מושיק גלאמין נפרד מבן זוגו בארבע השנים האחרונות וארוסו זה חצי שנה, ג'קי לולו, כמה ימים לפני שחגג 38 ביולי האחרון. פרידה קשה, יצרית, שמאיימת לזלוג לאפיקים משפטיים. כמה שבועות לאחר מכן הידרדר מצבו הבריאותי של אביו, ויקטור, שחלה לפני שש שנים בסרטן ובאחרונה אושפז בבית אבות סיעודי. "נשארו ממנו ארבעה אחוזים", אומר גלאמין, "הוא לא יכול לשתות, כלום. איזו דרך נוראית להיפרד מהעולם". ועדיין, כששואלים את גלאמין, מנחה טלוויזיה ומעצב, לשלומו, הוא מטעים את ה"מעולה" וגם מבטיח ש"יהיה לנו כיף".
"זו בחירה לקום בבוקר ולהגיד שיהיה מהמם", גם כשהפרידה מהארוס לשעבר ממשיכה לרדוף אותו, הוא מסביר. השבוע פורסם במדורי הרכילות כי לולו מקים בלוס־אנג'לס חברה מתחרה לחברת אינסטבלוק של גלאמין, המדפיסה תמונות אישיות על בלוקים מעץ. "אני מרגיש שהוא פגוע ומחפש לנקום", מדווח גלאמין, ומוסיף כי קיבל השבוע מכתב מעורכת דינו של האקס ובו איום בתביעה עתידית ("לא רוצה להיכנס לדיטיילז"). לדבריו, על קיומו של המכתב למד מכתבות רכילות שהתקשרו לבקש את תגובתו עוד בטרם הגיע לידיו.
"בעקבות האירועים האחרונים אני מרגיש שאני לא יודע עם מי ישנתי במיטה", אומר גלאמין מספת הפנטהאוז השכור שלו באזור התחנה המרכזית בתל־אביב, אותו חלק עד לפני מספר חודשים עם האקס. "גונבים לי רעיון ונוסעים איתו לחו"ל. אומרים שצריך לדעת ממי להתגרש - אז מזל גדול שלא התחתנו. בפרידה כל הזמן הייתה לי תחושה מתנשאת ש'אוי, הוא מסכן’, כי אני זה שרוצה לעזוב. עכשיו אני לא מרגיש שהוא מסכן".
וגלאמין עצמו בטח לא מסכן. "יש ימים שזה מלווה אותי ואני עצוב, בוכה, לבד. אבל אני בוחר לראות את הטוב. זו לא הדחקה, זו בחירה. ולעומת המצב של אבא שלי, הפרידה מג'קי נראית לי כמו כלום ושום דבר".
כלום? אחרי ארבע שנים?
"לא היה לי טוב. ומול הקושי, לחופש אין מחיר".
לפני כמה חודשים, כשעוד הייתם יחד, אמרת בראיון: "אם לא הוא, אני לא יודע איך היה נראה העסק".
“הוא עבד באינסטבלוק כשכיר בתור מנהל לוגיסטי במשך 11 חודשים. זה מהיום הראשון עסק של אחותי, שהדפיסה וחתכה בלוקים, ואני עזרתי בשיווק, בדחיפה, ברעיון. ג'קי לא הרים את העסק, לא השקיע בו. הוא הצטרף כי רצה לעזוב את העבודה הקודמת, במסעדה. אחרי שנים שהיה תלוי בי כלכלית - אם הוא לא תורם לכלכלת הבית, לפחות שייתן יד בעסק. מאז שהוא לא בעסק, אנחנו בצמיחה יותר מהירה. בחודשים האחרונים פתחנו ארבעה סניפים חדשים. אבל אני לא רוצה לצאת עליו. אני פגוע, אני בשוק, אבל מאחל לו בהצלחה'".
למה נפרדתם?
"כי הגענו לוויכוחים קשים שנגמרו מאוד לא יפה".
על מה?
"על כל דבר. הייתה לנו בעיית תקשורת מהתחלה, במקביל לאהבה. תמיד הגענו לפיצוצים".
אז איך שרדתם יחד ארבע שנים?
