קובה הישנה

גם אם שם הלהקה לא אומר לכם כלום, סביר להניח שצפיתם ברקדניות הלהקה ביוטיוב, כשהן מלוות את אנריקה איגלסיאס בווידיאו קליפ למגה־להיט הלטיני שלו Bailando. ליזט אלפונסו, הכוריאוגרפית של הלהקה, נחשבת בקובה לאגדת מחול. בנוסף ללהקה המקצועית מנהלת אלפונסו בית ספר גדול למחול שהחל את דרכו באופן עצמאי לחלוטין ונתמך מתחילת שנות האלפיים על ידי פידל קסטרו. המופע איתו הגיעה אלפונסו לישראל, "Fuerza Y Compas" ("עוצמה וקצב"), מוצג כבר מ־1999. הסגנון שלו מוגדר כפיוז'ן והוא משלב בין בלט קלאסי, ריקודים קובניים פופולריים, קצב אפריקני ופלמנקו, עטופים כולם במוזיקה מקורית שמבוצעת בידי נגנים על הבמה.

ואכן, אחרי שהמסך עולה על שבעת הנגנים עולות 17 רקדניות לבמה ומבצעות במקצועיות ובדייקנות רבה שלל תנועות: צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, קונגה וממבו, לוקחות את הקהל למסע ריקוד משנות ה־50 של המאה ה־20 ועד היום בקובה. מחייכות ומחליפות תלבושות בקצב מסחרר: שמלות אדומות בוערות בשילוב קסטנייטות, חולצות לבנות עם מכנסיים שחורים, או שמלות לבנות מתנפנפות בקצב הרומבה, כשברקע אורות הבמה מתחלפים ומשתלבים עם צבע הבגדים. רבים מהריקודים הסתיימו בקפיאה בתוך אלומת אור, מחיאות כפיים, ומעבר לכוריאוגרפיה הבאה.

להקת מחול של נשים בקובה היא אופציה לחיים אחרים וטובים יותר, וכמעשה חברתי אני מורידה את הכובע בפני אלפונסו. אבל כמעשה אמנותי, הכוריאוגרפיה שלה מיושנת, סכמטית, נשענת יותר מדי על המסה, התלבושות, ועל חבורת הנגנים שתארוז היטב את הכל. הרגע היפה ביותר במופע היה ההדרן החף ממחוות גוף מלודרמטיות. פשוט חבורת נשים צעירות ברגע של השתוקקות וגעש פנימי, בלי גבר שיניע או יחפצן אותן ובלי כוריאוגרפיה שלוקקה וסונתזה.

"Fuerza Y Compas", ליזט אלפונסו דאנס קובה