חינוך פיננסי לתלמידי כיתה ט': בשבועות הקרובים צפויים תלמידים ברחבי הארץ לעבור פעילות העשרה שאותה מוביל בנק ישראל בשיתוף עם משרד החינוך, פורום ועדי ההורים ומועצת התלמידים והנוער הארצית. מדובר ביוזמה של המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, שקיבלה רוח גבית משר החינוך נפתלי בנט. בבנק ישראל מדגישים כי הפיילוט יקיף בשלב זה 750 כיתות שנרשמו לתוכנית, והן יחולקו לשתי קבוצות – הראשונה תעבור את ההדרכה בנובמבר והשנייה בפברואר.
עוד לפני שהתבררו פרטי תוכנית הלימודים נמתחה עליה ביקורת נוקבת מאחר שמי שיעבירו אותה בכיתות הם עובדים במערכת הבנקאית כשהחשש הוא מניגוד עניינים פוטנציאלי בין לימוד התלמידים שאמור להיות נייטרלי לבין עבודת הבנקאים, שנועדה לשרת את האינטרסים של הבנק.
אלא שמתוכנית ההדרכה שבנו בנק ישראל ומשרד החינוך, ונחשפת כאן לראשונה, עולה כי החששות היו מעט מוגזמים. לתוכנית יש קווים מאוד ברורים של "עשה" ו"אל תעשה" למדריכים המתנדבים – בנקאים בדרגי מנהלי סניף ומטה מכלל המערכת הבנקאית.
בהנחיות למדריכים נכתב במפורש כי "בכל אחת מהפעילויות מופיע טקסט למנחה, שעבר סבבי אישורים על ידי חברי ועדת היגוי ומטרתו לדייק ולמקד, ככל הניתן, את התכנים והדיון בכיתה". ההנחיות מאפשרות למדריכים לא להיצמד "מילה במילה" לטקסט, אך מדגישות כי "חשוב לשמור על רוח הדברים".
ההנחיות למדריכים לא מסתיימות שם. בהמשך הן מציינות כי "בהתאם לחוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, אסור בשום צורה שהיא לציין את שם הבנק בו אתם עובדים. אם התלמידים שואלים, אתם יכולים פשוט לומר שזה לא חשוב ואתם לא פה בשביל לשווק בנק זה או אחר". כן חל איסור על הופעה עם פריטי לבוש, תיקים או סימן מזהה אחר עם הלוגו של הבנק שבו עובד המדריך.
בבנק ישראל הבהירו כי נציגיו יעשו ביקורות נקודתיות לאורך המפגשים, וכי כל מפגש ילווה במורה מטעם בית הספר שידאג לשמירת הסדר והכללים.
תוכנית ההדרכה, שכוללת שני מפגשים בני 90 דקות עם התלמידים, נכתבה על ידי רשת אורט. במפגש הראשון הושם דגש על חשיפת בני הנוער למושגי יסוד בתחום הפיננסי, הגברת המודעות הפיננסית וכן הקניית כלים פרקטיים להתנהלות מול הבנק ולקידום עצמאותם ורווחתם הפיננסית של התלמידים.
בחלקו הראשון של המפגש יסבירו המדריכים לתלמידים על הקשר שבין הגשמת חלומות ויעדים לבין המשמעות הפיננסית שלהם. בהמשך יבצעו התלמידים סימולציה של ניהול תקציב אישי, במה שמוגדר כ"משחק התקציב". במשחק זה ניתן לכל תלמיד תקציב פתיחה של 300 שקל ומוצגות דילמות פיננסיות־צרכניות שאיתן הם צריכים להתמודד.
כך, למשל, מציע המשחק למשתתפים "בילוי בקולנוע עם החברים". עלות הבילוי, שכוללת כרטיס כניסה, שתייה ופופקורן, עומדת על 50 שקל (המחיר להמחשה בלבד - ר.ב), ועל המשתתפים להחליט האם הם יוצאים לבילוי או מוותרים עליו. בהמשך מוצגת בפני התלמידים דילמה נוספת, למשל פרסום של הספר החדש בסדרת הספרים האהובים עליהם, שעלותו 100 שקל. דילמות נוספות הן קניית פריטי לבוש ומתנות לימי הולדת של החברים.
לצד ההוצאות יש גם הכנסות חודשיות, כמו קבלת דמי כיס בגובה של 100 שקל והכנסה מעבודה (בייביסיטר) של 200 שקל.
בסיכומו של כל חודש נדרשים התלמידים לערוך מאזן חודשי, שבו הם מסכמים את ההכנסות החודשיות ביחד עם היתרה בתחילת החודש אל מול ההוצאות שביצעו במהלך אותו חודש. המשחק ממשיך כך במשך חמישה חודשים עם דילמות שונות כמו רכישת סמארטפון חדש, או התחייבויות כמו תשלום קנס על אי־איסוף צורכי הכלב ודוח מפקח עירייה.
בסיכומה של הסימולציה נדרשים התלמידים לענות על מספר שאלות כמו: האם היתרה שלהם שלילית (ההוצאות עלו על ההכנסות)? האם עמדו בכל התנאים כמו רכישת מתנות לימי הולדת לחברים? כמה מוצרים רכשו? והאם שינו את ההתנהגות בעקבות ירידה שחוו בהכנסות? אחרי השאלות מגיע שלב הסיכום שבו מתומצתים הטיפים לניהול תקציב נכון. בהמשך שמה התוכנית דגש על תוכניות חיסכון, כמו גם מתן הסבר על הריבית ואפקט הריבית דריבית כאשר מתמידים בחיסכון.