"הכרנו בגריינדר וזה התחיל דווקא כמשהו בלתי אפשרי. הוא גר בלונדון, אבל נשארנו בקשר, וכשהוא חזר לישראל עברנו לגור ביחד. אחר כך נפרדנו בגלל הפיצוצים והבלגנים, ואחרי שנה חזרנו להיות יחד. לפני חצי שנה, בסוף השבוע של יום ההולדת שלו, ירדנו לאילת ושם כרעתי ברך והצעתי נישואים. הייתי בטוח שהכל יירגע. אז היה הייפ של כמה שבועות, אבל נשארו דפוסי התנהגות שלא מאפשרים צמיחה בזוגיות".
יש סיכוי שתחזרו שוב?
“לא. נחצו קווים אדומים".
"מושיק נישל אותי מזכויותיי באינסטבלוק", מגיב ג'קי לולו ממקום מושבו החדש בלוס־אנג'לס. "הייתי שותף מלא איתו ועם אחותו, גם ברעיון. זה שלי כמו שזה שלו. הכל מתועד. ואין 'איום בתביעה'. התביעה הוגשה והוא קיבל זימון לבית המשפט. והוא לא כילכל אותי, הרווחתי יותר לפני שעברתי לאינסטבלוק, כך שהוא לא עשה לי טובה.
“הוא התנהג מזעזע ועשה הכל כדי להתנקם בי ולהכאיב לי על כך שנפרדנו. תפסתי את עצמי והתקדמתי הלאה, ובטח לא חיכיתי למושיק שיאשר לי לעשות את מה שאני צריך לעשות. הוא השתמש בכוחניות וכאילו פיטר אותי. אבל אני לרגע לא נוקם בו. מאחל לו בהצלחה".
גם הוא איחל לך.
"יש את ההצלחה שהוא מאחל בפרהסיה ויש דברים שהוא עשה מתחת לפני השטח. אחד בפה ואחד בלב - זה מאפיין את מושיק".
מושיק, ג'קי טוען שהוא שותף שנושל.
"הטענות שלו מגוחכות. בוא נראה מה בית המשפט יחליט".
* * *
גלאמין פרץ לתודעת הציבור בשלבים. ראשית, כחבר בלהקת הנוער 'השכנים של צ'יץ'', שגילתה לעולם בניינטיז את יעל בר זוהר, יהודה לוי ונועה תשבי (לאחרונה החל קמפיין מימון המונים לקימבוק המחזמר 'דוד', שהציגו 'השכנים' לפני 25 שנים. גלאמין: "שאלתי את ירון כפכפי, הבמאי, אם אפשר לקנות במסגרת ההדסטארט גם סולואים ותפקידים"). בהמשך, טיפח ידידות צמודה עם בר זוהר, הפך לסטייליסט האישי שלה והתברג דרכה לתעשיית האופנה. הוא גם הנחה בתוכנית הנוער 'אקזיט', שיחק ב'אבודים באפריקה' המעולה של yes, וכיום הוא מרצה על הום־סטיילינג, מגיש תוכנית בוקר ברדיו לב המדינה, ומנחה את תוכנית שדרוגי הדירות, 'בא לחדש לכם', שהשבוע מתחילה עונתה השביעית (שבת, 18:00, ערוץ 13 של רשת).
במקביל, ניסה את מזלו גם בעסקים. בפעם הראשונה, כשותף בגיי־בר התל־אביבי קארפה דיים, ממנו יצא בשן ועין, לאחר שלדבריו חתם על ערבויות ונתקע עם החובות והנושים; ובשנים האחרונות עם אינסטבלוק, מיזם הדפסת התמונות על גושי עץ, שנולד מהתובנה ש"זה עידן שלא מדפיסים בו תמונות, למרות שמצלמים המון". בין לבין הספיק גלאמין להיות גם סוכן דוגמניות, סלקטור במועדונים, מנהל־שותף בגסט־האוס בתאילנד, מלצר, מוכר בחנות בגדים ומודח מ'הישרדות'.
אבל שום דבר ממה שעשה לא עורר תגובות כמו הסרטון הקצר, ברוח תוכנית הטלוויזיה שלו, שבו סייר במעון ראש הממשלה, ובין היקסמות מאישיותה של הגברת נתניהו לה־ל־ם מהקירות המתקלפים השחיל סלפי ועוד סלפי עם הדיירים. תצלומיו עם הנתניהוז, מודפסים על בלוקי עץ כמובן, נמצאים בממ"ד שהוסב לחדר ארונות בדירתו, הרחק מעין המבקרים. אולי אפשר לראות בכך סמל ליחסיו עם משפחת המושלים: גלאמין מגונן על הגברת, נוצר אותה במקום מבטחים מאחורי קירות בטון עבים, ובמקביל מרחיק אותה מהחזית. בסלון הדירה, אגב, אפשר למצוא בלוקים ועליהם תצלום זעיר של גלאמין עצמו, תצלום נוסף של הכלבים שלו (ג'וקי הדוברמן וסטפנל המעורב), ציור מאת בת דודתו וחמסה מוזהבת. על השידה וואבי קוסה (אקוואריום־בריכה־גינה יפני מיניאטורי).
