המסע המופלא של חן זריהן: הצעירה בת ה־19 שהוברחה לישראל ממרוקו במסגרת תוכנית הטלוויזיה "אבודים" של צופית גרנט מסיימת השבוע את הטירונות.

אמה של חן חותנה עם מוסלמי ובמשך שנים ארוכות משפחתה חיפשה אחריה. לפני כשלוש שנים היא אותרה, יחד עם בנותיה חן ויסמין, בדירת מסתור בקזבלנקה. חן, אז בת 16, ריגשה ישראלים רבים כשסיפרה שהיא שומעת שירים ישראליים בסתר ושחלומה הגדול הוא להתגייס לצבא הישראלי. החלום התגשם לאחר שהיא הגיעה לארץ והתגייסה, ועכשיו היא מחכה לשיבוץ שאחרי הטירונות בבסיס מחווה אלון. ויש לה כבר חלום חדש: להיות לוחמת.

"אין דבר שרציתי יותר מאשר להתגייס לצה"ל", מספרת חן, "יום הגיוס שלי היה היום המאושר בחיי. זאת התגשמות חלום עבורי. במרוקו כולם מכירים את הצבא הישראלי ואני תמיד ידעתי שאני רוצה להיות חלק ממנו. גם אמא שלי מאוד גאה בי".

הסיפור של חן נגמר בסוף משמח על המרקע, אבל ההתאקלמות בישראל לא הייתה פשוטה עבורה. "זאת תרבות שהייתה מאוד זרה לי, והעובדה שלא ידעתי את השפה רק הקשתה עליי יותר", היא מסבירה. "לא הלכתי לבית הספר קרוב לשנה, וגם אחרי שהתחלתי ללמוד אף אחד לא התייחס אליי. הייתי כל הזמן לבד והתלמידים ממש לא רצו להתקרב אליי".

אבל חן הייתה נחושה להשתלב. בערבים, אחרי הלימודים, היא יצאה לעבוד וכך הכירה חברים ישראלים ושיפרה את שליטתה בעברית. ועם כל זאת, ההשתלבות הממשית שלה בתרבות הישראלית החלה עם גיוסה לצבא.

"היום אני מרגישה ישראלית", מסכמת חן בעברית רהוטה, "כל יום אני לומדת על התרבות הישראלית ואיך להשתלב פה בחברה. בצבא נותנים לנו הרבה כלים שיעזרו לנו להתאקלם בארץ. למדתי פה על ההיסטוריה שלי ועל הציונות. לא ידעתי הרבה על המלחמות, על הנשיאים וראשי הממשלות לשעבר, ועכשיו הידע הזה נותן לי המון וגורם לי להרגיש חלק מדבר גדול".