טונה במים

אם על כל קלישאת גלגלצ בשיר החדש של סטטיק ובן־אל הם היו מקבלים שקל - היי, רגע, גם זו קלישאה. אז בואו נדבר על עובדות, כואבות, שחוקות, משעממות, כמו למשל ש'הכל לטובה', יחרוך את יוטיוב, אבל לא יעשה טוב לרפרטואר של סטטיק ובן־אל או לאוזניים שלכם. זה נשמע כמו טונה, עושה אהבה עם פארודיה של 'ארץ נהדרת' על להיט גלגלצ סטייל אליעד, ואז פוגש את גיא ויהל ועושה את מה שרצוי לעשות כשפוגשים בהם - מנמנם. איפה סטטיק? איפה בן־אל? איפה ג'ורדליש? אלה שגם ברגעים הפחות מוצלחים - שלום 'טודו בום' - לפחות הביאו צליל חדש ופריך למיינסטרים הישראלי. אפילו הקליפ המושקע מתמיד של 'הכל לטובה' הוא העתק כמעט מוחלט של סרט נעורים הוליוודי בינוני או קליפ אחר שכבר ראינו - אהלן טיילור סוויפט. מבלי להיכנס לנבואות אם זו תחילת הסוף שלהם או מכה קטנה בקרנף, ועל איזה מספר ייעצר הפעם היוטיוב, אפשר כבר עכשיו לקבוע בבירור דבר אחד: אחרי שנים רבות, אולי מאז ימי מירי מסיקה וקרן פלס איפשהו באמצע העשור הקודם, יש לנו שוב את הדבר הזה שנקרא קלישאת גלגלצ. כזו שהיא יצרה, ולא טרנד שאימצה באיחור. המיינסטרים החדש הוא צעיר, אבל צעיר־זקן, גרובי, אבל כזה שחס על העכוז. סטטיק ובן־אל ניסו להיות טונה וסיימו עם ריח של סרדינים.