גם למעון רה"מ השחיל גלאמין תמונה מודפסת על בלוק עץ של בני הזוג נתניהו - שי ממנו אליהם, שמככב בסרטון. גלאמין טוען שלא קיבל תשלום עבור שירותיו. "הסרטון הזה עלה לי כסף! הייתי צריך לקחת צלם וסאונדמן ולשלם דלק". אך הוא הרוויח את תדמית המקורב ואת שרה נתניהו כפרזנטורית לא רשמית לעסק הפרטי שלו.
החיבור נולד לדבריו בתיווכו של יאיר נתניהו ("הוא נראה לי בחור צעיר ונחמד"), שגלאמין נתקל בו בבר בתל־אביב, "נדמה לי שבמסיבת יום ההולדת של סופי טייב. הוא אמר לי, ‘אין, מתים על התוכנית שלך אצלנו בבית, אתה חייב לבוא לראות איך אנחנו גרים'. הוא סיפר שבחורף ממלאים את המסדרון והמדרגות בדליים בגלל הטפטופים. אמרתי שאני מת לבוא לראות ואפילו לצלם את זה באופן אישי". מקץ כמה חודשים, "ז'אן (כהן, הספר הצמוד של שרה נתניהו) זרק לי משהו", ובהמשך הגיעה גם הזמנה מסודרת.
גלאמין ביקר במעון הרשמי ונפגש עם הגברת נתניהו פעמיים: פעם אחת בגפו למשך כשעה וחצי, ופעם נוספת, בלוויית צלם וסאונדמן, לצורך הצילומים. הוא ידע שהסרטון יגרור תגובות נסערות, “וגם נהניתי מהרעש", אבל נדהם מעוצמת ההדף. "ארבעה ימים של טירוף, שלא חוויתי כמוהו בחיים. אנשים חשבו שבחרתי בדרך פוליטית ושהבאתי לניצחונו של ביבי בבחירות”.
זוהית עם המותג.
"כשבאתי לשם, ממש לא הזדהיתי עם המותג. בבחירות שלפני, אני חושב שהצבעתי לשלי (יחימוביץ', ממפלגת העבודה, ד"ח). אבל בבחירות האחרונות הצבעתי לליכוד. בעקבות התגובות העוינות שספגתי, הזדהיתי עם המותג. הרגשתי אלימות בהתבטאויות, בטוקבקים, בכתבות. מי שראה את הסרט עד הסוף צחק בוודאות. הייתה בו ציניות - אבל הוא באמת הראה את בית ראש הממשלה החורק והמתקלף. רוב האנשים היו מזועזעים מהחיבור, או שראו שלוש שורות ראשונות וחשבו שהבינו את העלילה. אמרו, 'לא הראית את הקומה למעלה'. כי היא מביכה בעיניי, כי יש משהו בחדרים, בשטיח מקיר לקיר המתקלף, המרוט, המסריח - מביך".
צילמת בקומה השנייה?
"לא רציתי. עשיתי שם סיבוב. מה, צריך להראות את המיטה?"
יש תקציב תחזוקה למעון. למה לא מתקנים את הליקויים?
"כששאלתי, אמרו שמחכים לאישורים. ובכלל, כאזרח, הוצאות ראש הממשלה, אם זה על טיסות, על בקבוקי שמפניה או על גלידות, לא מעניינות אותי. אם הממשלה מצליחה, מצידי שיאכלו עוד ויטוסו עוד. יש מלא דברים שמפריעים לי במדינה: מהמיסים לאיך שמטפלים פה בזקנים, ילדים, חינוך, תרבות. לא חסרים פה דברים מקוממים".
הכיבוש?
"פחות מפריע לי”.
זה שלהט"ב לא יכולים להתחתן, לאמץ ולהתפנדק פה?
