ספר טיסה

כדאי אולי להתחיל עם המילים של רחל המשוררת, המתארות בצורה הטובה ביותר את פרויקט ספרי הכיס של סדרת השירה "זוטא" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). "לִרְאוֹת שֵׁנִית שׁוּרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ מִכְּבָר,/ הַדְּיוֹ דָּהָה כִּמְעַט,/ וּמַשֶּׁהוּ הִצְהִיב הַנְּיָר הַמְקֻמָּט,/ וְרֵיחַ שֶׁל עָבָר.// הוֹי מַגָּעָהּ הַקַּל, הוֹי שִׁלְטוֹנָהּ הָרַב/ שֶׁל יַד הַזִּכְרוֹנוֹת!/ הִנֵּה נִתַּן הָאוֹת, וְאַךְ נִתַּן הָאוֹת —/ וְהָרָחוֹק קָרָב".

זה, למעשה, לב־ליבו של הפרויקט — מפגש מחודש עם זיכרון רחוק. זיכרון שקרב המאפשר התאהבות מחדש. ואכן, קשה שלא להתאהב בזיכרון הזה — מן הניגון החוזר של נתן אלתרמן והסליחות של לאה גולדברג, דרך השושנה של זלדה והחמדה שידעה דליה רביקוביץ', ועד הטווס ושורת האווזים של אגי משעול. אלה השירים שמכיר כל חובב שירה ועתה הם מונגשים מחדש בשישה ספרי כיס נפרדים, מעוצבים בטעם, מכונסים בטוב, מלאים חוכמה ורגש.

דווקא עכשיו, כשאהבת השירה שרירה וקיימת הרבה אחרי סוף בחינות הבגרות בספרות, אין כמו לחזור לשירתם המופלאה של המשוררים האלו, ומהם להמשיך למשוררים צעירים חדשים, בני זמננו. שכן שירה טובה יודעת לספק את הקורא הרעב טוב יותר מכל רומן עב כרס. וספרוני הכיס האלה — בעריכתם של עוזי שביט וגדעון טיקוצקי — מאפשרים סיפוק שכזה שממשיך הרבה אחרי שסוגרים את הספר.

בספרון "עוד חוזר הניגון" של אלתרמן מכונס כמובן מבחר שירים מספרו הראשון והאהוב "כוכבים בחוץ", וכן שירים מתוך "שמחת עניים", "שירי מכות מצרים" ומתוך "הטור השביעי"; אצל רחל מובאים שלושת ספריה במלואם – "ספיח" ו"מנגד" שראו אור בחייה ו"נבו" שראה אור כשנה לאחר מותה; בספרון "ימים לבנים" ללאה גולדברג יזכה הקורא במבחר מתוך "טבעות עשן", "שיבולת ירוקת העין", ועוד; במבחר "כל שושנה היא אי" לזלדה מופיעים שירים מ"פנאי", "הכרמל האי־נראה", ועוד; בספרון "שם ידעתי חמדה" לרביקוביץ' מכונס מבחר מייצג מ"אהבת תפוח הזהב", "חורף קשה", "אמא עם ילד", ועוד; ובמבחר "קורים דברים" למשעול (היחידה שעדיין פעילה מבין המשוררים) מכונסים שירים מתוך ספריה "נני ושנינו", "סריטה של חתול", ועוד.

אין הפתעות בספרונים הקטנים האלו. העורכים בחרו את המוכר והאהוב מכל משורר. מטרתם היא לחזור אל העידית שבעידית ולהנגיש אותה לקהל שרחוק מן השירה או לזה שייהנה לחזור אליה. כך או כך, ההנאה מובטחת. שכן דבר אינו נשאר מלבד שירה ומלל, או במילותיה של לאה גולדברג: "מַה יִּשָּׁאֵר? מִלִּים, מִלִּים כָּאֵפֶר/ מֵאֵשׁ הַזֹּאת שֶׁבָּהּ לִבִּי אֻכַּל,/ מֵחֶרְפָּתִי, מִכָּל אָשְׁרִי הַדַּל/ רַק אוֹתִיּוֹת הַחֲתוּמוֹת בַּסֵּפֶר".

עמודים: 125 (כל ספר).

ציטוט: "לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל/ מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן/ פֶּן יִבְלַע עָנָן/ אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי/ שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע./ אֵין לִי קִיּוּם/ בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת/ שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי" (זלדה).