55% מעלות הגידול של החקלאי, זה המון. אם לא יימצא פתרון ממוחשב שיחליף את הפועלים והתלות שלנו בהם, לא יהיה עתיד לחקלאות".

     

    ואכן, הקיבוץ מחפש פתרונות. "אם המנהלים שלי לא נוסעים לפחות פעם בחודשיים לחו"ל כדי להביא רעיונות, אני אומר להם 'לא עבדתם'. חייבים להכניס טכנולוגיות חדשניות כדי לשרוד. אני לא יכול לייצא תפוחים כי עלות הגידול בישראל גבוהה משמעותית מבשאר העולם, שם מסבסדים את המגדלים. לכן אני חייב להפחית תלות בשוק המקומי, להתייעל ולהתחדש כדי שאוכל לפרוץ לשווקים חדשים".

     


    פרסום ראשון: 22.10.17 , 20:01
    yed660100