"אגיד לך משהו על הכיבוש וההומואים - שני הדברים האלה ייפתרו עם הזמן. בוא, ב־20 השנה האחרונות, לא קרה להומואים מספיק טוב?"
בעבר התבטאת נגד נחיצות מצעד הגאווה בירושלים. אמרת שזו התרסה מיותרת.
“חזרתי בי, בין היתר בגלל הרצח של שירה בנקי. צריך את המצעד. עמדתי בנושאים האלה היא שצריך להילחם בסבלנות".
איך נלחמים בסבלנות?
“לא יודע, אבל העולם צועד קדימה וזה יגיע גם לישראל".
הומופוביה לא מדאיגה אותך? לא הרגשת אותה על האי ב'הישרדות' למשל?
"הרגשתי את זה כשאנשים פחדו להתקרב אליי. הם לא ידעו איך להתחבר אליי. היה שם כוכבי, הייתי עושה חסקה ליד סוכת המציל שלו ועיצבתי לשותפים שלו לשעבר את הדירה - מכיר אותו. וראיתי שם שהבנאדם מפחד להתקרב אליי. פירשתי את זה כהומופוביה אחר כך, כשהגעתי לארץ. הוא לא הצליח להבין בראש שלו איך אני והוא יכולים להיות יחד. מול המצלמה הוא מצא לנכון לכרות ברית עם טיטי ולא איתי. זה נראה לו פחות מוזר מאשר לכרות ברית עם גבר גיי שאומר לו, אני מתחבר אליך, אני אוהב אותך. אני חושב שזה הבהיל אותו".
חזרה לרחוב בלפור. מה בעצם רצית להשיג באמצעות הסרטון הזה?
"רציתי לבקר בבית ראש הממשלה ולהוציא סרטון ויראלי. לקדם את עצמי. הייתי מודע גם לבלגן שזה יעשה. לא יזמתי אותו כדי לקדם את אינסטבלוק, אבל כשנפתחה הדלת, אמרתי, אוקיי, יש לי משהו להרוויח. אני לא מרגיש שנוצלתי. לא באתי תמים לסיטואציה. ידעתי שהטיימינג טוב להם, שזה ישרת אותם”.
נשארת בקשר עם גברת נתניהו?
"הייתה תקופה שהיינו בקשר של סמסים. ברכות בחגים, כאלה. אני שמח שאנחנו בקשר ידידותי כזה, שיש לי מקום אצלה בלב ולה אצלי, אני לא צריך יותר מזה".
אבל נדמה שהגברת נתניהו נהנית להקיף את עצמה בכוורת של הומואים ססגוניים עם נגיעה לעיצוב.
"מה, ז'אן זה כוורת של הומואים? ניקול (ראידמן) זה לא הומואים, זה דראג קווין. אולי אם הייתי ספר, מאפר או מלביש היה לי יותר סיכוי להיות בקליקה. הרבה בחורות יספרו לך שהן קרובות למאפר ולספר שלהן, כך שזה לא מוזר לי. אם ייקחו אותי מחר לשפץ את בית ראש הממשלה, בטוח שאני ושרה נהיה צמודים”.
החשדות שצצים כל הזמן סביב מה שקורה לכאורה בבית ראש הממשלה – כולל תביעה חדשה שהוגשה השבוע מטעם עובדת נוספת לשעבר - לא גרמו לך לתהות אולי הנחמדות שלה כלפיך הייתה פסאדה?
"כן, גרמו לי לתהות. אבל אני לא יודע מה קורה גם אצל חברים טובים אחרי שהם סוגרים את דלת הבית. זה לא מעניין אותי. איתי היא הייתה מקסימה. חוש הומור, הכנסת אורחים, אכפתיות. אי־אפשר היה שלא להתאהב בשרה נתניהו שהכרתי".
בבחירות הבאות תצביע שוב לליכוד?
“ממש לא בטוח. אני אימפולסיבי לפני בחירות. אני לא נאמן, לא לסַפָּרים ולא למפלגות".
