השאלה היומית: האם החיבור בין אביב גפן לאייל גולן הוא הברקה או גימיק כלכלי ציני

חיבור בין ענקים

סמדר שיר

קשה לי להאמין שמישהו אכן מאמין שהפיוס ההיסטורי בין אביב גפן לאייל גולן הוא ההתגשמות החיה של חזון אחרית הימים. מדובר בשני זמרים מובילים שכל אחד מהם הוא אשף תקשורתי היודע היטב באיזה צד מרוחה החמאה ושהכסף לא צומח על העצים. הניסיון להציג את האיחוד בין אל"ף לאל"ף כסמל של הסלוגן "שלום עושים רק עם אויבים" עורר בי גיחוכים. רבאק, על מי אתם עובדים?

אבל אני בטוחה במאה אחוז, ואפילו באלף, שלא אחמיץ את הפרק הראשון בהופעתם המשותפת בתוכנית הריאליטי החדשה. לא אצפה מהם להתחבק מול המצלמה כשני תאומים סיאמיים שהופרדו בלידתם, ולא אקווה לראות אותם משלבים זרת בזרת ב"שולם שולם לעולם". אשתדל להתפנות מכל עיסוקיי החשובים ולהידבק למסך מסיבה הרבה יותר פשוטה — זה מסקרן. גם אם איווכח שהנמר לא נגאל מחברבורותיו זה יהיה מעניין. ומה עוד מחפש בנאדם שצונח לכורסה בתום יום עבודה? קצת מלח ופלפל. קמצוץ של אקשן שיפריח את השממה.

על חטאי אני מודה ומתוודה: בעונות הראשונות של "כוכב נולד" הייתי גרופית מכושפת. בביתנו הקט זו הייתה מדורת השבט, התוכנית היחידה שמיגנטה אליה את כל בני המשפחה שבדרך כלל נוטים להתפצל, זו לטלנובלה וזה לכדורגל. נסעתי עם ילדיי לחוף ניצנים כדי לנשום את האוויר שמילא את ריאותיה של נינט כששרה את "ים של דמעות" וזכתה בכתר. אבל מעונה לעונה, במקביל לריבוי הפורמטים של דוקו־מוזיקה, דעך הקסם. רמת המתחרים ירדה, לא אחת נדמה שההפקה מעדיפה מתמודד עם סיפור טוב (אבא אלכוהוליסט, אמא שנעלמה, עדיפות לטרנסג'נדר) על פני כישרון, וגם המציאות הוכיחה שאפילו שיא הרייטינג כבר לא מהווה מקפצה לצמרת.

לכן אני מכינה את הפיצוחים לקראת הריאליטי של גולן וגפן, שכל אחד מהם התברך בפה גדול נטול ברקסים על הלשון. הם לא יהיו בובות על חוט והם לא יסתפקו בדיקלום הטקסטים שיקבלו באוזניות. הם יתכסחו, יתנגחו, יעקצו, יתפוצצו ומה לא. כל מה שאפשר לצפות משני ענקי מוזיקה כאלה. יהיה שמייח.

הכל בשם הכסף

אמיר שוורץ

ילדי אור הירח בהלם. אביב גפן הולך לישון עם האויב. גם בצד השני מאוכזבים. מעריצי אייל גולן המטקבקים משוכנעים שהוא ינצח בכל עימות ומתרברבים מי סוגר יותר הופעות. על פניו זהו סיפור ענק: יריבים מושבעים שבתום פסגת שלום לילית בנס־ציונה מקימים ממשלת אחדות. רק חסר שגיא פלג יתמלל את השיחות והרווחתם סרט דוקומנטרי. "קשת", שזקוקה עכשיו להרבה שעות מסך, תשמח לשבץ. הבעיה היא שאין כאן שום בשורה מוזיקלית.

גפן אמנם ציני ומהיר לשון אך גולן נהנה מכריזמה ומתמיכה רחבה יותר. בדרך לפיוס נשלפו כל קלפי פוליטיקת הזהויות: כוכב הרוק המורד מול מלך הפופ המזרחי; זה שכמעט הופיע בעצרת למען אלאור אזריה מול האחרון שהתחבק עם רבין. הם אמנם מותגו כהפכים אבל הדמיון ביניהם רב. והמפסידה — כמו תמיד — היא המוזיקה.

ריאליטי המוזיקה בדעיכה: מנחה נטול זיקה לתחום, פה גדול ובעיקר אחוזי פגיעה נמוכים באיתור הקולות הבאים. גם החיבור בין גפן לגולן לא יצילו אותו. למרות תיק העבודות המרשים של שניהם, הקהל שנוהר להופעות — אין להם את הקסם הדרוש להציל את הז'אנר העמוס בתוכניות לעייפה. ריאליטי מוזיקלי לא זקוק רק לשופטים ששולפים מהר אלא ליוצרים אמיצים ומקוריים. חיבור בין שני טיפוסים שמרנים למדי הוא הליכה על בטוח ומתכון לשעמום.

ויש גם את העניין עם הכסף. 1.5 מיליון שקל לעונה לכל אחד, לפני מיסים. השותפות בין גפן הפקות לגולן בע"מ היא בראש ובראשונה עסקית. זה בסדר כמובן. הביטלס לא פרקו את החבילה בגלל יוקו אונו אלא בעקבות בעיות ניהול ובוב דילן השתתף בפרסומת לג'יפ יוקרה. כולם רוצים להרוויח, השאלה היא מה הם מספקים בתמורה לצ'ק. כוכב חדש כנראה לא יוולד כאן, אבל אל תתפלאו אם זה ייגמר בדואט. הוא גם ישמע מסעיר כמו חוזה העסקה.