ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    24 שעות • 25.10.2017
    חותך את המתח בסכין
    סדרת ספרי המתח הפופולריים של יו נסבו הנורבגי מגיעה סוף סוף לקולנוע בסרט "איש השלג". בתפקיד הראשי: מייקל פסבנדר, שנכנס בדקה התשעים לנעליו של לאונרדו דיקפריו שהיה אמור לגלם את הבלש הארי הול. בראיון ליניב חלילי הוא מספר איך למד את הטקסט תוך יומיים, ולמה הוא שונא פעלולים מסוכנים
    יניב חלילי, לונדון

    אחרי ביורק, כדורי בשר ואיקאה, היה זה רק עניין של זמן עד שגם הקולנוע והטלוויזיה של סקנדינביה יהפכו ללהיט עולמי. תור הזהב של הסקנדינבים הגיע עם סדרות מעולות כמו "בורגן" וסרטי המתח בסדרת "הנערה עם", שהפכו ללהיטים קולנועיים. עתה הגיע גם תורה של סדרת ספרי המתח של הסופר הנורבגי יו נסבו, העוסקים בעלילות הבלש הארי הול ותעלומות הפשע שהוא מנסה לפענח. הספר השביעי בסדרה, "איש השלג", אף זכה לעיבוד קולנועי, שיוצא בסוף השבוע לבתי הקולנוע בעולם (כולל בישראל) ומעורר ציפייה רבה בקרב מעריצי נסבו וסדרות המתח הסקנדינביות שלו.

     

     

    מי שגויס למשימה הוא השחקן והממתק הוויזואלי מייקל פסבנדר ("בושה", "אקס מן"), המגלם את הול, שנקרא לפענח שרשרת של אירועי רצח בעיר בורגן. רוצח נשים מסתורי משתולל בעיר, מפזר גופות כרותות ראש ואיברים ומשאיר אחריו סימן: בובת איש שלג. הארי הבלש יוצא למרדף אחרי הרוצח ואחר שלל הרמזים שהוא משאיר אחריו. בדרך, הארי מתמודד עם שדי העבר שלו. מי שמסייעת לו במשימה היא המתמחה קתרין, שמגלמת בכישרון רב רבקה פרגוסון ("משימה בלתי אפשרית", "הבחורה על הרכבת").

     

    גולש בסטייל

     

    את הצילומים לסרט החל פסבנדר יומיים — כן, יומיים — אחרי שסיים לצלם את הסרט "אמונת המתנקש". "לא הייתה לי ברירה, אז קראתי את הספר במהלך הצילומים ולמדתי את הטקסטים בסופי שבוע", הוא מספר בראיון שאנו מקיימים בלונדון. "נסבו, הסופר, לא אמר לי הרבה. הוא התקשר והזמין אותי להיפגש איתו. חשבתי שנלך לאכול צהריים אבל הוא לקח אותי לטפס על קירות ודיברנו תוך כדי טיפוס. הוא מטפס ממש טוב, אני הרבה פחות".

     

    מאחורי הלו"ז הצפוף של צילומי הסרט הסתתרה אמת קצת יותר מורכבת: “איש השלג" היה אמור להיות פרויקט קולנועי של הבמאי מרטין סקורסזה, שאף ליהק לתפקיד הבלש הארי את המוזה שלו, ליאונרדו דיקפריו. אבל סקורסזה החליט לזנוח את הפרויקט וזה הופקד בידי הבמאי השוודי תומאס אלפרדסון ("החפרפרת"). עכשיו פסבנדר מנסה להתכחש לעברו של הפרויקט. "לא ידעתי שסקורסזה אמור היה לביים את זה, פשוט רציתי לעבוד עם הבמאי", הוא אומר בהוליוודית מצוחצחת. “אני אף פעם לא מתחרט על תפקידים שלקחתי, החיים קצרים מדי. אני שוקל בכובד ראש כל תפקיד ומרגע שאני מחליט ללכת עליו — אני הולך עליו בכל הכוח".