* * *
גלאמין נולד וגדל בהרצליה. אמו, בהירה, דור שמיני בארץ, עבדה כמנהלת משק בתל השומר. לאביו, ויקטור, שעלה לישראל מטריפולי בגיל 12, היה מפעל לסוליות נעליים. בן זקונים אחרי שתי אחיות, מיכל (45), שותפתו באינסטבלוק, ואירית (50), סגנית מנהלת בבית ספר יסודי בראשון־לציון. גלאמין היה "תלמיד מחורבן, אפס בכל המקצועות חוץ מאנגלית, תיאטרון ולשון, אבל ההורים נתנו לי חופש". רק על דבר אחד אמו הקפידה: "היא הייתה חולת ניקיון בקטע כפייתי. אין בלגן. אסור. לפני שהלכתי לבית ספר סידרתי, וכשחזרתי סידרתי. העדפתי לא להזמין חברים הביתה, כדי שלא יתלכלך. כשהייתי ממש קטן, היא הייתה מאכילה אותי בכיור או באמבטיה, כדי שלא יתפזר סביבי אוכל. היא אמנם התרככה עם השנים, אבל כשהייתי ילד, היא הייתה חוטפת עצבים אם משהו לא היה נקי. אני מרחם על אנשים כאלה. זה נוראי. פחדתי ממנה".
מילדות חלם להיות זמר ושחקן. "בגיל שש בערך עליתי על במה בפעם הראשונה, בחופשה משפחתית בקלאב־מד, ואחר כך בהופעות בבית ספר. בחטיבה התחלתי ללכת לחוגים למשחק, לשיר בטקסים, עד שהגעתי בגיל 15 ל'שכנים של צ'יץ'', ונפתח לי העולם.
"שנאתי את הרצליה. לא מצאתי שם חברים. לא הצלחתי לנתח למה. הייתי בודד ועצוב, ילד סלאש ילדה, נשית־נשית־נשית, עם שיער ארוך, ולפעמים לבשתי לבית ספר את הגופייה והטייטס של אחותי. פעם אחת המורה קראה לי 'פרימדונה', והיועצת כל הזמן הזמינה את אמא שלי. רק בתקופת 'השכנים' התחלתי להיות חברותי. המפגש איתם הציל אותי. פתאום לא הייתי העוף המוזר. יש לך ילדים?”
אתה שואל כי אתה רוצה ילדים?
"תלוי ביום. הרבה פעמים הרגשתי שאני רוצה להחזיק תינוק במנשא, ושיגידו, 'וואו, איזה אבא חתיך וחמוד’. ויש ימים שאני אומר, מזל שהאחריות שלי זה ג'וקי וסטפנל, שאני יכול מחר לנסוע, לעשות מה שאני רוצה".
אבל מעניין שהעלית את זה בהקשר של קשיי הילדות שלך. אתה רוצה ילד כדי שיגידו, "וואו, איזה אבא חתיך”, או שאולי זו הזדמנות מבחינתך לתיקון?
“אני רוצה את זה קודם כל מהמקום הפרימיטיבי, להמשיך את שושלת גלאמין, שנתקעה איתי אחרי שנים של מלא בנות. לאבא שלי יש שש אחיות, וגם לסבא היו רק אחיות".
השתתפת בהפגנת המחאה נגד איסור האימוץ על ידי זוגות גייז?
“לא. בטח הייתי עסוק. אני מנסה לחשוב מתי בפעם האחרונה הלכתי להפגנה. הייתי בהפגנת האוהלים".
בנעוריו החל להתעניין גם בעיצוב ואחרי שירות צבאי מקוצר ("הייתי מסופח למודיעין אבל רציתי להקה צבאית, ואחרי שנה ושמונה שעשיתי מעט מאוד, הלכתי לפסיכיאטר וביקשתי לפרוש"), החל לעבוד כבוקר בסוכנות הדוגמניות אימג', בימי השיא של דודי בלסר וקרן מיכאלי. "שם הבנתי שאני לא חוזר לעולם הזה של משחק, שירה ותיאטרון. ראיתי את הרשימות ששולחים לאודישנים, שמעתי את השיחות מאחורי הקלעים, והבנתי עד כמה זה שוק בשר. 'היא יפה, היא מכוערת, היא שמנה, הוא גמד’. זה נבע מחוסר ביטחון. בתקופת 'השכנים' לא נראיתי טוב, הייתה לי שן שבורה מתאונת אופניים, לא אהבתי את מה שראיתי במראה. לא נראיתי כמו ילדה עם שן שבורה, נראיתי כמו הומו עם שן שבורה".
לא אהבת את השן השבורה, או את זה שנראית כמו הומו עם שן שבורה?
