האבנים המדברות של ירושלים

האמירה "אם אשכחך ירושלים זה בגלל תל־אביב" מעוררת הזדהות בלב רבים מהירושלמים, יש להניח. ולפני שאתם קופצים מהמקום, מותר לי להגיד את זה: אני ירושלמית אסלית שחיה ומתגוררת בעיר. הרי קל יותר להשכין את ירושלים בלב מאשר להשתכן בה. אבל כאשר לא מדובר ביחסים לטווח הארוך, אלא בגיחות של מדי פעם, הרי שהעיר הזאת, שממררת את חיי תושביה הקבועים, בהחלט מצליחה שוב ושוב לכבוש, ובצדק, את לב המבקרים בה.

מי שיעשו את זה בימים הקרובים יוכלו ליהנות לא רק מתחושה כללית של קפיצה לחו"ל, בזכות מזג האוויר המושלם, הסגריריות העוטפת ממעל, בתי האבן בסמטאות השכונות הוותיקות, אלא יתחבר גם לריחות התבלינים והפירות בשוק, ולסיפורי ההיסטוריה המפוארת, המסותתים בראש ובראשונה בכותלי הבתים שמתנוססים כאן, אחד אחד, וסיפורו האותנטי.

ובסוף השבוע הזה במיוחד, עת מתקיים שבוע האדריכלות הראשון בעיר (28־25 באוקטובר), שילוב מבטיח בין פסטיבל "בתים מבפנים" ומיזם "אדריכלים על הבר" של מרכז הבנייה הישראלי, ומציע הזדמנות להעמיק את המבט ולהכיר גם ירושלים אחרת, מפויסת ובעיקר יפה מאוד. הנה חמש אבני דרך, תרתי משמע, שיפתחו את שעריהן במפני המבקרים.

סיור לילי לאור נרות בבית הנסן

צילום: עמית שאבי

בית הנסן שימש עד 2001 כבית חולים ומחסה לסובלים מצרעת. בית האבן רחב הידיים והמרשים הזה תוכנן בידי האדריכל קונרד שיק והוקם ב־1887 בבידוד מוחלט מבתי השכונה האחרים. הטבע העירוני סביבו נועד לשמש חיץ ולהבטיח את התנהלותו כמשק אוטרקי, ואמנם חלק מעצי הפרי שנשתלו אז ושימשו את החולים עדיין נמצאים בחצר. ממש כמו שני בורות המים, וחלק ניכר מהריהוט ששימש את החולים ואנשי הצוות.

הסיורים הליליים מציעים הצצה לאזורים שאינם פתוחים לקהל בדרך כלל, בהם חדרי הבידוד, ההוספיס, המקלחות אליהן הגיעו החולים כשהם חוצים שני גשרי פלדה, ועוד. כן ניתן יהיה לבקר בתערוכות ובחללי העבודה שבבית, המשמש כיום מרכז לעיצוב, מדיה וטכנולוגיה ומשמש אכסניה לאמנים וללימודי אמנות.

החדשנות משתלבת היטב בפריטים העתיקים בבית הזה. כך, למשל, הוגבה שולחן העבודה של מנהלת המרכז, שהיה שולחנו של הרופא, באמצעות רגליים צבעוניות שהודפסו בטכנולוגיית תלת־ממד. במסגרת עבודת השימור המדוקדקת נשארו דלתות העץ המרהיבות, הסורגים על החלונות, הכיסאות ושלטי החדרים, ופונטים זהים שוחזרו והוטבעו על החדרים שחולקו מחדש עם ההסבה שעבר הבית. אל תפספסו את הפעמון בחצר הפנימית, באמצעותו נקראו החולים לארוחות, ואת התערוכה ההיסטורית במסגרתה מוצגים מדי הרופא וכליו (בביתו הסמוך פועל כיום בית קפה מוצלח) וכן כיסא הבדיקה, מכונת כביסה ופסנתר מהימים ההם.

גרפיטי במחנה יהודה

צילום: עמית שאבי

חובבי הגרפיטי ייהנו מאוד בסיור שכותרתו "אני קיר פוליטי", במסגרתו יובילו אמני גרפיטי מצוות "גרפיטיול" את הבאים בעקבות כתובות וציורי קיר גדולים וקטנים באזור מרכז העיר ובשולי שוק מחנה יהודה. אלה חושפים, באופן טבעי, את המתחים הגלויים והסמויים בין האוכלוסיות השונות בבירה. מה שמסביר מדוע מגרפיטי שאומר, באותיות קידוש הלבנה, "ויאמר ה': לא תשב אישה בקדמת האוטובוס ותעז! דפוק לה סמחטה בפנים", נמחקו כל האותיות בשחור עצבני, ונשארה רק הה"א של "ה'".