אחרי סיום נושא התקציב עוברים התלמידים ללמידה של אמצעי התשלום השונים כמו מזומן, צ'קים, כרטיסי חיוב והעברות בנקאיות. ההדרכה מלמדת את התלמידים על סימני הביטחון השונים בשטרות, כיצד קוראים צ'ק, אילו כרטיסי חיוב קיימים ומה ההשלכה של תשלומים באמצעות כרטיס האשראי.
חלקו האחרון של המפגש הראשון עוסק בהסבר על שירותים בנקאיים שונים ונפתח בהסבר כללי של תפקידי בנק ישראל, עובר לפעולות הניתנות על ידי הבנקים, כולל פתיחת חשבון, מדריך לקריאת דף חשבון ושירותים דיגיטליים. כל המפגש מועבר בצורה אינטראקטיבית על ידי שאלות ותרגילים שעליהם צריכים לענות התלמידים, בין היתר באמצעות הטלפונים החכמים שברשותם.
המפגש השני נפתח בחידון קצר בן 5 שאלות על מושגי היסוד שנלמדו במפגש הראשון ונמשך במשחק שמזכיר חדר בריחה וירטואלי בשם "מפצחים את הקוד". במשחק זה נדרשים התלמידים להתחלק לקבוצות ולבצע חמש משימות שהצלחה בכל אחת מהן מקנה חלק מהקוד לפתיחת "הכספת של בנק ישראל בה הם נלכדו במהלך ביקור בבנק".
המשימות במשחק כוללות השלמה של פריטים חסרים בדף תדפיס חשבון, התאמה של אמצעי תשלום לאירועים שונים בחיים, חישוב ריבית לפיקדון, ניהול תקציב משפחה ובחירה בתוכנית חיסכון. קבוצות שמשלימות את המשחק מהר יוכלו גם לגשת לשאלת בונוס של התנהלות עם תקציב של 5,000 שקל לטובת הקמת מועדון נוער בבית הספר.
את חלקו האחרון של המפגש יקדישו המדריכים לפתרון מבואר של המשימות שבהן נדרשו התלמידים לעמוד במשחק הבריחה שלהם, כאשר פתרונות אלו אמורים להיות חזרה על החומרים שנלמדו במהלך שני המפגשים. את ההדרכות ילווה אתר אינטרנט שיכיל את כל חומרי ההדרכה ויהיה זמין גם לציבור הרחב.
חומרי הלימוד למפגשים עם התלמידים נוגעים, כאמור, ביסודות הבסיסיים ביותר של ניהול תקציב אישי והתמודדות עם שירותים בנקאיים שונים שאותם צפויים התלמידים לפגוש לראשונה בגיל שבו הם נמצאים. לפי נתוני בנק ישראל, כ־70,000 בני נוער בגילים 14־18 פותחים חשבון בנק מדי שנה, אך האוריינות הפיננסית שלהם נמוכה.
זו התוכנית הראשונה שמנסה להכניס את נושא האוריינות הפיננסית בצורה מסודרת לתוך מוסדות החינוך הציבוריים, אחרי שניסיונות קודמים לעשות זאת לא צלחו. למרות שהיא מקנה כלים בסיסיים בצורה נגישה וברורה, היא אינה יורדת לעומקם של דברים וחסרה הסברים על תחום הביטוח או החיסכון ארוך הטווח.
תכני הלימוד גם אינם כוללים הסבר על מבנה שוק הבנקאות או כרטיסי האשראי, וכן אינם מציגים את השחקנים החדשים שמנסים להתמודד בו בזירות השונות. העובדה שהתוכנית בוצעה ללא שיתוף עם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון ורשות ני"ע גורעת מהתלמידים גם את נושאי ההשקעות ואפשרויות החיסכון הנוספות, פרט לפיקדון הבנקאי, ומשאירה בכך את הזירה לבנקים לבדם.
"מדובר בפרויקט משמעותי מאוד שהוא חלק מתפיסה רחבה של החשיבות שאני רואה להקניית ידע וכלים לציבור להתנהלות פיננסית נכונה. זה אחד מהנושאים שבחרנו לקדם בהשקעה ובתשומות שלא הופנו קודם", אמרה המפקחת על הבנקים, חדוה בר, ל"ממון". "לציבור יש מודעות פיננסית לא מספקת, כשברקע תרבות הצריכה פוגשת אותנו כל היום וכל הזמן ומצריכה התנהלות פיננסית נבונה. לשם כך הקמנו פורום מודעות פיננסית בשיתוף הבנקים כאשר ביקשתי מהבנקאים להירתם למשימה כחלק מהתרומה לקהילה.
"בשנה שעברה הובלנו פרויקט ראשון - שבוע מודעות פיננסית - שנערך ב־100 סניפי בנקים עם תוכנית אחידה שפיתחנו. אחרי שראינו שהציבור צמא לידע ויש היענות רבה, הבנו שראוי להנחיל את הידע הנדרש כבר בגיל צעיר, כדי להקנות הרגלים נכונים. פניתי לשר החינוך בנט והצעתי לו שנצא לדרך ביחד, והוא נרתם מיד. התהליך הנוכחי מהווה אמנם טעימה מהתחום של התנהלות פיננסית נכונה, אבל טעימה חשובה שאומרת לבני נוער איך נכון ורצוי להתנהל עם הכסף שלהם, לשמור על איפוק ולא לחרוג בהוצאות מעבר להכנסות, להיות צרכנים פיננסיים נבונים – לשאול, להבין, לפעול. נושא הגברת המודעות הפיננסית צריך להיות על סדר היום הציבורי, וצריך להקצות לכך משאבים באופן שוטף".