“לא אהבתי את עצמי כל כך. וגם הסביבה הייתה יפה מדי. באימג', כשהייתי מוקף בכל הדוגמנים והדוגמניות, הבנתי כמה אני רחוק ממודל היופי. אני זוכר שבשמונה וחצי בבוקר, לפני העבודה, כבר אכלתי סלסילת פיתות עם חומוס ופול. הזנחתי את עצמי. באוכל, בלא לתקן שיניים שבורות, בלהישאר עם הקארה עם הפן השחור ולא להסתפר".
חבלה עצמית כדי לחסל כל סיכוי להשוואה עם היפים והיפות שהיית מוקף בהם?
"הבנת אותי. עד היום, כשאומרים לי, 'מה זה, אתה יותר שמן במציאות' - וואלה, זה מעליב כפרה”.
אבל אתה לא.
“היום לא. לפעמים כן. תלוי איזה פרק הם ראו. ובראש שלי אני תמיד 15 קילו יותר".
בעבר ניסה להתמודד עם התחושה הזו באמצעות דיאטות כסאח וחומרים משלשלים. "הייתי מכור, ונגמלתי בעזרת הומיאופת. אני מניח שאם הייתי מצליח להקיא, אז הייתי בולמי. עד היום יש לי הפרעת אכילה. אני יכול ימים שלמים להחזיק את עצמי בלי לאכול, ובימים אחרים להעמיס כמו מטורף". אולי כראיה, שלח לי בערב תצלום של מגש פיצה ריק, ודיווח שאחריו הגיע עוד אחד.
ובכלל, גלאמין ליהק את הגרביטציה לתפקיד האויבת הגדולה שלו. את מזרק הבוטוקס פגש לראשונה בעידודה של חברה, “שלקחה אותי לעשות, היא אמרה, ‘אתה כבר בן 30, אתה חייב'. לצערי, אני לא מתחזק את זה באופן שוטף, אבל וואלה, אני אקבע תור עכשיו". ב־99' הזריק סיליקון לשפתיים, אבל הסיר אותו אחרי מספר חודשים, “כי זה עשה לי דלקות, הכל התנפח מדי, התברר שאני רגיש לזה. אבל אני עוד אפגוש את סכין המנתחים".
מתיחת פנים בגיל 42?
"עדין, קטן, קצת להרים. אני נגד מראה טבעי".
מזרקי הבוטוקוס מככבים גם בסרטון הצומי התורן של גלאמין, שהפיץ לפני כשבועיים כדי לחגוג 50 אלף עוקבים (“I’ve got 50K”) באינסטגרם. גלאמין מתפלש בחול בספידו זעיר, מתקלח לעין המצלמה ומתלטף עם הכלבים, ובו בזמן שר גרסה עברית שרקח ל־I feel it coming של דה וויקנד (“בעולם יש אנשים שקונים עוקבים/ אצלי הכל טבעי חוץ מקצת בוטוקס בפנים”). קאמפי, נרקיסיסטי, חסר בושה, וגם מצחיק לפרקים.
"אני מרגיש שם חופש", הוא מסביר, "הבנתי מזמן שלא אהיה זמר, אבל אני חייב להוציא את זה החוצה. גם אם זה סתם משהו שגורף תגובות".
כמו הסרטון בבית ראש הממשלה, חוץ מזה ששם היית לבוש?
“למה לא לחגוג ולתעד את אחוזי השומן הנמוכים, שבעוד חודש יכולים להיעלם?”
אגב תמונות בספידו, שבת לפעילות בשוק הדייטים?
"אני לא יכול לדמיין את עצמי כרגע בעוד מערכת יחסים. לא שאני מתנזר מלפגוש גברים, אבל בראש מעייניי זה לא חתונה ולא ריבאונד. יש לך מישהו להכיר לי?”
מה המפרט המבוקש?
"מישהו מוצלח, שאראה בו השראה אחרי כל כך הרבה שנים שהייתי זה שמוביל. חבר. שותף. גבר. לא ילדים ולא נערים ולא נשיים. אני אתפוס את המשבצת של הנשית בקשר. גבר עם זיפים ובלי עיניים כחולות, זה לא הרבה לבקש. אבל זה ממש לא יכול להיות כל אחד. אני צריך מישהו מיוחד”.
כל כך קשה למצוא?
"כן. למצוא את המכסה שלך זה מסובך. אבל אני אצליח. מה נראה לך, אני אמות רווקה? וגם אם כן, אני אעשה את זה עם חיוך”.