     

    בסרט נדרש פסבנדר גם לכושר וטכניקות לחימה, עניין שמוכר לו מסרטי גיבורי העל והאקשן הרבים שהוא משתתף בהם. "בוא נודה על האמת: אני שונא פעלולים ותרגילים מסובכים מדי ומשתדל לעשות אותם רק כשאני ממש חייב", הוא מפתיע. "אני כמובן אוהב לעשות מה שאני יכול, אבל אם יש סכנה שאשבור יד או רגל, אני אמנע מכך. אם אפצע, זה יעלה למפיקי הסרט הרבה מאוד כסף. גם בצילומי הסרט הזה המפיקים החסירו פעימה: בהפסקות בין הצילומים נסעתי לעשות סקי, לראשונה בחיי. ראיתי את העצבנות על פניהם של המפיקים, שחששו שאשבור יד ואשבית את הצילומים. בסוף גלשתי בסטייל".

     

    חתונה חשאית

     

    פסבנדר הוא אחד הכוכבים הגדולים והלוהטים של הוליווד. בן 40, ממוצא אירי־גרמני, שהחל את הקריירה בסדרה "אחים לנשק" של טום הנקס וסטיבן ספילברג. לפני עשור הופיע בתפקיד הקולנועי הגדול והמשמעותי הראשון שלו, באפוס "300". אחר כך עשה סיבוב אצל טרנטינו ו"ממזרים חסרי כבוד", בתפקיד של סגן ארצ'י היצ'קוק, שזכה לשבחים רבים. הוא עבר את המסלול ההוליוודי המתבקש, עם סרטי אקשן מחד ודרמות מורכבות מאידך. בארסנל שלו נמצאים הדמות של מגנטו בסדרת "אקס מן", שאת הסרט האחרון בה הוא סיים לצלם לא מכבר. הוא שיחק את בעל מטעי הכותנה האכזרי אדווין אפס בדרמת הגזענות ההיסטורית "12 שנים של עבדות", תפקיד שזיכה אותו במועמדות לפרס האוסקר. מועמדות נוספת קיבל על תפקידו כסטיב ג'ובס בסרט הנושא את אותו שם, שביים דני בויל.

     

    את חייו הפרטיים הפקיד בכספת שמורה היטב והוא ממעט לדבר עליהם. לפני שבועיים התחתן עם השחקנית אלישיה ויקאנדר, אותה הכיר על הסט של הסרט "האור בין האוקיאנוסים". טקס החתונה הפרטי נערך באיביזה, בחשאיות גמורה. פסבנדר אמר בעבר שלא ימכור את חייו האישיים כדי לקדם סרטים — אמר וקיים.

     

    "גם אם כל ההצלחה תסתיים מחר, אהיה אדם שמח", הוא אומר. "גילמתי בשנים האחרונות גלריה רחבה של תפקידים והופעתי ב־28 סרטים עם כל הבימאים הגדולים. אז היום אני מכיר יותר טכניקות משחק. הרי בתחילת הדרך בכלל רציתי להיות מוזיקאי, משחק הגיע כמעט במקרה. כשהייתי בן 17 רציתי להיות גיטריסט. חבר שלי בא להתאמן איתי וניגן הרבה יותר טוב ממני, אז הבנתי שאין לי סיכוי מולו והלכתי ללמוד משחק. לצד אלה, חלמתי להיות נהג מרוצים ולאחרונה יצא לי להגשים את החלום, כש'פרארי' הזמינו אותי להתחרות באחד המסלולים שלהם. אני לא אדם שאוהב לחיות על הקצה, אבל אני אוהב את המהירות ואת היחס בין מגבלות המכונית והמגבלות שלי כאדם".

     

    ומה לגבי המוזיקה, השארת אותה מאחור?

     

    “אני עדיין מנגן בבית וכמובן שמאזין לכל סגנון מוזיקה אפשרי. חוץ מדאנס — אני לא מצליח להבין את הסגנון המוזיקלי הזה. אולי באמת טוב שהפכתי לשחקן ולא למוזיקאי".

     

     


    פרסום ראשון: 25.10.17 , 19:30