למנכ"לים של מפעלי המלפפונים החמוצים יש את כל הסיבות שבעולם להיות חמוצים, בהשראת נאומו השבוע בכנסת של ראש הממשלה נתניהו. הם סובלים מרגולציה הולכת וגוברת מצד הממשלה, ומצד ענף החקלאות הם סובלים בגלל עליית מחיר המים, מחסור בידיים עובדות ומחוסרים בחומר הגלם - המלפפונים. זאת, עד כדי כך שבינואר־פברואר השנה ניכר המחסור גם על המדפים במרכולים.
אבל חוץ מכל אלה, הישראלים אוהבים חמוצים. מדובר בשוק המגלגל 300 מיליון שקל בשנה. חמשת המפעלים המוכרים הם בית השיטה שבבעלות אסם־נסטלה, קבוצת יבנה, פרי־ניר, בני־דרום ומוטולה, כולם מפעלים ותיקים. לצידם פועלים יצרנים קטנים שנמכרים בשווקים פתוחים, במשקל.
מחיר קופסת שימורים המכילה 320 גרם נע בין 4.5 שקל לעשרה שקלים לגדלים מיוחדים.
השוק נחלק למלפפונים במלח ובחומץ שמגיעים בגדלים שונים. בחלוקה ביניהם, 90% מהצריכה בישראל היא של מלפפונים במלח. בניגוד לעולם, הישראלים מאוד שמרנים בכל הנוגע לחמוצים שלהם.
שלמה נחליאל, מנכ"ל מפעל קבוצת יבנה, השני בגודלו בענף, בבעלות קיבוץ קבוצת יבנה, מגלה שלא הטעם ולא האריזה שלהם השתנו במשך כל השנים. גם לא מתפרסמים קמפיינים פרסומיים לחמוצים. לדבריו מדובר במוצר יסוד, שאין צורך במאמצים מיוחדים כדי למוכרו. "כנראה שהוא 'בילט־אין' עם הפיתה בחומוס, השווארמה והסלט, ואם נעשה בעבר ניסיון לשינוי - הוא בוטל בגלל תגובות צרכנים. "בחו"ל למשל, חמוצים מגיעים בצנצנות שקופות כאשר קופסאות הפח הולכות ונעלמות". בישראל, לדבריו, הניסיון למעבר לצנצנת זכה לכישלון, בדומה לניסיון שינוי בטעם.
"מדובר במוצר שבישראל כל־כך בסיסי, שהוא כלול במנת הקרב, אולי מכאן הנוסטלגיה לקופסת הפח. המוצר הישראלי שונה בטעמו וגם במראהו ממוצר הקטגוריה בחו"ל. האמריקאים אוהבים את החמוצים שלהם מתוקים, הרוסים משתמשים במלפפונים עם גבשושיות".
נחליאל אומר כי האמריקנים בשנים האחרונות נוטים לטעם הישראלי הפיקנטי יותר. קבוצת יבנה מייצאת לארה"ב ומוצריה נמכרים בסופרמרקטים הגדולים כמו קוסקו. זה קורה, לדעתו, משום שהאמריקנים גילו את הטעמים המזרח־תיכוניים ובעקבות החומוס בא גם המלפפון החמוץ בטעם הישראלי ש"חריף" יותר. בארץ, לדבריו, הישראלי אוכל את המלפפון ישר מהקופסה וגם מרבה לקצוץ אותו בסלט.