מרבית אמני הגרפיטי בירושלים, מסבירה אלינוי קיסלוב, מכבדים את האבן הירושלמית, מה שמאתגר אותם בעבודתם, כמובן. המאפיין הייחודי הזה אינו היחיד – רק כאן כנראה אפשר למצוא במרחק מטרים ספורים זה מזה ציורי קיר משיחיים באופיים (וצבעוניים מאוד) לצד כתובות כמו "עם ישראל חי" להן נוספה המילה "בסרט" ותוקנה ל"בסדר", שמות נשים שנרצחו עם ההאשטג "זוכרות", כיתוב באנגלית הקורא לשחרור פלשתין, ואחר, תמים למראה, של התאריך 11.6.03 והשעה 17:30, שמשמש כאנדרטה פיראטית לבחור שנהרג בסמוך בפיגוע שהתרחש באותו יום.

סביב חצר אבן ישראל, היפהפייה בפני עצמה, תמצאו שלל ציורים, רובם של אמן הרחוב הפעיל מאוד בירושלים וחותם בשם סלומון סוזה. אחד מהם, ותיק למדי (בניגוד למרבית ציורי הקיר, שחלק מסוד הקסם שלהם הוא הארעיות - חלקם נמחקים בידי העירייה, אחרים נפגעים ממזג האוויר, וישנם גם כאלה שאמנים אחרים מחריבים), מסמל כנראה את השכינה השורה על העיר, גדולה ומפוארת אבל מכבידה.

בעקבות הקרמיקה והברזל

מבט אחר ומרתק על ירושלים מציעה התערוכה החדשה במוזיאון ישראל "ירושלים של פרטים", שמציעה, בעקבות ספרו של דוד קרויאנקר, האדריכל וחוקר העיר, מבט בזכוכית מגדלת על פרטי הבניין והעיצוב בעיר. התערוכה, הבנויה סביב תמות - בהן קרמיקה, סמל הכוכב, הכתב ועוד - מציגה את העיר היפה והמורכבת הזאת כפסיפס קוסמופוליטי מלא חיים ועושה חשק לצאת ממנה בחזרה אל הרחובות ולחפש את האלמנטים שרובנו לא מבחינים בהם ביומיום. ואמנם, במסגרת שבוע האדריכלות יתקיימו גם סיורים בעקבות התערוכה. למשל, "ירושלים של ברזל", שיתחקה אחר עושר פרטי הברזל לאורך רחוב הנביאים במרכז העיר.

בית הקברות של העניים

כדאי למצוא זמן ולהגיע גם לעין כרם, לבקר בבית האנדלוסי על מרצפותיו המצוירות היפות או להציץ לבית של עתליה, המשמש גם לאירוח קולינרי (אל תוותרו על עלייה לגינת הירק של עתליה, בה היא מגדלת שלל ירקות ופירות ועשבי תיבול מול נוף עוצר נשימה); לצאת לסיור בבית הקברות של העניים למרגלות קבר דוד או לזה המוצע בספרייה הלאומית בגבעת רם.

דייט עם אדריכל על הבר

לצד הסיורים במבנים, ברחובות ובפרויקטים השונים, ממליצים יוזמי שבוע האדריכלות על ההרצאות שייתנו בערבים, על כוס בירה או יין, מיטב האדריכלים והמעצבים בארץ, בהם אמנון ריכטר ואילן פיבקו, בברים שונים. מלונות העיר, מצידם, מציעים הנחות למבקרים. ואפשר גם סתם ללכת בעקבות עצים עתיקים במרכז העיר או להישאר בסביבה ולחרוש באופן מודרך ומעניין את רחוב המלך ג'ורג', לאורכו מקובצים מבנים ואתרים בעלי חשיבות לאומית והיסטורית. כל הסיורים חינמיים, חלקם מחייבים רישום מראש.

• שבוע האדריכלות מתקיים ביוזמת הרשות לפיתוח ירושלים, משרד ירושלים ומורשת, משרד התיירות ועיריית ירושלים. לפרטים: "בתים מבפנים" באתר itraveljerusalem.com